זה נקרא "יציאה מאזור נוחות-נכות"

ברגע שמתחיל שינוי מהמצב הנתון, מיד נדלקות נורות אזעקה במוח

פחד פחד פחד. להפסיק. לחזור אחורה. לנתק. להכנס למקלטים...

[ואחכ גם יגיעו ה"סיבות האמתיות"..]

ומה הפלא?

שהפחד הזה מופיע דווקא איפה שיש אמת וטוב. העכבה היא היכן שהטובה.

חובה על כולנו לדעת זאת ולזכור. לזהות את זה, ולא להזדהות. זה לא לטובתנו. פחד בראש הוא תמיד אשליה כמשורר בתהלים "פחדו פחד לא היה פחד".

זה שלב א בדרך לצחוק על זה..

אני חושבת שזה השינוי אחד הקשים שעטשים אני מרגישה שאישה בעיקר היא זאת שעוברת שיוני מטורף יור מהגבר......ולכן לה יותר קשה לפעמים.......אל תלחץ כי נראה לך, תראה שאתה תתמוך בה  שאתה מתאים ואל תדאג היא תרצה בחתונה ובמשפחה.....

על כגון דא אומרת ימימה (אביטל) , להגיע להתאמה בין הלב למח. כן וכן או לא ולא.

הרבה מגיעים לחופה עם התאמה מושלמת ב"שכל" (בדר"כ בהתאמה למה שהמשפחה והסביבה משדרים), אבל הלב לא הכי "שם". והרבה מגיעים לחופה עם הלב וכל בעיה נעלמת ואיננה ממש, כשיש אהבה.

חשוב לזכור ש"שכל" זה לא "מחשבות" ובוודאי לא "פחדים". "אני מפחד" זו מחשבה, זה לא ה"שכל". פחדים והרגשות שליליות מגיעים בעקבות מחשבות, ואלו הן אשליות תוצרת המח, כי מאת ה' הכל טוב באמת, ומה שמסתיר את הטובה הנצחית של עץ החיים, זה עץ הדעת.

"בעיות" נוצרות בדעת, באינטלקט, וא"א לפתור אותן באותו רובד.

מה שניתן לעשות זה להגיע להשקטה של המח ולשמוע את הלב עם השכל השקט, ללא מחשבות, ולראות לכיוון ה"כן וכן" או "לא ולא" בשלמות פנימית אמתית בלב שקט.

ועוד דבר: צריך לראות מתי מופיעים הפחדים. אולי הם לא מופיעים ב"ביחד" אלא רק ב"לבד".

בסופו של דבר החיים הם ב"ביחד" ואם שם יש שקט - אז "במקום שיש אמת שם הלב שקט" ושם רואים שבאמת אין פחדים (ולא שהם מכוסים אלא באמת אינם והכלטובה מעל ומעבר ממה שחשבנו)

רעיון אפשרי במצב כזה של לב שקט ב"ביחד", זה להעלות את הפחדים שם מולו ולראות (יחד) מה ה' רוצה.

אז ככה זה עובד:

[הכותב מתמחה ומתעסק בתחום.. ספר בקרוב אי"ה.. ]

הרצון הוא אחד מתכונותיו של האינטלקט, "עץ הדעת" - מה שמתבטא באונה השמאלית במוח (ה"בינה", או ה"אמא" - כמו בקבלה כך גם במדע כבר).

האדם לא נולד "רוצה". ילד פצפון תמים מאושר וטוב לו עם כל מה שה'\המציאות מזמנת לו. הוא רוצה את מה שה' רוצה, ומרוצה. והמציאות באמת מזמנת לו בדיוק מה שהוא צריך ואף יותר מכך. זה שלב שלפני ה"חטא". לפני עץ הדעת. הכלטוב.

ה"בעיות" מתחילות כשהוא מתחיל לטעום מעץ הדעת, מתחיל להיות חושב-יודע-רוצה-מצפה-מתאכזב..

היצר הוא הרוצה. אותן אותיות. רץ קדימה ולא נוכח.

האינטלקט בונה עצמו על סמך פרשנות סוביקטיבית שהוא מקבל כבר מילדות וכל הזמן, על סמך מה שהוא חווה ממשפחה\סביבה\עולם\מורים וכד', בעיקר מהשפעה של האמא הפיזית שלנו כפי שקלטנו אותה - השפעה שבונה את המודע (לעומת האבא שהוא ה"על מודע" - החכמה- החיבור לא-לוהות, ל"אינסוף", שמתבטא יותר במח ימין).

האינטלקט בנה לעצמו תדמית מוחית, 'קוגניפיקציה'.

בהשוואה יחסית, האינטלקט מסתמך על 15 BITES בערך , לעומת 11 מליון BITES של התבונה האלוהית שמעבר לו!

משם, מהמודע, מהאינטלקט - הסבל והפירוד וה"בעיות", שהן אך ורק במוח, הן לא "בחוץ", הן לא במציאות. אדרבה, במציאות יתגלה לרוב שהאמת היא ההיפך ממה שחושבים, ויש עניין שנתהפך הכל לטובה.. לדוגמא, אם כבר אמא, אז יכולהיות שעולה מחשבה שהבחור\ה לא כטעם אמא כי...  באמת לא משנה.. אפילו סיבה "אמתית" ואפילו שהאמא אומרת אותה, אבל בפועל כשהאמא רואה אותו\ה היא אוהבת אותו\ה חבלז מעל ומעבר למצופה. מנסיון.

אממה

ה'\המציאות ממשיכה באותה תמימות של הילדות ומזמנת לו את ההכי טוב נצחי ומדויק עבורו. אלא שלאט לאט הוא כבר לא בדיוק שם, בעץ החיים, במציאות הידידותית. הוא בעומס הפנימי של עץ הדעת. הוא כבר לא ב"א-להים עשה את האדם ישר", אלא יותר ויותר ב"המה ביקשו חשבונות רבים" - באינטלקט, בדעת העולם, שמשם כמובן גם הספקות-היסוסים-פחדים, לחצים מתחים וכל הצרות בעולם..

ואז

אם הוא "בר מזל" - הוא מקבל מה שהוא רוצה.

אם הוא באמת בר מזל - הוא מקבל מה שהנשמה\ה'\המציאות מזמנת עבורו, גבוה מעל גבוה שומר, במחשבות הבורא הנצחיות.

מה שנשאר לעשות זה "לנקות". להזדכך. לטהר את העומס. כדי שיהיה ניתן באמת להיות "שם" בתמימות הזו.

כשיש בהירות - מה שבאמת רוצים פתאום מתגלה ומופיע. גם בניסים, בקלי קלות. ב"מקריות", בהיסח הדעת..

זו העבודה העיקרית כי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" וכשיש את זה - "רצון יראיו יעשה" - מתגלה מה שבאמת רוצים.

כך שהבחירה החופשית יכולה להיות בתוך האינטלקט - לבחור בין "טוב" כזה ל"טוב" אחר, עפ"י מחשבות-ידיעות-רצונות וכו ואז מתפללים להתגשמות הרצון. וזה יכול לקרות, או לא.

אבל יכולה להיות גם בחירה להיות חופשי. לחזור לאותה בחינה תמימה של "מה שה' רוצה אני מרוצה", ובמיוחד אצל האשה שמברכת "שעשני כרצונו" כי אצלה תיקון החטא , ובפרט בדור דעה כזה שהמחלה היא בראש (מאמר הדור)..

וזה לא ממקום של ויתור, אלא תהליכון של חיבור נשמתי שעיקרו הוא ע"י ניקוי השפעות האינטלקט , הדעת [- בחינת "משיח ומציאה בהיסח הדעת".. בחינת "למד לשונך לומר איני יודע"..].

בלי עוד השתדלויות ועוד השקעות ועוד לימוד ועוד עיבוד ועוד ועוד ועוד. אין עוד. רק לנקות. זה באחריותנו. להזדכך. להתחבר מחדש לסדר הא-לוהי התמים, לילד הפנימי התמים.

לחיות את זה ולא רק לדעת את זה. שם האושר האינסופי שכבר מחכה לנו אולי אפילו מתחת לאף. שם הכלטוב, 'זוהי הבחינה מעין עוה"ב'.. כי ה' יודע מה הכי טוב לנו והדרך שלו לגלות זאת זה במציאות.

אאחחחחח איזה טוב ה'

יישום חשוב בכלל, ובפרט לנ"ו כי זה תחום מס' 1 שהוא ביד ה'. ואולי נטו ביד ה'.

שנזדכך ונזכה, בעזרת ה' ולעזרת ה'!

מי שמפחד מדי מחתונה עד שזה תוקע אותו- סימן שהוא לא מאמין בעצמו.

חתונה זה פרוייקט ענק, לכל החיים, 24\7 בלי נק' יציאה.

אם זה לא מפחיד אותך- סימן שאתה לא מודע לאן אתה נכנס, וזה רק ייצור לך אח"כ תסכולים.

אם זה מפחיד אותך יותר מדי- זה גם לא בריא, וסימן שצריך לעבוד על אמונה בה' ועל אמונה בעצמך.

וכמו תמיד, דרך האמצע היא דרך הזהב. ללכת לקראת האתגר מתוך אמונה ביכולות שלך, ומתוך אמונה בה' שיעזור לכם.

אין אחד שלא מפחד מחתונה!!
אבל יש פחד שהוא חלש ויש שהוא חזק{כמו שהסברת}.
למשל אני:אין לי פחד להתחתן, אבל יש לי פחד מה יהיה לאחר החתונה, שמה צריך דירה וכסף,ולגדל ילדים...אבל את זה אני שומר לקב"ה שיסדר לי את החיים...הקב"ה אומר לנו"פיתחו לי פתח של סיכה,ואפתח לכם פתחו של אולם" אנחנו רק צריכים לצאת רגע מהבועה שלנו ולאמין בה' ית' וכך הכל מסתדר...!!!


ותודה לכולם על התשובות!!!
נהנתי לקרוא את כולם!!!
בהצלחה לכולם בשידוכים!
 

מי שתמיחס לחתונה עצמה (הטקס) מעבר למה שהוא (טקס)נאז כנראה הוא באמת לא בשל להתחתן.

וודאי וודאי שחייבים להגיע לחתונה כשיש לך את היכולת להחזיק בית.

מבחינה נפשית, מבחינה רוחנית ומבחינה כלכלית.

אין טעם להתחתן אם לא תוכל להחזיק זוגיות בריאה

או אם לא תוכל כוון את הבית מבחינה תורנית- כלומר אם אתה מתנדנד\עם ספקות\עדיין לא מצאת את מקומך הרוחני

או אם אין לך תוכניות לפחות איך להתפרנס- ולטווח הרחוק. לדעת איך תוכל בעז"ה לחתן את ילדך.

ההשתדלות שלנו בנושא היא קריטית.

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)