מצד אחד ברור לי שברור שזה לא תלוי בסגולות...
מצד שני, אני עוברת במזיד על הסגולה של המזמורי תהילים מול הנרות
ואומרת לעצמי: אולי זו הסגולה שהייתה יכולה להכריע את הכף? ועכשיו פספסתי את ההזדמנות?
מבינים את הקו מחשבה?
כי הרי יש כאלה שסגולות עזרו להם להתחתן...
זה לא שטויות במיץ...
אז...?
תלוי במצב האמונה והבטחון שלך
אם את במצב של "חוסר" בסגולה, אז תעשי, עד שתהי במצב של אי צורך בכך, עם אמונה תמימה ופשוטה
המתכון להתחתן הוא כזה:
90% תפילה
10% השתדלות
הסגולות זה אקסטרה
במזיד לא התפללתי על זיווג
ויכול להיות שהתפילה הזו הייתה יכולה להכריע את הכף!
אז זה אומר שכל פעם שאני חושבת שזה הזדמנות להתפלל אני חייבת?
ובכל הזמנים המסוגלים?
איך חילונים מתחתנים? הם לא מתפללים!
ואני מאמינה שגם הרבה דתיים...
זה מלחיץ כזה...
כאילו, אם אני רק יצא לדייטים (כולל עבודה עצמית..) אז אני לא אתחתן...
ואם יש לי בעיות עם הקדוש ברוך הוא, אז אני לא אתחתן?
אבל כל ההסתכלות שלך מוטעית, לדעתי:
אין שום ענין להילחץ.
את רוצה להתחתן לשם שמיים, להקים בית בישראל, וגם כי את רוצה - ובשביל זה את נפגשת, זאת אומרת שאת עושה השתדלות של מצוה. זה כבר חשוב.
תפילה גם עוזרת. בוודאי. אבל מה שאת כותבת עליו - זה לא תפילה. זו אובססיביות. וכך לא עובדים את ה', וגם לא מחפשים זיווג.
אל תחשבי בכלל: "כל הזמנים המסוגלים", "כל פעם שאני חושבת שזו הזדמנות".. זו עצת יצר הרע לדעתי.
במקום תפילה - זה "מה חובתי ואעשנה" ("מכת פרושים", בלשון חז"ל).
כשאת רוצה לבקש על זה מה' - תתפללי. מרצונך.
ובהיות שאת יודעת ש"קרוב ה' לכל קוראיו", אז מן הסתם כמו שאת מחפשת, גם יתעורר לך מידי פעם הרצון הזה ותתפללי מהלב. העיקר שלא תתייאשי מלהתפלל, תאמיני שזה עוזר. אבל לא שתתפללי מתוך "עצבנות" כזאת.
לדעתי, תצאי לגמרי מכל ההסתכלות הזאת. תהיי נינוחה.
ובאשר ל"בעיות עם הקב"ה"... אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. צריך להשתדל להתקדם, גם ברוחניות, מצד עצם הענין - ובוודאי זה גם מוסיף זכויות.
אבל אל תדאגי - את תתחתני.. אנחנו אומרים "אבינו אב הרחמן". ראית אבא שלא מחתן את הילדים, כי יש להם איתו בעיות?...
את תשתדלי להיות בסדר, תבטחי בה', תחפשי, תתפללי (בלי עצבנות..), תהיי נינוחה ושמחה - וה' יעזור לך. שיהיה בקרוב.
נשמה צפתיתצריך להיסתכל במבט כללי.
אם על כל תפילה בונים צפיות ענקיות יש מצב להתאכזזבות גדולה בסוף.
וגם אני כנראה לא הולכת לעשות אותה...
למה? ככה! פשוט אין לי כוח לכל זה...!
הכי חשוב זו תפילה, לא סגולה, אז אני משתדלת להתפלל ואני מאמינה שה' ישלח אותו גם אם לא אעשה את כל הסגולות בעולם!
הצלחות
ומה שכתבת "אני עוברת במזיד על הסגולה של המזמורי תהילים מול הנרות"
זה היה טוב לפורים.. אבל גם בחנוכה (בגלל הנרות) - זה בסדר...
לכמה שדכנים הלכת עד היום אם בכלל? לכמה לא הלכת?
לכמה חברות ומכרים הבהרת שאת מחכה להצעות ואת "עדיין" או "כבר" פנויה? לכמה לא הבהרת?
לכמה טלפונים חסויים ענית ... ? כמה סיננת?
כמה השתדלות מעשית את עושה? מתי את חודלת?
אני מניח שבכל תחום את משתדלת עד רמה מסוימת , ומשם משאירה לקב"ה לעשות את שלו
גם בהשתדלות הרוחנית וגם בהשתדלות הגשמית !
מצד אחד אני מבין אותך ו"אתחנן אל ה'" משה התפלל תקט"ו תפילות ואם היה מוסיף עוד תפילה אחת היה נענה
מצד שני מי יותר גדול ממשה רבינו?
התפלל כמה שצריך וזהו. בלי הלחץ הזה של עוד תפילה אחת אולי תועיל - (ומסתבר שזה היה גם רצון ה')
כפי שאמן דן השאיפה היא להגיע לרוגע ונינוחות
עשי את ההשתדלות בזמנה אך דעי מתי לעצור כדי להיות כלי לקבל את מה שמוכן לך!
חתונה ודאי וודאי אינה תלויה בסגולות.
גם לא בירוקות.
סגולות אינן הלכה, ואינן חומרות אלא סגולות.איזה משהו נועד רק לעזור, כמו מבחן שרק יכול להעלות את הציון..
נאמר כבר- תיפח רוחם של מחשבי קיצים. מי שיושב ונמסה לחשב חשבונות שמיים למה הקץ עוד לא הגיע- זה לא מה שיקדם אותו בחיים.
אני באופן אישי לא רודפת אחרי סגולות, יש דבר כזה, אבל הוא שייך למקובלים אמיתיים. הרבה מהסגולות בימנו מורכבות מאמונות תפלות- חלקן נוצריות וחלקן מדתות עתיקות יותר, מהמצאות של כל מני אנשים, ומסגולות אמיתיות ששינו אותן.
הרב שמואל אליהיו אמר פעם בשם אבא שלו- שמי שטוען שהוא יודע קבלה, זה סימן שהוא מכיר את הקרום של הקליפה של הקבלה.
אז מה כן?
תשובה תפילה וצדקה. זה הסגולה הכי אמיתית והכי נכונה.
לא לחפש "קיצורי דרך" של אם אני אשתה מיין של חופה\אוכל מהחלה\אאסוף זכוכיות- אז אני אתחתן.
לעשות שינוי אמיתי בעצמך.
עבודת מידות. לחפש ולפשפש בעצמך- איזה מידה חוסמת אותי? גאוה? חוסר הקשבה? איזו מידה תעזור לי אחרי החתונה? הכלה? אהבת האחר? הקשבה? עין טובה?
לחזור בתשובה- כלומר לתקן את המידות שקשורות לזוגיות.
תפילה כמובן- כל פעם שעולה בך צער של בדידות לכוון אותו כלפי שמיא, להגיד "ריבונו של עולם, אני כ"כ רוצה!" והכי טוב- להתפלל למה את רוצה- במובן הכללי. כלומר איך מילוי הרצון שלך יועיל לעמ"י ולעולם.
וצדקה- זאת סגולה אמיתית. לבדוק את המעשרות- האם היה משהו ששכחת? ולתת צדקה, כמה שאת יכולה ושלא יפגע בך.
וטוב גם ללמוד את הלכות צדקה לרמב"ם.
צריך להבדיל הבדל עצום בין סגולות לבין אמונות טפלות.
למשל לא לשבת בפינת השולחן זה אמונה טפלה!! וזה ממש בעיה להאמין בזה.. (אני לפעמים יושבת שם דווקא..)
אבל סגולות זה משהו הרבה מעל זה. זה תפילות בזמנים מיוחדים וכד' ולפעמים זה ממש מבלבל כי אנשים מערבבים בין זה לזה.
בכולופן כמו שטל ים אמר\ה שהסגולות זה אקסטרה, יענו בונוס כזה.. וכמובן שלא צריך להיות לחוצים על זה!
בעז"ה שיהיה מה שצריך להיות ובטוב!
חנוכה שמח ומאיר לכל עמ"י!!!
שישיבה קבועה בפינת השלחן
לא מנעה ממני להתחתן פעמיים תוך 7 שנים
סגולות זה נחמד בתור אקט לא מחייב.
אם את מתחילה להרגיש אובסיסה לעניין זה כבר לא בריא
יצא לי להיות באירוע בקבר שמעון הצדיק בי-ם
על הקיר שליד הציון מודבקים דפים רבים בסגנון "עשיתי/אמרתי/הדלקתי/קראתי כך וכך - ונושעתי!!"
מייד רשמתי על פתק חדש "אני שנה וחצי אומר פרק שירה יום יום ולא נושעתי".
בסוף האירוע, כשעה לאחר מכן, הפתק כבר הוסר.
__________
מסקנה- על ההצלחות שומעים, על האכזבות לא.
אז אם הן מעודדות אותך, כל הסגולות הללו- תפאדל. אם הן רק מחלישות ומחשישות אותך- וותרי עליהן בכיף
כמו אלו שאומרים:
נסעתי לעמוקה ופגשתי את החתן/כלה שלי.
- נסעתי לקניון/ תחנה מרכזית ופגשתי את החתן/כלה שלי...
ומתחיל ליסוע רק להפרשות חלה!...
של לדבר עם בנים בשיחה אישית?
את מזכירה לי את הבדיחה על אותו אחד שהתפלל כל החיים שלו לזכות בלוטו ואף פעם לא מילא כרטיס...
אשמה בחוסר השתדלות...
(היא גם לא מתלוננת שהיא תקועה, אלא תוהה האם יש כלפיה ציפיה להתנסות בסגולות.)
בכל מקרה השאלה של חלקן של סגולות (בעיקר כאלה שמובאות ע"י מקורות נאמנים ולא קיקיוניים)
מעניינת כשלעצמה.
אבל מי שמנסה בלי הרף סגולות שונות ומשונות בלי לנסות פתרונות אמיתיים מחפשת את המטבע מתחת לפנס...
אני מקווה שאתה לא חושב שזה נאמר ברמה האישית, זה פשוט נשמע לי מגוחך.
(דרך אגב - יש לי הרגשה שאנחנו מכירים מגלגול אחר
עוגי פלצתלא הבנתי שזה נאמר ברמה האישית.
אלא שגם כצו קטגורי כוללני - זה לא הכ-י מובן מאליו...
אני מזדהה לחלוטין עם המשפט הראשון (אבל מי שמנסה...) ואני לא חושב שזה קושיא עליה.
להבנתי הדיון הוא: בהנחה ומיצינו את ההשתדלויות המעשיות, האם מי שנמנע מסגולות יכול לבוא
ולומר "עשיתי הכל".
סתם החתימה הוירטואלית שלך ניכרת בבירור.
דרך אגב - לגבי ההערה לפני העריכה, כבר אמרתי לך שאם אתה צריך אפשר לעזור לך...
בנות שניסו את ה"סגולה" שהצעת - ויצאו מזה בשן-ועין.
הרי העידה על עצמה שיוצאת לדייטים.
לדעתי, בת לא צריכה לנסות "לשווק את עצמה" בשיחות אישיות, סתם על דעת שאולי יצא מזה משהו.
כמובן, אם יש מישהו שספציפית נראה לה מתאים מתוך התרשמות של כמה זמן, והיא וודאית ברצינותו - אפשר לברר גם דרך הכלי הזה (ועדיף מסא"ש, נותן יותר זמן לשיקול דעת בין אמירה לתגובה). וחשוב לראות אם לא נסחפים הרחק מהמטרה שלשמה מנסים לברר. ואם רואים תוך זמן מה שזה לא שייך לכיוון, להגיד שלום יפה.
כל הנ"ל - מנסיונן של בנות כאן.
אני חושב שהבעיה שהזכרת נפתרת כשעושים את מה שצריך -
מבררים מראש (כלומר: מבקשים מהמדובר מספרים) דרך קרובים, מכרים וכו'...
(אחרת אי אפשר באמת להיות "ודאית" בלאו הכי)
זו אפשרות. ולצורך המטרה (זה לא בושה להיות מוכוון-מטרה בדברים כאלה), ובהחלטה חזקה מאד שאם לא הולך - אז מפסיקים לגמרי.
כמו שהיזכרתי, גם פה יש כבר ניסיון משני הסוגים: גם שלא מבררים, וגם שלא יודעים לסיים בזמן אחרי ש"לא". חבל על עגמת הנפש.
אתה מביא מקרה יחיד שאמנם עשה רעש גדול, אבל זה בבחינת הפרט שאינו מלמד על הכלל. המציאות השכיחה דווקא מהווה ראיה נגדך.
אני לא מדבר דווקא על המקרה שהזכרת, ש"התפרסם" (וכבר נעשתה אחריו תשובה גדולה).
אני מדבר מתוך מה ששמעתי מבנות שפנו אלי ב"אישי", לצורך התייעצות, בין השאר בגלל תוצאות של "היסחפויות"(ולאו דווקא בגלל "שחיתויות נוראות", אלא עצם ההתגלגלות שבסופה מפח נפש והסתבכות). חכמים - היזהרו בדבריכם.
כבר אמרתי - הכלי ניתן לשימוש, אבל צריך וודאות סבירה עם מי מדברים, עדיף מסא"ש (לפחות בשלבים ראשונים), ו"מוכוון מטרה". סתם "התקשקשות" מתמשכת בין בנים לבנות באישי, בגלל מחשבה שאולי פעם גם "יצא מזה משהו", חוששני שסיכוני מפח-הנפש שלה, ביחוד לבנות, גדולים מסיכוייה.
[ואגב, גם מ"מקרים מועטים" יכולים להיות נפגעים רבים]
לא זו הסכנה עליה אתה מדבר.
עדיפויות (בלשון המעטה) מבחינת צניעות ומידות זה נושא חשוב כלשעצמו, והוא לא עניין לסכנות.
האם כל הזוגות שב"ה הכירו דרך הפורומים, החמירו בבירורים אפילו כפי שאני הצעתי? אינני בטוח.
האם מוטב הפרישה על הדרישה מלכתחילה? כיוון ממש לא מובן מאליו.
ודווקא מקרים מסויימים שקרו, ומהדהדים -
מהווים מקדם זהירות/ביטחון מסויים בתודעתם של הניקים מכאן והלאה,
וגם מזרזים אותם להיות יותר ענייניים ופחות נמרחים.
אם הטיעון היה כלפי המאריכים בשיחה, של פשרנות-מה -
היה בהחלט יותר קל לי להבין ולקבל (אף שלמען הגילוי הנאות, אישית אני...).
אני, האמת, דווקא לא התכוונתי רק ל"סכנות נוראות ואיומות"..
בעיני, בחורה שיוצאת שבורת לב ומסובכת בגלל ש"התקשקשה" הרבה בשחא"ש, היא חשבה שיש תקוה שיצא מזה משהו - והוא כלל לא, זה דבר כואב. גם משאיר משקעים לפעמים.
הדרכת הצניעות באוירה, וה"תוצאה" המעשית, הולכים כאן ממש ביחד.
אני גם נזהרתי מ"החמרה" יתרה, כי יכולים לצאת מהדברים האלה גם דברים טובים (ואני לא הצעתי - כמוך - התקשרות למכירים מיד על ההתחלה. אם די בטוחים מתוך הכתיבות בפורום, שמדובר באדם רציני, נראה שיש מקום להתענינות ראשונית).
אבל אי אפשר להכחיש שזה כלי "סוחף" ועלול לסחוף גם למחוזות לא רצויים, בלי מטרה מספיק מוגדרת ובלי שבאמת מכירים במי מדובר. וגם - עלולים אח"כ להמשיך סתם את ה"הרגל". ואז זו גם שיחה יתרה שאין לה מקום, וגם מפריע לחיפוש מי שמתאים. כמו שכבר אמרתי - היו דברים מעולם.
לכן, הצעתי "גדרים" פשוטים: לפחות מינימום וודאות להתחלה (ובוודאי יותר אם רואים שיש כיוון). קצת "מיתון" ע"י מסא"ש בתחילה. ולהגיע די מהר לבירור האם "יש מצב" למטרה משותפת ורצינית. ואז כבר ממילא נפגשים תוך זמן לא רב. וגם - שאם זה לא, אז לא להמשיך.
כל הדברים הללו - טובים גם לצניעות וגם ל"בריאות"...
יוצאות בפועל גם מקשרים בעולם האמיתי...
מאותה סיבה שלא בריא לצאת לדייט ראשון 8 שעות עם מוזיקה לטינית בגיטרה וביטויי אהבה עליונים ונשגבים -
ולקבל למחרת סמס קצרצר ש"זה לא את זה אני"...
ראשית כל כדאי להיות אנשים זהירים ובריאים - מעבר לשאלת המדיום...
אם כי בהחלט יותר קל להיסחף לשיחת חולין בש"א.
(כן התכוונתי שיהיה גישוש לפני שקופצים למכרים ולטלפונים, לבחון את הדינמיקה ההדדית.)
ועם זה להפיק את התועלת האפשרית כששייך וראוי - התייחסנו אליה.
אין צורך להכנס לפחדים/סגולות למיניהם.
תמשיכי לפעול ולהשתדל בעניין, בהצלחה.
ולא ציפיתי שזה מה שיקרה
אפילו בלי שחצי מהתגובות שלי
תודה על התגובות, הם עזרו לי למקם את עצמי במקום הנכון..
(אפילו תירגלתי את זה אתמול..)
לקחתי את הקטע של תפילה ותפילת מנחה..
אבל האמת שבסופו של דבר מה שאני משתדלת לעשות כל הזמן, וזה בעצם הניק שלי,
נראה לי יעזור יותר מהכל...
ביי אנשים, אני הולכת לי לצימר! יוהו!
(מותר לעשן בשבת? זה ממש דחוף!)
געוואלד... אני כבר מרגישה את העונג שבת...
לא מאוד אהוב עלי, כמו עוד כמה שיטות שמופעלות בתחום הצדקה, אבל אם באמת בזכות זה יש פחות ילדים רעבים, ועוד כמה חולים יקבלו את הטיפול הראוי, מי אני שאתנגד.
ג'נדס
שהיא- השתדלות מינימאלית- לשמוע הצעות, לברר, להסכים לצאת לפגישות-
היו מי מהם שהצליחו להתחתן
(זה לא מתכון בדוק! לא לנסות בבית! אבל עובדה- זה עובד אפילו ככה...)
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
נהיים דתיים פחות ופחות.
ברגע שמתחתנים נכנס לתמונה חינוך הילדים וזה משפיע כי מתחברים לעולם התורה מחדש.
קשה מאוד לשמור על רמה דתית גבוהה בצבא, באקדמיה ובשוק התעסוקה אא:כ אתה מתגייס דרך ביניי"ש או דרך הרבנות או מסגרות דתיות, באקדמיה כמעט כל החברים שלך חילוניות וחילונים אא"כ הלכת ללמוד במכללות דתיות או בר אילן, בשוק התעסוקה זו בעיה אם הגעת לשם דתי לא נשוי אא"כ אתה מורה בבית ספר דתי או כיוצ"ב.
הכלל הוא שככל שאין לך מסגרת דתית תומכת מאוד קשה להחזיק זמן דתי כרווק, אם יהיה לך רב מובהק שתוכל לשאול אותו כל שאלה וללכת בדרכו תוכל להיתלות בו.
מי שמראש תולה את הרמה הדתית שלו בהקשר החברתי בו הוא יהיה - אז מראש הוא מועד לירידה ברמת הדתית.
אבל מי שמגדיר את הזהות הדתית שלו כבלתי תלויה בהקשר חברתי - גם אם הוא יעשה פחות מצוות בתקופה כזו או אחרת, הוא יהיה באותה רמה דתית פלוס מינוס (בע"ה גם ברמה גבוה יותר).
למה רבותינו מחנכים אותנו בישיבות? לדתיות חברתית? לבינוניות ותלותיות במסגרת כזו או אחרת?
(אני יודע שאתה הצגת מצב ולא הבעת עמדה, אני צועק את זה לחלל האוויר ולא אליך או לטענותיך)
ולכן כשעוזבים את הישיבה ומתערבבים עם העולם החילוני יותר קשה להמשיך בעלייה הרוחנית, אבל עוגן משפחתי עוזר לא להמשך אחרי הסביבה.
יש גם פתרונות לרווקים איך לשמור על סביבה דתית, אבל זה יותר קשה.
לק"י
ומסכימה איתך שרמה דתית לא אמורה להיות תלויה בנישואים.
בפועל, אין לי מושג מה קורה באמת מבחינה ססטיסטית
הגיונית ככל שהתנאים יהיו קשים יותר מבחינה פסיכולוגית / חברתית / כו' כו' כו' כך יפלו סיגים ממצרף הכסף
אני חושב שכדי להיות ברמה דתית גבוהה בין כרווק בין כנשוי צריך כל הזמן להשקיע מאמצים אקטיביים ומי שעושה כך ולא פועל רק מכח האנרציה כך יהיה לו בהתאם
מעשית אפשר לבחור גם אחרת. אני לפחות בחרתי להקפיד הרבה יותר בתקופה שהייתי חייל ביחידה לא ככ דתית.
ללא אישה
שרוי ללא תורה ללא חומה
וכו' וכו'..
יתכן כי האישה מביאה איתה לבית כוחות רוחניים המפתחים את החלק הדתי, שבלעדיהם קשה 'להחזיק', כמו שיש פריון דרך זוגיות ילדים וכו, אז ככה גם בחיי הדת..
לא מכירה סטטסטיקות בנושא.
רק על עצמי ידעתי לספר.
יש לי חברות שהיו במקום מסוים מבחינה דתית (לפחות לפי איך שאני תפסתי אותן), והיום הן במקום של פחות.
גם נשואות וגם רווקות.
כלומר, אני לא חושבת שהרווקות היא זו שגרמה לירידה בשמירת תו"מ אצל מי שבחרה לעשות כך.
האם ישנן כאלה שהרווקות הובילה לשחיקה? בהחלט ייתכן.
ודווקא עליי זה קצת הקל את החיפוש.
כי מי שהדתיות, רוחניות, עבודת השם שלו מבוססת רק על הסביבה שהוא נמצא - מה יקרה כשהוא יצא ממנה?
ודווקא כשאדם יוצא מהחממה שלו, ואפשר לראות את הבחירות שהוא עושה, מה קורה לו במסגרת שהיא לא ישיבתית - יש שם משהו שמראה על איזשהו חוסן רוחני, עמוד שדרה פנימי.
שאחרי חתונה ירדו רוחנית.
לפעמים מי שנראה לייט .. יותר דתי ממך פי אלף
כי הדת לא הציבה בפניו את האתגרים שלך..
לחילופין בחורה שעברה התעללות מינית או בחור שעבר חרדה ביום יום
לא שווים ערך לדת שלך..
נקודה למחשבה..
גם אם הם הם נראים לך הכי לייט בארץ.. עצם זה שהם עדיין מאמינים בה' ומתפללים עליו לא מובן ..
לא לכולם האמונה מתנפצת בפנים..
אתה דתי מהמם
מה אתה רוצה גביע מדליה?
אני דתייה בשביל עצמי ..
לא בשביל אחרים לא מחכה שימחאו לי כפיים ואני כן לא אשפוט אף בחורה אחרת כי אין לי שמץ מה הן עברו בחיים
יש לי כלל תחמירי עם עצמך ותעשי חשבון נפש עם עצמך .. תשפטי בעין טובה אחרים
אוכל טעים
כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון
אנימההרב של האולפנה זה נחשב
או כמו אינויאשה
זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי
היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח
(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)
אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.
השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.
"ונחנו מה"
כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..
"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"
"ככה:
ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,
אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.
אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.
אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.
בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.
אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,
אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.
עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,
כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."
פונקצית הגל קרסה
זה זה.
(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)
ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
אז ככה... מאז השרשור האחרון ברוך ה' התארסתי, ובאמת לכל הרווקים והרווקות, תפילות, תפילות ותפילות, ולא להתייאש, ובסוף זה יגיע ובגדול!
ובקיצור ולעניין אני וארוסתי וגם המשפחות שלנו לא במצב כלכלי מי יודע מה.. ואנחנו מחפשים לעשות חתונה שגם מצד אחת תיהיה מכובדת (לא מרשים אבל גם לא עוף שעשה טבילה במרק...) אז אשמח אם מישהו יכול לייעץ על אולמות ועל אופציות להוריד עלויות, אנחנו מעדיפים לעשות את החתונה אחרי שבועות, אני יודע שזה עונת החתונות והמחירים קצת יותר גבוהים אבל אחרי שבועות זה בהעדפה.
היא מאיזור כפר יונה ואני מירושלים, אז אנחנו מחפשים משהו בין לבין, כמו פתח תקוה מודיעין רמת גן וכו' עדיפות למחיר יותר נוח... בכל מקרה אשמח לשמוע עצות ממה כדי להיזהר, ואיך לחסוך בהוצאות, אני מאמין שסך האורחים יהיה בין 300-450 אנחנו ממש בהתחלה של כל הסיפור אז אנחנו כרגע באמת בניסוי וטעיה בהכל... עדיין לא ראינו אולמות, שמעתי מחירים יקרים למנה שזה 200 פלוס אני באמת לא יודע מה המציאות אבל בהעדפה כמה שפחות, בקיצור ולעניין אשמח לעצות, תודה רבה🙏
מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.
כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות
ואז גם יש מקום להקים חופה.
שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם.
והיא אמרה שזה לא יצא להם יותר זול.
(חתונה על הדשא, בלי להשקיע בעיצוב וכזה. אבל שולחנות, כסאות, צלחות, כוסות, סכו"ם, מאווררים, תאורה וכזה יצא להם כבר אותו מחיר כמו אולם)
ממליצה לחפש באזורים חרדים, לרוב יהיה שם זול משמעותית.
ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון
אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…
ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.
ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.
ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש.
לק"י
וזה לא היה מהיקרים.
אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅
מזל טוב!!
כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…
לא כל האולמות, אז צריך לברר
אולמות כמו היכלי פאר, ארמונות חן, ואני לא זוכרת שמות אבל הייתי באולמות כאלו במודיעין עילית
אני לא יודעת כמה הם עולים עכשיו, אבל כשהתחתנו הם היו זולים בפער גדול מאולמות אחרים.
והיכלי פאר לפחות היה מכובד, גם במודיעין עילית הייתי בחתונות שהיו מכובדות
ואז אפשר גם במקום לא סטנדרטי כמו חצר של בית/ישיבה וכו.
כשיש לך 350-400 אורחים, רק על המנה אתה מגיע תוך שניה ל70-80 אלף וצפונה. זה מלא!
זה דורש הבנה ושיח מותאם, אבל אפשר (וכדאי בעיניי) להחליט שזו חתונה בלי חברים של ההורים (בטח לא כאלו שאתה בקושי מכיר).
ואם מתאים מבחינת האקלים המשפחתי אז גם רק משפחה יחסית מצומצמת (נניח החל מסבא סבתא שלך והצאצאים שלהם. כלומר לא דודים של ההורים וכו)
בתכלס בתכלס, להוריד הרבה ממספר האורחים זה מה שכנראה הכי יקצץ בעלויות.
לדעתי אפשרי בהחלט חתונה של סה"כ 200 אורחים.
וזה חתונות מהממות והריקודים שמחים וממש לא מרגיש מסכן או עלוב (שים לב שכדאי שגודל האולם יהיה מותאם. כלומר אם אתה מזמין 200, אז לא ללכת לאולם של 600)
בהצלחה.
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי
בקרית ספר (מודיעין עילית),
פתוחים עד מאוחר, עם אוכל טעים.
אפשר בש.א. אם אתם לא רוצים לענות כאן.
במרכז קסם יש - (כותבת מזיכרון, כדאי לברר שעות וכד- במצב העכשוי)
בית קפה "קפוצ'ינו"
חומוס אליהו
"המרפסת" - במודיעין עילית, יש שם פיצריה מושקעת יחסית.
אין לי מספרים ... סליחה.
ובהצלחה!
גבריאל.ק.צארץ השוקולדאחרונה