מצד אחד ברור לי שברור שזה לא תלוי בסגולות...
מצד שני, אני עוברת במזיד על הסגולה של המזמורי תהילים מול הנרות
ואומרת לעצמי: אולי זו הסגולה שהייתה יכולה להכריע את הכף? ועכשיו פספסתי את ההזדמנות?
מבינים את הקו מחשבה?
כי הרי יש כאלה שסגולות עזרו להם להתחתן...
זה לא שטויות במיץ...
אז...?
תלוי במצב האמונה והבטחון שלך
אם את במצב של "חוסר" בסגולה, אז תעשי, עד שתהי במצב של אי צורך בכך, עם אמונה תמימה ופשוטה
המתכון להתחתן הוא כזה:
90% תפילה
10% השתדלות
הסגולות זה אקסטרה
במזיד לא התפללתי על זיווג
ויכול להיות שהתפילה הזו הייתה יכולה להכריע את הכף!
אז זה אומר שכל פעם שאני חושבת שזה הזדמנות להתפלל אני חייבת?
ובכל הזמנים המסוגלים?
איך חילונים מתחתנים? הם לא מתפללים!
ואני מאמינה שגם הרבה דתיים...
זה מלחיץ כזה...
כאילו, אם אני רק יצא לדייטים (כולל עבודה עצמית..) אז אני לא אתחתן...
ואם יש לי בעיות עם הקדוש ברוך הוא, אז אני לא אתחתן?
אבל כל ההסתכלות שלך מוטעית, לדעתי:
אין שום ענין להילחץ.
את רוצה להתחתן לשם שמיים, להקים בית בישראל, וגם כי את רוצה - ובשביל זה את נפגשת, זאת אומרת שאת עושה השתדלות של מצוה. זה כבר חשוב.
תפילה גם עוזרת. בוודאי. אבל מה שאת כותבת עליו - זה לא תפילה. זו אובססיביות. וכך לא עובדים את ה', וגם לא מחפשים זיווג.
אל תחשבי בכלל: "כל הזמנים המסוגלים", "כל פעם שאני חושבת שזו הזדמנות".. זו עצת יצר הרע לדעתי.
במקום תפילה - זה "מה חובתי ואעשנה" ("מכת פרושים", בלשון חז"ל).
כשאת רוצה לבקש על זה מה' - תתפללי. מרצונך.
ובהיות שאת יודעת ש"קרוב ה' לכל קוראיו", אז מן הסתם כמו שאת מחפשת, גם יתעורר לך מידי פעם הרצון הזה ותתפללי מהלב. העיקר שלא תתייאשי מלהתפלל, תאמיני שזה עוזר. אבל לא שתתפללי מתוך "עצבנות" כזאת.
לדעתי, תצאי לגמרי מכל ההסתכלות הזאת. תהיי נינוחה.
ובאשר ל"בעיות עם הקב"ה"... אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. צריך להשתדל להתקדם, גם ברוחניות, מצד עצם הענין - ובוודאי זה גם מוסיף זכויות.
אבל אל תדאגי - את תתחתני.. אנחנו אומרים "אבינו אב הרחמן". ראית אבא שלא מחתן את הילדים, כי יש להם איתו בעיות?...
את תשתדלי להיות בסדר, תבטחי בה', תחפשי, תתפללי (בלי עצבנות..), תהיי נינוחה ושמחה - וה' יעזור לך. שיהיה בקרוב.
נשמה צפתיתצריך להיסתכל במבט כללי.
אם על כל תפילה בונים צפיות ענקיות יש מצב להתאכזזבות גדולה בסוף.
וגם אני כנראה לא הולכת לעשות אותה...
למה? ככה! פשוט אין לי כוח לכל זה...!
הכי חשוב זו תפילה, לא סגולה, אז אני משתדלת להתפלל ואני מאמינה שה' ישלח אותו גם אם לא אעשה את כל הסגולות בעולם!
הצלחות
ומה שכתבת "אני עוברת במזיד על הסגולה של המזמורי תהילים מול הנרות"
זה היה טוב לפורים.. אבל גם בחנוכה (בגלל הנרות) - זה בסדר...
לכמה שדכנים הלכת עד היום אם בכלל? לכמה לא הלכת?
לכמה חברות ומכרים הבהרת שאת מחכה להצעות ואת "עדיין" או "כבר" פנויה? לכמה לא הבהרת?
לכמה טלפונים חסויים ענית ... ? כמה סיננת?
כמה השתדלות מעשית את עושה? מתי את חודלת?
אני מניח שבכל תחום את משתדלת עד רמה מסוימת , ומשם משאירה לקב"ה לעשות את שלו
גם בהשתדלות הרוחנית וגם בהשתדלות הגשמית !
מצד אחד אני מבין אותך ו"אתחנן אל ה'" משה התפלל תקט"ו תפילות ואם היה מוסיף עוד תפילה אחת היה נענה
מצד שני מי יותר גדול ממשה רבינו?
התפלל כמה שצריך וזהו. בלי הלחץ הזה של עוד תפילה אחת אולי תועיל - (ומסתבר שזה היה גם רצון ה')
כפי שאמן דן השאיפה היא להגיע לרוגע ונינוחות
עשי את ההשתדלות בזמנה אך דעי מתי לעצור כדי להיות כלי לקבל את מה שמוכן לך!
חתונה ודאי וודאי אינה תלויה בסגולות.
גם לא בירוקות.
סגולות אינן הלכה, ואינן חומרות אלא סגולות.איזה משהו נועד רק לעזור, כמו מבחן שרק יכול להעלות את הציון..
נאמר כבר- תיפח רוחם של מחשבי קיצים. מי שיושב ונמסה לחשב חשבונות שמיים למה הקץ עוד לא הגיע- זה לא מה שיקדם אותו בחיים.
אני באופן אישי לא רודפת אחרי סגולות, יש דבר כזה, אבל הוא שייך למקובלים אמיתיים. הרבה מהסגולות בימנו מורכבות מאמונות תפלות- חלקן נוצריות וחלקן מדתות עתיקות יותר, מהמצאות של כל מני אנשים, ומסגולות אמיתיות ששינו אותן.
הרב שמואל אליהיו אמר פעם בשם אבא שלו- שמי שטוען שהוא יודע קבלה, זה סימן שהוא מכיר את הקרום של הקליפה של הקבלה.
אז מה כן?
תשובה תפילה וצדקה. זה הסגולה הכי אמיתית והכי נכונה.
לא לחפש "קיצורי דרך" של אם אני אשתה מיין של חופה\אוכל מהחלה\אאסוף זכוכיות- אז אני אתחתן.
לעשות שינוי אמיתי בעצמך.
עבודת מידות. לחפש ולפשפש בעצמך- איזה מידה חוסמת אותי? גאוה? חוסר הקשבה? איזו מידה תעזור לי אחרי החתונה? הכלה? אהבת האחר? הקשבה? עין טובה?
לחזור בתשובה- כלומר לתקן את המידות שקשורות לזוגיות.
תפילה כמובן- כל פעם שעולה בך צער של בדידות לכוון אותו כלפי שמיא, להגיד "ריבונו של עולם, אני כ"כ רוצה!" והכי טוב- להתפלל למה את רוצה- במובן הכללי. כלומר איך מילוי הרצון שלך יועיל לעמ"י ולעולם.
וצדקה- זאת סגולה אמיתית. לבדוק את המעשרות- האם היה משהו ששכחת? ולתת צדקה, כמה שאת יכולה ושלא יפגע בך.
וטוב גם ללמוד את הלכות צדקה לרמב"ם.
צריך להבדיל הבדל עצום בין סגולות לבין אמונות טפלות.
למשל לא לשבת בפינת השולחן זה אמונה טפלה!! וזה ממש בעיה להאמין בזה.. (אני לפעמים יושבת שם דווקא..)
אבל סגולות זה משהו הרבה מעל זה. זה תפילות בזמנים מיוחדים וכד' ולפעמים זה ממש מבלבל כי אנשים מערבבים בין זה לזה.
בכולופן כמו שטל ים אמר\ה שהסגולות זה אקסטרה, יענו בונוס כזה.. וכמובן שלא צריך להיות לחוצים על זה!
בעז"ה שיהיה מה שצריך להיות ובטוב!
חנוכה שמח ומאיר לכל עמ"י!!!
שישיבה קבועה בפינת השלחן
לא מנעה ממני להתחתן פעמיים תוך 7 שנים
סגולות זה נחמד בתור אקט לא מחייב.
אם את מתחילה להרגיש אובסיסה לעניין זה כבר לא בריא
יצא לי להיות באירוע בקבר שמעון הצדיק בי-ם
על הקיר שליד הציון מודבקים דפים רבים בסגנון "עשיתי/אמרתי/הדלקתי/קראתי כך וכך - ונושעתי!!"
מייד רשמתי על פתק חדש "אני שנה וחצי אומר פרק שירה יום יום ולא נושעתי".
בסוף האירוע, כשעה לאחר מכן, הפתק כבר הוסר.
__________
מסקנה- על ההצלחות שומעים, על האכזבות לא.
אז אם הן מעודדות אותך, כל הסגולות הללו- תפאדל. אם הן רק מחלישות ומחשישות אותך- וותרי עליהן בכיף
כמו אלו שאומרים:
נסעתי לעמוקה ופגשתי את החתן/כלה שלי.
- נסעתי לקניון/ תחנה מרכזית ופגשתי את החתן/כלה שלי...
ומתחיל ליסוע רק להפרשות חלה!...
של לדבר עם בנים בשיחה אישית?
את מזכירה לי את הבדיחה על אותו אחד שהתפלל כל החיים שלו לזכות בלוטו ואף פעם לא מילא כרטיס...
אשמה בחוסר השתדלות...
(היא גם לא מתלוננת שהיא תקועה, אלא תוהה האם יש כלפיה ציפיה להתנסות בסגולות.)
בכל מקרה השאלה של חלקן של סגולות (בעיקר כאלה שמובאות ע"י מקורות נאמנים ולא קיקיוניים)
מעניינת כשלעצמה.
אבל מי שמנסה בלי הרף סגולות שונות ומשונות בלי לנסות פתרונות אמיתיים מחפשת את המטבע מתחת לפנס...
אני מקווה שאתה לא חושב שזה נאמר ברמה האישית, זה פשוט נשמע לי מגוחך.
(דרך אגב - יש לי הרגשה שאנחנו מכירים מגלגול אחר
עוגי פלצתלא הבנתי שזה נאמר ברמה האישית.
אלא שגם כצו קטגורי כוללני - זה לא הכ-י מובן מאליו...
אני מזדהה לחלוטין עם המשפט הראשון (אבל מי שמנסה...) ואני לא חושב שזה קושיא עליה.
להבנתי הדיון הוא: בהנחה ומיצינו את ההשתדלויות המעשיות, האם מי שנמנע מסגולות יכול לבוא
ולומר "עשיתי הכל".
סתם החתימה הוירטואלית שלך ניכרת בבירור.
דרך אגב - לגבי ההערה לפני העריכה, כבר אמרתי לך שאם אתה צריך אפשר לעזור לך...
בנות שניסו את ה"סגולה" שהצעת - ויצאו מזה בשן-ועין.
הרי העידה על עצמה שיוצאת לדייטים.
לדעתי, בת לא צריכה לנסות "לשווק את עצמה" בשיחות אישיות, סתם על דעת שאולי יצא מזה משהו.
כמובן, אם יש מישהו שספציפית נראה לה מתאים מתוך התרשמות של כמה זמן, והיא וודאית ברצינותו - אפשר לברר גם דרך הכלי הזה (ועדיף מסא"ש, נותן יותר זמן לשיקול דעת בין אמירה לתגובה). וחשוב לראות אם לא נסחפים הרחק מהמטרה שלשמה מנסים לברר. ואם רואים תוך זמן מה שזה לא שייך לכיוון, להגיד שלום יפה.
כל הנ"ל - מנסיונן של בנות כאן.
אני חושב שהבעיה שהזכרת נפתרת כשעושים את מה שצריך -
מבררים מראש (כלומר: מבקשים מהמדובר מספרים) דרך קרובים, מכרים וכו'...
(אחרת אי אפשר באמת להיות "ודאית" בלאו הכי)
זו אפשרות. ולצורך המטרה (זה לא בושה להיות מוכוון-מטרה בדברים כאלה), ובהחלטה חזקה מאד שאם לא הולך - אז מפסיקים לגמרי.
כמו שהיזכרתי, גם פה יש כבר ניסיון משני הסוגים: גם שלא מבררים, וגם שלא יודעים לסיים בזמן אחרי ש"לא". חבל על עגמת הנפש.
אתה מביא מקרה יחיד שאמנם עשה רעש גדול, אבל זה בבחינת הפרט שאינו מלמד על הכלל. המציאות השכיחה דווקא מהווה ראיה נגדך.
אני לא מדבר דווקא על המקרה שהזכרת, ש"התפרסם" (וכבר נעשתה אחריו תשובה גדולה).
אני מדבר מתוך מה ששמעתי מבנות שפנו אלי ב"אישי", לצורך התייעצות, בין השאר בגלל תוצאות של "היסחפויות"(ולאו דווקא בגלל "שחיתויות נוראות", אלא עצם ההתגלגלות שבסופה מפח נפש והסתבכות). חכמים - היזהרו בדבריכם.
כבר אמרתי - הכלי ניתן לשימוש, אבל צריך וודאות סבירה עם מי מדברים, עדיף מסא"ש (לפחות בשלבים ראשונים), ו"מוכוון מטרה". סתם "התקשקשות" מתמשכת בין בנים לבנות באישי, בגלל מחשבה שאולי פעם גם "יצא מזה משהו", חוששני שסיכוני מפח-הנפש שלה, ביחוד לבנות, גדולים מסיכוייה.
[ואגב, גם מ"מקרים מועטים" יכולים להיות נפגעים רבים]
לא זו הסכנה עליה אתה מדבר.
עדיפויות (בלשון המעטה) מבחינת צניעות ומידות זה נושא חשוב כלשעצמו, והוא לא עניין לסכנות.
האם כל הזוגות שב"ה הכירו דרך הפורומים, החמירו בבירורים אפילו כפי שאני הצעתי? אינני בטוח.
האם מוטב הפרישה על הדרישה מלכתחילה? כיוון ממש לא מובן מאליו.
ודווקא מקרים מסויימים שקרו, ומהדהדים -
מהווים מקדם זהירות/ביטחון מסויים בתודעתם של הניקים מכאן והלאה,
וגם מזרזים אותם להיות יותר ענייניים ופחות נמרחים.
אם הטיעון היה כלפי המאריכים בשיחה, של פשרנות-מה -
היה בהחלט יותר קל לי להבין ולקבל (אף שלמען הגילוי הנאות, אישית אני...).
אני, האמת, דווקא לא התכוונתי רק ל"סכנות נוראות ואיומות"..
בעיני, בחורה שיוצאת שבורת לב ומסובכת בגלל ש"התקשקשה" הרבה בשחא"ש, היא חשבה שיש תקוה שיצא מזה משהו - והוא כלל לא, זה דבר כואב. גם משאיר משקעים לפעמים.
הדרכת הצניעות באוירה, וה"תוצאה" המעשית, הולכים כאן ממש ביחד.
אני גם נזהרתי מ"החמרה" יתרה, כי יכולים לצאת מהדברים האלה גם דברים טובים (ואני לא הצעתי - כמוך - התקשרות למכירים מיד על ההתחלה. אם די בטוחים מתוך הכתיבות בפורום, שמדובר באדם רציני, נראה שיש מקום להתענינות ראשונית).
אבל אי אפשר להכחיש שזה כלי "סוחף" ועלול לסחוף גם למחוזות לא רצויים, בלי מטרה מספיק מוגדרת ובלי שבאמת מכירים במי מדובר. וגם - עלולים אח"כ להמשיך סתם את ה"הרגל". ואז זו גם שיחה יתרה שאין לה מקום, וגם מפריע לחיפוש מי שמתאים. כמו שכבר אמרתי - היו דברים מעולם.
לכן, הצעתי "גדרים" פשוטים: לפחות מינימום וודאות להתחלה (ובוודאי יותר אם רואים שיש כיוון). קצת "מיתון" ע"י מסא"ש בתחילה. ולהגיע די מהר לבירור האם "יש מצב" למטרה משותפת ורצינית. ואז כבר ממילא נפגשים תוך זמן לא רב. וגם - שאם זה לא, אז לא להמשיך.
כל הדברים הללו - טובים גם לצניעות וגם ל"בריאות"...
יוצאות בפועל גם מקשרים בעולם האמיתי...
מאותה סיבה שלא בריא לצאת לדייט ראשון 8 שעות עם מוזיקה לטינית בגיטרה וביטויי אהבה עליונים ונשגבים -
ולקבל למחרת סמס קצרצר ש"זה לא את זה אני"...
ראשית כל כדאי להיות אנשים זהירים ובריאים - מעבר לשאלת המדיום...
אם כי בהחלט יותר קל להיסחף לשיחת חולין בש"א.
(כן התכוונתי שיהיה גישוש לפני שקופצים למכרים ולטלפונים, לבחון את הדינמיקה ההדדית.)
ועם זה להפיק את התועלת האפשרית כששייך וראוי - התייחסנו אליה.
אין צורך להכנס לפחדים/סגולות למיניהם.
תמשיכי לפעול ולהשתדל בעניין, בהצלחה.
ולא ציפיתי שזה מה שיקרה
אפילו בלי שחצי מהתגובות שלי
תודה על התגובות, הם עזרו לי למקם את עצמי במקום הנכון..
(אפילו תירגלתי את זה אתמול..)
לקחתי את הקטע של תפילה ותפילת מנחה..
אבל האמת שבסופו של דבר מה שאני משתדלת לעשות כל הזמן, וזה בעצם הניק שלי,
נראה לי יעזור יותר מהכל...
ביי אנשים, אני הולכת לי לצימר! יוהו!
(מותר לעשן בשבת? זה ממש דחוף!)
געוואלד... אני כבר מרגישה את העונג שבת...
לא מאוד אהוב עלי, כמו עוד כמה שיטות שמופעלות בתחום הצדקה, אבל אם באמת בזכות זה יש פחות ילדים רעבים, ועוד כמה חולים יקבלו את הטיפול הראוי, מי אני שאתנגד.
ג'נדס
שהיא- השתדלות מינימאלית- לשמוע הצעות, לברר, להסכים לצאת לפגישות-
היו מי מהם שהצליחו להתחתן
(זה לא מתכון בדוק! לא לנסות בבית! אבל עובדה- זה עובד אפילו ככה...)
היא טוענת שהרווקות המאוחרת כל כך פושה בדורנו כי אנחנו מחפשים זוגיות עמוקה יותר מאשר מה שהיה בדור הקודם.
לכן עיכוב הזוגיות הוא חלק מתהליך הגאולה של סוג זוגיות אחר עם הקב"ה, וממילא גם בזוגיות שלנו.
מקווה שאני מדייק
מילא אם זה יבוא מרווקה שתרגיש ככה ותגיד.. אני לא לוקחת בעלות על זה, אבל לא התחברתי שהיא לוקחת את ה'קושי' הזה וצובעת אותו בצבעי גאולה. אפילו שמצידי אני יכולה להרגיש את זה. ויש בי אמונה, שכל 'עיכוב'/ המתנה יש בתוכו ובתוכה דבר שיכול להצמיח ולבנות, כמו שמשבר זה גם מבשר וכו וכו'. אז מבינה מה היא רוצה להגיד,
ואפשר להגיד על זה על הרבה דברים אחרים כאלו של נסיונות.
עם זאת, גם בתוך זוגיות אפשר לבנות קומה ועוד קומה,
וכשאני רוצה להתחתן ומרגישה את המציאות טופחת על פניי אין לי מילים, ולי באופן אישי אין רצון לקרוא את המלים האלו.
אבל בתכלס
זה הרבה בגלל שהיום כל אחד עף על עצמו והמבחר עצום וככה גם הפומו.
אני חושב שצריך שינוי חשיבה כללי. תרתי משמע. זה נכון לכולם אבל חשוב במיוחד לרווקים בוגרים יותר שכבר עברו דברים ועבדו המון עם עצמם.
היא כותבת- "כדי להבין מה קורה בעולם הזוגיות, צריך להבין מה קורה בתהליך הגאולה... הגאולה היא תהליך של מעבר מההסתרה לקשר גלוי של פנים אל פנים".
ההשוואה עולה מאליה- אין יש רווקות מאוחרת ובתים לא נבנים, אולי זה לא בגלל שהקשר הזוגי הוא לא מספיק פנים אל פנים, אלא בגלל שאנחנו לא מספיק מתאמצים לבנות את בית ה' ולהתקדם בתהליך הגאולה. זה פשוט שיקוף. בניית בית זה לא עניין פרטי לא רק לחיוב אל גם ל"שלילה". אם כל בית בונה עוד חורבה, אז כשאנחנו לא מתאמצים לבנות את המקדש (ואנחנו כבר לא בגדר אנוסים כמו בגלות)- אז ממילא עוד בית מתפרק או כלל לא נבנה. אם כשהיינו יכולים לעלות לא"י לא עלינו בהמונינו, בא משהו רע וקשה ודחף אותנו לעלות.
מתעסקים בסימפטום ולא בשורש. ברגע שהציבור יפעל יותר לבניין המקדש, דברים ישתנו גם בתחום הזוגי (גם מבחינה פסיכולוגית זה הגיוני, כי אם נהיה מאוחדים סביב מטרה גדולה יהיה קל יותר להתחבר ולהתחתן). הרווקים והרווקות (בעיקר אלו מביניהם שיש להם מידות מתוקנות והם אנשים טובים עם תפיסה בריאה, ובולט שהעיכוב לא באשמתם), נושאים על גבם את גלות השכינה, שמרחפת כיונה ורוצה כבר לנחות כי היא בבית אבל אנחנו לא בונים לה את הקן.
כמובן שצריך את מה שהיא כותבת (בנוסף לעבודה בסיסית על מידות ודמיונות חוסמים וכו'). אבל צריך להיזהר מתפיסה שאומרת שצריך להעמיק עוד ועוד את ההכנה לפנים אל פנים אם דברים לא מסתדרים וזה הפתרון. מה שצריך זה לגלות את הפנים, אנחנו כבר מול ורק יש כיסוי שמסתיר את הפנים וצריך להוריד אותו, להסתכל סביב ולפעול מתוך תפילה ונוכחות עם ה' (זה גם שיקוף של היחס הלא נכון למקדש. מחסום תודעתי עמוק. רק בדיעבד נבין את עומק הקונספציה הדתית).
מה תגיד על החילונים? כי זה קיים גם שם.
ובכלל, מה תגיד על הגוים בכל העולם..? אירופה גוועת מבחינה דמוגרפית בגלל העניין הזה.
פשוט המציאות השתנתה
ואישה מסובבת גבר.פעם המצב היה הפוך
היום כל אחת חושבת שהיא מינימום מיס תבל. ואז מבלי ששמה לב היא הגיעה ל35 וכבר חייבים להתחתן אז מתפשרים על מה שיש ומהר
הבעיה העיקרית היום זה שאנשים שקועים בעצמם.
זה יכול להיות הרסני שאדם שלא עבד עם עצמו מבחינת תיקון מידות ילך לאימון שיחבר אותו עוד יותר אל עצמו..
אבל גם אם אנחנו יכולים להחליט שעם לבדד ישכון ולעשות כרצוננו במקום המקדש- אני בכלל לא בטוח שההחלטה להימנע מזה לא נחשבת אונס. מצינו הגדרת אונס גם למניעות חזקות מצד קושי טכני או קושי נפשי, ואפילו ליצר הרע..
אני מסכים שמטרה משותפת עוזרת פסיכולוגית- ואני חושב שזה קרה בתחילת המלחמה, ועוד נשאר ברמה מסוימת. אז זה בתכלס לא חייב להיות התאחדות סביב מקום מהמקדש, ודוקא יותר הגיוני לומר שבשביל לדאוג למקום המקדש צריך להגיע לאחדות גדולה, ובלעדי זה לא נוכל להשיג שום דבר.
גם מפשט מאמר חז"ל אפשר להבין לפעול בעיקר הפוך- שתיקון של ענייני הזוגיות מקדם אותנו לבניין המקדש (זה כמובן לא מחליף את החובה, הזכות והאחריות הלאומית שלנו למקום המקדש).
לעמ"י היו הרבה סיבות טובות לא לעלות לא"י, ובאה השואה והחדירה את המסר הנורא והכווינה מחדש.
זה גם לא עניין של לקום בבוקר ולעשות כרצוננו, אלא לפעול מעשית להשגת אישור לבניין המקדש. אפשר גם להתחיל בדיונים רחבים הלכה למעשה על העניינים הדורשים ליבון.
לגבי הסוף- אבל זו בדיוק הטענה, שתיקון ענייני הזוגיות לא הולך מספיק טוב גם אחרי כל האימונים וכו'. ומעבר לזה, בא"י אתה מתחיל מהכלל ועובר לפרט כי מורגש יותר החיבור של הפרט לשורשו. וזו גם המהות של המקדש, הכהנים עובדים ונמשך שפע לעמ"י. אנחנו פשוט חיים בתודעה אחרת וזו הבעיה.
יש בעיה מהותית כשמעתיקים את הר הבית למקום אחר, וד"ל, ולשם שמיים.
הרעיה, נשמת האומה הכללית שגם נמצאת בכל אחד, אומרת:
על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
בלילה, בשקט ובלבד, הרגשתי משהו עליון, וביקשתי להשיג אותו, אבל לא מצאתי.
אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו.
קמתי וחיפשתי אותו בחיים, בעולם, אבל עדיין לא מצאתי. לא הצלחתי להרגיש את נוכחותו שם בצורה מספקת.
מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם.
במקום שאמצא אותו מצאו אותי השומרים, שומרי התורה, ושאלתי אותם. הם ענו את התשובות הרגילות שלהם, תלמד תורה, תתפלל מהלב, שם ה' נמצא.
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי.
ידעתי שהם טועים והם לא מבינים שכל אלו רק לבושים, אז מייד עזבתי אותם. ואחרי שניסיתי הכל- מצאתי. הבנתי. רק שם אגיע אליו באמת, אגיע להתגלות ולחיבור של האהבה. ולכן לא ארפה עד שאביאנו לשכון בבית אמי- שזה הר בית ה' מקום השראת השכינה, ובחדר הורתי- שמשם נברא העולם.
השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.
ועכשיו אני משביעה אתכם בנות ירושלים, אל תוותרו אלא תעירו ותעוררו את האהבה עד שתחפץ, ורק שמה האהבה באמת נחפצת. ואל תדאגו, אתם תצליחו. רק תבינו, תרצו, תתאמצו ותתמסרו, כמו שאתם עושים בשביל שאר א"י.
יותר מהסיבה שאנחנו מחפשים להתאהב ואז להתחתן
ולא להתחתן ואז להתאהב כמו בדורות הקודמים,
ואם כבר להתאהב אז בבן/ בת הזוג המושלמים בתבל מכל בחינה שהיא.
יש מבחר גדול יחסית, לא כמו יהודי העיירות שהתחתנו עם בני המשפחה היהודית הנוספת באותה העיירה/ משהו בסגנון
וכל ההקשר לגאולה בעייני ווארט חסידי נחמד ולא מעבר.
יש פער בין דורי מובהק
לטוב ולמוטב
לאחרונה שמעתי את הפסודקאסט של בן בן ברוך שמארח את הרב ליאור אנגלמן. שיחה ממש יפה ממליץ לשמוע.
כחלק מהשיחה, בן בן ברוך דיבר על כך שבגמר של המונדיאל, לפני 8 שנים, כשנבחרת ארגנטינה הפסידו בגמר אחרי גול בהארכה של נבחרת גרמניה, מסי הזיל כמה דמעות אבל לא בכה יותר.
לעומת זאת, כאשר מרדונה הפסיד בתחילת שנות ה90 במונדיאל בגמר, הוא בכה בכי תמרורים..
ומה הקשר לשידוכים?
שאלו את מסי, איך זה שאתה לא בוכה?? זה אירוע שיא. זה נראה כאילו זה משחק ליגה רגיל לפי התגובה שלך.
אז ענה כך - כאשר בחרתי להיות שחקן של כדורגל מקצועני אז קיבלתי את העובדה שיכול להיות שינוי קיצוני בחיי, עליות מאוד חדות וגדולות, ומצד שני, תהומות קשים ונפילות מטורפות. אז החלטת שאני צריך להיות מאוזן. לא לצאת מגדר הרגיל על כל נפילה או עלייה.
אז בנוגע לדייטים -
עד כמה אתם זהירים ומחכים להדרגה בקשרים ומכוונים את הציפיות?
עד כמה אתם נותנים לעצמכם לחוות את הרגע ואת העליות והירידות הפתאומיות?
אחת. שתיים. שלוש.
נחמד והכל, אבל שום דבר לא זז.
שומע ומספק נתונים יבשים.
לימודים, שירות, משפחה, תחביבים.
סיפורים, סיפורים, סיפורים.
התמונה מתחילה להתבהר.
יש פוטנציאל.
יש היכרות.
אבל אין קשר.
בשביל קשר צריך לדבר, לא רק לקשקש.
אבל בשביל לדבר-צריך לדבר.
ובשביל לדבר צריך להיפתח.
ואני לא יודע לעשות את זה.
שאלות מנחות מצידה היו עוזרות.
אבל היא מחכה.
ואני מבין אותה.
גם לא מציב מולה שאלות בומבסטיות.
לא נעים.
הרי אנחנו לא קשורים.
רק מכירים.
אז מה הלאה?
איך מתקדמים מכאן?
חוויה שתיצור סיטואציות לדבר ולשתף?
אבל.
א. זו יכולת תקשורתית שלדעתי היא די בסיסית, והייתי רוצה לרכוש אותה.
ב. כבר מדייט שני? מרגיש לי שהתקדמות כלשהי ברמת השיח (לא רק זרימה בקשקושים, אלא שיח גבוה/עמוק יותר, להגדרתך, ברמה מסויימת) מתבקשת כבר שם.
הבאתי פעם כרטיסים לדייט שני. כרטיסים שרובם מעלים נושאים לפטפוט ולא לשיח אמיתי, כי זה לא היה כדי להעלות את רמת השיח אלא כדי לאפשר שיח בסיסי, כי היה מפגש רווי שתיקות, לא התחבר לשנינו לפטפט ונושאים מוצו במהירות. הוצאתי את זה באמצע והיה די מביך (וגם נגמר אחרי הפגישה הזו, אבל כנראה שזה היה למרות ולא בגלל הכרטיסים...).
תסתכל על ההצעות שלי כגשר זמני ולא כפלסטר
נראה לי ש'מקפצות' כאלו (מסכים עם הגדרתך 'גשרים') לא שייך להתחיל בשלב מאד מוקדם, הבעיה היא שקשה להתקדם מאותו מצב מאד מוקדם אם לא נוצרת התקדמות כלשהי בקשר.
השאלה כללית, אבל ספיציפית הקשר שגרם לי לכתוב את הדברים נגמר, להבנתי על הרקע הזה.
אין אמת אחת
יתכן שאחרי תרגיש בנוח אחרי הפטפוטים לאט לאט זה יעלה?
אפשר לשים בראש איזה נושא אחד שבא לך לברר בדייט הנוכחי, לשים עבורו כוונה בתוכך וככה ברגע המתאים להעלות אותו ולנסות להקיף אותו לעומק. אבל רק נושא אחד בנחת.. להנכיח אותו בעדינות. לא בגלל שחייב שיהיה קשר, אלא כי אתה רוצה לברר את הנושא הזה וזה מעניין
אני מרגישה שככה זה אצלי, כשאני כותבת אחרי הדייט דברים שהייתי רוצה להכיר לעומק יותר, עצם הכוונה והמחשבה 'מזמנים' את הרגע הזה... זה אחרי שאני מגיעה מתוך מקום יותר פתוח ופחות לחוץ
יכולה להגיד לך אמיתי שמאוד קל לי לדבר עם כל העולם.. אבל בפועל בדייט לא באלי וזה מפחיד כבר להיפתח סתם ..
זו התחושה שאין ברירה שצריך לנסות
תחושה לעיתים פיכסית כאילו לפעמים בכוח
זה לא פשוט לבחורה בכלל להיפתח לבחור שהיא לא בטוחה לגביו / לא יודעת אם הוא מעוניין בכלל
הרבה יותר קל לי להיפתח לבחור שאומר לי שהוא בעניין/זה מקל על התהליך אם אתה סקרן לגביה אמיתי תבהיר לה זה מקל ..
לי לפעמים עובר בראש מזה למה קשה לי להיפתח והלב עונה :למה שתבזבזי אנרגיה על בחור ותפתחי שאת לא יודעת .. אם הוא יהיה פה דייט הבא? מפחיד
ועוד אני כותבת לך את זה בתור בחורה שאוהבת לדבר וזה קל לה .
אחד מהדייטים האחרונים שלי זה היה רגע של כנות
שהוא אמר לי באמת שהוא ישמח להכיר אותי והכי סקרן לשמוע ולהיות פה בשבילי .. והוא צריך אותי בשביל זה
היה דייטים ממש מוצלחים ונעימים
בכל מקרה תהיו גברים עדינים אבל עם ביטחון נעים
זה גורם לבחורה להיפתח
תנסה להרגיש אם יש בך את הוייב הזה כלפיה (זה יכול להתבטא בכמה אופנים בהתאם למה שהיא משדרת בטבעי), ואז אתה תתחבר אליה קצת והיא תרגיש את זה ותיפתח לשתף.
בנים אולי שכליים, אבל בבסיס הם מתחברים קודם כל דרך הילד והנער שבהם ולא דרך השכל כנראה
אחרי שאתה חושף את עצמך קצת אולי היא תרגיש יותר בטחון לשתף.
עוד דבר, התעניינות בדברים קטנים שמעסיקים אותה. לא דברים על העבר, על ההווה.
לדעתכם, האם יש לרמת הצניעות והשמירה של בני הזוג השפעה על איכות הזוגיות שלהם?
היא גזירת מלך.
ה' הטוב לא ימנע להולכים בתמים
לא נובע מגזרת מלך, אלא מאיך שה' ברא את עולמו
כי זה מעבר למוסר טבעי
לא הפרוץ. אלא שגם בזה יש הרבה רמות.
ואני שואל: האם לדעתכם יש לרמת השמירה השפעה על איכות הזוגיות [גם לא מדבר על הקיצוניות, שלא מאפשרת לך לחיות אפילו עם עצמך..]
למה שיהיה קשר בין הקפדה יתרה על צניעות הלבוש, הדיבור. ההתנהלות בפרהסיה - ובין איכות החיים הזוגיים והקשר הרגשי בין בני הזוג?
זוגיות טובה מאופיינת בתכונות טובות של תקשורת פתוחה, של יכולת ניהול קונפליקטים, הכלה והתאמה של הבדלים באופי, של לתת מקום להגשתה עצמית ופיתוח אישי, ביטחון ואמון עמוק, אינטימיות טובה
אפשר להיות מלאך כלפי חוץ ושטן בבית 🥲
מצד כל צד מבני הזוג, אם לא מצליחים לבנות קשר זוגי הממלא את התנאים לעיל
אבל לא מבטיח שום דבר להמשך, זה תלוי בעוד הרבה גורמים כמו תקשורת, פתיחות, שיתוף, מוכנות לבקש עזרה ולמידה אחד של השנייה
שמירת השבת במהלך לימודיי באוניברסיטה כנראה פגעה בציונים, אבל עושים את מה שנכון עדיין כי יש מחויבות למה שה' ציווה.
לא נדלקו אורות מיוחדים.
לא חשבתי שזה זה.
לא הרגשתי שאני מכירה אותו עידן ועידנים.
עוד אחד, זר, שהחיים שלו משיקים לשלי.
משיקים, כי הוא לא בדיוק הטייפקאסט של מי שיצאתי איתו עד עכשיו. אבל לא היה משהו אחר רלוונטי באופק, אז למה לא לנסות משהו קצת אחר?
עוד דייט ראשון. ושני. ושלישי.
וזה עדיין לא השתנה.
טוב, לא באמת ציפיתי למשהו אחר.
כן, התקרבנו. כן, יצרנו מרחב של כנות. של הקשבה. של כבוד לשוני ביננו. ויש שוני. ויש פערים.
אבל לא רע. אפילו נחמד.
ועוד דייט.
ועוד אחד.
וזה מתחיל להיות רציני, ואני רואה שאני לא שם. לא במקום שהוא נמצא. מסרבת לקבל את זה שיש כאן צעד שצריך לעשות אותו - או לחדול.
פונה לאשת מקצוע. ולעוד אחת. ולעוד אחת. ולעוד אחד. ולעוד אחת. ולעוד אחת. חלקם עזרו יותר, חלקם פחות.
עוברת תהליך עם עצמי, ומולו.
ומחליטה ללכת על זה. לבחור בו כשותף שלי.
מה אני באה להגיד לכם?
לא נפלה עליי איזשהו משהו פתאום. זה בהחלט היה דומה לקשרים רבים אחרים. אבל עבדנו יחד. ועשינו תהליך משמעותי, לבד וביחד. ובחרנו.
כשהוא הגיע, לא הרגשתי בשום צורה שזה זה, שזה שונה מקשרים אחרים.
האם הוא מושלם (ברור שאני לא מושלמת..)? האם הקשר שלנו מושלם? לא. אבל יש בו הרבה כנות ואותנטיות, וזה נראה לי בסיס טוב לצמיחה.
מה עוד?
תיזהרו במה שאתם אומרים. כן, הוא גם נמצא כאן. (וגם אחרים שיצאתי איתם). תחשבו טוב טוב לפני שאתם מפרסמים משהו עם דברים שיכולים לזהות אדם ספציפי - ייתכן שהוא או היא קוראים כאן.
ובשולי הדברים,
אני רוצה להודות לאנשים כאן, שמלווים אותי במסע שלי בשנים האחרונות. הפורום עזר לי בהיבטים רבים, בקשרים רבים, ואני מודה לכם. חושבת שיש לנו הרבה מה ללמוד אחד מהשני, מנקודות מבט אחרות וכו'.
ב"ה אני ממשיכה לפרק הבא במסע החיים, אבל אולי עוד תמצאו אותי פה מידי פעם..
מאחלת לכולם כאן להגיע לזוגיות טובה ומצמיחה, בקצב ובדרך שמתאימים להם.
(איך מגיעים לשם? מה זה זוגיות כזו? יש לכם תובנה, מחשבה וכו' בעניין - אשמח לקרוא כאן).
המון מזל טוב אם הבנתי נכון
ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.
קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.
תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.
מזל טוב🎉🎊
תזרוק אתה את השכל מהחלון
ויהיו כאלה שישתמשו בשכל
מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)
ככה הקב"ה ברא בעולמו
למה?
תזרוק ת'שכל ;)
אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.
השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.
גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.
ובנימה אופטימית זו
וכו'
לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.
תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.
בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)
הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!
מזל טוב גדול
שתזכו להקים בית נאמן בישראל
מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה
מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה
בהערכה גדולה!
התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה
ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..
האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..
אז נשארו רק השטויות.
משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...
משהו שולי × 2
אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)
בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁
מזל טוב ענקי!
שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️
איזה טוב ה' ❤️🏠🩷
תודה על השיתוף הכנה
מלמד דברים חשובים..
שתזכו לבנין עדי עד!
הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..
אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)
ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.
איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.
ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.
ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.
שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.
מזל טוב
נשמע ששניכם מיוחדים.
איזה יופי
יש למה שכתבת רוח נעימה.
של יישוב הדעת.
מסדר את הראש
זה יכול לעזור לך הרבה.
האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,
ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק
הרבה אושר ועושר!
לך מתאים לשאר
כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו
ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .
זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .
אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .
ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך
בלי קשר לתוצאה
תודה על השיתוף
אני ואשתי מגיעים ממקום יחסית פתוח וליברלי והתחלנו לצאת בגיל צעיר
במהלך התקופה הזו הייתי מחמיא לה הרבה (וגם מהצד שלה היא החמיאה)
על דברים פנימיים (חכמה, רגישה, …) אבל גם חיצוניים (למשל יופי, היא באמת יפהפיה)
מה נהוג אצלכם? מה אתם חושבים בנושא?
שאלה יחסית כללית שואל מתוך סקרנות
למי אתה מכוון את השאלה?
לחרדים?
לחרד"לים?
למי שנפגשים בשידוך, ואחרי מספר בודד של פגישות מתחתנים?
למי שהכירו בלימודים בצורה ספונטנית, והקשר הגיע לאהבה ונישואים?
(הערת אגב, זה מצחיק [לשון סגי נהור] אותי להוסיף את המילה 'תורני', משום שזה אמור להיות בסיסי אבל זו המציאות)
אז בציבור הנ"ל, ממה שאני מכיר ולמדתי (במשפט זה נחלצתי מכל ביקורת על דבריי), לא מקובל להחמיא על חיצוניות בהתחלה [תגדיר 'התחלה' - לכל אחד יש התחלה משלו שאורכת זמן אחר] משום שזה יוצר קרבה אינטימית שאנחנו לא רוצים בדייטים הראשונים, בשלב יותר מתקדם (כגון לאחר האירוסין) אפשר להחמיא באופן כללי על הלבוש ושוב לא בצורה בוטה.
משפטים כמו "אני אוהב אותך" ו"חיים שלי" וכו' טוב שיש רצון לומר אותם ואם לבחורה קצת קשה עם זה שהם לא נאמרים יש מקום כן לומר, אבל יש פיתרון יפה ששמעתי והוא להגיד משהו בסגנון של: יש הרבה דברים שאני רוצה לומר לך אבל אני רוצה לשמור את זה לאחרי החתונה (כמובן לסגנן את זה שלא יישמע שזה דברים שאתה מסתיר או משהו חחח אלא דברים טובים) ואז הרווחת את שני הדברים.
על חכמה ומידות אני לא חושב שיש בעיה בכלל.
משפט אחד לפני האחרון, כל מה שכתבתי הוא לא הלכה פסוקה אלא דברים שראוי ולא ראוי לעשות, וכמובן יהיו שיחלקו ויחשבו שאלו שטויות ושזוג צריך להביע אהבה ורגשות בצורה פתוחה וכו' וכו' (הסביבות היותר פתוחות).
לשאלות ספציפיות והרחבות בפרטי ;) סתם כי אין לי כח לפרוס את כל משנתי בנושא
זה אחרת וזה מקובל.
גם אחרי החתונה ;)
מממ חיצוניות לקראת אירוסין
פנימיות כשהולך טוב
זה ממש תלוי לא חושב שיש חוקים היו לי פגישות שמהפעם הראשונה היו מחמאות, זה ממש תלוי מה שניהם מרגישים ואם יש כיוון חיובי וטוב וכו וכו
חיצוניות אחרי החתונה , פנימיות כשמתקדם, אפילו בהתחלה האמת
האם אתה מרגיש שזה משפיע היום לטוב או למוטב?
נשמח אם תשתף
היו לי כמה דייטים בחיי עם אנשים שונים -
רובם היו ב"ה נחמדים וטובים. אבל מידי פעם קרה שמי שנפגשתי איתו - נראה שמשהו התפספס מהפן של המודעות לחיצוניות ולגוף. ולי לא היה נעים להגיד שזה (כמובן תלוי כמה הדבר היה קיצוני) היה סיבה מרכזית בשבילי לא לרצות להמשיך.
ותהיתי לעצמי - מי שלא למד את זה בגיל ההתבגרות (ולא ברור לי מי מלמד שם - משפחה? חברים בפנימייה?), מתי משלים את הפער?
לכן חשוב לי להביא את זה כאן - יש אנשים שמוכנים להקים זוגיות ומשפחה, אבל נראה שהם דילגו על שלב בדרך לשם.
לא כולם, לא הרוב, אבל קיים. בעיני, אם יש לכם חבר כזה - זה חסד גדול להאיר לו ולעזור לו בנדון.
זה הטקסט שהתפרסם היום:
בואו נדבר על הפיל שבחדר, או יותר נכון, על הריח שבחדר:
יש איזה קטע במגזר שלנו, נטייה לחשוב שאם אנחנו בחורים עמוקים, רוחניים ומלאים במידות טובות, אז הצד הפיזי ובפרט ההיגיינה הבסיסית , הוא משהו שולי שאפשר להחליק עליו.
ואל תשאלו אותי אם לומדים את הדברים האלו בכיתה י"ב או כמה לומדים ואם בכלל.
וואלה, לא יודע.
העניין הוא שיש בחורים שבטוחים שאם הם סיימו עכשיו מסכת קידושין, הזיעה שלהם מריחה כמו מי ורדים.
אז זהו, שלא.
אבל ממש ממש לא.
לפני שניגש לפרקטיקה, קחו קצת מדע:
מחקרים כבר מזמן מוכיחים שיש קשר אקוטי וקריטי בין חוש הריח לבין תהליך הבחירה הזוגית בין שני המינים.
מדובר במנגנון ביולוגי טהור:
חוש הריח משדר למוח מסרים שקובעים בתוך שניות אם יש כאן פוטנציאל למשיכה או אינסטינקט של בריחה.
אז עם כל הכבוד ללב הטוב שלך ולכוונות הטהורות, אם המעטפת החיצונית לא משדרת ניקיון, הדרך לחופה מתארכת משמעותית:
כדי לעשות לכם סדר, ריכזתי 10 כללי ברזל פשוטים לגבר, רגע לפני שהוא יוצא לדייט:
1.תסתכל במראה.
צעד ראשון ובסיסי.
רגע לפני שאתה טורק את הדלת ויוצא מהבית, פשוט תעיף מבט.
אז מה אתה אומר?
אתה אוהב את מה שאתה רואה?
פחות?
השיער מסודר?
כי זה בערך הדבר הקרוב ביותר למה שהבחורה שאתה הולך להיפגש איתה הולכת לראות.
כן כן, ברור שהיא תראה קודם את הנשמה שלך.
אבל אתה יודע...בכל זאת יש גם את העניין של ההשתדלות והוא מתחיל ממש כאן.
2. איך הריח שלך?
עזוב אותך עכשיו מהדימוי המצחיק של עולם הכלבים, אבל ברצינות... פשוט תיסגר על הריח שלך.
אל תנחש, תבדוק.
תסתכל אם אין לך כתמי זיעה. אמיתי. זה אחד מהדברים הדוחים ביותר שיש.
כלומר גם אם אתה מתכוון להטביע את הבחורה בכתבי הרב שג"ר ולבזוק עליהם קצת הרב זקס מלמעלה, ברגע שהיא תבחין בכתמי הזיעה האלו, הקשב שלה ישאיר לך פתק:
'הלכתי ותיכף אשוב' וכנראה שבזה הרגע הדייט שלכם נגמר באופן רשמי.
כיף הא? אז פשוט, תדאג להימנע מכתמי זיעה.
ואם כבר אתה מרגיש שמתחילים להיווצר לך כאלו תוך כדי דייט כי אתה נכנס פתאום למתח או ווט אבר, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
בכלל, תמיד טוב שכל עוד אתה לא בטוח בקריאת המפה ובכוונות שלה, תשמור על הידיים שלך לעצמך.
3. אם יש ספק – אין ספק.
תמיד טוב להשפריץ לתוך הפה משהו שנותן ריח טוב, כולל מסטיק.
בחיים אל תוותרו על מסטיק בדרך לדייט.
זה לא מעניין עכשיו אם זה הולך להיות בטעם מנטה אוכמניות או אפרסק ביישן.
פשוט תהיה במודעות לריח שיוצא לך מהפה. תמיד.
4.שים דיאודורנט.
חובה. קו אדום. אי אפשר לזוז בלי זה.
כיפה יש לך?
גם ציצית?
אחלה.
תכניס גם את הדיאודורנט לסיפור.
5.תחשוב מראש איך אתה הולך להופיע מול הצד השני.
גלינג גילינג.
אנחנו בישראל.
לא שבדיה.
לא קנדה.
ישראל.
ואם חם עכשיו בחוץ אז תביא חולצה נוספת בתיק.
אם אתם הולכים להיפגש בבית קפה, תדאג להגיע קודם:
תיכנס לשירותים.
תחליף חולצה.
תשטוף את מה שאתה צריך לשטוף ותבוא אליה רענן.
6. אל תיצמד ואל תפלוש למרחב הפרטי של הבחורה.
מעבר לסיבות הברורות שבאמת אין צורך להרחיב בהן מטעמים מובנים, יש גם את עניין הריח.
אם אתה לא סגור במאת האחוזים על איך שהבחורה חווה אותך באותו רגע, פשוט תשמור מרחק.
7. עיקרון ההדדיות.
תחשוב שכמו שאתה רוצה שיהיה לך נעים להסתכל עליה, ככה גם תדאג שיהיה לה נעים להסתכל עליך. מאוד פשוט.
אין שום סיבה הגיונית שבעולם שבחורה תשרוף שעה וחצי על הכנה לדייט וברור יגיע אליה היישר מתפילת מנחה בשטיבעלך של איצקוביץ' כי בעצם הדייט הזה מבחינתו הוא על הדרך ובמקום להשקיע קצת בהופעה שלו הוא עסק בבניין עולם.
'בין אדם לחברו' חשוב לא פחות ואם ביאסת וציערת את הבחורה, טוב, אני לא הדובר של אלוהים אבל, כנראה שיסתכלו על הדברים החשובים שעשית בצורה סקפטית יותר במקום בצורה שקיווית שיסתכלו עליהם.
8.מותר לך גם להשקיע בבגדים.
אתה לא חייב להוציא חצי משכורת על מותגים, אבל אם בא לך לעוף, תדע שיש חנויות שמוכרות את המותגים השווים ביותר ('טומי', 'ראלף לורן', 'גאנט', 'אמריקן איגל' ועוד) ממש בזול יחסית.
לא תאמין איך בחירת בגדים נכונה יכולה לשנות את כל הלוק שלך מבחוץ.
9. המסר שמאחורי הלבוש.
תזכור שמעבר להופעה הנעימה, כשבחור מגיע לדייט מושקע, הוא בעצם משדר אמירה ברורה לבחורה:
'השקעתי עבור הדייט הזה! אני יודע שגם את השקעת ואני מעריך את ההשקעה והזמן שלך ולכן גם אני על זה'.
10.זהירות, 'מביכים'.
כשאתה אוכל כל מיני דברים בדייט, תדאג מראש שלא יישארו לך סימנים של 'מביכים' (מביכים למי שחי בלה-לה-לנד ולא ממש יודע, אלו הדברים האלו שנתקעים לכם בין השיניים והם... פשוט מביכים).
קיצר, בחורים!
הגיע הזמן לצאת מהעולמות של האופנים וחיות הקודש ולנחות בעולם הדיאודורנטים והאפטרשייבים.
או אם תרצו לסכם את הכול במשפט אחד:
"ניחוח טוב הוא שפה ללא מילים, העוטפת את הנוכחות בקסם ומדברת ישירות אל הלב."
כן, גם אל הלב של הבחורה שאמורה לשבת הערב, ממש מולך.
(אבינועם הרש, נראה לי שבעקבות הפרסום הזה)
לדבר על הפילה שבחדר? או שזה אסור?
ואם תמצי לומר מותר, אפשר לעשות לה רשימה גם?
למי פונים בשביל כל הדבר החשוב הזה?
איזה דבר מבורך, אודה להתייחסות בהקדם תודה לכם🙏
בדרך כלשהי להעלות את זה בפניו?
הלוואי הייתי שומע את זה אז
