מחוז צפון זה משפחה!! ומי שלא קופץ חיפה!,יגל,זביק,עומר,חתונה,אודיטוריום,מים קרים,אוכל טוב,שיחה עד 3 לפנות בוקר,חגי לובר,בנים רובה בנות הנרי... והמבין יבין

ההערכה שלי למדריכים של המחוז - ירדה לאפס. 

[ושנה הבאה נלך בע"ה לחיפה }

"מחוז דרום עולה.. אני לא מתפלא.. ולכוללם שלוםםם עולה מחוז דום!!!!!!!!"

נכון לא הכי דוסים בעולם אבל לא הברזו מיהיחידות, הקשיבו בשיחות,שיתפו פעולה, האוירה היתה די טובה (ברמה שראיתי מישהו אומר למישוה שנגע במישהי: שמירת נגיעה? אז הוא אמר לו שזאת תאומה שלו,ברור שהיה גם כאלה שזה לא היה ככה אבל האוריה הכללית היתה די טובה, ובקבוצה שלנו היה ממש מעולה

הדבר הכי גרוע היה שכמה אנשים החליטו להיות חכמים להרעיש ולדפוק על שולחנות אבל אם תחפש/י את הקבוצה השולית והלא טובה תמצא/י

ואני מקווה שלפחות תשים על זה.

אני הייתי במרום הגליל, כן, אלה שצחקו עליהם כל הזמן שהם ערסים ושהם לא שווים כלום

וההערכה שלי למדריכים של בני עקיבא ירדה לאפס מינוס.

כולם הצמידו עלינו תגית של לא שווים כלום חסרי ערכים אפילו אם לא אמרו לנו את זה בפרצוף.

בתור אחת שנמצאת בתוך מרום הגליל אני יודעת שיש לנו בנות צדיקות ברמות

הרוב שומרות נגיעה, משקיעות בפעולות ובחניכים בטירוף באו באמת לקבל. 

ואתם פשוט אין לי מילים...פשוט לא הערכתם שום דבר.

באמת שניסיתי לחשוב למה אנחנו יוצאים כאלה

אני יודעת שהבנים שלנו לא שומרים נגיעה [אין להם כ"כ במי לגעת בכל מקרה...]

אבל יש גם מדריכים מסניפים שהם לא ממרום הגליל שלא שומרים

שומעים מזרחית ולועזית? אבל יש עוד מדריכים כאלה..

אז מה הבעיה?!

שהשפה שונה והלבוש שונה או בקיצור נחשבים ערסים. 

הפלתם אותנו ברמות.

ואני, אני, שהאחרונה שאפשר להגיד עליה פרחה או ערסית הכי נדפקתי. 

כי מצד אחד אני אוהבת את מג"ל בטירוף אבל אין לי כוונה לשבת איתם כל היום [ומה לעשות יצא שהיינו צריכים לשבת ביחד]

ומצד שני אני לא יכולה להכיר סניפים אחרים באמת

כי כל פעם שאני אומרת מאיפה אני באה "אה...את משם..מהערסים"

נכון שזה לא היה יחס של הפליה מלא של לא מדברים איתך, לא מתייחסים אליך

אבל ברגע שאמרתי את זה הרגשתי שלא סופרים אותי.

וככה יצא שכל הסמינריון הזה נדפקתי

והמדריכים האלה שבתכלס הערכתי, גרמו לי להוריד את ההערכה שלהם.

כי אתם מדברים על אידאלים, על קבלת השונה
אבל ברגע שיש אנשים שהם לא אוטיסטים או חילונים אתם פשוט לא סופרים אותם

ולעזאזל האידיאלים.

אני בכלל לא רציתי לבוא, אבל אפילו עם כל הבאסה שלי הצלחתם להפתיע אותי ולגרום לי להרגיש יותר זבל.

אז תודה רבה מחוז צפון, עכשיו אני יודעת מי אתם. 

את צודקת לגמרי!

זה היה פשוט מגעיל איך שהתייחסו למרום גליל בתור קבוצה של מוגבלים!

הכרתי מלא אנשים משם במשך הסמינריון ויש לי דבר אחד להגיד: רובם אנשים זהב אם לא כולם!

אבל להגיד שהיה זוועה?! היה מדהים! היה חוויתי בצורה מקסימה ולדעתי זה נורא יעזור לי בהמשך ההדרכה וגם בהמשך החיים!

אני אפילו חושב שאני יודע מי את (אני לא יכול להיות בטוח אבל לפי מה שכתבת אז יכול להיות שדיברתי איתך לפחות קצת) ואני רוצה להגיד לך שלפחות אני לגמרי לא הפליתי אף אחד לפי המקום שממנו הוא הגיע.

אני מקווה שגרמתי לעוד אנשים לחשוב עוד קצת בפעם הבאה לפני שהם מתרחקים ממישהו רק לפי המקום שממנו הוא מגיע.

כי את לא היית צריכה לסבול את היחס שאנחנו קיבלנו

אני כן

את נהנית אני לא, ואני מבינה גם למה.

ואני יודעת גם מי את, ואני יודעת שלא הפלת כי פשוט הכרת כמה לפני...

אם לא היית מכירה אני דיי בטוחה שהיית מפלה

ואם אכפת לך אולי להזדהות?

הייתי עם סניף אחר 

אמרתי להם שאני מX [השם של היישוב] ופשוט התחילו לרדת על המקום ועל החבר'ה שם ברמות

ומי אתם שתירדו אם אתם מכירים אותם יומיים וחצי ולא מכירים באמת?

בערב שבת לדוגמא חברה שלי אחת הנשמות, ואין מישהו שמכיר אותה שאומר שהיא לא צדיקה

ירדה עם חבילה של גרעינים ואז כמה בנים מסניף כלשהו ביקשו ממנה

היא בשמחה מביאה להם 

ואז הם שואלים אותה "מאיפה את?"

"מX"

"וואי איזה באסה.."

והמשיכו ללכת 

וזה פשוט הכניס אותי לשוק. מה ככה?!

היא אחת הבנות הכי צדיקות, יותר מכמה סנוביות שחשבו שזה שהם הולכות כמו אולפניסטיות ומדברות על ערכים ומדריכות בבנ"ע מכניס אותם לקטגוריה של דוסות

ופשוט התייחסו אליה ככה רק לפי המקום שממנו היא באה.

אני יודעת שזה לא היה אכפת לה ושהיא לא התייחסה

אבל לי זה הציק. 

ברור שבסופו של דבר מג"ל נהנו, כי פשוט היינו כולם ביחד והיה כיף

כמו שאמרתי לי לא, כי אני פחות קשורה ולא רציתי להיות איתם כל היום.

ראיתי כשיוחאי ואור ישבו וניגנו ביגטרה איך באים מלא חבר'ה שהם לא ממג"ל ודיברנו איתם וקיבלנו אותם

אבל ברגע שאנחנו באים ישר רצות הבדיחות

חלאס אנשים, מצחיק מצחיק אבל כבר נמאס...4 ימים רצופים. 

זה לא רק בדיחות, זה מראה שאתם באמת חושבים ככה וזה כואב. 

יותר קשה להכיר אנשים אחרים ולהתחבר לסניפים כשמודבקת עליכם סטיגמה

בגלל זה בע"ה כשיהיו דברים אחרים אני אשתדל להגיע למחוז חיפה ולא צפון, איכזבתם ממש.

ב. אני באתי מסניף שגם עליו יש המון סטיגמות! גם לי אמרו דברים רק בגלל שאני מסניף ********************** אבל בכל זאת אני מרגיש שקיבלתי המון!

ולא חושבת שדיברת איתי...לא דברתי כמעט עם בנים אולי עם אחד או שתים.

הייתי יכולה לקבל המון

אבל יצאתי בשאלה אחת גדולה

מה כל הערכים האלה שווים אם מצד שני המדריכים האלה פוגעים באנשים אחרים?

יצאתי אולי עם קצת יותר חומר למחשבה בהקשר הזה, ואיך לעמוד מול חניכים

אבל אם שואלים אותי איך היה..כיף אני לא אגיד. 

אבל כמו ששמעתי ממנה גם היא הרגישה ככה ואסור שיקרו דברים כאלה! בני עקיבא זאת תנועה של עם! בתנועה של עם צריך לקבל את כולם!שמענו בסמינריון הרבה סיפורים על אנשים שבזכות בני עקיבא הגיעו לדת והפכו להיות רבנים גדולים! לדעתי זה בושה שאנשים שומעים סיפורים כאלה ואז עושים אפליות לפי המקום שממנו אנשים אחרים הגיעו!

וסתם כי יכול להיות שזאת בכל זאת את: אם זאת את אז אמרת לי שיש לך את המספר טלפון שלי. ואם זאת כן את אז אל תגידי מי אני כי אני רוצה להישאר אנונימי.

תדברו באוויר זה בסדר

תנועה של עם

אתה יודע מה עולה לרוב האנשים כשאומרים להם את זה?

שצריך להתחבר אל החילונים.

אז לחילונים אתם מתחברים, להתנדב אצל ילדים עם מוגבליות - אתם מעולים בזה!

אבל לאנשים שהם כמוכם אבל שונים בקצת - את זה אתם לא מקבלים. 

אפשר אפילו להגיד שגם על חרדים אבל לא ניכנס לזה..

אאוץ' זאת אני :O 

ואת גם יודעת שיש סטיגמות גם על הסניף שלי! אבל אני נגד סטיגמות ואני משתדל לשבור סטיגמות!

אבל אתה בא ממקום כזה, אתה מבין את המצב כי גם אצלך זה ככה.

אבל בכל הרצינות אתה היחיד שכשאמרתי לו שאני ממג"ל לא הרים את הגבות.

מין הסתם יש עוד מדריכים כמוך, לא אומרת שלא

אבל הרוב הגדול התייחס אלינו מגעיל

אולי תכתבו בסוף למשל אות מסוימת שיהיה יותר ברור מי כותב פה?...

ודרך אגב א**** ז*** זה אתה שכתבת פה?

(ס*** ** ****ה)?

לא יצא לי להיתיחס אליכם רע.

לא כולם כאלה אז די להכליל

אין לי מה לענות לך, אני יכול להגיד על עצמי שלא התייחסתי אל מישהו אחרת בגלל המיקום שלו. בהתחלה ראיתי כמה ממקום מסוים ואמרתי לעצמי וואי הרמה שם לא משהו, אחרי זה ראיתי מישהו מאותו מקום שהיה יותר רציני והחלטתי לא לתייג אנשים לפי המיקום שלהם. אבל לי זה היה נראה כאילו אתם במרכז החברה ודי נהנים מזה בקיצור אולי הקטע הזה באמת לא היה בסדר הכנסת לי נקודת מבט אחרת

הלכתם לסמנריון כדי ללמוד משהו, ופספסתם משהו אחר....
ואני לא מדברת אליכם(!)

ברור שהיו מלא דברים שלא אמורים לקרות אבל אם אתה בא מהמקום לראות רק את הדברים הרעים  אז ברור שיהיה מאפען.

ותמר-זה שמדברים פה רק על הדברים הלא טובים שהיו, זה לא אומר שלא היו

היה סמנריון אחד השווים!!

אאאאאאאאאאא-מחוז חיפה-(כפיים) או-יה (והמבין יבין)

הנרי, הרים את הרובה   ,בנים אוווו אקדח, בנות אווווו הנרי...

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.