חבל לוותר על הצעה רק בגלל זה..

אני מהמרכז ובעלי מהדרום הרחוק.. 4 שעות של אוטובוסים או שעתיים וחצי-3 של רכבות..

מוצאים איך להסתדר..

נפגשים באמצע הדרך!

או במקרה שלנו- יש לו בני דודים בעיר שקרובה אליי והוא ישן אצלם המון כשיצאנו ולי יש חברה שהייתה גרה בעיר שלו והייתי ישנה אצלה... ובבקרים למחרת חזרנו לבתים שלנו או שנשארנו באיזורים אחד של השני כמה ימים ולא רק יום אחד.

חבל לפספס..

אם היא המיועדת- חבל לדחות את הפגישה ביניכם

ואם לא- טיילת יום אחד לצפון והכרת עוד קצת את א"י.. מה רע?

בהצלחה!

בס"ד

גם אני ובעלי במרחקים גדולים מאוד.

נפגשנו אמצע הדרך.

קצת קשה היום עם הנסיעות להורים אבל זה מתגמד.

הוא צודק והוא חושב פרקטי..

אחרי כל הלבלבים והפרפרים בדייטים - הם יתחתנו

ובסופו של דבר יצטרכו ליסוע שבת לכל צד..

גם אם הם יגורו באמצע - זה ידרוש מהם נסיעות ארוכות, וזה דבר לא פשוט בשבילו.

לדעתי-

אם מדובר בהצעת חלומותיך והכל נשמע מצויין בגדול - לך על זה.

אם זה ככה-ככה, אני לא הייתי לוקחת.

וכמובן - חשוב עם עצמך ועם אנשים שמכירים את הקושי שלך בנסיעות, אולי הם יהיו חכמים יותר.

לחתוך או לא לחתוך אלו לא שאלות שמקבלים עליהם תשובה בפורומים.

ככה... יש לי שני דברים לומר:

א. נניח ואומרים לך שזו אשתך. תפסיד אותה רק בגלל מרחק??

לא נשמע לי הגיוני. אם בבירורים יעלו דברים אחרים שמפריעים-סבבה, אבל מרחק זה לחלוטין טכני.

ב. שמעתי בשם רב אחד שאומר כשיש התלבטויות לחשוב ככה: האם הבעיה הזו תפריע לי בעוד 20 שנה? או שעוד כמה זמן זה יעבור? אם זה יפריע לך בעוד 20 שנה- זה סימן שזו בעיה מהותית ויש לשקול זאת בכובד ראש, אם לא- הבעיה לא מהותית כ"כ...

לדוג'- מפריע לך שהבחורה למרות גילה המתקדם () עדיין לא סיימה את התואר- בעוד 20 שנה, זה כבר לא יהיה רלוונטי כי היא כבר תסיים ותעבוד מן-הסתם, נכון?

מפריע לך שהבחורה עצבנית? סביר להניח שזה לא ישתנה גם בעוד 20 שנה ולכן זה מהותי יותר, וכד/..

לכן, תחשוב האם בעיית המרחק כ"כ מהותית בעיניך, או לא.

חכם ונכון...

מי זה, אגב?

אני לא יודעת איפה הכותב גר אבל זו באמת בעיה קטנה שאפשר להסתדר איתה.

אני מאחלת לו רק את הבעיה הזו.

אני כותבת בתור אחת שלחתונה שלה במרכז היו הסעות מהצפון, מהדרום וירושלים.

דר"א גרתי גם בכל האזורים האלו (לפני+ אחרי החתונה) 

בעזהי"ת.

אני מאורסת היום לבחור מקסים מקסים, שאחד הקשיים הכי בולטים בקשר שלנו היו הנסיעות והמרחקים.

אז יצאנו, והסתדרנו. עם כח רצון הכל אפשרי.

והיום, חצי מההוצאות של החתונה הולכים לאגד. ועדיין זה לא מונע מאיתנו לארגן חתונה בתוך חודש וחצי.

וכמאמר אסי וגורי שם שם: "הכל אפשר אם רק רוצים"

ב"הצלחה!

תמיד אומרים לנו להנות מהדרך מהמסע ולא לרטון על אריכותו ות'אמת יש בזה מין האמת .

אז תיקח את זה ממש כפשוטו אתה הולך להיפגש עם מישהי והדרך ביניכם ארוכה אז תהנה ממנה ואולי אף תנצל אותה

פגישה אחת הגעתי מקרית גת ברכבת  עד חיפה וגם שם זו לא היתה התחנה האחרונה .

אז כמה רעיונות מניסיון : 

קח כרית ,  תשלים שעות שינה בפרט ברכבת , באוטובוס זה קצת לא ישים  תנאי שטח לא הכי מוצלחים לשינה .
קח ספר טוב לדרך  בליווי מוזיקה ושירים באוזניך  אולי אח"כ תשתף אותה בהגיגיך .

תקרא תהילים , תתפלל בדרך שהפגישה תצליח ותהיה נעימה ושהכל ילך על הצד הטוב ביותר כו'...

אם בראש שלך אז אולי תספיק לסיים מסכת במהלך כל הנסיעות ואז באירוסין תעשה סיום מסכת איתה

תביט מחוץ לחלון ותכיר יותר טוב את ארצך היפה " קום והתהלך בארץ "  ...

יש לך מספיק זמן לחשוב מה אתה הולך לעשות בפגישה ולהיות קצת יותר יצירתי .

לא חסר רעיונות ומסתמא אפשר לפתוח שרשור רק על רעיונות מה אפשר לעשות בדרך לפגישה

מסתמא אם טרחת אז היא תעריך אותך ואולי היא גם תפתיע אותך במיני מגדים בסוף הדרך מה שיחזק את הקשר .

בכל מקרה גם הקב"ה יעריך אותך על השתדלותך  אז כבר קיבלת נקודות זכות .

אם היא תמצא חן בעיניך ובשאיפה שזה יהיה הדדי והיא אי"ה תהיה בת זוגך

הרגליים שלך יהיו קלות והמרחק לא יהווה פונקציה בכלל . וגם יהיה  לך סיפור מעניין יותר לנכדים

ת'אמת זה די נחמד להרגיש קצת כמו יעקב אבינו ע"ה  שהלך למרחקים לבקש את זיווגו .

יש כ"כ  הרבה דברים שאפשר למצוא לחיוב במרחק תלוי איך מסתכלים על זה 

בע"ה בהצלחה ! 

אל תצחקי על זה!

זה חתיכת סרט

רוצה להיות המפיקה? 

שווה כל שניה!

בעלי טוען שרק בגלל הנסיעות הוא התחתן איתי- הוא לא היה מוכן לעבור את זה עוד פעם...

אני די מתפלאת על השאלה,

אני מכירה הרבה זוגות שהבעל והאישה

גרים במדינות שונות בכלל, 

אמנם אז לא מצופה מהם לטוס להורים כל פעם,

וממך כן יצפו... אבל אף אחד לא מכריח אותך בסופו של דבר...

וחוץ מזה- מה לא עושים בשביל בן זוג?

אני לא חושבת שצריך לערב שיקולים כאלה בהחלטה...

לא הבנתי אתה מדבר על הפגישות או "אחרי החתונה", אי"ה.....

אפשר להסתדר.....

בפגישות-נפגשים באמצע וכד'...

"אחרי החתונה"- מי אמר איפה תגורו????

בס"ד

ושנינו חשבנו על לגור באזור השומרון (לא מועצה אזורית שומרון, אלא השומרון בכלליותו) 

אנחנו גרים בגוש עציון.. תזכורת: אני מהמרכז, הוא מהדרום.
שעה וחצי מינימום לכל כיוון -עם- רכב, ובלי- טרמפים ואוטובוסים של 3-4 שעות.
שורדים! זה שווה את הכל!

והנסיעות האלה, עם מוזיקה טובה- זה אחלה זמן איכות..

זה לא מדד להצעה...לא אמורים לחשוב בדייט ראשון על "אוי מעניין איך נגיע להורים שלה לשבת מהשומרון עד אליה.."

מי אמר שתגורו בשומרון בסוף? מי אמר שתתחתנו בכלל?

אין שום התחייבות בדייטים.

וזה בנוסף לזה שלגור רחוק מההורים זה לא נורא, ואפילו בריא.

ראשית,בלי קשר לדייט המדובר, 

יש פתרונות ודרכים להקל על קושי בנסיעות- אני מניחה שאת חלקם אתה מכיר(כדור נגד בחילות, לימון, סוכריות מציצה, לא לקרוא במהלך הנסיעה, לא לאכול בשר בכמות של מעל 200 ג' בשבוע, לא לישון יותר מ7 שעות בלילה ופחות מ5).

ולעניינו- אחרי החתונה ובעיקר אחרי שתחזרו לשגרת החיים, זמני הנסיעות יהיה זמן איכות (לפחות זה מה שקורה אצלנו) ועוד יותר שזה נסיעה באוטבוס שאין צורך להתרכז בכביש. וככל שהנסיעה ארוכה יותר זה משובח.

ככה שיש בכך אפילו יתרון...

בהצלחה ונסיעה טובה

אני תמיד אומרת, כשאני נשאלת על המרחק הרב שהיה ביני לבין בעלי-

שבשביל למצוא צריך לחפש

ככל הנראה קיימנו זאת כדין

זו לא סיבה לפסול או לחשוש בכדי להיפגש. זה שהציעו לך זה לא אומר שאתה מחר מתחתן איתה. אם באמת תצא מזה חתונה, תמצאו!!! את הדרך להסתדר. לא תצטרך בשביל זה את הפורום.

לנסוע להורים, ואחרי שנולדים כמה ילדים בעה", זה יותר מעיף..אבל אם זו הזיווג שלך..

יש כלאו שהמרחק בין מגורי הוריהם אכן גדול כמה וכמה שעות נסיעה..

אול יאפשר ברכבת,ואז זה פחות זמן (אם יש היכן להחנו תבינתים או תחבורה ציבורי תקרובה..) אבל זה כבר אבסורד לדבר על הנסיעות להורים. לפני הפגישה

אגב, יש כלאו שגם אם ההורי םגרים קרוב לא נוסעים הרבה כ"כ ,גם כי אוהבים שבת בבית מסיבות שונות וגם כי לא נוח נסיעת עם הילדים..הם צריכים את המיטה נשלהם וכו'..אצל חמותי, כמה שנהנתי, תמיד הילדים התישו אות יעד שנרדמ ומאחר בלילה גם בשבתות חורף. הם כ"F נהנו וגם זה לא החדר שלהם..אבל ברור שבגדול זה נהדר. רק שממילא לא תמיד נוסעים הרבה גם כשגרי םקרוב.

עזרה מההורים  כמו שגרים מרחק חצי שעה נסיעה ויכולים להגיע להושיט יד עם הילדים..  

אז יש שמרטפיות (לא כמו סבתא אבל..) ושכנים טובים בע"ה..

אגב, יש גם סבתות ועובדות ולכן פנויות לא הרבה..)*

ובה"- יש טלפון בימינו וטלפון נייד שאפשר לדבר וןלצלם בו זמנית..אז אפשר לשמור על קשר

נגיד שהיית בן 38,אחרי שנתיים בלי הצעות? תחשוב ככה, והמרחק יתגמד.

אני יכולה לספר לך על זוג מקסים ומאושר, היא מנתיבות והוא ממצפה מורשת בגליל. הם גרים בירושלים, ואילו מלא היו נפגשים, אני לא מאמינה שהיה מצב שיתחתנו עם מישהו אחר, כי הם ממש הכי מתאימים בעולם..

תכיר טובה לה' על הצעה טובה, תקפל הצידה את המניעות (מניעות=רמז מה' שאולי יש פה משהו ששווה להתאמץ בשהילו) ובהצלחה רבה!

אם זו התייבשות אפשר להקפיד לשתות מים

או קפה- לי הרבה פעמים קפה עוזר, מעלה את לחץ הדם

אני מכירה זוג שגרו אצלינו ביישוב היא היתה מאילת והוא מהמרכז...

והיישוב שלנו רחוק משניהם אבל הם החליטו שזה טוב בשבילם...

(הם כבר עברו דירה ליד ההורים שלו אבל עדיין... זה רחוק מאוד מההורים שלה...)

בהצלחה!

נהיים דתיים פחות ופחות.

ברגע שמתחתנים נכנס לתמונה חינוך הילדים וזה משפיע כי מתחברים לעולם התורה מחדש.

קשה מאוד לשמור על רמה דתית גבוהה בצבא, באקדמיה ובשוק התעסוקה אא:כ אתה מתגייס דרך ביניי"ש או דרך הרבנות או מסגרות דתיות, באקדמיה כמעט כל החברים שלך חילוניות וחילונים אא"כ הלכת ללמוד במכללות דתיות או בר אילן, בשוק התעסוקה זו בעיה אם הגעת לשם דתי לא נשוי אא"כ אתה מורה בבית ספר דתי או כיוצ"ב.

הכלל הוא שככל שאין לך מסגרת דתית תומכת מאוד קשה להחזיק זמן דתי כרווק, אם יהיה לך רב מובהק שתוכל לשאול אותו כל שאלה וללכת בדרכו תוכל להיתלות בו.

מי שמראש תולה את הרמה הדתית שלו בהקשר החברתי בו הוא יהיה - אז מראש הוא מועד לירידה ברמת הדתית.

אבל מי שמגדיר את הזהות הדתית שלו כבלתי תלויה בהקשר חברתי - גם אם הוא יעשה פחות מצוות בתקופה כזו או אחרת, הוא יהיה באותה רמה דתית פלוס מינוס (בע"ה גם ברמה גבוה יותר).

למה רבותינו מחנכים אותנו בישיבות? לדתיות חברתית? לבינוניות ותלותיות במסגרת כזו או אחרת?

(אני יודע שאתה הצגת מצב ולא הבעת עמדה, אני צועק את זה לחלל האוויר ולא אליך או לטענותיך)

ולכן כשעוזבים את הישיבה ומתערבבים עם העולם החילוני יותר קשה להמשיך בעלייה הרוחנית, אבל עוגן משפחתי עוזר לא להמשך אחרי הסביבה.

יש גם פתרונות לרווקים איך לשמור על סביבה דתית, אבל זה יותר קשה.

לק"י

ומסכימה איתך שרמה דתית לא אמורה להיות תלויה בנישואים.

בפועל, אין לי מושג מה קורה באמת מבחינה ססטיסטית

הגיונית ככל שהתנאים יהיו קשים יותר מבחינה פסיכולוגית / חברתית / כו' כו' כו' כך יפלו סיגים ממצרף הכסף

אני חושב שכדי להיות ברמה דתית גבוהה בין כרווק בין כנשוי צריך כל הזמן להשקיע מאמצים אקטיביים ומי שעושה כך ולא פועל רק מכח האנרציה כך יהיה לו בהתאם

מעשית אפשר לבחור גם אחרת. אני לפחות בחרתי להקפיד  הרבה יותר בתקופה שהייתי חייל ביחידה לא ככ דתית.

ללא אישה

שרוי ללא תורה ללא חומה

וכו' וכו'..

יתכן כי האישה מביאה איתה לבית כוחות רוחניים המפתחים את החלק הדתי, שבלעדיהם קשה 'להחזיק', כמו שיש פריון דרך זוגיות ילדים וכו, אז ככה גם בחיי הדת.. 

לא מכירה סטטסטיקות בנושא.

רק על עצמי ידעתי לספר.

יש לי חברות שהיו במקום מסוים מבחינה דתית (לפחות לפי איך שאני תפסתי אותן), והיום הן במקום של פחות.

גם נשואות וגם רווקות.

כלומר, אני לא חושבת שהרווקות היא זו שגרמה לירידה בשמירת תו"מ אצל מי שבחרה לעשות כך.

האם ישנן כאלה שהרווקות הובילה לשחיקה? בהחלט ייתכן.

ודווקא עליי זה קצת הקל את החיפוש.

כי מי שהדתיות, רוחניות, עבודת השם שלו מבוססת רק על הסביבה שהוא נמצא - מה יקרה כשהוא יצא ממנה?

ודווקא כשאדם יוצא מהחממה שלו, ואפשר לראות את הבחירות שהוא עושה, מה קורה לו במסגרת שהיא לא ישיבתית - יש שם משהו שמראה על איזשהו חוסן רוחני, עמוד שדרה פנימי.

שאחרי חתונה ירדו רוחנית.

לפעמים מי שנראה לייט .. יותר דתי ממך פי אלף

כי הדת לא הציבה בפניו את האתגרים שלך..

לחילופין בחורה שעברה התעללות מינית או בחור שעבר חרדה ביום יום

לא שווים ערך לדת שלך..

נקודה למחשבה..

גם אם הם הם נראים לך הכי לייט בארץ.. עצם זה שהם עדיין מאמינים בה' ומתפללים עליו לא מובן ..

לא לכולם האמונה מתנפצת בפנים..

אתה דתי מהמם

מה אתה רוצה גביע מדליה?

אני דתייה בשביל עצמי ..

לא בשביל אחרים לא מחכה שימחאו לי כפיים ואני כן לא אשפוט אף בחורה אחרת כי אין לי שמץ מה הן עברו בחיים 

יש לי כלל תחמירי עם עצמך ותעשי חשבון נפש עם עצמך .. תשפטי בעין טובה אחרים 

אוכל טעים

כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון

הרב של האולפנה זה נחשב

או כמו אינויאשה

זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי

היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח

(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)

אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.

השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.

"ונחנו מה"

כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..

"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"

"ככה:

ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,

אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.

אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.

אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.

בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.

אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,

אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.

עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,

כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."

פונקצית הגל קרסה

זה זה.

(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)

ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.

כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות 

ואז גם יש מקום להקים חופה.

שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם. 

והיא אמרה שזה לא יצא להם יותר זול.

(חתונה על הדשא, בלי להשקיע בעיצוב וכזה. אבל שולחנות, כסאות, צלחות, כוסות, סכו"ם, מאווררים, תאורה וכזה יצא להם כבר אותו מחיר כמו אולם)

ממליצה לחפש באזורים חרדים, לרוב יהיה שם זול משמעותית.

ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון

אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…

ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.

ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.

ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש. 

לק"י

וזה לא היה מהיקרים.

אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅

מזל טוב!!

כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…

לא כל האולמות, אז צריך לברר

אולמות כמו היכלי פאר, ארמונות חן, ואני לא זוכרת שמות אבל הייתי באולמות כאלו במודיעין עילית

אני לא יודעת כמה הם עולים עכשיו, אבל כשהתחתנו הם היו זולים בפער גדול מאולמות אחרים.

והיכלי פאר לפחות היה מכובד, גם במודיעין עילית הייתי בחתונות שהיו מכובדות

ואז אפשר גם במקום לא סטנדרטי כמו חצר של בית/ישיבה וכו.

כשיש לך 350-400 אורחים, רק על המנה אתה מגיע תוך שניה ל70-80 אלף וצפונה. זה מלא!

זה דורש הבנה ושיח מותאם, אבל אפשר (וכדאי בעיניי) להחליט שזו חתונה בלי חברים של ההורים (בטח לא כאלו שאתה בקושי מכיר).

ואם מתאים מבחינת האקלים המשפחתי אז גם רק משפחה יחסית מצומצמת (נניח החל מסבא סבתא שלך והצאצאים שלהם. כלומר לא דודים של ההורים וכו)

בתכלס בתכלס, להוריד הרבה ממספר האורחים זה מה שכנראה הכי יקצץ בעלויות.

לדעתי אפשרי בהחלט חתונה של סה"כ 200 אורחים.

וזה חתונות מהממות והריקודים שמחים וממש לא מרגיש מסכן או עלוב (שים לב שכדאי שגודל האולם יהיה מותאם. כלומר אם אתה מזמין 200, אז לא ללכת לאולם של 600)

בהצלחה. 

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

במרכז קסם יש - (כותבת מזיכרון, כדאי לברר שעות וכד- במצב העכשוי)

בית קפה "קפוצ'ינו"

חומוס אליהו

"המרפסת" - במודיעין עילית, יש שם פיצריה  מושקעת יחסית.

אין לי מספרים ... סליחה.

ובהצלחה!