אין לי הרבה מה לומר לך עכשיו.
אבל אני מתאר לעצמי שאת עשויה לחוש מורת רוח,
מזה שאני לא כותב לך משהו, כי כולם כותבים ורק אני לא,
וזה שאני לא יודע מי את עדיין כנראה שלא אומר שאני לא יכול לכתוב לך...
אז זה מה שיש לי לומר לך.
ואם כבר:
אל תהיי לחוצה, או משהו. בבקשה ממך.
זה שאני עכשיו כותב לך, זה לא אומר שבפועל את תהיי אשתי לעתיד.
למענך, ולמעני - עשי והחליטי רק מה שנכון וטוב בשבילך.
מה שגורם לך לחוש שלמה עם עצמך, לחוש שמחה עם עצמך.
אם ניפגש - מה טוב;
אם לא - לא קרה כלום.
אני בטוח שגם איתו, מי שלא יהיה, תוכלי לחיות חיים מלאים.
למה אני בא בטוב, כן?
אז... שיהיה שמח 
מעריך ומכבד ומוקיר עד מאוד -
בעלך הפוטנציאלי לכאורה 
