שני חברים ישבו בת"מ איפשהו בארץ, לפתע עוברת שם בחורה, אחד הבחורים אומר לחבר שלו, אתה רואה אותה? היא תהיה אישתך, החבר ניגש אל הבחורה ושואל אותה אם היא פנויה, הבחורה אומרת שכן, היום הם מאורסים...
שאלה לבנות- האם זה אידיאלי בעינכן? איך הייתן מגיבות?
האם הייתן מעריכות אותו על האומץ? או שזה היה מוריד מהערך שלו??
אציין שמדובר בבחור ממש טוב(ושקט), והוא לומד בישיבה מאד טובה...
אבל השאלה, איך, כמה ולמה...
חובה להיות עם טאקט, עם רגישות וראש פתוח...
(אהיה כנה- מאוד מוזר שבן יבחר לו כך סתם בחורה מהרחוב, אבל אם היה מספיק אמיץ (ורגיש!) לפנות אליה- אז יש לבדוק לעומק..).
סוג של "טביעת עין" פתאומית. כנראה הדדית. סייעתא דשמיא.
יש להניח שבתור "שיטה" קשה לבנות על דברים כאלו..
הייתי בטוחה שהם גברים שפשוט נטפלים לבחורות תמימות ברחוב...
ואולי אף פועלת בהתאם...
וברצינות,לפי המראה והסגנון אני בטוח שהיה אפשר להבין שלא מדובר באנשים מסוג זה..
בכל מקרה לא הייתי פונה בצורה כזאת, אולי שולח את החבר..אבל בכללי למי שזה מתאים זה אחלה,
ובכלל , אחלה סיפור.
שיהיה לי.)
לא הייתי מקבלת הצעה כך.
כדאי להכיר?
(יש דרך, או שבכל מקרה הצעה רק באמצעות ה"שידוך המסורתי" ולא מתחנה מרכזית?)
ברצינות.
מקסימום הייתי שומעת רק כי זה 'מגניב' לנסות...?
אם אין אז אני מציע לבחור לרדת מזה...
לצערי להרבה מאוד בנות יש קיבעון בהקשר להתנהגות הבחורים בתחילת הקשר..
כמו הבחינה על הקופונים,או על צורת הפניה, בקשת תמונה וכו'..
כדאי פשוט לנסות לצלול לקשר, להכיר אישיות שהיא עולם מדהים, ולהפסיק להיות שיפוטיות וחותכות.
קצת לפנות את מקומן לגבר, שיוביל, שייזום את הקשר
מה זה משנה איך?
[אני כמובן לא מדברת על קיצוניות של שריקות ברחוב וכדו']
אם הבחור דוס, אני סומכת עליו שכשהוא פנה לבחורה, הוא עשה זאת מעבר לשיקולי חיצוניות.
המראה שלנו מעיד על הרבה מאוד דברים מעבר ליופי וכיעור.
אז תפסיקו לפסול את זה במובן של
"רק בגלל שהוא ראה אותי הוא מעוניין? - אז הוא מוחצן וחפיפניק!"
תהיו קצת אבידות..
ותנו לחפש אתכן, וגם למצוא.
[ובלבד שדברים נעשים בעדינות, וגם בודקים במי מדובר]
אבל להודיע בטלפון מראש (בלי שיש קשר לפני כן) "אני מתחתן בעוד שנה", ולעדכן שזה "איתך"...
זה מיוחדים בלבד..
- פשוט חבל שבנות אח"כ בוכותאלירזשגברים הם לא גברים, ולא מובילים..
סליחה?
אתן נותנות להם להוביל?
אתן מאפשרות להם להיות גברים?..
אני רואה יותר מדי מקרים שבהם האישה לוקחת את שני התפקידים -הגבר והאישה..
ואז - אין פלא שהיא מנהלת זוגיות עם עצמה בלבד.
יותר מפעם -בעבר הרחוק הקרוב בהווה ובעתיד
כתבת פה את הגישה שלך - גבר תהיה גבר, ואל תתבייש להיות קצת מגניב
ככה שמן הסתם האיש שלך קרא אי פעם את דעתך
וידע מראש שיש הסתברות מסויימת שתזרמי עם שיחת טלפון כזו...
לאומת בחורה אחרת- שלא תמיד אפשר לדעת...
(אגב- לסיפורים שגישה כזו לא מצליחה- בדיוק נועדו שירשורי הדייטים ההזויים)
ומנסים, גם אם לא כל אחת הייתה זורמת עם זה,
זה היה הופך להיות יותר מקובל ונורמלי,
פחות מפדח משני הצדדים
וכולם היו מרוויחים.
אני לגמרי בעד השיטה הישירה, בעדינות ועם טאקט,
מי אמר שהצעה מאיזו דודה שמכירה אותך ממפגשים משפחתיים פעמיים בשנה
או מישהי שלמדה איתך לפני 10 שנים בתיכון -
זה באמת יותר הגיוני ובר סיכוי ממישהו שראה והתרשם במו עיניו?!
אמנם הרושם לפעמים יכול להיות שגוי,
אבל עדיין בד"כ יש בזה משהו,
ואם רוצים אפשר לעשות איזה בירור או שניים לוודא שזה אכן בכיוון.
גם לבנים וגם לבנות יש מקום לשיפור,
בנים- ליזום יותר,
בנות- לתת צ'אנס.
אני בטוחה שיכולים לצאת מזה הרבה דברים טובים.
גם לבנות מותר ליזום.
נשמה צפתיתאין הרבה מה ללמוד מסיפורים.
יש גם מי שניסה והיה פחות מרוצה בדיעבד.
אחלה סיפור! ...
אני יכולה להגיד על עצמי שאם זה היה נעשה בצורה יפה וחמודה,
והיה נראה לי (עד כמה שרואים וקצת מדברים) קשור, הייתי רוצה לנסות.
(ואפשר לפני שיוצאים ממש להחליט שמביאים אחד לשני מספרים לבירור,
אז מה אם השדכן היה הוא בעצמו... )
אמיץ? בטח.
(אני מבינה את הבעייתיות בלהתחיל באופן כללי, וכבר חפרו על זה בפורום
אבל בא לי להגיד שבמקרים שבאמת נראה מתאים, אני כן בעד לגשת בחמידות...)
בהצלחה לכולם
בטוחה ומכירה מקרוב סיפורים שאח''כ לא מרוצים מתבאסים. ברור.
רק התבאסויות יש תמיד, גם בדייטים שאתה משקיע תנשמה, נפתח וכו'
ככה שלי באופן אישי זה לא נראה הכי נורא בעולם לנסות במידה ונראה לך.
(בידיעה שוואלה יש מצב שבאמת לא ילך)
מה שכן -
הייתי מדגישה יותר את הסוגריים בהודעה הקודמת,
שאני ממש בעד גם אם מכירים לא ברשמי,
לחזור שניה כאילו זה כן הכרות דרך מישו ולקחת טלפונים לבירור,
לא מפסידים מזה בדרך כלל.
אני בעד לגלות איכשהו פרטים בסיסיים על הבחורה ולמצוא מישהו שיציע דרך חוק הדוסים השלובים...
אגב, לי מישהו עשה את זה שבועיים לפני החתונה שלי... נראה לי שהוא לא ידע איפה לקבור ת'צמו..
בחורה אמיצה הייתי אומרת...
וגם הבחור על היוזמה- ואם זה באמת ממקום טוב ואמיתי, למה לא?
שיהיה להם במזל טוב!
בחורים שיעשו את זה לא חסר,
הבעיה היא בבחורות שבתגובה שלהם, הייתי אומרת משאירות טראומה לכל הבאים לנסות אח"כ.
חיזקו ואימצו ;)
לא כ"כ פשוט ו"ברור" שנכון לנהוג כך.
חברה שלי סיפרה לי פעם שהיא ישבה באוניברסיטה אחת באופן חד-פעמי ועשתה עבודה או מבחן כלשהו.
נגש אליה בחור דוס מישיבה טובה ושאל בעדינות אם היא מוכנה לצאת (או אפילו רק לשמוע) עם חבר שלו שראה אותה ושלח אותו..
התגובה שלה הייתה "ממש לא"
אני ישר חשבתי כמו שכותבים פה, שיפה לא על הזרימה והאומץ ולא כ"כ הבנתי למה היה לה ברור שלא (היא ממש לא מרובעת).
היא אמרה לי-
"אני לא רוצה אחד שמסתכל על בנות ולא שומר על העניים שלו..." והמשיכה "אמרתי- רבונו של עולם תראה כמה הילדים שלך מבולבלים ומנסים להכיר בדרכים לא נכונות, תראה מה הם עושים בשביל למצוא את זיווגם, תעזור להם למצוא אחד את זיווגו .." (משו בסגנון)
ת'אמת, הייתי בשוק מהתשובה שלה.
ולענייננו-
מצד אחד לא ראוי לגשת סתם כך לבחורה ולהתחיל איתה - בלי קשר לאומץ וכו..
ומצד שני, זה יכול ממש ללכת טוב- אז למה לא??
מי שרוצה להתחתן, צריך להרים את העינים שלו ולהסתכל על בנות.
מי שרוצה להתחתן, צריכה להשקיע בעצמה כדי להיות מושכת.
זה מה שידוע לי שהתורה אומרת, כרגע זכור לי רק הבנות שרקדו
בטו באב וביום כיפור בכרמים והבחורים היו באים לראות מי הכי מוצאת חן בעניהם
וגם שיש הלכה שענינה לאפשר לרווקה להיות יפה יותר (משהו שקשור לשיער, לא זוכר בדיוק)
היום בתרבות המערב לוקחים דיבורים כאלה למקום מיני וטמא,
אבל לא כל הסתכלות היא לספק תאווה ולא כל התיפות היא פריצות.
אם בחור רואה בחורה והיא מושכת אותו, אם הוא במקום נמוך בחינה רוחנית
אז הוא יתחיל איתה רק בגלל שהיא נראית טוב, וגם זה לגיטימי בעיני,
לא כולם במקום רוחני גבוה. ואם הוא קצת יותר עם יראת שמים,
אז הוא גם יקבל התרשמות אינטואטיבית ויתחיל איתה גם בגלל שהיא נראית לו
אדם טוב.
ההתיחסות אל הגוף ואל החיצוניות כאל מחוז הטומאה לא הגיע מהיהדות.
כמובן שלהכיר דרך שדכנים זה מעולה, בעיקר פרקטי, אבל זה לא שולל עוד דרכים.
למרות שעדיין זה לא מתיישב לי שזה כזה פשוט להתחיל ככה (מבחינה הלכתית)
למשל חדש ומוזר לי העניין של מחוללות בכרמים- בתוח שהבחורים הסתכלו על בחורות רוקדות??
אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים, שבהם בני ירושלים יוצאין בכלי לבן שאולים, כדי שלא לבייש את מי שאין לו. וכל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחונות בכרמים. וכך הן אומרות, שא נא בחור עיניך וראה, מה אתה בורר לך; אל תיתן עיניך בנואי, אלא תן עיניך במשפחה. וכן הוא אומר, "צאנה וראינה בנות ציון, במלך שלמה--בעטרה, שעיטרה לו אימו ביום חתונתו, וביום, שמחת ליבו" (שיר השירים ג,יא): "ביום חתונתו", זה מתן תורה; "וביום, שמחת ליבו", זה בניין בית המקדש. יהי רצון שייבנה בימינו. (פרק ד' משנה ח')
שא עיניך ליופי, והמיוחסות היו אומרות שלא ישא עיניו ליופי אלא למשפחה. כל אחת התפארה ביתרונות שלה.
בגלל שיש כזאת פריצות ענקית כמו שמעולם לא היתה
ממילא שבנות ילכו לרקוד ובנים יסתכלו עליהם ויבחרו להם את אהובת ליבם
זו מציאות שכנראה תהיה מושפעת מאוד גם מאווירת הפריצות,
והמבטים לא תמיד יהיו טהורים אלא גם לספק תאוות.
אבל מצד שני צריך לדעת שאם בחור לא משתמש בעינים שלו בשביל לספק תאוות
אז הוא מסוגל להשתמש בהם בשביל לעשות את רצון ה'.
אם שני הצדדים עם ראש פתוח
הם זוכים
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
נהיים דתיים פחות ופחות.
ברגע שמתחתנים נכנס לתמונה חינוך הילדים וזה משפיע כי מתחברים לעולם התורה מחדש.
קשה מאוד לשמור על רמה דתית גבוהה בצבא, באקדמיה ובשוק התעסוקה אא:כ אתה מתגייס דרך ביניי"ש או דרך הרבנות או מסגרות דתיות, באקדמיה כמעט כל החברים שלך חילוניות וחילונים אא"כ הלכת ללמוד במכללות דתיות או בר אילן, בשוק התעסוקה זו בעיה אם הגעת לשם דתי לא נשוי אא"כ אתה מורה בבית ספר דתי או כיוצ"ב.
הכלל הוא שככל שאין לך מסגרת דתית תומכת מאוד קשה להחזיק זמן דתי כרווק, אם יהיה לך רב מובהק שתוכל לשאול אותו כל שאלה וללכת בדרכו תוכל להיתלות בו.
מי שמראש תולה את הרמה הדתית שלו בהקשר החברתי בו הוא יהיה - אז מראש הוא מועד לירידה ברמת הדתית.
אבל מי שמגדיר את הזהות הדתית שלו כבלתי תלויה בהקשר חברתי - גם אם הוא יעשה פחות מצוות בתקופה כזו או אחרת, הוא יהיה באותה רמה דתית פלוס מינוס (בע"ה גם ברמה גבוה יותר).
למה רבותינו מחנכים אותנו בישיבות? לדתיות חברתית? לבינוניות ותלותיות במסגרת כזו או אחרת?
(אני יודע שאתה הצגת מצב ולא הבעת עמדה, אני צועק את זה לחלל האוויר ולא אליך או לטענותיך)
ולכן כשעוזבים את הישיבה ומתערבבים עם העולם החילוני יותר קשה להמשיך בעלייה הרוחנית, אבל עוגן משפחתי עוזר לא להמשך אחרי הסביבה.
יש גם פתרונות לרווקים איך לשמור על סביבה דתית, אבל זה יותר קשה.
לק"י
ומסכימה איתך שרמה דתית לא אמורה להיות תלויה בנישואים.
בפועל, אין לי מושג מה קורה באמת מבחינה ססטיסטית
הגיונית ככל שהתנאים יהיו קשים יותר מבחינה פסיכולוגית / חברתית / כו' כו' כו' כך יפלו סיגים ממצרף הכסף
אני חושב שכדי להיות ברמה דתית גבוהה בין כרווק בין כנשוי צריך כל הזמן להשקיע מאמצים אקטיביים ומי שעושה כך ולא פועל רק מכח האנרציה כך יהיה לו בהתאם
מעשית אפשר לבחור גם אחרת. אני לפחות בחרתי להקפיד הרבה יותר בתקופה שהייתי חייל ביחידה לא ככ דתית.
ללא אישה
שרוי ללא תורה ללא חומה
וכו' וכו'..
יתכן כי האישה מביאה איתה לבית כוחות רוחניים המפתחים את החלק הדתי, שבלעדיהם קשה 'להחזיק', כמו שיש פריון דרך זוגיות ילדים וכו, אז ככה גם בחיי הדת..
לא מכירה סטטסטיקות בנושא.
רק על עצמי ידעתי לספר.
יש לי חברות שהיו במקום מסוים מבחינה דתית (לפחות לפי איך שאני תפסתי אותן), והיום הן במקום של פחות.
גם נשואות וגם רווקות.
כלומר, אני לא חושבת שהרווקות היא זו שגרמה לירידה בשמירת תו"מ אצל מי שבחרה לעשות כך.
האם ישנן כאלה שהרווקות הובילה לשחיקה? בהחלט ייתכן.
ודווקא עליי זה קצת הקל את החיפוש.
כי מי שהדתיות, רוחניות, עבודת השם שלו מבוססת רק על הסביבה שהוא נמצא - מה יקרה כשהוא יצא ממנה?
ודווקא כשאדם יוצא מהחממה שלו, ואפשר לראות את הבחירות שהוא עושה, מה קורה לו במסגרת שהיא לא ישיבתית - יש שם משהו שמראה על איזשהו חוסן רוחני, עמוד שדרה פנימי.
שאחרי חתונה ירדו רוחנית.
לפעמים מי שנראה לייט .. יותר דתי ממך פי אלף
כי הדת לא הציבה בפניו את האתגרים שלך..
לחילופין בחורה שעברה התעללות מינית או בחור שעבר חרדה ביום יום
לא שווים ערך לדת שלך..
נקודה למחשבה..
גם אם הם הם נראים לך הכי לייט בארץ.. עצם זה שהם עדיין מאמינים בה' ומתפללים עליו לא מובן ..
לא לכולם האמונה מתנפצת בפנים..
אתה דתי מהמם
מה אתה רוצה גביע מדליה?
אני דתייה בשביל עצמי ..
לא בשביל אחרים לא מחכה שימחאו לי כפיים ואני כן לא אשפוט אף בחורה אחרת כי אין לי שמץ מה הן עברו בחיים
יש לי כלל תחמירי עם עצמך ותעשי חשבון נפש עם עצמך .. תשפטי בעין טובה אחרים
אוכל טעים
כלים אמיתיים, בלי חדפ ובלי ניילון
אנימההרב של האולפנה זה נחשב
או כמו אינויאשה
זה היה בטלויזיה שהייתי ביסודי
היה ב9 וחצי בערב, הייתי מפחד מזה חח
(בודקת בגוגל על מה מדובר, הראשון מעניין השני פחות)
אנימה הוא שרבוט מקלדת שנוצר כשהייתי חייבת למצוא שם לפצלש החדש שעתיד לרשת אותי וכל השמות היו תפוסים כמובן.
השם אנימה מבטא תפיסת עולם אגוצנטרית יחד עם תהייה קיומית אודות משמעות החיים בכלל ופרט.
"ונחנו מה"
כמעט כל המשתתפים הכבדים התחתנו מאז..
"אז איך אתה מתפלל על הזיווג שלך?"
"ככה:
ריבונו של עולם, צופה-העל של כל פונקציות הגל,
אני יודע שבחכמתך הגדולה לאין חקר הטבעת ביקום חוקים של הסתברות ומרחב.
אני מכיר בכך שהגוף שלי והחומר סביבי הם ביטוי של רצונך המתמטי.
אני גם מכיר בכך שהנשמה שלי והנשמה המיועדת לי שזורות זו בזו עוד בטרם ראשית המדידה.
בזכות הלימוד והאמונה והשחרור, אני מבקש שתעזור לי לכוון את תודעתי אל 'הכוונון העדין' שטמנת בבריאה.
אנא, הסט את פונקציית הגל של חיי אל הענף שבו מתרחשת התהודה המושלמת,
אל הנקודה במרחב-זמן שבה שתי המערכות שלנו יקבלו קוהרנטיות משותפת ויתאחדו למבנה אחד.
עזור לי למצוא את האחת שנועדה לי בצורה שתתלבש בתוך חוקי הטבע שלך,
כנס נסתר וסמוי מן העין, המגלה את חסדך האינסופי ומאחד את חלקי פונקציית הגל לכדי בניין עדי עד."
פונקצית הגל קרסה
זה זה.
(זה אומר שעד החתונה נשואים בהסתברות מסויימת לכל הבחורים ורק בחתונה פונקצית הגל קורסת?!)
ויוצא שהחילונים צדקו.. בנישואין אתה לא עולה מאפס לאחד אתה יורד מהרבה לאחד
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
אז ככה... מאז השרשור האחרון ברוך ה' התארסתי, ובאמת לכל הרווקים והרווקות, תפילות, תפילות ותפילות, ולא להתייאש, ובסוף זה יגיע ובגדול!
ובקיצור ולעניין אני וארוסתי וגם המשפחות שלנו לא במצב כלכלי מי יודע מה.. ואנחנו מחפשים לעשות חתונה שגם מצד אחת תיהיה מכובדת (לא מרשים אבל גם לא עוף שעשה טבילה במרק...) אז אשמח אם מישהו יכול לייעץ על אולמות ועל אופציות להוריד עלויות, אנחנו מעדיפים לעשות את החתונה אחרי שבועות, אני יודע שזה עונת החתונות והמחירים קצת יותר גבוהים אבל אחרי שבועות זה בהעדפה.
היא מאיזור כפר יונה ואני מירושלים, אז אנחנו מחפשים משהו בין לבין, כמו פתח תקוה מודיעין רמת גן וכו' עדיפות למחיר יותר נוח... בכל מקרה אשמח לשמוע עצות ממה כדי להיזהר, ואיך לחסוך בהוצאות, אני מאמין שסך האורחים יהיה בין 300-450 אנחנו ממש בהתחלה של כל הסיפור אז אנחנו כרגע באמת בניסוי וטעיה בהכל... עדיין לא ראינו אולמות, שמעתי מחירים יקרים למנה שזה 200 פלוס אני באמת לא יודע מה המציאות אבל בהעדפה כמה שפחות, בקיצור ולעניין אשמח לעצות, תודה רבה🙏
מאז הקורונה+ המלחמה, יותר אנשים עושים חתונות בכל מיני מקומות/ סגנונות.
כמובן יש את הקיצוניים של בסיסים/ מקלטים בהתאם לסיטואציה, אבל יש גם בבתים פרטיים/ חוות/ מוסדות חינוך עם חצר גדולה/ אולמות מקומיים- יישוביים או שכונתיים ועוד ועוד. זה דורש לפתוח את הראש, לפעמים ללכת על חתונה קטנה יותר, לפעמים יותר כאב ראש של התעסקות בטכני. אבל זה נותן יותר מרחב לעשות מה שבאמת מתאים לכם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות
ואז גם יש מקום להקים חופה.
שימו לב שמקום כזה בדרך כלל עם פחות תאי שירותים מאשר אולם.
והיא אמרה שזה לא יצא להם יותר זול.
(חתונה על הדשא, בלי להשקיע בעיצוב וכזה. אבל שולחנות, כסאות, צלחות, כוסות, סכו"ם, מאווררים, תאורה וכזה יצא להם כבר אותו מחיר כמו אולם)
ממליצה לחפש באזורים חרדים, לרוב יהיה שם זול משמעותית.
ואולי תשאל בפורום נשואים טריים שם יש אנשים עם ניסיון
אני לא מכירה ככ מקומות אבל בבני ברק ובאולמות נוספים של חרדים המחירים זולים. כמובן שהרמה בהתאם למחיר…
ונכון שחתונות קטנות זה משהו שמסובך לעשות אם אין הכרח (כי אתה לא תמיד יכול לא להזמין מעגל אנשים די קרוב, אם לא מכריחים אותך לעשות חתונה קטנה) אבל אני כן מציעה לשקול את זה.
ממה שראיתי חתונות קטנות לא פחות שמחות מגדולות.
ואם רלוונטי, אני יכולה בלי קשר להמליץ על תזמורת די זולה שלדעתי טובה ממש.
לק"י
וזה לא היה מהיקרים.
אז עם כל עליית המחירים זה מחיר סביר לחלוטין. אולי אפילו זול😅
מזל טוב!!
כמובן אפשר גם לקחת אולם קטן שמיועד לבר מצווה וכדומה, אבל הוא לא מותאם לחתונה, מכל הבחינות…
לא כל האולמות, אז צריך לברר
אולמות כמו היכלי פאר, ארמונות חן, ואני לא זוכרת שמות אבל הייתי באולמות כאלו במודיעין עילית
אני לא יודעת כמה הם עולים עכשיו, אבל כשהתחתנו הם היו זולים בפער גדול מאולמות אחרים.
והיכלי פאר לפחות היה מכובד, גם במודיעין עילית הייתי בחתונות שהיו מכובדות
ואז אפשר גם במקום לא סטנדרטי כמו חצר של בית/ישיבה וכו.
כשיש לך 350-400 אורחים, רק על המנה אתה מגיע תוך שניה ל70-80 אלף וצפונה. זה מלא!
זה דורש הבנה ושיח מותאם, אבל אפשר (וכדאי בעיניי) להחליט שזו חתונה בלי חברים של ההורים (בטח לא כאלו שאתה בקושי מכיר).
ואם מתאים מבחינת האקלים המשפחתי אז גם רק משפחה יחסית מצומצמת (נניח החל מסבא סבתא שלך והצאצאים שלהם. כלומר לא דודים של ההורים וכו)
בתכלס בתכלס, להוריד הרבה ממספר האורחים זה מה שכנראה הכי יקצץ בעלויות.
לדעתי אפשרי בהחלט חתונה של סה"כ 200 אורחים.
וזה חתונות מהממות והריקודים שמחים וממש לא מרגיש מסכן או עלוב (שים לב שכדאי שגודל האולם יהיה מותאם. כלומר אם אתה מזמין 200, אז לא ללכת לאולם של 600)
בהצלחה.
אבל אלרגית לחתולים (אמיתי).
מה עושים.
זה זמני
בשם הבחורה
טיפות של אורב. אינם באים בחשבון
ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי
בקרית ספר (מודיעין עילית),
פתוחים עד מאוחר, עם אוכל טעים.
אפשר בש.א. אם אתם לא רוצים לענות כאן.
במרכז קסם יש - (כותבת מזיכרון, כדאי לברר שעות וכד- במצב העכשוי)
בית קפה "קפוצ'ינו"
חומוס אליהו
"המרפסת" - במודיעין עילית, יש שם פיצריה מושקעת יחסית.
אין לי מספרים ... סליחה.
ובהצלחה!
גבריאל.ק.צארץ השוקולדאחרונה