זה פשוט אי התאמה של המחשבות שלנו לדעת תורה.
הנה כמה מקורות שצריך לאהוב ולהתפלל על הרשעים (ניתנו בשיעור של אחד הרבנים ממכון מאיר):
א'. ספר חסד לאברהם, לרבי אברהם אזלואי (סבו של החיד"א), שהיה אחד מגדולי המקובלים -
"ירגיל עצמו להכניס אהבת בני אדם בליבו, ויאהב הכל כאילו היו אחיו, ויותר מזה עד שיקבע בליבו אהבת בני אדם כולם ואפילו הרשעים יאהב אותם בליבו, ויאמר מי יתן ויהיו אלה צדיקים שבים בתשובה ויהיו כולם נביאים, ויראה מאמר אוהב נאמן לכל ישראל (=משה רבינו) אמר ומי יתן כל עם ה' נביאים, וכמה יאהב אותם בהיותו מזכיר במחשבתו טובות אשר בהם, ויכסה מומם, ולא יסתכל בנגעיהם, אלא במידות הטובות אשר בהם".. (הדף מקורות היה מעט מטושטש, אבל זה יוצא חסד לאברהם ---- י"ט)
ב'. הרמ"ק, הוא רבו של האר"י הקדוש, כותב:
"ירגיל עצמו להכניס אהבת בני אדם בלבו, ואפילו הרשעים, כאילו היו אחיו ויותר מזה וכו'. ואפילו הרשעים יאהב אותם בלבו, ויאמר: מי יתן ויהיו אלו צדיקים שבים בתשובה ויהיו כולם גדולים ורצוים למקום (=לקב"ה) וכו'. ובמה יאהב? בהיותו מזכיר במחשבתו טובות אשר בהם, ויכסה מומם, ולא יסתכל בנגעיהם אלא במדות הטובות אשר בהם".. (תומר דבורה, סוף פרק שני).
ג'. "אמר רבי (=רבי יהודה הנשיא) מצווה לו לאדם להתפלל על הרשעים כדי שיחזרו בתשובה ולא יכנסו לגיהנום... ואמר רבי, אסור לו לאדם להתפלל על הרשעים שיסתלקו מן העולם, שאלמלא (=שאילו היה) סילקו הקב"ה לתרח מן העולם כשהיה עובד ע"ז לא בא אברהם לעולם, ושבטי ישראל לא היו, ותורה לא ניתנה" (זוהר חדש, דף ק"ה עמוד א').
ד'. ספר יערות דבש, להגאון הקדוש רבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל (שהיה אחד מגדולי ישראל המפורסמים לפני 300 שנה, מחבר 'כרתי ופלתי' על השו"ע ועוד) -
"ואם הוא רשע גמור פשיטא שיש להתפלל על בריאותו לבל ימות חייב, ואולי כאשר ישוב לבריאותו יתקן את אשר שיחת, ועד יום מותו יחכה לו אולי ישוב... ועוד, אם ימות בלי תיקון הרי אבד איבר אחד מגוף כללות ישראל שהם כגוף אחד..ואם ימות בלי תיקון הרי הגוף חסר איבר או מקצת איבר ואין השכינה שורה על גוף פגום בעל מום. עוד יש טעם להתפלל עבור אדם רשע כי יהיה מי שיהיה יש ריתחא למעלה במותו, כי כשהקב"ה עושה דין בישראל יש ריתחא למעלה.. ואף לכשרי ישראל יכול להתגולל מידת הדין חס ושלום" (יערות דבש, דרוש ראשון, ברכת ולמלשינים).
