בסיעתא דשמייא!!

מכירים את זה שאתם יודעים מה נכון וצריך לעשות, אבל פשוט אין לכם כוח לזה?
נגיד אתם מתלבטים אם ללכת להתנדבות, או שאולי כדאי להישאר בבית כי קר וגשום בחוץ, ובבית חם ונעים.. 
או שבמקום ללכת לשיעור תורה, בא לכם סתם לשבת ולראות איזה סרט..

---

בפרשת השבוע שלנו (ויגש), יעקב אבינו נפגש עם פרעה.
והשאלה הראשונה שפרעה שואל את יעקב היא - 
"כמה ימי שני חייך"?
כאילו, אחרי כל הדרך שיעקב עבר והטלנובלה המרגשת שהמשפחה שלו עברה - מה שיש לפרעה לשאול את יעקב זה בן כמה הוא?
מוזר קצת, לא?!

ועוד יעקב, במקום לענות תשובה של 3 מילים, מתחיל להרצות על השאלה הפשוטה הזאת -
"ימי שני מגוריי שלושים ומאת שנה. מעט ורעים היו ימי שני חיי, ולא השיגו את ימי שני חיי אבותי בימי מגוריהם"
כאילו, שאלו את יעקב שאלה פשוטה, אז שיענה את התשובה המדוייקת. למה צריך את הכפילות הזאת?!

אז זהו, שבעצם השיחה הזאת בין יעקב ופרעה מייצגת 2 גישות שונות לחיים.
כשפרעה פוגש את יעקב, הוא מתפעל מאוד מהגיל המבוגר שלו, כי מבחינתו הזמן שהאדם נמצא פה בעולם זה מה שקובע.
ז'תומרת שהתרבות המצרית אומרת שמה שחשוב הוא הקיום החומרי והפיזי של האדם - הגוף שלו.
אבל יעקב מייצג תפיסה אחרת לגמרי -
יעקב אומר שמה שמשנה באמת זה לא הגיל של האדם, אלא התוכן שהוא יוצק לחיים שלו.
ולפי זה, הפירוש של דבריו לפרעה הוא:
"ימי שני מגורי" - הימים שהייתי פה בעולם. מהיום שנולדתי ועד עכשיו עברו 130 שנה.
"ימי שני חיי" - הימים שבהם הצלחתי לחיות באמת. הימים שניצלתי, יצרתי, הגשמתי את הייעוד שלי פה בעולם, עשיתי דברים חשובים ומועילים.
ווהימים האלו היו "מעט ורעים". יעקב אומר שהוא לא הצליח לנצל את החיים שלו לדברים ערכיים ומשמעותיים, ולכן הימים שבפועל בהם הוא חי היו מעטים.

אנחנו יכולים ללמוד מפה יסוד חשוב מאוד -
הגיל שלנו, הזמן שבו אנחנו חיים לא נקבע ע"פ מה שכתוב לנו בתעודת זהות.
הזמן בו אנחנו חיים נקבע לפי המעשים שלנו. לפי הדברים המועילים, הטובים והחשובים שאנחנו עושים.
נער ממוצע בן 18 בישראל חי בפועל 14 שנה,
כי 4 שנים מהחיים הוא ישן, רואה סרטים, אוכל, גולש באיטרנט ובקיצור - מבזבז ת'זמן היקר שיש לו.

אז הגיע הזמן שנתחיל לנצל ת'חיים שלנו קצת יותר.
שנשתדל לעבוד על עצמנו יותר, לעזור לאחרים, לקיים את השליחות שלנו פה - ופשוט לגרום לעולם שלנו להיות מקום יותר טוב.
 

ככה בעז"ה כל אחד מאיתנו יוכל להגיד עוד 120 שנים "רבים וטובים היו ימי שני חיי" -
הצלחתי להכניס תוכן איכותי, ערכי, אמיתי לחיים שלי. הצלחתי לפעול, לקדם, ולשנות את העולם, אפילו קצת.
אז קדימה, לעבודה 

(הד"ת מבוסס על שיעור של הרב יוני לביא)

שבעז"ה תהייה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!

יש למישו אולי?

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

תודה רבה!