השנה הגדול שלנו נכנס לישיבה- בשעה טובה.
הוא ישן שם ומגיע כל 2 עד 3 שבתות הביתה.
ברוך ה יש לו שם חברים טובים, צוות מצויין ומספיק רגיש והוא בסדר גמור בלימודים.
משהו קצת מציק לי כאמא.
בכל יום הוא יוצר איתנו פעמיים קשר טלפוני. מספר על החדשות היום, אנחנו מספרים לו על המתרחש בבית וכמה אנחנו מתגעגעים ומחכים שיחזור לשבת ומתעניינים בנעשה איתו.
לפעמים אין לי ממש על מה לדבר ואני חשה שהשיחות ריקות ועקרות כאלו.ברור לי שהוא אוהב לשמוע ולשתף, הוא צריך את הקשר היום יומי ואת המילים החמות.
נראה לכם שצריך ליצוק תוכן לשיחות הללו או להמשיך לזרום איתן ככה בהתאם לצורך שלו?
