'...כי יכול נוכל לה...'

סוגיית מיגרון אינה נושא פוליטי פרגמטי הנוגע ליישוב אחד אלא אבן בוחן אידיאולוגית ערכית בעלת השלכות מרחיקות לכת על אחיזתנו בכל מרחבי ארץ ישראל.

לצערנו הרב, בעצם ימים אלה מנסה מועצת יש'ע לקדם את הסכם מיגרון על פי אותם דפוסים הרסניים אשר הביאו לחורבן גוש קטיף וצפון השומרון.

בהערכות נגד תוכנית ההתנתקות יצאה מועצת יש'ע מלכתחילה לסדרה של פעולות מחאה ולא למאבק שמטרתו להשאיר את גוש קטיף בידינו.

כבר אז התגלו חולשה אידיאולוגית ורוח נמוכה, שנבעו ,בין השאר, מתלות כספית במערכות השלטון. חולשה זו הולידה תופעה חמורה של הונאת הציבור. הציבור נשאר בריא בנפשו, נאמן לארץ ישראל, ואילו המתיימרים להנהגה החלו להסתבך בקורי העכביש שארגו סביב עצמם. הדברים הלכו והתדרדרו עד כדי בלימה בפועל של כל ניסיון למאבק ואפילו מחאה!.

כשם שהיה ברור אחרי כשלון מלחמת לבנון השנייה שהנהגת המדינה הייתה צריכה להתפטר, כך ברור היה שאחרי חרפת גוש קטיף על מועצת יש'ע לפנות מקומה. זו אכן הייתה התחושה סמוך לחורבן היישובים. אך הפרידה ממרומי ההנהגה ומהעוצמה הכלכלית שהלכה והצטברה בידי 'אמנה' ומועצת יש'ע, ואף גברה אחרי הגירוש בעידוד הממשלה יצרה פיתויים שאי אפשר היה לעמוד בהם. מועצת יש'ע נאחזה בקרנות המזבח. ושוב החל שיתוף פעולה עם הממשלה למימוש הסכם מאחזים אשר כתוצאה ממנו פונתה הגבעה המזרחית במבוא חורון ('הפינוי השקט') בפיקוחו של נציג הקונסוליה האמריקאית, נהרסו קרוואנים בחוות יתיר, ונהרס בי'כ 'חזון דוד', נעשו ניסיונות להחלשת עשה-אל, וזהו רק חלק מההסכם.

במקביל החלה מועצת יש'ע במשא ומתן על מיגרון. מאחר והיה ברור לחברי המועצה כי קשה להעביר הסכם על הורדת יישוב, החלה להתפתח שוב מסכת של שקרים והטעיות. כיצד הוצג 'ההישג הגדול' של הסכם מיגרון? נאמר כי יקום יישוב חדש בתקופה של הקפאת ההתיישבות. היכן מסתתרת התרמית? מה הוסתר מהציבור? הסכם מיגרון תלוי בהחלטת ממשלה, והממשלה כפותה להסכמים בינלאומיים כולל 'מפת הדרכים', כולל מסמך ויסגלס ובו התחייבות הממשלה לא להקים יישובים חדשים. כמו בגוש קטיף, גם כאן מצג שווא והטעייה של הציבור.

אל מול ההתדרדרות הקשה של מועצת יש'ע חלה התעוררות גוברת והולכת של כוחות צעירים ורעננים. צעירים אלה מגלים נאמנות גדולה לארץ ישראל והדברים באים לידי ביטוי ביציאה אל המרחבים, בשיבה לחומש ובהתמדה בישיבה במקום (לאחרונה אף נפתחה דרך המלך לחומש!),  בבנייה של נקודות התיישבות חדשות על ידי תנועת 'נוער למען ארץ ישראל', וביוזמות רבות נוספות. להט העשייה של הצעירים ממשיך את רוחו של כלב בן יפונה, אשר רוח אחרת הייתה עמו.

ההתנגדות להסכם מיגרון מקיפה מעגלים שהולכים וגדלים. הנהלת מועצת בנימין דחתה את ההסכם, רבנים מבנימין סירבו לתמוך בהסכם, תושבי מיגרון מתנגדים להסכם, הרבנים דב ליאור, זלמן מלמד, מיכאל הרשקוביץ, שלום גולד, חיים שטיינר, דוד חי הכהן פירסמו קריאה נגד ההסכם 'גם אם יוקם ישוב אחר'.

לאחר שנחל זאב חבר (זמביש) כשלון בהנהלת מועצת בנימין, וכשלון נוסף אל מול רבני בנימין ואל מול תושבי מגרון, הזרדז לבצע מחטף והוביל את חבריו לקבלת החלטה במסגרת המצומצמת של הנהלת מועצת יש'ע, וכל זאת בשעה שבעלון הרשמי של מועצת יש'ע מתפרסמת עמדת המועצה לפיה הכל נעשה תוך התייעצות עם רבנים ואנשי ציבור. שוב קומבינות ושקרים.

עתה מנסים להלך אימים על הציבור עם אזהרות למלחמת אחים וקרע בעם. נשים לב לדברים נוקבים שכתב הרב ישכר טייכטל ב'אם הבנים שמחה' בדבר האחדות בעם ישראל : 'הבריח התיכון הזה שיבריח אותנו מקצה לקצה יהיה דווקא במפעל הבניין של יישוב ארצנו הקדושה, שרק מצווה זו מסוגלת לזה!' ומסכם בעניין האחדות בעם ישראל שתתקיים '...בזכות מצוות היישוב שמוסרים נפשם עליה...'. רק קיום מצוות יישוב ארץ ישראל במסירות נפש מסוגלת להביא לאחדות. דברים נכוחים אלה חשוב שייצרבו בתודעת החוששים מקרע בעם.

ההנהגה החלשה אשר הפילה אותנו בגוש קטיף לא האמינה בכוחה של ארץ ישראל לשמור על אחדותנו. הנה – הגוש נפל ואחדות לא נוצרה.

מועצת יש'ע אמורה הייתה לסיים את תפקידה לאחר כשלונה בגוש קטיף. מועצת יש'ע החדשה הינה פיקציה המנוהלת על ידי זאב חבר ופנחס וולרשטיין. אט אט זורמות עדויות בדבר התנהלות כוחנית ורודנית כלפי יחידים וכלפיי יישובים ומאחזים שאינם מוכנים ליישר קו עם התבוסתנות ואובדן החזון, ומעיזים להביע דעה שונה. הגיע הזמן לשים קץ לדיקטטורה זו על ידי הדחת זאב חבר ופנחס וולרשטיין לבל יבוצע הסכם מגרון. הסכם המאחזים והסכם מיגרון הינם פתיח למימוש תוכנית הגושים. מועצת יש'ע בחולשתה הרבה נוקטת בגישה הגלותית של 'להציל כמה שאפשר'. בצורה זו היא מובילה להתכנסות מערבה לגדר ההפרדה. חייבים לעצור תהליך זה באופן מיידי.

במידת הצורך נעמוד בגבורה על משמר מיגרון, כמו בעמונה, ואף בעוצמה גדולה בהרבה. בעמונה נעצר תהליך של החרבת המאחזים, העמדה הקדמית של היישובים, מאחזים אשר היו מיועדים להריסה בזה אחר זה. גבורת הצעירים אשר לא סרו למרות מועצת יש'ע בלמה את התהליך הנורא של הרס יישובים.

אנו קוראים לכל נאמני ארץ ישראל להצטרף אל העוסקים בהמשך בניינה של ארץ ישראל. במקום החרבה תבוא הרחבה.

דניאלה וייס, נאמני ארץ ישראל.

אב התשס'ח.