באלי עוד תרגיל, יש למישהו רעיון?L ענק
מצטרפת לבקשה... בת-ישראל-וציון


יש לי רעיון, אל תקחו קשהאנונימי (פותח)

תנסו לכתוב מכתב התאבדות. זה לא נראלי דבר שתרצו לפרסם אבל זה יכול ללמד הרבה.

 

משהו קליל יותר?

כל אחד רושם ככה בין חמש לעשר משפטים מעוררי השראה\ מילים\ ביטויים וכדומה ומישהו אחר צריך לכתוב על זה שיר או קטע שמכיל אותם או חלקים מהם או שנוצר בהשראתם

..הממ

ב"ה

 

מכתב התאבדות זה דבר שלילי ולדעתי לא כדאי ליצור כזה דבר.

אם כבר צוואה.

אני אהבתי את הרעיון הראשון מאוד...מושמושית

ובעצם, אפשר לקצת בהכללה צוואה, ומי שירצה בתור מכתב התאבדות ייקח אתזה למקום ההוא....

למה מה קרה?! החיים שמחיםאנונימי (פותח)

אולי משהו שמח?! למשך מה זה החיים הטובים בשבילכם?

 

אני אוהב את הרעיון של מכתב התאבדותL ענק

אבל שיהיה ברור שהמכתבים בדיוניים כן? שאף אחד לא יבין ממה שאני כותב משהו שהוא לא אמור להבין בטעות.

 

ותייר תוכל לכתוב צוואה להוריש לעולם הנהדר את כל הטוב שבו, לספר לו על כל הטבו שראית בו, ושאתה לא זכית לצפות בו, בגלל הזקנה שקפצה עליך.

אני דווקא ממש אהבתי את הרעיון של תיירצמח בר

מה זה החיים הטובים בשבילכם, זה טוב

ואם רוצים צריך החלטה ומארגן

 

למרות שיש משהו יפה בעיניי כשיש קשר בין הכתיבה (כמו שכתבנו על סיפור של מישהו)

 

אני גם מעדיפה צוואה ולא מכתב התאבדות.פלספנית

בעזהי"ת

 

אם יקרה למישו מאיתנו משו, המכתבים האלה יהיו מפורסמים

 

[ובכללי צוואה כזאת לחיים זה דבר שחשוב לכתוב מתי שהוא.

רק לא בטוחה שארצה לפרסם אותה..]

זה פשוט חולה..אנונימי (פותח)

אמנות שעוסקת בנושאים האלה היא אמנות עלובה. וברמה נמוכה.

תקשיבו חבריםאנונימי (פותח)

אני לא כותב פה הרבה אבל אני עוקב כבר זמן רב אחרי הפורום הזה, זו לא הפעם הראשונה שאני קורא פה יצירות על מוות ועל אובדניות.

 

מה אתם רוצים להיות? לאן אתם רוצים להתפתח? אתם רוצים להפוך לחבורה של קפקאים כפרניים ודוויים שמבכים את מר גורלם ואת אומללות חייהם?

זה קל וחולני. 

אנחנו מחפשים חיים, מחפשים אור ויופי,

ההתעסקות המיותרת הזאת במצבים חולים ובאנשים חולים לא תביא אותנו לשום מקום!

 

תחשבו על זה.

כי אין דתיים שכואב להם מאוד בעולם, נכון?מפוספס

זה מקום חולה, אבל בעולמנו החולה חולי הוא חלק אינטגרלי. וכל אחד יכול לפגוש בחולי בלי הזמנה מראש.

 

אני בעד שבן אדם ירגיש בנוח לבטא את מה שיש לו על לבו, גם אם זה לא נעים לך בעין.

ובתור תרגיל מחשבתי ואמנותי זה יכול להיות טוב (או שלא) גם למי שלא מתחבר לדברים.

זה עניין של בחירה.אנונימי (פותח)

לאן אנחנו פונים, מה אנחנו מחפשים.

 

כשמארגנים תרגיל משותף, לא מדובר בחבורה של אנשים שנקלעו לאותה נקודה חולה.

לפחות כשמארגנים, שלא יתעסקו ויעסיקו אנשים בכח במקומות חולים.

 

ושוב, זה הרבה יותר עניין של בחירה מאשר עניין של "לפגוש בחולי".

יש לבטא ויש להתעסק, להתעסק ולהתמכר לזה.

 

מפריע לי בעין? 

 

...מפוספס

"זו לא הפעם הראשונה שאני קורא פה יצירות על מוות ועל אובדניות" - "אני בעד שבן אדם ירגיש בנוח לבטא את מה שיש לו על לבו, גם אם זה לא נעים לך בעין".

"ההתעסקות המיותרת הזאת במצבים חולים ובאנשים חולים לא תביא אותנו לשום מקום!" - "בתור תרגיל מחשבתי ואמנותי זה יכול להיות טוב (או שלא) גם למי שלא מתחבר לדברים".

 

לא מצאתי בפורום הזה אובדנות משתפכת ולא כ"כ מהר מתמכרים לדברים (אם אין סיבה...).

צודקאנונימי (פותח)

יותר הפריע לי הארגון הזה, שבוחר בנושאים כאלה.

גם בפעם הקודמת (אאל"ט) התרגיל המאורגן סיפר על נערה אובדנית.

אני חושב שגם ברמה האישית יש פה הרבה יותר מידי קטעים אובדניים, לדעתי - בגלל שזה קל וחולני.

אבל יותר מפריע כשמארגנים תרגילים כאלה, ושוב ושוב זהו העיסוק.

 

בנוגע לחלק השני של תגובתך, לדעתי זה ממש לא נכון.

אם הנושא הוא תרגול למה לתרגל בנושאים כאלה?

אני לא אומר שזה לא טוב לתרגול, אבל למה? זאת לא התעסקות?

לפחות בתרגולים אפשר לחפש נושאים בריאים יותר.

 

קל?מי אמר שזה קל?לפעמים קל יותר לברוח ולהתעסק רקצהלת החיים

עם הטוב בעולם,קודם כל.דבר שני,בלי קשר כדי לעסוק יותר באור של החיים...

אפשר אולי אם אתם רוצים משהו מורכב,לקחת נושא כבד אבל מוסכם על כולם.התמודדות של משפחה עם 'כבשה שחורה',אולי..אפשר לפתח את זה עוד גם לכיוון מסובך וגם לכיוון קלילי יותר..

או קושי אחר והתמודדות איתו..

חבל שאתה מאנונימי.צמח בראחרונה

אין לי כוח להתדיין איתך ככה

נשמע שהיה שווה פה פעםאני הנני כאינני

עם המפגשים בארגון @פסיפס 

מי יכול לספר?

מי יקום ויעלה את הדברים באוב?

אולי אנחנו דור אחר?

CureTypes: Convenient Access to Quality Medicationdonaldjohn

CureTypes serves as your one-stop shop for all-encompassing health care answers. It offers a broad selection of pharmaceutical goods, and CureTypes aims to back your path to good health by supplying medicines designed to address various health requirements. CureTypes concentrates on providing top-notch dependable choices for patients ranging from antibiotics to antiviral drugs and treatments for long-term conditions. CureTypes has a user-friendly platform that makes ordering medicines simple and hassle-free guaranteeing prompt deliveries to meet all your healthcare demands.
 

האמת.אנונימי (פותח)

זה היה יום שבת קייצי, ואני, כהרגלי זה קצת יותר משנה, הלכתי לבקר את זקן בית הכנסת הבודד בביתו. בדרך הקצרה שהיתה לי הפשלתי את שרוולי חולצת השבת הארוכה, שקבלתי על עצמי לכבד בה את השבת כדמותו של אבי, תוך שאני מנסה לסדר את הרעיונות שאומר לר' מאיר הזקן, לפשטן קמעא מהעופפות המופשטת המאפיינת את דברי התורה של בחורי הישיבות הגבוהות בציבור.

כשהגעתי הוא כבר המתין לי בחוץ, רכון, בעל כורחו, על ספר התהילים הישן בתוך כסא הגלגלים שלו. "שבת שלום ר' מאיר! מה שלומך?" אמרתי סקול רם, בעודי כופף אליו את קומתי כדי שיוכל להביט בפני ולזהות אותי. "או! או! שבת שלום!" קרא בשמחה, "מה שלומך? בא שב.." 

"כן כן, מיד" השבתי ושלפתי כיסא מערמת הכסאות שניצבה ליד. "תקרא למטפל שיביא כמה עוגיות וקולה, יש במקרר" הוא אמר לי, מניח באיטיות את ספר התהילים על השולחן שלידו והחל לסובב את כסאו אל עבר כיסא הפלסטיק שהצבתי בסמיכות. "זה בסדר, אין צורך", השבתי לו, "אולי אתה רוצה שאביא לך קצת קולה? או סודה?" 

"לא, זה בסדר, לי יש מים", הוא הורה לי בידו הגרומה אל הבקבוק עם הקשית שניצב על השולחן לא רחוק ממנו. "מה שלומך?" הוא שב ושאל, "מה שלום ההורים? ב"ה אבא שלך אדם טוב, כל שבת  הוא אומר לי שבת שלום ושואל איך אני מרגיש.."

"ב"ה" אני משיב, "השבח לאל, הכל בסדר, כולם בריאים". הוא מהנהן קלות בראשו כאומר 'ב"ה'. "באו לבקר אותך השבת?" אני שואל, "אולי הבנות? או שלום?"

"כן, כולם הגיעו בערב שבת, היה יפה מאוד" הוא משיב בשמחה, "שרו, והיה אוכל טוב..."

"איזה יופי" אמרתי בהקלה, "כל הכבוד להם שהם כולם באים". "כן כן" אמר, ואז נזכר ושאל "איפה היית שבוע שעבר? בישיבה?"

"כן ר' מאיר, צריך ללמוד.." עניתי כמתנצל. "כמובן", אמר, "אבל זה בסדר, יש בחורה חכמה שבאה לבקר אותי, יעל. איזה חכמה היא, לומדת, משקיעה, וגם אומרת לי דברי תורה על פרשת השבוע..."

מעניין, אני חושב לעצמי, זה חדש... מי כבר מכיר את ר' מאיר בשכונה ובא לבקר אותו? בטח מדובר על מישהי מבוגרת שבאה לדבר איתו. כבר יצא לי, בזמן ששהיתי במחיצתו של ר' מאיר, להפגש עם אחת מן השכנות לשעבר שגרו לידו ובאה לשוחח עימו קצת ולהפיג את בדידותו.

"איזה יופי" אמרתי לו בקול מעודד, והתחלתי לדבר על מעלת החסד מן הדברים שלמדנו לאחרונה בנושא מן הגמרא במסכת שבת. במהלך הדברים, כהרגלו, ר' מאיר הפסיק אותי בסיפורים על העבר ועל משפחתו, כשהוא מידי פעם מזכיר את אותה 'יעל' שבאה לבקר אותו מידי פעם, ומאבד את ההקשר של דברי הקודמים.

ולפתע, מאחורי גבי נשמעת חריקת שער הברזל, ואז קול צעיר קורא "סבא מאיר! מה שלומך? התגעגעתי אליך!" וכבת בית, בחורה צעירה שנראית קרוב לגילי, שולפת כיסא פלסטיק נוסף וממקמת אותו מצידו הנוסף של ר' מאיר הזקן. "או! יעל! מה שלומך? מה שלום ההורים?" פתח ר' מאיר בשמחה ופנה אלי "זו יעל שסיפרתי לך עליה".

"נעים מאוד.." אני מסביר לה פנים, והפנים שהוסברו אלי חזרה מוכרות לי מאיזה שהוא מקום. "אתם מכירים?" שואל ר' מאיר. "כן," מיד משיבה יעל, "היינו יחד בסניף, אתה עומר נכון?"

ואני מתפלא. לא הייתי דמות שאמורים להכיר אותה משם. "אמת". "היית באמצע לומר כמה דברי תורה נכון? תמשיכו בבקשה" אמרה בנימה קצת מתנצלת. "ר' מאיר סיפר לי שאת גם אומרת לו דברים על הפרשה מידי שבוע, אז בכבוד", די מיציתי את מה שהיה לי להגיד, הרהרתי.

"לא לא, תמשיך, זה באמת לא משהו רציני, אני רק קוראת לסבא מאיר קצת מהחומש ומסבירה.." היא משיבה. דליתי עוד איזה רעיון במחשבתי והתחלתי לומר אותו, ולאחר כמה רגעים ר' מאיר הפסיק אותי ובאופן מפתיע אמר "אתה יודע, יש לה משפחה ממש טובה, אנשים טובים, וגם חכמה – אולי תצאו יחד?"

באותו רגע נאלמתי דומיה, ולפני שהספקתי להיות מובך כדבעי, היא הזדרזה ואמר "תודה סבא מאיר, אבל אני כבר נפגשת עם מישהו.." התעשתי וקצת שחקתי על הסיטואציה, מנסה לחזור אל הנושא הקודם עליו דברתי לפני רגע. בינתיים ר' מאיר מפשיל את שרוולו ומביט אל שעונו המיוחד, שסימניו באותיות עברית חילוף המספרים "כבר צריך לצאת לבית הכנסת" הוא אומר וקורא למטפל, תוך שהוא מגדף אותו קמעא.

ליווינו את ר' מאיר לבית הכנסת, ולפני שנכנסתי אחריו גם אני, פניתי אל יעל וחזקתי אותה על ההשתדלות לבוא לשוחח עם ר' מאיר, תוך שאני מתפלא איך ומניין היא מכירה אותו. היא סיפרה לי שלא מזמן סבתא נפטרה ממגפת הקורונה שפקדה את העולם, וכשעברה ליד ביתו כאשר באה לבקר חברה שגרה בשכנות, ראתה אותו כשישב בחוץ והחלה לשוחח עימו. כשסבתא היתה בחיים היא היתה דואגת לה ובאה לבקר ולשוחח בקביעות, ועתה השיח הזה חסר לה, כך שהיא שמחה שפגשה את 'סבא מאיר'.

הנהנתי ונפרדתי ממנה לשלום, נכנס לתפילת מנחה של שבת בבית הכנסת הספרדי, מהרהר בסיטואציה המוזרה. ומאז, על אף כל הבחורות שיצאתי איתן לפניה ואחריה – היא לא יוצאת לי מהראש.

העלה לי חיוך.כְּקֶדֶם

ובאמת מעורר השראה

תודה על זה

...אנונימי (פותח)אחרונה

היא התחתנה לפני שבועיים. מזל טוב.

היושעלמת חן

היה פורום של שירים נכון? אני לא טועה..

אממ מחפשת בלי קשר צילצול של השיר אם תבנה של בית ,של איתי דוד אם למישהו יש

תודה

את מכוונת אולי לפרוזה וכתיבה חופשית?אנונימי (2)
לאעלמת חן
היה פורום שנקרא שירים, אני כמעט בטוחה בזה
יש את זה:כי קרוב.
עבר עריכה על ידי כי קרוב. בתאריך י"א בשבט תשפ"ד 08:17

פורום שירים

הוא נטוש למדימבולבלת מאדדדדאחרונה

עדיף בפורום אחר (צלילים ומוזיקה, או גיטרה)

ואפילו בצמע הגיוני יותר שיענו לך על זה...

תמיד זוכרת אותך, לא צריך חודש או יוםסתוית סימה

בס"ד

 

חודש המודעות הגיע ככה אומרים,

לידות שקטות בלי קול, ככה באוקטובר פתאום,

אני רושמת לך תינוקות שלי, שככה תישארי לעד,

על חיים שהגיעו בשקט, בתוך סערה גועשת,

בחדר לידה במקום שבו יש כל הזמן חיים,

פתאום את המוות פוגשים,

עברו 5 שנים מאז,

רציתי להגיד לך שאני זוכרת אותך, בדיוק כמו שהיית,

יפת תואר שקשה לתאר,

זכיתי בך ל9 חודשים קסומים, להרגיש אותך עמוק בפנים,

בלב שלי תהיי תמיד, מחכה לך כבר שתחזרי,

אומרים שתקומו ראשונים בתחיית המתים, כי אתם טהורים,

לא חטאתם בכלל ככה אומרים,

אחרי קבורתך קברתי גם את אבי, את בטח יודעת הוא לידך,

הרי הוא סבך,

הרגשתי שהעצב גובר עליי, לקחתי את התהילים ביד,

והלכתי להדליק נרות לשבת,

אמרתי לחוקר ליבות וכליות שלח לי נחמה בקרוב,

ופתאום הם הגיעו בלי שהתכוונתי, אוליי ככה כיוונתי,

שתי נשמות חדשות הופיעו, תאומים מבלי שציפינו,

אמרתי תודה רבה לבורא עולם, תודה שהראת לי שאני יכולה,

לאסוף את השברים ולקום, להתמודד עם לב שבור,

לחבק את האמונה בבכי של שמחה,

את , את התיקון שלך סיימת, הוא היה שלם ומיוחד,

אנחנו פה למטה מנסים לתקן את עצמנו, לחבר את החלקים שנותרו בחיינו,

ולהאמין שאת שלמה, ומתפללת עלינו,

אני אוהבת אותך בדיוק כמו שהיית, זכיתי בך לעולמים,

מחכה לך שתחזרי , עד שיבוא משיח יקירי בקרוב,

תודה שלמרות הכל בחרת לרדת בשבילי,

ותודה אבא, תודה שבחרת בי .

...אילת השחראחרונה

כמה עוצמות יש בך.

נגעת בי ממש.

ואיתך בתפילות ובייחולים ובתודות לבורא עולם.

🤍

טוב, פה בטח אין אף אחד שמסתכל, ובכל זאת..אני הנני כאינני

אנחנו מנסים להקים לתחייה את פורום "צלילים ומוסיקה" - נגנים ויוצרי מוסיקה יקרים וחביבים! נשמח שתצטרפו אלינו!!

 

מוזמנים להתחיל בשרשור הכירות החדש שהכנו לכם, שם תתודעו לעוד כמה דברים אנחנו מכינים לכם!

 

🎵🎶 שרשור היכרות תשפ"ד + עדכון! 📢📣 - צלילים ומוסיקה

 

בברכת "הזורעים בדמעה ברינה יקצורו" - המנהלים החדשדשים!

ב"ה, בהשגחה אלקית, עכשיו כבר לא כ"כ מפריע לפרסם.אני הנני כאינני

האם את חושבת עליי כמו שאני חושב עלייך?

האם מה שאמרתי לך מסיח דעתך בתפילותייך?

 

האם את האחת? האם זו אהבה עיוורת? 

איך בכלל אדע, אם לא חוויתי מעולם אחרת?

 

איך אעבור את המסע הזה בלי שום חרטות?

איך אהיה שלם עם אלקים על אף ההסתרות?

 

תם, ועוד אשלים עם זה.

מה זה לדעתכם יוצר טוב?yaeli1989

מתעניינת איך לדעתכם נוצר יוצר מעולה?

 

אולי יעניין אותך