מעבר ל"סטיגמה" מאיזו משפחה הם.

לק"י

רק שנראה שהרבה פעמים אחד מבני הזוג מקבל את הכיוון של השני.

בע"ה

תלוי מאוד בשניהם, עד כמה ה'אידיאולוגיה מבית' בוערת בם.

ברור שעם ישראל 'גוי אחד בארץ'! אבל ישנם הבדלים באיך כל ציבור תופש את המציאות ומפרשן אותה..

לי יצא ויוצא להיות בחברת רבים מן הציבור החרדי ואני מרגישה שעבורי אלו הן נקודות כ"כ קריטיות ומשמעותיות שברור לי שלא יתכן מצב כזה.. אבל יש כאלו שבאמת לא מונעים ע"י תפיסת המציאות העכשיווית(דור גאולה,יחס למדינה וכו') באופן  מוחלט ולכן אצלם תתכן מציאות של הקמת בית בישראל! וב"ה..חשוב מאוד! 

אפשרי מאוד ומשתנה מאחד לאחד..!

שבע"ה נזכור מה העיקר-אחדות ע"מי, לעומת הטפל.(טפל חלקי...

מה שהכי חשוב, זה ללבן את כל הסוגיות האפשריות: פאה או מטפחת, היכן ילמדו הילדים וכו' וכו'.

בס''ד

הדבר אפשרי אבל תלוי במספר דברים...

עד כמה המשפחות לוחצות...

חרדים יכולים להיות משפחה מאוד קשה בקטע הזה.

כמו שכבר אמרו פה, אם האידיאולוגיה מאד חזקה אצל שני הצדדים יהיה מאד קשה לגשר על הפערים.

גם בהמשך החיים עלולים להיווצר חילוקי דעות שונים שלא חשבו לבדוק אותם לפני...

אני מכירה כמה משפחות (לא צעירות) עם ילדים גדולים שאחד ההורים חרדי והשני דת"ל והם הגיעו להסכמה בינהם, שאת הבנים שולחים למסגרות לימודיות של דתיים לאומיים ואת הבנות שולחים לחרדי.

חלק מהילדים במשפ' הזאת היו - תקופה חרדיים ותקופה אחרת ד"ל.

לדעתי זה ממש יכול לבלבל את הילדים בבחירת מסלול ודרך חיים.

אבל עדיין, זה מאד אינדיוידואלי, ותלוי עד כמה ההשקפות של המועמדים/בני הזוג חזקות.

אני סתם צינית,

לאור הצעה שהגיעה אליי לפני זמן מה:

בחור שאמנם למד בישיבה תיכונית, חסידית ידועה ונחשבת בציבורנו,

אבל בשיעור א' בחר ללמוד בישיבה חרדית מפורסמת והוא שם עד היום.

חליפה שחורה, מגבעת ושאר ירקות.

נשמע חיצוני לחלוטין- אבל הופעה כזאת זו החלטה של דרך חיים במודע.

בס''ד

לא כמו חרדי?? או חלקי כחרדי.. [חולצה לבנה, כיפה שחורה..]

והם לא מחוברים אליו לגמרי..

אוטומטית נדלקת לי נורה אדומה:

- אז למה הוא שם? ההורים שלו רשמו אותו נגד רצונו?

- הוא השתנה ומפחד לעשות צעד שינוי לאווירה שנכונה לו?

- הוא לא סגור על עצמו?

וכו' וכו'..

אין ספק שלא תמיד נכון לשאול שאלות כאלה על כל אחד-

כי זה מאוד תלוי אדם, מצב-

וחובה לשמוע את המכלול..

גיליתי שיש אנשים שדווקא הימצאותם בחברה שונה- היא טובה עבורם יותר מאשר להיות עם אנשים שחיים בדרך שלהם.

ההיבדלות מהכלל, השונות- היא זאת שמקדמת אותם ומובילה אותם אל הדרך הייחודית שלהם.

לעיתים זה ממש לא מובן ולעיתים כן-

מאוד תלוי במניעים של אותו אדם..

לגבי מה שכתבת-

מה ההבדל בין כיפה שחורה+חולצה לבנה ואם יש מעל זה ז'קט שחור או אין?

בעיניי זה אותו דבר. אלו פרטים קטנים.

וגם- אם הוא לומד בישיבה חרדית, מדוע הוא בוחר להיראות שונה מהם וללכת נגד הזרם?

אני באופן אישי- פחות מתחברת להופעה הזאת, כי היא זרה לי, אני מרגישה שזה עולם אחר משלי.

ברור - שיותר חשוב הפְנים, השקפת עולם, דעות, מידות, יראת שמיים-

אבל סביר להניח שאם בחור בוחר להיראות ככה במודע ומבחירה-

יהיו ביני לבינו כמה פערים שלא בטוחה שישמחו אותי..

בס''ד

בסוף תגובתך האחרונה את אמרת שהדברים שהצגת שם נשמעים חיצוניים לחלוטין אך כאן את נכנסת לעומקם של הדברים וההסברים.. 

בכל מקרה תודה על תגובתך.. היא בהחלט מעוררת מחשבה..

עוד דעות?!..

שזה לא בדיוק חרדי קלאסי עם דת"ל קלאסי. 

מכיר זוגות כאלה, ששני הצדדים היו מראש על התפר, אבל כל אחד מכיוון אחר.

גם ככה אחרי החתונה הפערים והחסרונות של בני הזוג בולטים יותר...

להתחתן מתוך שלמות של האדם..

תמיד אחרי החתונה החסרונות פתאום נראים גדולים יותר אז דרך חיים שזה מספיק משמעותי לשני בני הזוג במידה זו או אחרת...

לדעתי זה מיותר...

כפי שרואים פה, לא כל אחד מוצא בקלות. ואם יש אדם שאישית מאד מתאים, אז רק ה"זרם" השונה של המשפחה עדיין אינו לגמרי אומר. לא בכל מקרה.

תלוי עד כמה השונות האישית בין בני האדם, במנטליות, באופי, בהשקפה.

לעיתים מישהי ממשפחה חרדית, שמוצא חן בעיניה מישהו תורני-לאומי, למשל, "תלך אחריו" יותר ממישהי מאותו "תת-מגזר" שלו.

"חרדי" - "דתי לאומי", זו הגדרה כוללת מידי. ויש בה גם הרבה דמיונות.

בס''ד

כשפתחתי את השרשור הזה הייתי בטוח שרוב הדעות פה יהיו לשלילה.. אבל כעת אני רואה שההיפך..

ואגב דן, אתה כתבת לדעתי את נקודת העניין בשורה האחרונה שלך..

ציטוט מתגובתך: '' "חרדי" - "דתי לאומי", זו הגדרה כוללת מידי. ויש בה גם הרבה דמיונות ''

בין מישהו/י מבית חרדי, שמתחתן עם דת"ל,

לבין מישהו/י חרדית שמתחתן עם דת"ל.

מבית- לא מחייב בכלל שיש בו שמץ ממנטליות הבית.

אבל להכנס לנישואים עם מישהו שהוא אידיאולוגית שונה ממך, כבר בהווה = צרות מובטחות בטווח הקרוב והרחוק!

האהבה לא תחסוך את החיכוכים שזה יזמן. וההתאמה האישית חשובה, אך לא מסיטה הצידה את השוני המנטלי.

לא מומלץ.

(וכמובן שההגדרה חרדי/דת"ל כוללת ורחבה, אבל בוא נלך על הקלאסה לצורך הדוגמא...

וזה לא דמיון. זה אורח חיים שלם, שונה.)

וגם בתוך ה"חרדי" וה"דת"ל" יש הבדלים. לעיתים, ה"חרדי" לא בדיוק מה שמדמיינים שזה חרדי, כלומר - הוא סה"כ ירא שמיים, עדין, מדקדק במצוות וכו', וגם ה"דת"ל" די דומה..  זה שאמרתי. צריך לבדוק לגופו.

כלומר: לא תמיד זה באמת שונות "אידיאולוגית" (שבצורתה החריפה את צודקת שלפעמים יכולה לגרום לבעיות). לפעמים, את ה"הווי" החרדי, במובנו היפה, הבת לוקחת. והאידיאולוגיה (אולי אפילו כחלק מאותו "הווי" חרדי..), הולכת אחרי בעלה, הצדיק-הלאומי...

את מדברת, בבמחילה, בנושא הזה ב"תיאוריות" (שני בני הזוג משפיעים בכל דבר בבית וכו')..

זה בדיוק עובד ככה, כפי שכתבתי, אצל אנשים שהם "ככה". אישי לגמרי.

יכולה להיות אשה שאין לה את ה"אידיאולוגיה" שעליה דיברת (ולכך התייחסתי), אבל יש לה הרבה דברים טובים אחרים מההווי החרדי בו גדלה. למשל - ההליכה אחרי הבעל בעניינים "רוחניים" - "השקפה תורנית".

וכמו שכבר כתבתי - אכן לא התייחסתי לשונות "אידיאולוגית" ברורה, אז לא כ"כ מובן לי על מה חלקת.

השאלה איזה אורח חיים יהיה בבית.

והאם השלום ישכון בו, לאורך זמן.

מנסיון- לא פשוט לחיות בבית עם שני זרמים שונים.

ממליצה לא להכנס לזה.

למה? כי ע"מ לשמור על הרמוניה דרושים ויתור וסבלנות הרבה יותר מהנורמה. על ויתור על אמונות ואידיאולוגיות חזקות שלך.

ואז כשהילדים גדלים, צריך למצוא מסגרת לימודים, למשל, שתתאים לשדעות של שני ההורים, וזה לא פשוט...

בס"ד

אבל באיזה שלב [בד"כ מתי שצריך לשלוח את הילדים למוסדות ]

הבית תופס כיוון לכאן או לכאן.

מכירה מקרוב ממש. 

בן-דוד שלי, חרדי ליטאי חזק, אמנם מבית סרוג, החליט לאחרונה "להתפשר" ולהיפגש גם עם "מזרחסטיות".

(בתור ה"מזרחיסטית" הנשואה היחידה במשפחה הוטל עליי למצוא שדכנים מתאימים).

אני באמת תוהה עם זה יצליח.

לפי התגובות פה, אני ממש מקווה שכן, בעזרת ה'.

מתואמת-

אם הוא מוכן "להתפשר" וללכת על מיזרוחניקיות, לא יודעת כמה הקשרים יצליחו, הוא מראש רואה את הבחורה כפשרה ופחות טובה, אז איזה קשר הוא רוצה להוציא מזה???

אנחנו ממקומות שונים-הפוכים,הוא ממאה שערים אבל עם ראש פתוח ל"מזרוחניקים" ואני הייתי מסורתית והתחזקתי,אנחנו גרים במאחז והוא עדיין עם לבוש חרדי אבל שלם עם הטוב שבכל הגוונים,ניראה לי שהציבור החרדלי בכללי הולך ומתחזק אז ההתמודדויות הם ציבוריות היום (חינוך וכד') אבל זה עניין אישי של אופי והשקפה צריך לדבר ולפתוח את הדברים מה כל אחד מאמין ופתוח אליו,לא שצד אחר ירגיש חלילה "מתפשר" חלילה וחס ,לא מתחתנים ככה,מתחתנים מלב שלם ומעריך.

שה'  ישים שלום בכל בית ובעם ישראל בכלל-וזאת העצה הכי גדולה לשלום-להתפלל המונמון למי שהשלום שלו...

הציבור החרדל"י הולך ומתחזק אבל הם לא דומים לחרדים. היחס להלכה אצל החרדים הוא הרבה יותר ריציני ולא כל הזמן מחפשים רב מקל... אני הפגשתי בחורה חרדית עם דתי לאומי, דוקא עם רקע מתאים, אבל כשהוא שמע שמחמירים הוא הגיב איזה אמירה צינית..

לק"י

יש הרבה דלי"ם שהולכים לפי הרב אליהו זצ"ל, והוא מאוד מחמיר..

ככה שזה תלוי בבנאדם, ולא במגזר שלו.

או שאולי פשוט הוא עבר שוב שינוי, כמו השינוי מדת"ל לחרדי, וכעת הוא קצת פחות חרדי... באמת, אמא שלו אמרה לי שהוא הולך ללמוד מקצוע, אז זה כבר לא החרדי "הקלאסי".

בכל אופן, נשמח כולנו לראות אותו נשוי! בעזרת ה'!

שה"שילוב" בין חרדית לדתי לאומי, נפוץ יותר מה"שילוב" בין חרדי לדתיה לאומית..

לא כן?..

מכירה מקרוב מצב של נישואים של שני המגזרים.

לדעתי יש הבדל יותר מהותי בין המגזרים מעבר למה שדיברו עד עכשיו.

יש הבדל בהתייחסות לדברים, ברמת העצמאות בחשיבה, במידת לקיחת האחריות על דברים כלליים וזה מקרין גם על דברים פרטיים, וגם בסופו של דבר בבית.

וזה יכול להוביל לקשייים שקשה לדעתי לחזות אותם לפני הנישואין.

זאת דעתי האישית.

יכולה לפרט יותר באישי.

אצל החרדים נישואים עם דת"ל נחשב לנישואים סוג ב' ( אם מדובר באמת בחרדי) ויתכן שזה פיתרון לאנשים עם בעיות שלא מצאו שידוך בתוך החרדים .ואני מכירה אישית מקרה כזה שלאחר החתונה הבחור החרדי התגלה כבעל בעיות נפשיות .

בס"ד

מאשר חרדי אשכנזי.

בד"כ ספרדים יותר קלילים בנושאים של מגזרים ובכלל.

שאלה מוזרה בתכלית המוזרות

למה אתה מתכוון ב"חרדי" וב"דת"ל"?

הסוגים כל כך רבים וחופפים המון.

אם השאלה היא "האם בחור קלאסי מפוניבז' יסתדר עם בחורה קלאסית מ-*******-" (תשלימו בעצמכם, לא מכיר)

הרי שהתשובה היא כנראה שלא.

אבל חוץ מהם יש כל כך הרבה סוגים וגוונים, שפשוט אי אפשר לענות על השאלה. (אני מניח שבחור קלאסי מפוניבז' לא ייגש מלכתחילה לשידוך עם דת"לית, וכן להיפך, כך שגם האפשרות הזאת לא קיימת)

קחו כדוגמא אותי...

סתם סתם, אל תקחו!

(ותודה למושיקו ולאושר תמידי)

בקיצור, שאלה חדשה דחוווף!

מדובר בבחור\ה מ"בית חרדי"? (שגם הוא במידה רבה חרדי ללא ספק ובכל מצב, לעניות דעתי. וכך זה צריך להיות.)

או בבחור\ה עם "השקפות" חרדיות? (מה זה בכלל?)

(ואותן שאלות לגבי הדת"ל)

בס''ד

היי מוטי.. הייתי ממליץ לך לקרוא את שאלתי שוב.. בתוך שאלתי הוספתי בסוגריים על שלל גווניהם ומי כן או לא...

אז גם שאלתך החדשה כלולה בתוך שאלתי...

אתה זורק עלינו את כל העבודה?

הבדלים אפילו גדולים יותר. אבל בגלל שאין כמעט חיכוך בין המגזר הדתי לחרדי, הסיכויים לזה קלושים. ברור לי שיש כאלה שלא מפריע להם  (שלא לדבר על כאלה שיותר מזדהים) עם הדרך של המגזר השני. אבל בגלל שאין כמעט הזדמנויות להתקרבות-לא יכולים להגיע למצב של חתונה.

בס''ד

ראשית תודה לכל העונים..

שנית או יותר נכון אם אני אסכם את העניין כפי שיוצא מהשרשור הזה.. יוצא:זוגיות בין דת''ל\ית לבין חרדי\ת אפשריים אם כי יש דברים שיכולים להפריע וחייבים לתת עליהם את הדעת.. [כגון:מקום לימוד הילדים בבית הספר] 

ת'אמת שכשפתחתי את השרשור הייתי בטוח שרוב התגובות ישללו את הרעיון ודיי הופתעתי...

גם אני חושב שיש הרבה מן המשותף בין שני המגזרים אם כי יש דברים שיכולים להפריע ועם רצון של שני הצדדים אפשר להתגבר עליהם אך כל זאת חייב להיות מתוך בירור הנושאים לעומק מתוך מחשבה מעמיקה ולא אי תשומת לב אליהם..

שוב תודה רבה לכולכם!!! 

המשך ערב טוב

האם זה טוב? לא! לא! לא! לא!

כמה שלכאורה הכל דומה, ככה השוני והפערים בהשקפה, מנטליות, אמונות, שאיפות, רצונות- שונה.

בתור אדם לא-נשוי, השאלה העיקרית שאני רואה, שכמעט כל פתרון לה שאני חושב עליו הוא בעייתי, היא שאלת החינוך. חינוך חרדי או דתי?

בדרך כלל, יהיה חשוב לכל אחד מבני הזוג שהילדים "שלו" יתחנכו בדרך שבה הוא גדל (על כל היתרונות והחסרונות שבכל דרך). ואז מה? הרי בסופו של דבר כדאי שתהיה דרך אחת, אחידה וברורה בבית. קו מסוים שהוא הבסיס שממנו הילד צומח (אולי הוא יצמח לכיוון החרדי בהמשך, אולי לדתי ואולי לחילוני - אבל ברור שהוא יצמח).

אני לא חושב שפייר להקשות כ"כ על הילדים בבחירת הדרך אם לא הולכים בדרך הזו לכתחילה, ומתוך ידיעה שמישהו(וכדאי שכל אחד שהולך בדרך הזו "יתחמש" בנקודת המוצא הזו) יצטרך לוותר - לפחות בחלק הזה. כי איזשהו קו צריך להוביל. בית שלא בטוח ושלם בדרך שהוא הולך בה, שלא הצליח ליצור קו עם מכנה משותף שכולל בתוכו את השונויות של כל בן זוג הוא בית עם סיכוי הרבה יותר גדול לבעיות מסוגים שונים ומשונים בדרך. ובהתאם - גם הבעיות והקשיים בדרך יהיו ע"פ רוב גדולים יותר מהקשיים של זוג "נורמלי" שלא הלך בדרך הזו.

אין לי ספק, שדרך כזו היא דרך שנודעה לשנים. שני אנשים גדולים. מאוד.

בלי זה, ....

נתפלל לטוב.

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.

ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אם הגבר שלי יצבוט לו הלב ליד נשים יפות לא רוצה אותו כגבר שלי

כשאתה מאוהב במישהי מאוהב באופי שלה והיא נראית טוב בעיניך , היא תהייה הכי יפה לא יעניין אותך ולא יצבוט לך הלב משום בחורה יפה שאתה לא מכיר בכלל 

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.

שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-

האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?

מקווה שזה היה ברור... 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא