לפי הוראה שקיבלנו בבי"ס של בתי , הסתבר שמשרד החינוך הוציא נוהל שבתי"ס של הממ"ד צריכים לסיים ב 14:30
שמעתם על זה משהו???????
זה קיים בעוד איזורים בארץ?
לפי הוראה שקיבלנו בבי"ס של בתי , הסתבר שמשרד החינוך הוציא נוהל שבתי"ס של הממ"ד צריכים לסיים ב 14:30
שמעתם על זה משהו???????
זה קיים בעוד איזורים בארץ?
אצלנו לא קיים. אתם באזור קו עימות? עד איזו שעה הגנים אצלכם?
כך הציפייה החברתית לגבי שעות עבודת נשים מתאימה את עצמה, ושוק העבודה לנשים נהיה תובעני יותר ויותר.
המפסידים העיקריים הם הילדים.
או 3:30.
יום שלישי 1:00
וזה כך כבר 4 שנים.
בריא שילד בן שש יצא מבית ספר בשתיים וחצי, כלומר יאכל ארוחת צהריים בסביבות שלוש?
לכיתה א', זה נראה קצת יותר מידי - אבל אח"כ (בד"כ לא כולל יום ג' וו'), לגמרי לא רע. אצל הצעירים - מנצלים לפעילות משלימה.
ואח"כ כשחוזר הביתה ומחכה לו ארוחה טובה של דברים שא"א לשלוח לבי"ס - פחמימות, חלבונים, ויטמינים - הוא כבר לא רעב, וזה הרבה אחרי זמן הגיוני לארוחת צהריים.
חינוך לתזונה נבונה? לאכול כריכים עד שלוש?
ברגע שהגיל בשל לכך - זה יפה שמוסיפים לימוד והעשרה עד שלש.
בחלק מהמקומות, יש הזנה חמה בביה"ס.
יש כאלה ששולחים עם הילדים אוכל חם לצהריים.
מנסיון - יש טרמוס לאוכל; אפשר לשלוח ממש ארוחה שלמה לצהריים בביה"ס וזה יוצא מצוין (בפרט כשהילדים לא מתלהבים מההזנה המוצעת שם).
לגבי "ברגע שהגיל בשל" - אני מקווה שלא הבנתי נכון מההודעה של פותחת השרשור, ושהכוונה לא לכל כיתות ביה"ס בכל יום. אם מדובר על פעמיים בשבוע לחטיבת ביניים נגיד - לא הייתי מזדעקת.
ולגבי התזונה - יש פתרונות. חלקם טובים יותר, חלק פחות. חלקם נגישים יותר, חלקם פחות. בשורה התחתונה מצב התזונה של ילדי ישראל בכי רע (ואת זה לא אני אומרת אלא דו"חות מקצועיים), ובתי הספר - שאם אני לא טועה אימצו כנושא שנתי את החינוך לתזונה נבונה - מעודדים הרגלי תזונה לקויה יותר ויותר 
כשמגיעים למצב שרק הורים מאוד מודעים ומשקיעים יכולים לספק לילדים שלהם תזונה טובה, יש מקום למחות. בית הספר אמור להיות בנוי בצורה שתעודד תזונה נבונה, ולא להפך.
חבל "לצטט" מה שלא נאמר.
בביה"ס מלמדים. בשביל זה שולחים לשם. בבית בד"כ לא עסוקים בכך אינטנסיבית, אלא באופן אחר, חשוב מאד. מי שלא שולח ל"חינוך ביתי", מסתמך על ביה"ס. לימודים זה חשוב. אנחנו רואים מהדרכת חז"ל, שמגיל מסוים, אכן שולחים ללמוד - ויותר ממה שהיום...
ואני חילקתי לגבי הגיל. מכיתה ב'ג אין כל בעיה להוסיף עד2-3 אם עושים זאת נכון ובהדרגה. את באמת חושבת שעד החט"ב צריך לסיים כל יום ב1?.. טוב, כמובן תלוי בביה"ס הספציפי, אם הוא באמת מוסיף...
לגבי התזונה - הצעתי פשוט הצעה שהיא יעילה מעשית, מנסיון, ואינה מצריכה אותך לחכות עד לשיפור מצב התזונה של כל ילדי ישראל... וככלל, לא כדאי להטיל הכל על ביה"ס. מי שאמור לדאוג לאוכל לילדים, זה ההורים. לא צריך להיות בשביל זה "מאד מודעים". ביה"ס אינו אמור לעסוק ב"עידוד תזונה נכונה" (כמובן, אם מספקים לכולם אוכל דרכו - הוא צריך להיות אחראי לרמה). זה תפקיד של ההורים. וגם בבית - זה די תלוי ב"מודעותם"..
אני קיבלתי רושם כזה מדבריך, ושמחה על ההבהרה.
לגוף העניין, לא מסכימה עם החילוק החד בין מי שבחינוך ביתי לבין מי ששולח לבית הספר. אני לא בחינוך ביתי, וגם לא מסתמכת על בית הספר. מבחינתי בית הספר הוא רק חלק מהחינוך והלימוד של הילדים, ולא טוב להרחיב אותו יותר מדי על חשבון החינוך והלימוד הביתי.
וכן, אני כן מצפה מבית ספר שיחנך למגוון ערכים, וביניהם גם שימור של האוצר היקר שה' הפקיד בידינו - הגוף שנוצר בחכמה עליונה. גם כאן אני לא מסכימה לחילוק החד בין תפקיד ההורים לתפקיד בית הספר.
להזכירך, העילה לתגובתי בשרשור לא היו דבריך (שחילקו) אלא מה שהבנתי מההודעה הראשונה (שלא חילקה). אם אתה מסכים איתי שאין מקום להארכה קבועה של יום הלימודים לשעה כזאת בכל הכיתות - אסתפק בכך, ולא אכנס למו"מ על איזו כיתה וכמה ימים בשבוע בדיוק זה כן "בסדר" 
עם העקרונות שכתבת.
החילוק הוא כנראה ב"פרופורציות" בין הדברים, הן ביחס לשעות, הן ביחס לנושאים הנוספים.
אני שולחת את ילדי לבית ספר. בתור מורה שנמצאת במערכת אני לא מרגישה שזהו המקום בדיוק שהייתי רוצה שהם יתפתחו, אך מצד שני מסיבות שונות אני כרגע לא מעוניינת בחינוך ביתי. כך שהמשוואה מי ששולח את ילדיו לבית ספר= מסתמך על בית הספר אינה מדוייקת.
גם אני לא חושב כך.
רק ציינתי שאם ב"לימוד" מסתמכים על בי"ס, אז טוב שיהיו שעות במס' הגון.
יש מצוה ללמוד תורה, ממש ללמוד כפשוטו - אני לא בדיוק רואה שהמציאות היא שילדים לומדים תורה בבית בהתמדה בגלל שסיימו מוקדם יותר... אבל מי שכן - אשריו (ולצערנו, גם ביה"ס לא תמיד ממלא את הפונקציה הזאת. יש אכן מקומות שכמה שיגמרו שם יותר מוקדם - זה רק יוסיף לחינוך...).
ומי שלא סומך על ההזנה בבית הספר יכול לשלוח עם הילד ארוחת צהריים.
אגב-מה עושים בפנימיות? גם שם האוכל לא משהו מבחינה תזונתית ועדיין רבים וטובים ממגזרנו שולחים לפנימיות הן בנים והן בנות.....
דבר שני-מה כבר ילד מספיק ללמוד עד 1? 1 וחצי?
כמה אחוזים מההורים נמצאים בבית בשעות האלה כדי לקבל את הילד שלהם-ועוד עם ארוחה חמה?
בית הספר בראשיתו הוקם מתוך הצורך, שאנשים יצאו לעבוד והילדים היו צריכים מסגרת כלשהי.
לכן היום, כשרוב ההורים עובדים שניהם, אני לא בטוחה שזה מציאותי לסיים יום לימודים ב1...
אולי אני פרקטית ולא חינוכית או לא יודעת מה,
אבל ברור לי שכאמא עובדת לא אוכל להסתדר עם מסגרת שהיא עד 1. לטוב ולרע.
אני אישית לא בעד הימים הארוכים האלה בבית ספר, ניסיתי לברר האם בכל הארץ הממ"ד מיישם את ההנחיות האלה או שרק אצלנו
בשעות האלה הראש של הילדים לא קולט חומר, בשעות האלה מתאים צהרון
כל כך רוצים להקל על הורים עובדים ? שיסבסדו צהרונים ולא יכריחו את כולם להשאיר את הילדים בבית ספר
בית ספר כמסגרת היא מקום לא קל, תובעני ודורש,
מה עוד שלא בכל מקום יש הזנה, ואכן ילדים מגיעים הביתה לארוחת צהריים ב 3 ....
יש לא מעט הורים שעובדים שבחלקיות משרה ומעוניינים שהילדים שלהם גם יוכלו להיות בבית
האם בכל הארץ, בתי"ס ממ"ד מסיימים ב 14:30????
ולמה ההנחיה הזאת לא מיושמת בממלכתי
תלוי באיזה גיל, אורך השיעורים, ואופן העברתם.
כשאתה היית תלמיד למדת עד 13?
אני זוכרת שלמדתי עד 14:30 ולםעמים גם עד 15:15.
היינו חוזרים הביתה ואוכלים צהריים,
אחרי שבביה"ס היינו אוכלים פרוסה או משהו.
צריך ללמוד-לומדים.
נגיד, כיתות א-ב אני יכולה להבין, אבל מעבר לזה?
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות