הכי ישן!אלגאוי
אה, כןאלגאוי
לא קשור אליך, סליחה.
סתם חייזר. מתנצלת בשמו. לא חונך טובמשתדלת יותר
לא חייזר, ערפד!אלגאוי
ותתעלם ממנה, היא לא שפויה.
מישי זה בת. או שגם את זה פספסת.משתדלת יותר
לא כל כך טרחתי להסתכל איך קוראים להאלגאוי
עימה הסליחה.
כן. אפשר היה לשערמשתדלת יותר
רק מה שמסביב למטר המרובע שלך
מה לעשות. חייזרים בלי עיניים
יש לי שני מסכים להסתכל בהם בו זמניתאלגאוי
חש גבול לכמה תשומת לב אני יכול להקדיש
מכור? תכלסמשתדלת יותר
*יעילאלגאוי
היית מת. או שמעולם לא באמת הבנתי איך זה אצל חייזריםמשתדלת יותר
מתאדים? חרב מעץ? יתד? או שממש צריך להרעיל אתכם. כי אתה לא, ובוא נודה בזה, בן אלמוות.
את יכולה לנסותאלגאוי
אבל את לא תצליחי
לא אכפת לי ממך עד כדי כך.משתדלת יותראחרונה
מה עושים בחיים?זית שמן ודבש
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

