בתחילת הלילה היא ישנה רגיל במיטה שלה והכל טוב ויפה.
בערך ב12, אולי 1, היא מתעוררת וצורחת עד שאנחנו מביאים אותה אלינו, וגם אז היא מוכנה להיות רק איתי ולא עם אבא שלה.
היא רוצה שאבק אותה אלטף אותה אשחק לה בשיער
אם בעלי מנסה אפילו לקחת אותה אליו היא צורחת עליו "אמא! אמא!"
קשה לי מאוד,
אני מתחילה השבוע חודש תשיעי,
כואבת לי עצםפ הזנב,
הבחילות חזרו לי,
רובו המוחלט של היום אני לבד-בעלי חוזר לרוב רק בשעות הערב המאוחרות.
אני חייבת את הלילה כדי לאגור כוחות!
כדי להתחזק!
אנא, עצותיכם.
תכננו להתחיל שבוע הבא.
אנחנו כן מדברים איתה אבל ממש הכנה עוד לא עשינו...
היא פשוט רוצה רק אותי, בעיקר בלילה...
הרגלנו אותה כבר מזמן לישון במיטה שלה, היא ישנה לילה שלם, 10-12 שעות בלילה, מעטות הפעמים שהיא קמה באמצע הלילה..
ועכשיו זה פשוט בלתי נסבל.
אני חייבת לישון!
לילדה כזו צעירה מספרים כשבוע לפני התאריך המשוער ללידה מכיוון שכל יום אצלם זה "נצח" .
לגבי ההתעוררות בלילה - אני ממליצה לא להתחיל (שוב ) להרגיל אותה לישון במיטה שלכם אלא לשמור על עיקביות
ולהגיע למיטה של הילדה ללטף אותה במיטה שלה ולומר לה ברכות אך בבירור " עכשיו לילה וממשיכים לישון " .
ואם זה מעיף וקשה לך אבא יכול לעזור (אז מה עם היא קוראת דווקא לאמא ) את אמא היא תיפגוש תמיד בבוקר .
חשוב שתשמרי על כוחותייך גם ללידה וגם לילדה המתוקה .
היא אומנם צעירה מאוד אך מבינה הכל 
יום מקסים - אורלי נגיעות
אכן, בלילה האחרון זה מה שעשינו,אביוסקשה לי שבעלי יקום אליה ויהיה איתה בלילה כי הוא עוד עובד בבוקר ואני לא עובדת באופן קבוע...
הלילה האחרון עשינו חושך מוחלט, כיסינו אותה טוב, והלכנו לישון בחדר שלנו (לפעמים אנחנו ישנים בחדר שלה כי הוא חם יותר משלנו). כשהיא בכתה קמתי אליה וליטפתי אותה, טפחתי לה על הגב, והיא חזרה לישון
תודה!
אני מקווה שהיא תתרגל מהר לישון במיטה שלה בחזרה
ולא להתיאש - ההתמדה חשובה לרוגע שלכם ושלה 
יום קסום -אורלי , נגיעות
תולעים. מצוי מאוד שהילדה [בעיקר אצל בנות] סובלתמתולעים שמציקים. דרך אגב ישנו טיפול טיבעי של טיפות מריחה יעל מאוד. הרבה בריאות ונחת
כי לידי היא ישנה טוב...
היא גם לא מסכימה לבעלי להתקרב אליי, היא חוצצת בינינו, ואם הוא רק "מעיז" לחבק אותי היא עושה לו "נו נו נו נו נו"
במשך היום היא רגועה וטוב לה...
ההצקה מורגשת בעיקר בלילות. תנסי לראות אם היא קופצת במיטה , חוסר נחת. ניתן לפתוח את הטיטול וראות אותן מטיילות , לא תמיד. גם תיאבון מוגבר יכול להוות סימן. אם זה פינוק תמיד צריך לתת אימון בילד שהוא מסוגל להתמודד עם זמנים שהוא רוצה להתפנק. האימון [רק אם זה אמיתי] יעבור בתדרים הרגישים של הילד והוא יירגע.
ילדתי לפני שבועיים. והקטן (בן כמעט שנתיים), גם לפני הלידה וגם אחרי (ועדיין עכשיו), מוכן רק אותי ולא את בעלי, בוכה מתוך שינה וקורא "אמא, אמא", ולא נרגע עד שאני מגיעה והוא שומע את קולי. גם הגדול (שלוש וחצי) מתנהג אחרת.
הם מרגישים את הלחץ שלפני הלידה, ומתנהגים בהתאם.
מכיון שאני לא הצלחתי להתמודד עם זה בהצלחה, הדבר היחיד שאני יכולה להציע הוא לתת להם הרבה חום ואהבה, שירגישו שהם חשובים. לנסות לא להתעצבן ולא להגיד דברים שיחמירו המצב.
בהצלחה
שיהיה בשעה טובה, בבריאות ובידים מלאות.
מי שמסוגלת ללדת במרווחים קטנים , אשריה ומה טוב חלקה, (ואני לא צינית!)
אבל שתיקח בחשבון שתינוקת בת שנה וחצי, היא עדיין תינוקת
שצריכה את אמא שלה מאוד.
יש לי ילדה בגיל הזה, נוחה בסה"כ, חייכנית ורגועה,
ואני רואה כמה היא תלויה בי וזקוקה לי, במובן הבסיסי ביותר.
זה לא שהיא יותר תלותית מהרגיל, כל הילדים בגיל הזה,
הם עדיין תינוקות, שלגיטימי שהם רוצים פינוק מאמא,
והם לא מסוגלים להבין עדיין שכואבת לה עצם הזנב
או שאין לה כח כי היא אוטוטו צריכה ללדת.
כי בגיל הזה עוד לא מבינים דברים כאלה, וזה נורמלי.
גם היא קוראת לי לפעמים אמא אמא ב1 בלילה,
אני נותנת לה מוצץ ומלטפת אותה כמה דקות עד שהיא נרדמת
במיטה שלה, ואני לידה, תוך כדי דיבור של "אמא כאן ותשני חמודה
וכו...." ומדקלמת לה בלחש את השמות של ילדים שהיא מכירה בצירוף
הלך/ה לישון או הלך/כה כבר מזמן / מזמן מזמן לישון,
ורק X ערה, אז עכשיו הולכים לישון...
כל מיני דיבורים מרגיעים בסיגנון
אבל לא יותר מידי, את תדעי את המינון הנכון שלא "יעורר" אותה.
תנסי לשים לה דיסק עם שירים שקטים שהיא אוהבת (אמא יקרה לי ודומיו...)
בווליום שקט מאוד במערכת.
אצלנו זה עוזר להרדם, יש כאלה שזה רק מעיר אותם...
אחרי כמה דקות היא נרדמת ככה במיטה שלה.
לא בטוח שזה יעבוד אצל כל ילד, אבל אולי... אין מה להפסיד...
נראה לי, שכדאי כבר להכין אותה, אולי לקרוא לה סיפור קצר ומתאים
אם היא מבינה,
ולהסביר לה בצורה פשוטה את שעומד להתרחש.
והרבה חום ואהבה, כי היא בסה"כ עדיין בעצמה תינוקת
ומגיע לה.
שתהיה לידה קלה והרבה שמחה!
והעיצות שלך חכמות- לזכור שהיא בעצמה תינוקת.
אחרי הלידה זה עוד יותר חשוב כי נוטים להתייחס לילדה הגדול יותר כאל גדול ממש..
אם היא הייתה כזו וזה פשוט היה ממשיך אז בכלל לא הייתי מעלה את השאלה...
היא הייתה הולכת לישון ולא רואה אף אחד ממטר! הייתה ישנה 10-12 שעות בלילה בלי לצייץ...
ולא היה משנה לה אם אבא או אמא באים אליה
או-אם אבא או אמא לוקחים אותה לגן
או מביאים לה לאכול
או כל דבר אחר...
עכישו-רק אמא! אמא אמא אמא אמא אמא!
אם חס וחלילה בעלי לוקח אותה לגן ומחזיק את התיק שלה-היא תכעס עליו ותעשה לו "נו נו נו נו נו" עד שהוא ייתן את התיק לה או לי..
זה נראה שיש לה תסביך אדיפוס אבל הפוך
[
זה מייאש ומתיש, בעיקר.
ילדתי לפני שנה וחודשיים, ברווח של שנה וחצי ביניהם (ילד חמישי ב"ה) והאמת שבדיוק תופעה כזו היתה גם אצלנו, היה רגיל לישון בזמן, בלי בעיות וללא יקיצות אמצע לילה, ובחודש וחצי אפילו לפני הלידה הדברים החלו להשתבש, גם אנחנו אז תהינו אם קשור או לא, למעשה מאז המצב המשיך גם לאחר הלידה.
הילד הרביעי היה אכן תינוק, בשל גילו, אך באופיו הוא בעל רגישות גבוהה לסביבה. ייתכן מאוד כי חש שאני מתכוננת למשהו חדש, יש דיבור בסביבה עם אחים אחרים על תינוק בקרוב, וייתכן מאוד כי הפנים במהלך היום וחש את הניתוק הקרב מהאם דווקא בלילה.
אולי זה לא מנחם, אך אני זוכרת שחיפשתי בזמנו לדעת האם קרה כך גם לאחרים.
ועכשיו בראיה מבחוץ, הייתי ממליצה לנסות להמשיך במסגרת הרגילה של התנהלות סביב שינה בלילה והתעוררות בלילה ללא העברת רגשות תסכול לילד בזמן זה ולנסות להגביר מעט את הנוכחות האמהית עימו ביום, תוך מתן משקל גם להתקשרות שלו עם דמויות אחרות שאמורות להיות איתו לאחר הלידה.
בד"כ, אם ישנם אחים נוספים בבית, לאחר הלידה מתרחשת מעין "הצטרפות" של הפעוט "לחברה הגבוהה"
והכי חשוב, שיהיה בהצלחה ולידה קלה ושתצאו בידיים מלאות.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
