בתחילת הלילה היא ישנה רגיל במיטה שלה והכל טוב ויפה.
בערך ב12, אולי 1, היא מתעוררת וצורחת עד שאנחנו מביאים אותה אלינו, וגם אז היא מוכנה להיות רק איתי ולא עם אבא שלה.
היא רוצה שאבק אותה אלטף אותה אשחק לה בשיער
אם בעלי מנסה אפילו לקחת אותה אליו היא צורחת עליו "אמא! אמא!"
קשה לי מאוד,
אני מתחילה השבוע חודש תשיעי,
כואבת לי עצםפ הזנב,
הבחילות חזרו לי,
רובו המוחלט של היום אני לבד-בעלי חוזר לרוב רק בשעות הערב המאוחרות.
אני חייבת את הלילה כדי לאגור כוחות!
כדי להתחזק!
אנא, עצותיכם.
תכננו להתחיל שבוע הבא.
אנחנו כן מדברים איתה אבל ממש הכנה עוד לא עשינו...
היא פשוט רוצה רק אותי, בעיקר בלילה...
הרגלנו אותה כבר מזמן לישון במיטה שלה, היא ישנה לילה שלם, 10-12 שעות בלילה, מעטות הפעמים שהיא קמה באמצע הלילה..
ועכשיו זה פשוט בלתי נסבל.
אני חייבת לישון!
לילדה כזו צעירה מספרים כשבוע לפני התאריך המשוער ללידה מכיוון שכל יום אצלם זה "נצח" .
לגבי ההתעוררות בלילה - אני ממליצה לא להתחיל (שוב ) להרגיל אותה לישון במיטה שלכם אלא לשמור על עיקביות
ולהגיע למיטה של הילדה ללטף אותה במיטה שלה ולומר לה ברכות אך בבירור " עכשיו לילה וממשיכים לישון " .
ואם זה מעיף וקשה לך אבא יכול לעזור (אז מה עם היא קוראת דווקא לאמא ) את אמא היא תיפגוש תמיד בבוקר .
חשוב שתשמרי על כוחותייך גם ללידה וגם לילדה המתוקה .
היא אומנם צעירה מאוד אך מבינה הכל 
יום מקסים - אורלי נגיעות
אכן, בלילה האחרון זה מה שעשינו,אביוסקשה לי שבעלי יקום אליה ויהיה איתה בלילה כי הוא עוד עובד בבוקר ואני לא עובדת באופן קבוע...
הלילה האחרון עשינו חושך מוחלט, כיסינו אותה טוב, והלכנו לישון בחדר שלנו (לפעמים אנחנו ישנים בחדר שלה כי הוא חם יותר משלנו). כשהיא בכתה קמתי אליה וליטפתי אותה, טפחתי לה על הגב, והיא חזרה לישון
תודה!
אני מקווה שהיא תתרגל מהר לישון במיטה שלה בחזרה
ולא להתיאש - ההתמדה חשובה לרוגע שלכם ושלה 
יום קסום -אורלי , נגיעות
תולעים. מצוי מאוד שהילדה [בעיקר אצל בנות] סובלתמתולעים שמציקים. דרך אגב ישנו טיפול טיבעי של טיפות מריחה יעל מאוד. הרבה בריאות ונחת
כי לידי היא ישנה טוב...
היא גם לא מסכימה לבעלי להתקרב אליי, היא חוצצת בינינו, ואם הוא רק "מעיז" לחבק אותי היא עושה לו "נו נו נו נו נו"
במשך היום היא רגועה וטוב לה...
ההצקה מורגשת בעיקר בלילות. תנסי לראות אם היא קופצת במיטה , חוסר נחת. ניתן לפתוח את הטיטול וראות אותן מטיילות , לא תמיד. גם תיאבון מוגבר יכול להוות סימן. אם זה פינוק תמיד צריך לתת אימון בילד שהוא מסוגל להתמודד עם זמנים שהוא רוצה להתפנק. האימון [רק אם זה אמיתי] יעבור בתדרים הרגישים של הילד והוא יירגע.
ילדתי לפני שבועיים. והקטן (בן כמעט שנתיים), גם לפני הלידה וגם אחרי (ועדיין עכשיו), מוכן רק אותי ולא את בעלי, בוכה מתוך שינה וקורא "אמא, אמא", ולא נרגע עד שאני מגיעה והוא שומע את קולי. גם הגדול (שלוש וחצי) מתנהג אחרת.
הם מרגישים את הלחץ שלפני הלידה, ומתנהגים בהתאם.
מכיון שאני לא הצלחתי להתמודד עם זה בהצלחה, הדבר היחיד שאני יכולה להציע הוא לתת להם הרבה חום ואהבה, שירגישו שהם חשובים. לנסות לא להתעצבן ולא להגיד דברים שיחמירו המצב.
בהצלחה
שיהיה בשעה טובה, בבריאות ובידים מלאות.
מי שמסוגלת ללדת במרווחים קטנים , אשריה ומה טוב חלקה, (ואני לא צינית!)
אבל שתיקח בחשבון שתינוקת בת שנה וחצי, היא עדיין תינוקת
שצריכה את אמא שלה מאוד.
יש לי ילדה בגיל הזה, נוחה בסה"כ, חייכנית ורגועה,
ואני רואה כמה היא תלויה בי וזקוקה לי, במובן הבסיסי ביותר.
זה לא שהיא יותר תלותית מהרגיל, כל הילדים בגיל הזה,
הם עדיין תינוקות, שלגיטימי שהם רוצים פינוק מאמא,
והם לא מסוגלים להבין עדיין שכואבת לה עצם הזנב
או שאין לה כח כי היא אוטוטו צריכה ללדת.
כי בגיל הזה עוד לא מבינים דברים כאלה, וזה נורמלי.
גם היא קוראת לי לפעמים אמא אמא ב1 בלילה,
אני נותנת לה מוצץ ומלטפת אותה כמה דקות עד שהיא נרדמת
במיטה שלה, ואני לידה, תוך כדי דיבור של "אמא כאן ותשני חמודה
וכו...." ומדקלמת לה בלחש את השמות של ילדים שהיא מכירה בצירוף
הלך/ה לישון או הלך/כה כבר מזמן / מזמן מזמן לישון,
ורק X ערה, אז עכשיו הולכים לישון...
כל מיני דיבורים מרגיעים בסיגנון
אבל לא יותר מידי, את תדעי את המינון הנכון שלא "יעורר" אותה.
תנסי לשים לה דיסק עם שירים שקטים שהיא אוהבת (אמא יקרה לי ודומיו...)
בווליום שקט מאוד במערכת.
אצלנו זה עוזר להרדם, יש כאלה שזה רק מעיר אותם...
אחרי כמה דקות היא נרדמת ככה במיטה שלה.
לא בטוח שזה יעבוד אצל כל ילד, אבל אולי... אין מה להפסיד...
נראה לי, שכדאי כבר להכין אותה, אולי לקרוא לה סיפור קצר ומתאים
אם היא מבינה,
ולהסביר לה בצורה פשוטה את שעומד להתרחש.
והרבה חום ואהבה, כי היא בסה"כ עדיין בעצמה תינוקת
ומגיע לה.
שתהיה לידה קלה והרבה שמחה!
והעיצות שלך חכמות- לזכור שהיא בעצמה תינוקת.
אחרי הלידה זה עוד יותר חשוב כי נוטים להתייחס לילדה הגדול יותר כאל גדול ממש..
אם היא הייתה כזו וזה פשוט היה ממשיך אז בכלל לא הייתי מעלה את השאלה...
היא הייתה הולכת לישון ולא רואה אף אחד ממטר! הייתה ישנה 10-12 שעות בלילה בלי לצייץ...
ולא היה משנה לה אם אבא או אמא באים אליה
או-אם אבא או אמא לוקחים אותה לגן
או מביאים לה לאכול
או כל דבר אחר...
עכישו-רק אמא! אמא אמא אמא אמא אמא!
אם חס וחלילה בעלי לוקח אותה לגן ומחזיק את התיק שלה-היא תכעס עליו ותעשה לו "נו נו נו נו נו" עד שהוא ייתן את התיק לה או לי..
זה נראה שיש לה תסביך אדיפוס אבל הפוך
[
זה מייאש ומתיש, בעיקר.
ילדתי לפני שנה וחודשיים, ברווח של שנה וחצי ביניהם (ילד חמישי ב"ה) והאמת שבדיוק תופעה כזו היתה גם אצלנו, היה רגיל לישון בזמן, בלי בעיות וללא יקיצות אמצע לילה, ובחודש וחצי אפילו לפני הלידה הדברים החלו להשתבש, גם אנחנו אז תהינו אם קשור או לא, למעשה מאז המצב המשיך גם לאחר הלידה.
הילד הרביעי היה אכן תינוק, בשל גילו, אך באופיו הוא בעל רגישות גבוהה לסביבה. ייתכן מאוד כי חש שאני מתכוננת למשהו חדש, יש דיבור בסביבה עם אחים אחרים על תינוק בקרוב, וייתכן מאוד כי הפנים במהלך היום וחש את הניתוק הקרב מהאם דווקא בלילה.
אולי זה לא מנחם, אך אני זוכרת שחיפשתי בזמנו לדעת האם קרה כך גם לאחרים.
ועכשיו בראיה מבחוץ, הייתי ממליצה לנסות להמשיך במסגרת הרגילה של התנהלות סביב שינה בלילה והתעוררות בלילה ללא העברת רגשות תסכול לילד בזמן זה ולנסות להגביר מעט את הנוכחות האמהית עימו ביום, תוך מתן משקל גם להתקשרות שלו עם דמויות אחרות שאמורות להיות איתו לאחר הלידה.
בד"כ, אם ישנם אחים נוספים בבית, לאחר הלידה מתרחשת מעין "הצטרפות" של הפעוט "לחברה הגבוהה"
והכי חשוב, שיהיה בהצלחה ולידה קלה ושתצאו בידיים מלאות.
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
