קודם כל-

דיברת על הקומונרית? יש לך מד"שית?

חשוב לדבר עם מישהו שמכיר את הנפשות הפועלות..

כמה זמן את בהדרכה?

שניה, חשבת שתיכנסי וזהו-ישר תאהבי אותן ויהיה לכן כיף?!

את רוצה לאהוב אותן?! את צריכה להבין שזה תהליך. לא קל.

ואחת הצורות היא להשקיע! אהבה נקנת ע"י נתינה! כשאתה נותן למישהו משהו מעצמך ומתוך ליבך, אתה מתחבר אליו, יש בו חלק ממך!

וכדאי גם לנסות לעשות כיף ביחד במעגך מצומצם.. של חניכה או שתים ואז יהיה יותר קל לראות את הצדדים היפים שבהן.

(עוד נקודה- אל תנסי להעביר להן מסרים שאת לא מתחברת אליהם. תחשבי על ערך שחשוב בעיניך ואותו תעבירי-כי דבר שיוצא מן הלב-נכנס אל הלב)

רק אל תתתיאשי! תזכרי שאת עושה שליחות גדולה לעמ"י!

ב"הצלחה, וכאן בשמחה..

נ.ב- אם אני לא מספיק עוזרת, אפשר לנסות גם בחברים מקשיבים, הם מתוקים

אני מדריכה לבד! בסניף שהוא לא הסניף שגדלתי בו..אני מדריכה שלהן בערך ארבעה חודשים אבל זה הארבעה חודשים הכי קשים שהיו לי מבחינה נפשית כי ממש קשה לי בזב שאני לא אוהבת אותן.. וגם הן הגיל שלא רציתי בכלל כי הן ממש קטנות.. ואני לא יודעת איך לדבר איתן להתנהג אליהם..

אגב, מה הקומונרית אומרת?

יצאת לסמנריון?

ו-תזכרי, זה נשמע פלצי אני יודעת..

אבל ה' באמת לא נותן לאף אחד ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו!

ומוזמנת לאישי.. מקווה שאוכל לעזור..

גם אני נכנסתי לשבט של קטנות (נבטים) ואני בטוחה שבכל גיל זה קשה לאהוב אותן בהתחלה. גם לי היו ת'חניכות שאהבתי יותר ואהבתי פחות אבל במשך הזמן התחלתי לאהוב את כולן. אני חושבת שמה שעזר לי להתחבר אליהן זה המשחקי גיבוש. בהתחלה אני והמדשי"ת שלי היינו עושות להן פעולות קצרות (ואפילו גם קצת עכשיו) ואחרי זה חצי שעה של משחקי גיבוש, וזה באמת מגבש גם בינהן וגם ביננו. תחשבי על זה שיש חניכות שקשה להן לשבת ולהקשיב והן איפרקטיביות ואז את רואה את הצד הלא כ"כ נחמד שבהן, אבל במשחק כולן משתתפות וצוחקות ואין להן ת'קטע להפריע.

יכול להיות גם שבגלל שזה לא הסניף שלך אז יותר קשה לך. יכול להיות שגם הצוות חדש לך ואז גם קצת קשה להם לעודד אותך...

ובאמת כמו ש-הללי נפשי אמרה, תתייעצי עם הקומונרית.

(דבר שמאוד חשוב בהדרכה זה להיות בקשר טוב עם הקומונרית).

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.