"אז מה אחמד, אתה בא?"
"לאן, יא מוסטפא?"
"מה זאת אומרת לאן?, לזרוק אפנים על אוטו של מתנחלים."
"לא יודע, יא מוסטפא, נשמע לי קצת מפחיד.."
"מפחיד, יא אחמד? הצחקת אותי. זה ממש משחק ילדים. מחכים עד שאיזה אוטו של מתנחלים מגיע, זורקים כמה אפנים, שומעים את הבום של החלון נשבר, והולכים הביתה. מה מפחיד?"
"לא יודע.. יש בכפר כל הזמן ג'יפים של חיילים."
"חיילים? הצחקת אותי, יא אחמד. החיילים האלה לא עושים כלום. הם סתם יושבים בתוך הג'יפ ולא עושים שום דבר."
"ואם הם ייצאו מהג'יפ?"
"המפקדים שלהם לא מרשים להם לצאת מהג'יפ, יא אחמד. זה מסוכן בשבילם…"
"אבל שמעתי שיש להם בצצות כאלה מפחידות שעושות המון רעש…"
"אה, אתה מתכוון לרימונים? שטויות, זה כל הכיף בעניין, בלי זה כל הסיפור היה משעמם. תזכיר לי להראות לך, יש לי אוסף של כאלה. יש כל מיני סוגים, אני הכי אוהב את האלה מהסוג החדש… אולי הביצוץ קצת יותר חזק מהביצוצים של הרמאדן, אבל לא עושה כלום."
"והגז המסוכן הזה שהם יורים? זה חונק ועושה דמעות.."
"מה, אתה בחורה, יא אחמד ? שמים קצת בצל ואיזה בגד על האף. תגיד לי, בבית כשאתה חוטף מכות אתה לא בוכה לפעמים ? אם תהיה גבר, אני אלמד אותך איך לתפוש את זה ולזרוק בחזרה על החיילים. וואלה איך שהם בורחים…"
"אבל אם יתפשו אותי?"
"מי יתפוש, יא אחמד?"
"הם, החיילים"
"הם בג'יפ, לא יוצאים. אסור להם. כבר הסברתי לך…"
"ואם הם כן ייצאו וירדפו אחרי?"
"למה שיתפשו אותך? אתה בכפר, לא? יש כאן המון בתים, לא? אתה נכנס לאיזה בית, וזהו, חלאס. נגמר המשחק. אתה יכול לעלות לגג ולהמשיך לזרוק אפנים מלמעלה… הם לא נכנסים לתוך הבתים"
"למה?"
"לא יודע למה, זה הכללים שלהם"
"ואם לא אספיק להגיע לבית ויתפשו אותי?"
"אז נגיד, תפסו אותך, מה קרה? לוקחים אותך למחנה שלהם, שם יש יענו "חקירה", נותנים לך ארוחה טעימה, ואז שואלים אותך כמה שאלות. אתה בכלל לא חייב לענות להם, וזהו"
"מה וזהו? לא מרביצים לך?"
"לא"
"למה לא?"
"לא יודע למה, זה הכללים שלהם"
"ולא לוקחים אותך לבית הכלא?"
"לא"
"למה לא?"
"וואלה אתה מעצבן אותי כל הזמן עם השאלות למה ולמה… לא יודע למה, זה הכללים שלהם"
"אבל, מוסטפא…"
"מה, יא אחמד?"
"תגיד, אבל.. אבל.. יש לחיילים גם רובים…"
"רובים? אה נכון.. אבל אל תדאג מהרובים. זה סתם. אסור להם להשתמש בהם.."
"למה?"
"עוד פעם אתה והלמה שלך? לא יודע למה, זה הכללים שלהם. לא אני קובע את הכללים האלה, יש להם אנשים חשובים, חכמים יענו, שופטים גדולים בבית הגדול של המשפטים שלהם… הם קובעים את הכללים."
"אז.. בשביל מה יש להם רובים?"
"תגיד, אחמד, היית פעם באנגליה?"
"לא"
"טוב, האמת, גם אני לא הייתי.. אבל אמרו לי שיש להם שם מלכה חשובה באיזה ארמון גדול, ויש לה המון חיילים ששומרים עליה עם רובים ענקיים מפחידים כאלה… אתה יודע למה יש להם רובים?"
"אנא עארף.. בטח כדי שלא יבואו מורדים להרוג אותה.. יעני כמו אצל קדאפי?"
"לא, אין לה מורדים. אף אחד לא נלחם בה."
"אז באמת בשביל מה יש לחיילים שלה רובים?"
"זה לא רובים בשביל לירות, זה יעני קטע כזה של נוסטלגיה…"
"תגיד, יא מוסטפא, שאלה אחרונה…"
"יאללה שיגעת אותי עם השאלות שלך, מה עכשיו?"
"תגיד.. אם המתנחלים באוטו.. אם במקום לפרוח כמו ארנבת הם עוצרים את האוטו ורודפים אחרינו.. תגיד, גם להם יש את כל הכללים האלה של האנשים החשובים מהמשפטים?"
"ואללה לא חשבתי על רעיון כזה אף פעם.. שהמתנחלים באוטו לא בורחים.. באמת כשאני חושב על זה.. אלה, כשהם מתעצבנים אין להם שום כללים".
"אז אם הם עוצרים, מה אנחנו עושים?"
"בורחים יא אחמד, בורחים מהר מהר".
