אני ובעלי מגיעים מבתים שונים לחלוטין.
הוא נולד בבית מרקחת, אמא שלו דאגנית אבל קרה וטכנית. אמא שלו החליפה לו בגדים כמה פעמים ביום,
הוא מימיו לא דרך יחף על הרצפה,...כמו איזה נסיך.מגיל אפס הוא לא נגע בשמשות, רהיטים. שמרו עליו שינגב את הפה במפית באמצע האוכל, וישב קרוב קרוב לשלחן שלא יפול ח"ו אף פירור. והוא שמע בילדותו את המילה "לא", פי מיליון ממה שאני שמעתי בילדותי.
ולמזלו הטוב, (לדעתי) הוא נפל למשפחתי, משפחה חמה, משקיעה בילדים ,בערכים, בלימודים, והצד של נקיון הוא רק המשני, הוא בין השאר ולא הההההמטרה.
אצלי מותר היה לאכול מחוץ למטבח, תוך כדי קריאת ספר,אהבתי ללכת יחפה.וגם היום, הכל בקלילות, בלי להשקיע מחשבה על כל פעולה שאני עושה.
כמובן שהתאוריות של אימו קדושות בעיניו. ולי יש אנטי להרבה דברים.
למדנו,יותר נכון למדתי אני איך ללכת בין הטיפות. מצד אחד לתת יותרמרחב לילדים,ומצד שני שהבית יהיה במיטבו,לפחות כשבעלי חוזר מן העבודה.
אבל עכשיו בחופש-הבעיה מתעצמת.לא רק אני והילדים בחופש,אלא גם בעלי.
כמובן שהוא עוזר, אבל יש לו דרישות כמו בצבא. לקום בזמן, לסדר את המיטה, ...
האם יש לעוד מישהי בעיה שכזו?
תגובה נפלאה