פעולה בנושא:

הכרת הטוב – אמירת תודה

מטרת הפעולה :

שנבין שצריך להודות גם על הדברים הקטנים.

מהלך הפעולה:

משחק תופסת כפיים-

נשחק תופסת וכאשר מישהי נפסלת היא עומדת במקום שבו ניתפסה ומחכה שחברה תציל אותה על ידי נתינת כיף

סגירת היד-

מוציאים 3 או 4 בנות , הבנות שבתוך החדר סוגרות את היד חזק חזק .

כל בת נכנסת בתורה ומנסה לפתוח את ידייהם של חבריי הקבוצה.

רק בת שתנסה לפתוח בדרך של מילים ע''י המילה בבקשה (תפתחי בבקשה ) תצליח לפתוח את יד החברה.

הבאת גומיה-

המדריך יחזיק בידו גומיה , ויביא לאחד החניכים , ויחזיר שוב אליו , כך הוא עושה עם כל החניכים.

ובסוף רואים שמס' החניכים שאמרו תודה הוא קטן מאוד

עץ נדיב-

נספר את הסיפור

-       נחלק צופר (בנספחים)

מסר-

לפעמים הרבה פעמים בחיים שלנו אנחנו לא שמים לב ומדלגים את הדברים הקטנים , הדברים הקטנים נראים לנו כמובנים מאליהם ,

וגם עליהם אנו צריכים להגיד תודה.

בפעולה ראינו כל מיני מקרים שבהם קיבלנו את הדברים כמובן מאליהם (כמו שחברה באה ומביאה לי כיף , כמו האיש בסיפור)

ובסוף מקשרים את זה לחיבור שלנו עם ה' , שהקב''ה מביא לנו בחיים כ'כ הרבה דברים ולא תמיד אנחנו באמת מודים לו .

נספחים.

צופר-

חוקר ישראלי יצא לקונגרס בחו"ל, באחד הדיונים הציגה חוקרת צעירה מחקר מדעי, בו בדקה כמה זמן מרגע ההתעוררות לוקח ללב לפעול שלא במצב שינה?

תוך כדי הצגת נתונים מרשימים  הגיעה החוקרת למסקנה שזמן הסתגלות הלב למצב החדש הוא: 12 שניות!

קם החוקר הישראלי ואמר: לתוצאה זו כבר הגיעו אבותינו לפני אלפי שנים כשהורו לנו לומר בבוקר- "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך"

12 מילים 12 שניות!

שנזכה להגיד תודה גם על הדברים הקטנים

יש למישו אולי?

חברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)

טוב נושא קשוח אז ככה..

בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה). 

אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.

עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.

עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית

קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?

מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו

במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה. 

מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות

רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?

וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)

ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)

תודה רבה!