הי
כותב לכם בלב כבד מאוד, נא תגובתכם ותגובתכן ברצינות.
אנו נשואים מספר שנים, עברנו משבר גדול בנישואין, אשתי לא טבלה מעל שנה!!, והיו כעסים רבים.
באותה תקופה נשברתי והלכתי לעיסוי אצל אשה.
כיום לאחר עבודה לא נורמלית הנישואין חזרו למצב תקין, ואפילו משמח וליבי ממש שבור על מה שהיה.
האם לספר לה????
מצד אחד עלול להרוס הכל...ומאידך...יש כאן חוסר אמת...
איזו תועלת תצמח מכך אם כן תספר?
ממה נפשך, אם חזרת בתשובה בלב נשבר, וקבלת על עצמך שלא לחזור על כך יותר (וזה ניכר מההודעה שלך) אז אתה כבר לא שם, גופנית ונפשית, ואין שום עניין לפתוח את זה שוב, ודאי לא מולה.
ואם אתה עדיין מדשדש בחטאי העבר, אין אין שום טעם לספר לאשתך כאשר היא תבין שאת העלול לחזור על כך גם בעתיד.
אז לך לרב. בהצלחה.
בע"ה ממש בקרוב תראו יחד איך דווקא מתוך המשבר והפחת האמון המחודש צומחים בכם כוחות רעננים שמעולם לא שיערתם.
אמן!
אני הייתי רוצה לדעת.
השאלה היא האם זה באמת היה טוב לך (ולזוגיות) לדעת
כבר אמרו חכמינו ז"ל "מותר לשנות מפני השלום"
ואין שלום חשוב יותר משלום-בית.
(ואני מקווה ומתפללת שלעולם לעולם לעולם לא נגיע למצב כזה!!!)
היה לי טוב לדעת, להחליט לבד מה אני צריכה ורוצה לעשות עם זה ואיך ביחד אנחנו מתגברים על זה.
הנפילה הזו משפיעה על שניהם, לא רק עליו.
לכן שניהם צריכים להתמודד איתה.
מה שמתאים לו.
במקרה הספציפי הזה. ושגם לא לספר בעתיד.
מתוך חרטה גמורה ועזיבה גמורה וקבלה גמורה על העתיד; באופן שאתה יכול להעיד על עצמך שאפילו היה מצב גרוע פי אלף - לעולם לא היית עושה דבר כזה.
ואז - לענ"ד - זו עצמה "האמת" וההתחשבות בה.
ותוסיף הרבה באהבה ומסירות ונתינה לה - גם כפיצוי על הדבר הזה שאינה יודעת ממנו.
ענ"ד.
לפעמים מותר לשנות מפני השלום.
אתה יכול להיות איתה מאוד נאמן ואמיתי, אבל בנקדה הספציפית הזאת אתה חייב להגן עליה מפני האמת שתפגע בה קשות.
ויותר מזה, אם תגלה לה, זה גם חוסר אמת, כי היא תפוס את זה אחרת לגמרי,
היא תרגיש שאתה עכשיו לא איתה, שאתה עכשיו לא אוהב אותה ומסוגל ללכת למישהיא אחרת
וכמובן שזה לא נכון.
תמשיך להשקיע בקשר שלכם ותמחק את זה מהעבר, כמו שבשמים מחקו לך כשחזרת בתשובה. ז
ונניח שאת היית במצב נפשי כזה, שאם הוא היה מגלה לך את היית נכנסת לדיכאון וגם מתגרשת באופן מיידי? האם בכל מקרה היית רוצה לדעת את האמת? האם תמיד בכל מצב זה נכון וכדאי לדעת את כל האמת?
האם בכל מצב נכון וכדאי לדעת את האמת? טוב, זו הכללה.... אם הוא היה מוציא סכום כסף על משהו שאני לא בהכרח תומכת בו לא היה אכפת לי שיסתיר ממני. אבל משהו שהוא כ"כ אישי וכ"כ אינטימי וכ"כ שייך רק לשניהם-איך אפשר?!?! בטח להגיד!
לשקר אין רגליים! מתישהו ואיכשהו היא תדע... ואז מה? תחושת הנבגדות היא יותר ההסתרה מאשר המעשה עצמו.
אם הוא חזר בתשובה באמת, אחד משלבי התשובה זה וידוי!! וידוי לא לעצמו, וידוי למי שנפגע מזה... והיא נפגעה! גם אם כרגע היא אינה יודעת...
אז כן, אם היום הם במקום טוב יותר ומשמח יותר-היא תצטרך ללמוד לקבל את זה ואפילו שווה ללכת ליועץ יחד כדי לדעת איך להתמודד עם זה אבל להסתיר?
איזו זוגיות זו?
איזה קשר זה?
לא נתפס בעיניי.
את נשמעת צעירה וחמודה.
הדברים שכתבת הם נכונים. אבל יש אנשים שהזוגיות שלהם היא מאד מורכבת וכדי לא לפתוח את הפצעים הפתוחים כשאין עוד מספיק בשר שמכסה מעל, עדיף לפעמים לא לספר. כי אז מדשדשים במוגלה שהפצעים מעלים ואין מספיק רגש חיובי כדי שיוכלו להתמודד.
אגב, גם בנושא כ"כ אינטימי אני בטוחה שגם אצלך את לא יודעת הכל. לדוג' זה לא בריא שבעל יספר לאשתו מה חשב כשראה בטעות איזו פרסומת לא צנועה או איזו פקידה יפיפיה קיבלה את פניו בבנק. את לא רוצה לדעת,. ודאי שגם אדם שמרגיש משיכה רגעית שלא קשורה לאשתו הוא אוהב בכל ליבו את אשתו ומסור אליה מאד. אז בשביל מה לספר? בשביל הכאב לב?
נכון שזה לא כמו הדוגמא שהאדם כאן הביא אבל רק רציתי להדגים שהידיעה של כל דבר בתחום האינטימי לא בהכרח מועילה.
לא עדיף "לטפל" בזה עכשיו כשהם עוד בתהליך השיקום מאשר שהיא תגלה את זה מתישהו בחייהם המשותפים ואז היא תרגיש שמה שהם בנו עכשיו נבנה על שקר?
לא יודעת אולי אני תמימה מדיי... אבל פעם אחת שבעלי הסתיר ממני משהו שנבע גם מזה שהוא חשב שכך הוא מגן עליי, אמרתי לו חד וחלק: אל תחליט בשבילי עם מה אני יוכלה להתמודד ועם מה לא. אני גדולה מספיק כדי להחליט. כשמסתירים ממני דברים אני מרגישה ששומטים את הקרקע עליה אני עומדת, ואילו כשאומרים לי את האמת- זה קשה, זה לא פשוט, זה לוקח זמן לקבל ולהתמודד וזו עבודה של שנינו-ועדיין- זה יוצר מצב ששנינו בתוך הקשר הזה כי רצינו וכי בחרנו למרות מה שקרה ולא כי אתה החלטת שאני לא צריכה לדעת מזה...
*למען כבודו של בעלי אומר שהמקרים שונים בתכלית. הוא פשוט חשב שאם לא יספר לי על זה הוא מגן עליי.
לגבי הדוגמא שהבאת, אם זה היה קורה לבעלי, הייתי ממעדיפה שישתף אותי בזה על מנת שנדע יחד איך מתמודדים עם זה ואיך אפשר להימנע, ומה אני כאשתו יכולה לעשות כדי לעזור לו, ולא שפשוט יתמודד עם זה לבד.
א. הם אחד? באיזה מובן? אני חושב שהם שניים, איש ואשה, זכו, שכינה בניהם. אמנם אי שם בעולמות העליונים יש הם שני צדדים של אותה הנשמה, אבל כאן בעולם הזה הם שני אנשים שונים עם הסתכלות שונה על המציאות ומחשבות שונות וחוויות שונות. הם שניים, וזה מה שיפה.
ב. אני מסכים, שאם הוא מעריך יחד עם איש מיקצוע, שאם הוא יגלה לה את זה בצורה רכה אז היא תוכל להכיל את זה ולקבל את זה, אז כדאי לגלות את זה, כי להסתיר משהו מהאשה זה באמת לא דבר טוב, שעדיף להמנע ממנו. מהמקרה שהוא תיאר זה נשמע שזה יהרוס אותו ואת הקשר שלהם.
ג. אם אשתי עשתה משהו שמאוד היה פוגע בי לדעת שהיא עשתה את זה, אבל היא כבר ממש לא "שם" וזה נמחק מהעבר שלה, הייתי מעדיף שלא לדעת את זה, בשביל מה?! הידע הזה יפגע בי ולא יועיל בכלום. את כותבת שההחלטה צריכה להיות שלך, אבל זה לא נכון לקחת שליטה על כל פינה בחיים שלך.
זה נכון שלהסתיר משהו ממנה זה לא דבר אידיאלי, אבל בשביל מה לפגוע בה?! מה התועלת שיהיה לה או לו מזה?
ד. את כותבת שהיא תדע את זה. אם אכן יש יסוד סביר להניח שהיא תדע את זה, עדיף כבר לגלות לה, אבל למה שהיא תדע את זה? "לשקר אין רגלים", זה נכון, אבל זה לא אומר שהוא בהכרח יתגלה. זה רק אומר שאם מבססים משהו על שקר, זה לא יחזיק מעמד, פה זה בדיוק הפוך, הוא לא מבסס כלום על השקר, להיפך, הוא מתחרט עליו ובונה את הזוגיות שלו על כנות ואמת.
ה. וידוי זה מול ה', היא לא נפגעה מזה כי היא לא יודעת מזה. אני לא מבין איך אפשר להרגיש פגועה ממשהו שלא יודעים עליו?! זה משהו מיסטי כזה?
בתגובה שלך ל"בטוב" את אומרת שאת רוצה לבחור, ואת רוצה להתמודד ביחד איתו. אבל את צריכה להבין שאת לא יכולה באמת לדעת את האמת. גם אם הוא יספר לך. החוויה של גבר היא שונה מהחוויה של אשה, והם לא יכולים להבין אחד את השני עד הסוף. במיוחד במיוחד בכל מה שקשור למשיכה מינית. ולכן זה אמיתי ונכון יותר שהגבר לא ישתף את האשה בכל מה שעובר עליו, כי היא תפרש את זה אחרת ממה שזה, היא לא יכולה להבין אותו ולכן אם הוא יספר לה הוא רק יטעה אותה.
ו. זה נכון שקשר שמסתירים בו משהו, זה קשר עם בעיה, אבל קשר שמרגישים נבגדים גם זה בעיה, את צריכה לחשוב מה יקרה אם הוא יספר ומה יקרה אם הוא לא יספר, לחשוב איזה מהשניים עדיף.
ואני זורק שאלה, בעצם, למה לא לתת לו לבחור בשבילך לפעמים? מה רע בזה? את לא סומכת עליו?
כרגע הזוגיות במצב שברירי וזה עלול למוטט אותה.
יש לי הרגשה שאתה אבל לא תוכל לקחת איתך את הסוד לקבר וזה מציק לך כ"כ.
אז אולי בעוד כמה שנים, כשתרגיש שאם היא הייתה אומרת לך דבר כזה מצידה, הייתם עומדים בזה אז לשחרר.
כי זה נורא קשה לך להחזיק את זה. לה זה לא יועיל מצד הידיעה עצמה , אבל נראה שאתה מרגיש שאתה מרמה אותה כל עוד שלא סיפרת.
לדעתי, אם תספר עוד כמה שנים, תוכל להשתחרר כי לדעתי אם הזוגיות תהיה במצב טוב היא תיקח את זה בפרופורציות הנכונות. (ודאי שזה בעייתי אבל במקחר של שנים זה אולי יהיה יותר מובן, כל עוד העיסוי היה רק עיסוי).
אבל כרגע ממש ממש ממש לא שייך.
הכי חשוב זה שתחזיקו את עצמכם כרגע בשמחה ובאהבה.
אז כל ההתנהלות צריכה להיות שונה. כשיש בגידה השאלה היא אחרת לגמרי וממש לא נראה לי מתאים לפתוח פה דיון על זה.
התכוונתי שהיא תיקח בפרופורציה אם זה היה רק עיסוי. אם זה היה משהו אחר אז לא שייך פה פרופורציות, ולא מתאים להמשיך לדבר על זה.
שאפשר לעבור לסדר היום, ולו תחת המטריה של תשובה, אחרי דבר כזה
אפשר להגיד טוב זה רגש ולכן לא לגלות ולהמשיך להתנהל
אבל יש ברגשותינו משהו אמיתי ושורשי.
אני מסכימה עם 'בטוב' שברגע שהוגדרה בגידה אז נשבר הכל
אולי גם אחרי שנשבר הכל אפשר להתחיל מחדש
אבל בפירוש זה לא אמור להשאר בידיים של הבעל שכבר הוכיח את חוסר אחריותו
אלא בידי ת"ח גדול ומנוסה אולי ברמת גדול דור
זה לא משחק. זה בית בישראל. זה ילדים וזה הדורות הבאים.
ויש לי על זה תשובה ארוכה ומפורטת.
מי שזה ממש חשוב לה\לו מוזמנים לדון באישי,
אני לא כותב כאן כי זה נושא רגיש שבדיון ציבורי עלול לעורר רגשות חזקים שימנעו בירור אמיתי.
זה נושא מאוד רגיש הדורש התעמקות בקשר העכשווי והאם יצאתם ממה שהיה באותה תקופה לגמרי בלי שאריות ומשקעים בכל אופן לענ"ד לא לספר אין שום טעם כרגע זה לא ייתן לאשה כלום חוץ מכעס ואם ישנם משקעים מאותה תקופה זה יכול לעורר הכל ולהציף את העבר ויכול לגרום לבעיות יותר קשות ממה שהיו אז,
וכמו שאמר יהונתן בר זה נושא לאישי ולא לפומבי יש לי כמה סיפורים דומים במאגר שלי עם קצת ניסיון זה נושא יחסית מוכר לצערנו.
יום טוב והרבה הצלחה
יש היררכיה מאוד ברורה ,בה השלום עומד מעל האמת :"מותר לשנות מפני השלום". וקל וחומר שבמצב כמו שלך ,בו אתה לא נדרש אפילו לשנות, אלא רק לא לדבר על זה.
תלך לפי השכל ,לא לפי הרגש:
איזו תועלת יכולה לצאת מזה אם תספר (מלבד השקטת המצפון)? -רק נזק עלול לצאת מזה, ולא רק לך, כי אם גם לה.
תעשה שיקול שכלי נטו.
שלום לכולם, ותודה על התגובות המעניינות
ברצוני להבהיר מספר נקודות חשובות:
א. זה היה רק עיסוי, אומנם עיסוי נעשה ללא בגדים, אבל שוב רק עיסוי
ב. כן, אני מאוד מואד מאוד מצטער על זה, אני מלא בחרטה וברור כמו השמש שלא אעשה זאת בעתיד
ג. ברור לי שאם אספר לה הקשר שלנו ייפגע מאוד מאוד, האם שווה להרוס אותו בשביל דבר כזה גם פלי ההלכה? אני ממש ממש לא בטוח.
ד. איני חושב שזה חלק מהתשובה, תשובה בדבר כזה היא ביני לבין בוראי, ואת זה אני משתדל לעשות כל הזמן
עצתי לך היא- לא לספר לה.
וידוי על החטא זה חלק מתהליך התשובה והוא לא מספר את זה בשמו הפרטי כך שמבינים מי זה הוא מספר בשם בדוי כי הוא רוצה באמת להגיע לשלמות התיקון ולכן אני לא חושב שזה נורא אדרבה ראוי להערצה שבן אדם רוצה להגיע למקסימום תיקון על טעות שהוא עשה והוא פה כדי להתייעץ ולשמוע את חוות דעתנו לא לשמוע כמה הוא לא בסדר או היה לא בסדר את זה הוא יודע כבר הלוואי וכולם היו מחפשים תיקון לכל העוולות שהם עשו...
והסוד הזה יעיב עליך כל הזמן. תשאל רב כי זו שאלה גדולה
הוא בן אדם מקסים. באמת. ואנחנו בתקופה כלכך מוצפת..
אתמול בערב הוא היה לחוץ ממשהו וזרק משהו לעבר הבן שלי וזה פגע בו בפנים. שניהם כלכך נבהלו וזאת פשוט הייתה סיטואציה כלכך עצובה. אני רק בוכה מאז...
אני מרגישה ששנינו לא מצליחים להשתלט על הסיטואציה כמו שצריך ולא משנה כמה אני מנסה לבוא לכיוונו בסוף הוא פשוט מתפרץ וזה יוצא לו. הוא מרגיש מאוד רע עם עצמו ולא מאשים או מצדיק שום דבר... אני דואגת לו. אני חוששת שהוא בדיכאון או משהו כזה. הוא מתבייש ללכת לטיפול ואני כלכך מתביישת שמישהו ידע מה קורה בבית שגם אני לא מצליחה להוציא את זה...
אמאגיבורהאשמח אם מישהו יוכל לכוון אותי
אשתי נעלבת פעם אחר פעם ומתלוננת כל היום שמרגישה בודדה.(על קצה קצהו של המזלג)בקרוב יש שמחה במשפחה שלי ואמרה לי שקשה לה כי היא מרגישה שלא מוצאת את עצמה שאף אחד במשפחה שלי לא באמת מדבר איתה כי היא מעניינת מישהו ורק עושים איתה חסד אמרתי לה שאני לא חושב שיש לה מה לתרום לשיחה פחות מאחרים אבל אני יכול להבין שמרגישה ככה ושאם יש משהו שיכול להקל עליה שתגיד לי . בתגובה היא נכנסת למיטה לישון ונכנסת לעצבות.כשאני שואל אותה מה הפריע לה מסבירה לי שהיא בודדה ואני לא מכיל .האם אתם יכולים לכוון אותי במה התגובה שלי לא מכילה ?לא מבינה ? כל הזמן יש סוג של תקלות כאלו ואני מואשם בחוסר רגישות ממש אשמח לשמוע ממכם איך הייתי אמור להגיב אחרת...
אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.
תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:
"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"
"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"
"איך אפשר להיות שם בשבילך?"
"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"
"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"
וכו'
לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה
להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.
קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.
אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?
לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.
התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.
זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.
ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה
זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.
בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .
בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.
אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.
לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.
כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:
התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.
את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.
אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.
1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.
אם היא לא אומרת אפשר להציע:
חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,
להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..
2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;
נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו
בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)
אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך.. וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.
מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות.
נפלאהנגמרו לי השמותאחרונהיופה מרק
ליאור אדלר
אבי וייצמן
ואם לא הם - אז המלצה וטלפון לפסיכיאטר (גבר) אחר שמאבחן אוטיזם, שמקבל ברדיוס סביר מירושלים.
תודה!
הבנות של הו"ל יזהו
אז לפני תקופה איבדתי את בעלי ורציתי להשאיר קצת מהאור שלו כאן..
אז עלה לי במוצאש כמה דברים שהוא היה עושה ששמר על הזוגיות שלנו טובה לאורך השנים משתפת כאן ואם זה יועיל / יישפר למישהו את הזוגיות שיהיה לע"נ
1. שהיו ימים שהיו מועדים לדאון או מצבי רוח הייתי קמה בבוקר ועל הכרית היה מחכה לי הפתעה קטנה עם פתק (בדכ אלפחורס גדול עם פתק של כמה מילים) זה היה עושה לי את היום טוב יותר ומזכיר לי שיש לי מישהו שאיתי תמיד
2. פעם בשבוע הוא היה שולח לי הודעה שהוא מזמין אותי לדייט ואם אני יכולה לצאת איתו - זה שומר על תחושת דייטים כזו שבדכ נאבדת עם השנים
3. תמיד שהוא היה הולך בשישי לקנות חלות הוא היה חוזר עם מתנה בשבילי (פעם אשת חיל מעוצב/ נרות מעוצבים/ורד קטן העיקר משהו)
4. בימים של מקווה הוא תמיד היה מחביא לי ברכה בתיק
5. באשת חיל הוא תמיד היה מצביע עלי ואומר לילדים להצביע על אמא
6. אם יש לידך בן/בת זוג תאמץ את אחד הטיפים ותהנו במקסימום אחד מהשני כי דברים שמובנים לנו מאליו ככ ככ חשובים ❤️
תודה על השיתוף,
משתתפת בצערך, כואב
איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום
איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה
ממש תודה שכתבת
אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב
הרבה כוחות יקרה אחת
שתרגישי את השם איתך
נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔
תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲
הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק
איזה אדם מופלא!
איזה איש ובעל מופלא!
וואו וואו
באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.
בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤
ריגשת אותי כ"כ
איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם
תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.
זה פשוט מעורר השראה
ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏
ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם
שלא תוסיפי לדאבה עוד
והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏
מתפללת עלייך
את בלבי ממש ❤
ומלמד מאוד!
תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו
זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר
שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷
מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו
והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה
באמת שאין מילים
הלב נשבר 😢
זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא
אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢
שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק 
אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏
כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום
אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?
יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏
שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה
אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️
האמת חוסר לא נתפס
שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️
ליבי ❤️❤️❤️❤️
שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷
חסר מילים
(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)
נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!
איזה אובדן😢
זכית בבן זוג נדיר
לא יודע איך ממלאים כזה חסרון, אבל ה יתברך גדול מכולנו...
שבת שלום
מזמן
טוב אני יודעת שזה ממש לא חכם לעבור עליו רק עכשיו
אבל גיליתי שנתנו לנו חנית נכים ולא חניה רגילה...
הגיוני?
יש מה לעשות עם זה? זה די הזוי. מה אעשה עם חנית נכים בבית להשקעה?!
עכבר בלוטוסקרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר
כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.
כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.
זה רכוש פרטי שלך.
כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,
פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם
גם אם היא מסומנת חניית נכים.
זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.
עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.
מסתבר שזה בעיה יותר קשה מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.
והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:
ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן
אם כן זה חלק מעבודתו
אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)
לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה
והיא תהיה מרווחת ונוחה
אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה
יש סך הכל 6 ימי הולדת כאלה בחיים: 19, 38, 57, 76, 95, 114.
מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי
תשובה חיובית מעבודה חדשה
עד היום אני שם
המשרה הכי טובה שהיתה לי
בהצלחה
והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.
בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.
אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).
וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).
נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...
יש כלל אחר?
לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)
וואלה, לא ידעתי.
ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.
של סוגי השנים (מעוברות ולא, שנ"ד ושנ"ה ימים) כחזל תקנו לוח קבוע וקידשו את השנים מכאן והלאה(בימי רבי הלל? לא זוכר) אז יצרו בכוונה כדי שראש השנה לא יצא באד"ו?
צר לי לומר שלא הבנתי את השאלה.
ואם התכוונת להצביע על כך שיש פרשנויות בנושא בין חכמי ישראל - זה דבר מפורסם בין העוסקים בסוגיא זו.
רק שמחה ואושר
שנית
זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר
אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים העברי ועד חצות הלילה הלועזי..
לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה
אנחנו משפחה צעירה שגרה בעיר במרכז, אבל לא מרוצים ממצבנו הנוכחי.
היינו מאוד רוצים לעבור לבית קרקע (במקום דירה בבניין), וכמו כן לגור במקום יותר קהילתי ושקט.
המגבלות:
1. לא רוצים להתרחק מהמשפחה שגרה באזור השרון. באזור ה-30-40 דקות נסיעה מהשרון זה עוד סביר.
2. מפחדים לגור מעבר לקו הירוק ככה שהתנחלויות הן לא באמת אופציה.
3. צריך להיות מקום דתי, שיש בו גם משפחות צעירות (לא כולם חייבים להיות צעירים, אבל גם שלא נהיה היחידים..)
4. יש כמובן גם מגבלה כלכלית, אבל כרגע מתעלם ממנה כדי להבין מה בכלל האופציות שיש, אפילו באופן תיאורטי.
נשמח להצעות!
אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.
האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?
לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה
לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה
זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.
אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)
ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים
תודה על ההצעה
אני לא זוכרת את כולם
יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...
אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים
אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?
האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..
הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)
לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..
אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע
בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.
נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום
את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).
אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.
כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?
אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.
ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.
(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).
וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.
או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.
(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).
אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-
ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.
הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).
יש כמה ישנים שעברו הרחבות
השאר קטנים מאוד
אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני
אני מחפשת רעיונות איך לגוון את השבת,
תנו רעיונות למשהו מענין ומגוון
אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.
בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.
משחקים שחמט שיש זמן
או יניב- למי שמי מכיר
היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,
נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌
