נראה לי ככה קוראים לזה.
להקדמת הלידה-
זה כואב? מישהי עברה את זה?
שווה לנסות?
או לחכות בסבלנות להתפתחות טבעית של לידה?
בינתיים אמרתי "לא " לרופאה שהציעה לעשות לי.
זה היה צעד נבון?
(כרגע מצבי מחיקה 90% ותתיחה 2.)
זה קרוב בכל מקרה, לא?
נראה לי ככה קוראים לזה.
להקדמת הלידה-
זה כואב? מישהי עברה את זה?
שווה לנסות?
או לחכות בסבלנות להתפתחות טבעית של לידה?
בינתיים אמרתי "לא " לרופאה שהציעה לעשות לי.
זה היה צעד נבון?
(כרגע מצבי מחיקה 90% ותתיחה 2.)
זה קרוב בכל מקרה, לא?
אם אין ברירה וחייבים לזרז - אפשר לשקול בין זה לבין הדרכים האחרות ולהחליט מה עדיף. אבל סתם ככה בלי סיבה - בחיים לא הייתי עושה.
אני תמיד בדעה לחכות ללידה ב(חוסר) סבלנות, ולתת לתינוק להבשיל כמה שהוא צריך... שיצא מפותח לגמרי, עם מערכת חיסונית טובה, מערכת מציצה ובליעה טובה, מערכת נשימה טובה...
מצטרפת לכל מה שפצקרשת אמרה
למה בעצם לזרז?
את קרובה וזה יקרה,וכמו שכתבו מעלי,זה כואב באותו רגע,מכירה המון נשים שזה בכלל לא קידם וגם להפך.
תני לזמן לעשות את שלו.
כבר התחלתי להתבאס שאמרתי לה שלא תעשה לי
ועכשיו אתן מחזקות אותי.
החישובים באותו רגע היו:
א- לתת לטבע לעשות את שלו ולא להתערב
ב- זה יכאב, והלידה ששתפתח תכאב, אז למה להכאיב לעצמי במתכוון
ג- לא סיימתי לבדוק מבחנים... אי אפשר ללדת, צריכה עוד יום בדיקה כדי לסיים
משוגעת, אבל זה מה שעבר לי בראש באותו רגע...
כרגע אתן מחזקות שמשקולים יותר רציניים זה לא היה כדאי.
זה כן מקדם. רוב הנשים שעושים להן סטריפינג יולדות בתוך 24 שעות בין אם רצו ובין עם לאו. תתפלאו לפעמים לא רוצים לזרז לידה.
ולגבי זה כואב. תלוי במיומנות של מי שעושה. זה לא אמור לכאוב. א ב ל יש אנשים לא עדינים שאפילו כשהם בודקים פתיחה זה כואב.
אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,
אז ברור שזה עדיף ![]()
![]()
תודה 
כל סטריפינג. לי אישית עזר מאוד בשתי לידות. לידה אחת אחרי חצי שעה פקעו לי המים ומיד
התחילו צירים, ולידה אחרת התחילו צירים אחר כך ממש באיטיות ותוך כמה שעות התפתחה לידה.
כמובן שזה לא כל כך נעים , אבל לא כזה נורא. עוברים את זה שניה וזהו.
בהצלחה בכל מקרה.
אם אין סיבה רפואית לא הייתי ממליצה.כרגע יש מחיקה של 90אחוז ופתיחה של 2שזה מראה שמשהו התחיל הייתי מחכה להתפתחות טבעית במיוחד שהרבה פעמים אחרי סטריפינג יש דימום.
בהצלחה
היה לי פי 1000 יותר כואב מצירי לחץ. לקח לי חצי שעה להרגיע את הגוף שרעד ורעד ורעד...
אבל כמו כל דבר, הכל מאד אישי וכל אחת מגיבה אחרת...
בהצלחה, יקירה!
וגם בלידה הראשונה שלי זה קרה.
אני ממש ממליצה כל עוד אפשר לתת לדברים לזרום בטבעיות, (אם לא מדובר על צורך אמיתי בזירוז,) אז לתת.
בהפרשים של כמה ימים בין פעם לפעם. בשתי פעמים גרם לצירים לשעות רבות שלא התפתחו לכלום, בפעם השלישית זה התפתח לצירי לידה תוך רבע שעה.
הטיפול היה כואב למדי, אבל לא זוועה... וזה גם עניין לא ארוך.
אם ממילא מתכוונים לזרז, זה כנראה שיטה די קרובה לטבעית ועדיפה על זירוז אמיתי.
אני בשבוע 40+4 והיום הייתי במוניטור ואולטרסנד-ברוך ה' הכל תקין.
הרופא שראה אותי אח"כ אמר שהכל בסדר רק הערכת משקל טיפה אולי קטנה 2.600. את הבת הראשונה(לידה קודמת) ילדתי יום אחרי התאריך במשקל 2.900 והערכה גם הייתה פחות.
הוא הציע לעשות סטריפנג וסירבתי כי נראה לי סתם חבל...
מה אתן אומרות?
יש לכן רעיונות לדברים טבעיים שיכולים גם לזרז?
יש לציין שאין לי עדיין צירים... אולי היו טיפה אתמול בהפרשים ארוכים...
תודה רבה
קיום יחסים,עיסוי פטמות?
אם את מאזור י-ם מוזמנת לטיפול זירוז
אבל עזר ממש וזירז
סטריפינג שעושים אותו כמו שצריך לא אמור לכאוב (עברתי כמה וראיתי את ההבדל בין מי שלא ידע לעשות טוב למי שכן.) אגב הסטיריפינג שלא כאב הרבה יותר השפיע...
שלושתם לא השפיעו בכלום.
ולא רוצה לבאס- אבל אני הסתובבתי שבועיים וחצי עם נתונים כמו שלך, עצבנית וחסרת סבלנות, אבל בסוף יצא ילד שמן בריא ומבושל טוב טוב.
עשו לי סטריפינג , ולי זה לא היה הרבה יותר מכאיב מבדיקה רגילה של פתיחה. אבל יש הרבה שאומרות שמאוד כואב.
הייתי עם פתיחה 1 מחיקה 80%. היה דימום אז בכל מקרה רצו לזרז ועוד כמה סיבות לא משנה..
תוך כמה שעות התחילו לי צירים.
אם אין סיבה קריטית שבגללה צריך לזרז אז לא נראה לי כדאי סתם התערבות.
וגרים מחוץ לעיר..עקרונית יכולה להגיע תוך 45 דקות אבל זה על הנייר. פקק אחד וזהו..חניה..
בקיצור יש לכן פתרון?
אם אני מפספסת זה עד חודש הבא.
כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.
התור בשעה של פקקים?
שיהיה בהצלחה!!
הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.
אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?
מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..
אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...
זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..
אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..
אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס
ושישי, מקווה שיהיה בסדר
תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות
כי בעלי שם.
כן
והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...
וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..
בהצלחה רבה!!
לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.
גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.
בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.
בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..
יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?
רציתי להתייעץ איתכן על משהו שמקשה עליי מאוד ומתיש אותי לאחרונה, ואשמח לזווית הראייה וההכוונה שלכן.
קצת רקע עליי כדי להבין את התמונה:
תמיד הייתי "מצטיינת בלי להתאמץ". בבית הספר ובלימודים למדתי למבחנים רק ברגע האחרון (אם בכלל) ולא ממש הכנתי שיעורים.
מכיוון שאני מאוד מוכשרת וקולטת מהר, זה הספיק לי כדי לקטוף מאיות בקלות.
הבעיה היא שבעבודה ובחיים הבוגרים השיטה הזו הפסיקה לעבוד, ואני תקועה בדפוס ששוחק אותי לגמרי.
מה שקורה בפועל בעבודה:
אני יושבת ימים שלמים על כיסא העבודה, אבל שעות ארוכות נשרפות על בהייה, בריחה לטאבים אחרים והתבטלות מלווה בייסורי מצפון. אני יכולה לשבת 12 שעות על המחשב ובפועל לעבוד שעתיים.
כשאני מקבלת משימה, אני יכולה במשך 4 ימים לא לעשות כלום ורק למרוח את הזמן, ורק ביום האחרון של הדד-ליין להיכנס לאטרף של שעות רצופות בלחץ היסטרי עד שאני מסיימת.
אם משימה דורשת ממני לפנות למישהו מצוות אחר, זה יכול לעכב אותי בעוד יומיים. זה ממש לא מקושי חברתי, אלא נטו תסמונת המתחזה חריפה: פחד משתק שלא אבין מספיק את המונחים הטכנולוגיים או את התמונה המלאה, ושאיכשהו אביך את עצמי מולם.
זה לא רק בעבודה – זה חודר לכל תחום ביומיום:
אני רוצה לקום לסדר, לנקות ולתקתק דברים, אבל נתקעת בישיבה. אומרת לעצמי "רק עוד 10 דקות", ואז הילד מתעורר או שנהיה לילה ועברו שעות בלי שעשיתי כלום. המעבר הפיזי מפעולה לפעולה מרגיש לפעמים כמו מחסום כבד.
אני מרגישה ממש מכורה למסך, למרות שאין לי סמארטפון או אפליקציות. הכל דרך המחשב: לשוניות של צ'אטים, פורומים וקצת נטפליקס. חוסר השקט הפנימי כל כך חזק שאפילו סרט אני לא מסוגלת לראות ברצף, כל כמה דקות אני קופצת לטאבים אחרים לבדוק אם מישהו כתב או אם נכנס מייל.
קשה לי ברמות עם אי-ודאות ודברים חדשים. אני מעדיפה להישאר אצל רופא לא מוצלח רק כדי לא לעבור לאחר, או להמשיך להשתמש בבגדים ישנים במקום לקנות חדשים.
אני מבינה שאני חייבת עזרה מקצועית כדי לצאת מהלופ הזה, אני לא יכולה להמשיך ככה בעבודה, וגם בבית מתסכל אותי מאוד המצב. אבל אין לי מושג מאיפה להתחיל.
אשמח לדעת: האם מישהי חוותה משהו דומה ויצאה מזה? ולאיזה כיוון כדאי לי לפנות כצעד ראשון? אבחון קשב וריכוז? טיפול? (ואם יש לכן המלצה על מישהי ספציפית ומעולה, אשמח מאוד לשמוע).
ממש תודה לקוראות ולעונות
זה הפרעת קשב
אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.
את נהינת מהעבודה?
את מסופקת?
יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?
או שאת נורא נפגעת גם מדברים?
פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.
ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.
דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?
גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?
אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.
אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש
אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי
אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.
נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.
אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.
ואני לא מצליחה לצאת מזה
נסי לעבוד מהמשרד...
קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל
אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..
חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.
מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.
חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה
במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור
אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית
אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה
יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך
אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.
אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.
לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.
ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.
מזדהה עם כל מילה
עוקבת
זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.
קשה לך בכללי עם החלטות?
ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.
חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני
אין לי עצות, רק הזדהות
הקדמה קטנה- כשהתחתנו אני הייתי סטודנטית והוא אברך שתכנן לעבןד עדיין לא ידע במה.
אני סיימתי לימודים וכיום עובדת בהייטק
הוא מסכן כבר חמש שנים מחפש את עצמו. למד טוען רבני, התחיל קורס בדיקות תכנה, נרשם לקודקוד היה שם בהכשרה ובסוף לא הסכימו לגייס אותו, כיום מחפש עבודה במחשבים וגם מפתח כזה לפעמים דברים. לא מכניס כסף לא מהכולל ולא מהאפליקציות.
אבל מה שקרה זה שה'עקב אכילס' שלו זה הבקרים, תמיד היה, רבנו על זה שניייםם עד ששחררתי ואמרתי החיים יעשו את שלהם
רק שהם לא😂
אני קמה כל בןקר, מארגנת ומפזרת למסגרות, ומתחילה לעבוד (מהבית, כאמור, הייטק)
והוא ישן😩😩 אנייי רוצההה לישוןןןן כי הבעל שלי מרוויח מספיקקקק אופפ
וגם הוא קם מאוחר נגיד עשר, עד שהוא מתעורר ימתפלל (יחיד) הולך לכולל נגיד 11 עד 1, חוזר מסתובב סביב עצמו
הנקודה שלי היא שבגלל שהוא כלכך מתוסכל וככ קשה לו שהוא לא מוצא עבודה, אני לא יכולה להגיד שזה מציק לי שהוא כל היום בבית כי הוא באמת זה קשה לו מאוד שרק אני עובדת והוא לא מוצא את עצמו ולא מפרנס גם
ונקודה שנייה- אני מאוד חסכנית. מאוד. היה סל בשיין של 400 בגדים לילדים ולי לחגים והוא אמר לי מה לא דחוף עדיף לחכית איתו לאחרי העשירי, הורדתי את הדברים שלי קניתי רק לילדים
שבוע אחר כך הלך לקנות משו שהיה צריך מksp שולח לי הודעה- וואי יש פה את הכיסוי של אפל לאייפד שלי, אולי אקנה?? עכשיו אני מכירה אותו ויודעת כמה זה משמעותי לו וגם אני אוהבת אותו ורוצה שיהיה לו כיף אז זרמתי
ואז אני כאילו, רגע אז רק אני מנסה לחסוך פה?…
אם שואלת אותו על זה- מה נעשה את פשוט הרבה יותר טובה ממני (בטון כזה מסכן, כי הוא מבין שזה היה צעד כנראה לא הכי חכם ובאמת זה קשה לו שלא עמד בזה)
בקיצור הסיפורים על האישה הבזבזנית שמסיימת את כל הכסף שבעלה מכניס- אז הפוך!
והוא גם מפנק אותי מאוד אני לא אומרת אבל בגלל שאני קמצנית אני לא תמיד מאפשרת וגם כשכן לפעמים בחיי זה בשבילו (אתמןל אמרתי לו שאני צריכה קצת זמן להד תכננתי ללכת לקניון אחרי איזה אספת הורים בסוף זה התארך ולא הספקתי, אז הוא הזמין לי הביתה יוגורט ולו קרפ וישבנו יחד בלילה, נחמד, תודה, אבל עכשיו אני מרגישה ש'תקציב הביזבוז' שלי נגמר על מה שלא הייתי צריכה- זמן לבד!!)
יצא מבולגן
לא יודעת מה רוצה ממכם אולי סתם לפרוק…
ה' יעזור…
אינסטלציה
לימודים יחסית קלים
אינסוף עבודה, תמיד תמיד יהיה צריך, אין תחליף למקצוע.
בכל אופן, אצלנו בבניין יש אינסטלטור שעובד שעות נוספות, והם גם לוקחים הרבה...מרשים לעצמם כי אי אפשר בלעדיהם.
עוד רעיון-
מורה לנהיגה, אחלה עבודה אחלה כסף. (ותחסכי הרבה לילדים שלך...
כתבתי כאן לפני חודש
בעלי ב"ה טס לאומן כל שנה
אני מתארחת כבר כמה שנים אצל חמותי יחד עם הילדים
בשנים האחרונות היא התחילה לרמוז לי ברמיזות עבות מאוד שאמצא מקום אחר
ברור שאת הבנות שלה היא מזמינה בכיף והם יבואו גם אם היא לא תזמין
השנה גם התקשרה וגמגמה ונעלבתי מאוד כמובן אבל השלמתי עם המציאות
ואני נשארת בבית עם הילדים.
אבל
קשה לי לסלוח לה!!!!!!!!!
קשה לי לסלוח כי היא יודעת שלא פשוט לי להישאר לבד מכל מיני סיבות
וקשה לי שאני צריכה להמשיך לכבד אותה ולחייך כרגיל למרות שאני פגועה
קשה יהיה לי לומר לה שנה טובה בשמחה ובחיוך כשבלב אני פגועה
ובסוף הן יושבות יחד כל בנות המשפחה לארוחות חג חגיגיות ואני עם הילדים לבד בבית.
אני יודעת שיש לאחת הבנות שלה משהו איתי
ובכללי הבנות שלה בכל ראש השנה נוותנות לי הרגשה נוראית וגם לילדים
אם זה התעלמות, פגיעות על ימין ועל שמאל. בקיצור די לחכימא ברמיזה-הן לא רוצות שנגיע נקודה.
אני יכולה לומר בוודאות שאם כלה אחרת הייתה מבקשת להגיע הן היו שמחות ומסכימות בכיף
קשה לי ממש!!!!! שחמותי בלי עמוד שדרה מולן ולא מעמידה אותו במקום
שלכלה שלה ולנכדים שלה!!!! אין איפה להתארח בראש השנה
האם זה נעים להן לשבת סביב שולחן החג בידיעה שאני והילדים לבד?
כנראה שלא אכפת להן
כל הבעיה שלהן איתי היא שאני ברוך ה' אישה עם ראש על הכתפיים ולא שותקת להן כשהן פוגעות או מזלזלות והן מרשות לעצמן את זה בלי סוף!!!!
ומצד שני-
השלמתי עם זה ואני מעצמי השנה אמרתי שאני לא מגיעה כי אני מרגישה לא רצויה!!
אשמח לכל בדל של עצה איך להתגבר על הכאב הזה
או שלא?
מה היית עושה?
ואת עם מניעה?
קטעים שלא תכננת
אחלה מתנה לשנה החדשה
תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️
נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..
מונעת עם דיאפרגמה 😉
חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי
הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן
רק טוב
כאמור, דיאפרגמה 😅
אם אפשר לשאול
איך מנעת עם הדיאפרגמה?
הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?
כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃
מוציאה רק 6 שעות אחרי...
ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉
פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈
ולי בדיקות של לייף היו אמינות.
אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?
בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷
משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה
(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)
במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים
ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...
קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש
אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈
שאולי תהיה מתקפה
ובלי קשר
צה"ל נערך באילת ובערבה
יש תרגילים בגבולות מצריים וירדן
ואומרים שזה כמו לפני 3 שנים שאין שופר כי ראש השנה יוצא בשבת
במקום להתעסק בחג ובקדושה
אני חוששת מתרחישים שחס וחלילה לא יקרו
זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.
והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.
אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.
בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?
פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.
והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל
גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.
אבל:
דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.
דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.
הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:
"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)
ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.
שיוכח אחרת
(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)
שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.
ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?
לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.
בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.
יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום
כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..
בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!
עושה מאד טוב לנפש.
שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!
שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...
כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...
(לא מדברת עלייך אלא בכללי)
איזור דרום
הלוואי ויהיה לכן
ד"ר רוני איצקוביץ
עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים
אבל נראה לי שהוא לא זול...
יקרנית בטירוף
אבל שווה כל שקל.
ערבי. באשקלון
עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.
הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו
אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...
הערבים שטיפלו בילדים שלי
היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם
וזה תחום קשה
הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד
לק"י
אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.
לק"י
והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.
ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!
(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).