מבואסת מעצמי..אנונימי (פותח)

ממש צריכה את עצתכם..

ןאני עובדת כל יום מהבית (המשרד בבית) והילדים (שלושה) חוזרים מהגנים ב-4. כל הבוקר אני בנחת, נהנת אפילו מהעבודה, הכל חלק.. ורק הילדים מגיעים אני נהיית עצבנית בטירוף.

ןהם חוזרים רעבים ועייפים וממש ממש מתפרעים. בגן הם נחשבים מותק של ילדים, כל הגננות אומרות לי- הלוואי כל הילדים היו כמוהם.

ןאני מקפידה שתמיד תהיה ארוחה חמה, למרות שאוכלים בגן. אני גם משכיבה אותם לישון בסביבות 7, 7 וחצי.

ןאז למה בסה"כ בשלוש שעות האלה שיש לי איתם אני לא גומרת לצעוק עליהם???

ןזה שעות של טירוף מבחינתי, להאכיל אותם, לקלח, ובעיקר להתמודד איתם בה כ ל. הם רבים איתי על כמעט כל דבר שאני אומרת להם לעשות.

ןניסיתי לעזור לעצמי- קניתי חומרי יצירה  שנעשה עבודות. הם מאוד אוהבים. אבל כל הזמן שעושים את היצירה אני עצבנית, מעירה להם וצועקת.

ןהיום הכנתי איתם עוגיות. כנ"ל.

ןבערב אחרי שהלכו לישון היו לי כמה דמעות. וזה לא פעם ראשונה.

ןנמאס לי מהמצב הזה ואני לא מצליחה לשנות אותו. הבעיה בי?

ןיש לציין שבעלי כמעט ולא נמצא בבית בזמן הזה (מנחה- ערבית ועבודה שלעולם לא נגמרת, כי הוא עצמאי..). הוא יכול להשתדל, אבל אני לא בונה על זה יותר מדי. בד"כ אני גם מבינה שהוא פשוט חייב לעבוד.

ן»ניסיתי להרגיע אותם עם טבלת נקודות. היא עדיין פעילה, אבל ההתנהגות שלהם לא משתנה. לא יודעת איפה הבעיה.. הם צועקים, רצים בכל הבית, אומרים אפילו מילים לא יפות, מעיפים אוכל.. בקיצור... צריכה עזרה.

ןתודה

נשמע ממש קשה...מתואמת

ויש להודות שאני מזדהה.

האם בבוקר או בערב יש לך גם זמן לעצמך? לתחביבים, סתם לנוח וכו'? למדתי על עצמי שחלק מהשלווה שלי בתפקוד הבית והילדים תלוי בזמן שיש לי לעצמי בלי עול בכלל של עבודה או משפחה.

בנוסף לדברים שניסית - אולי אפשר גם גן שעשועים? או ללכת/להזמין חברים? (בחורף קצת בעייתי, אבל יש גם ימים נעימים)

 

יש לי עוד רעיון: אולי הם 'מתפרקים' בבית כי בגן הם לא עושים את זה? (הרי אמרת שהם ילדים 'טובים' שם)

 

אין לי כל-כך פתרונות, רק יכולה לעודד שאת לא היחידה כך.

אשמח גם כן לשמוע כאן רעיונות מאנשים אחרים...

אוף, באמת קשה...טל שחר

אני יודעת שאצלנו  ובכלל ילדים מאוד משקפים את המצב של ההורים.  כמה זמן זה ככה? מאז ומעולם? תקופה?  האם יש דברים אחרים שיושבים על ליבך בתקופה זאת?  איזה הורות את חוית בתור ילדה? זה מטביע את חותמו גם כן ( אפשר כמובן לשנות הכל, גם חותמות ילדות )גם הרמה הפיזית משפיעה מאוד ,  תזונה  עם רמות גבולות של סוכר, חוסרים , ברזל וויטמיני B, איכות השינה, נשמע שאת מאוד מודעת ומנסה , ולכן הייתי מחפשת משהו שיעזור לך להתחזק ולהצליח לעשות את השינויים  שבהם את מעוניינת,לי מאוד עזרה רפואה סינית, וגם פסיכולוגיה. יגעת ומצאת, תאמין! בהצלחה

 

חושבני,ד.

שאת צריכה להחליט לעצמך, מראש, שגם הילדים זה סוג של "עבודה". ויש לה את הכללים שלה. ביניהם - להקשיב בנחת, להציע בנחת, לעמוד על כללים בסיסיים בנחת עם אופציה למו"מ כשצריך..

 

תראי אולי אם את יכולה לקחת זמן בין העבודה לבין שהילדים מגיעים, רצוי אחרי מנוחה, שבו את "מתכוננת" לקראתם, מחליטה מבפנים על שלוה, קבלת פנים נעימה, דיבורים נעימים, "סדר יום".

 

 

מסתבר, שהמעבר בין השקט והשלוה של העבודה בבקר, לבין ההמולה הטבעית של הילדים; וכמו כן, העייפות הלא-מורגשת כ"כ שמצטברת אולו מהעבודה והמעבר פתאום לצורך להתחיל בשעה כזו "משרה חדשה" ורועשת - גורמים את הענין.

 

על כן: הפסקה, מנוחה, הכנה פנימית בראש שלך - ולשמוח איתם. הם ירגישו בעז"ה ויגיבו גם כן בהתאם.

משפט אחד שקפץ לימאמע צאדיקה

את מציינת שבעלך כמעט ולא נמצא בבית-

בדיוק בשעות הנוכחות הערה של הילדים

 

מתי הילדים רואים את אבא שלהם? בשבת? שתי דק' לפני השינה- אם יש מזל?

 

תשבי עם בעלך ותשקפי לו את מה שכתבת פה

ותבקשי ממנו לחקת את חלקו בעול הנהגת הבית

הילדים שלך זקוקים לנוכחות ולסמכות של אבא שלהם

את זקוקה לנוכחות ולשותפות של בעלך

 

מנחה? שיתפלל ב1 וחצי... ערבית? שיתפלל ב9... עבודה? גם הורות זה עבודה- רק שאתה אף אחד לא יכול לעשות במקומו! והוא עצמו לא יוכל לעשות בשנים אח"כ!

 

 

הייתי ממליצה לך לקרוא ספרים על הורות כמו "איך לדבר כך הילדים יקשיבו...?"

גם ממליצה לך לחשוב ולפרק- מה בעצם קורה בשעות האלו? למה את עצבנית?

אפילו תרשמי- מה הצעקות וההערת שאת צועקת עליהם? בעצם- מה מפריע לך?

(כן- ממש תפרקי לטבלה- הילד עשה ככה- אני הגבתי ככה- הרגשתי בלב ש..- עכשיו אני חושבת על זה- )

 

 

אולי אני טועה אבל...אור כחול

מבין השורות אני מבינה שמאוד מפריע לך בלאגן ולכלוך... ואולי זו מקור הבעיה?

בזמן יצירה את לחוצה שהם לא ילכלכו מסביב, בזמן הכנת עוגיות כנ"ל. את דואגת להם תמיד לתעסוקה כי אחרת הבית יצרח הצילו...

אני צודקת?

מאוד מזדהה אך יש פתרונותחיה את האמת

גם לי 3 קטנים שיחיו, אך בדר"כ בעלי איתי.

בימים שאינו איתי, לפעמים אני תופסת  את עצמי באותו מצב וזה מתסכל ונותן לי להרגיש אמא רעה.

בכל אופן אלה המלצותיי מנסיון אישי:

1. דקה לפני שאני לוקחת את הילדים, אם אני נזכרת להתפלל שאהיה אמא טובה וסבלנית, זה עוזר כמו קסם...

2. למרות שבאמת אין לי חשק לטפל בילדים המממממתוקים שלי אחרי יום עבודה, אני משתדלת לצבור כח, כי אני יודעת שבריא לילדים להיות אמא טובה ואני יודעת שאתן לעצמי פיצוי של לפחות חצי שעה מנוחה בערב. אשרייך שאת מרדימה אותם לפני שמונה. אצלי השלישי רק בתשע וחצי ויוצאת לנו הנשמה. במקרה שזה ממש מצליח לי, אני משתדלת לשבור את הכעס עוד לפני שהתחיל ולעשות כל דבר בחיוך. בהתחלה זה משחק, אך אח"כ נכנסים לזה. עד שמישהו כבר ממש מעצבן... גם לפתיל שלי יש אורך. לצערי. ואפילו מישהו ייעץ לי לדבר במנגינה. אם מישהו עושה מעשה לא הולם, את שרה לו תוך כדי שאת מפסיקה אותו פיסית: לא לא לא זה אסור, אמא לא מרשה וכדו'.

3. להראות להם סרטים מוואלה. לא יותר משעה לדעתי, צריך לדעת שיש גם דברים אחרים.

פתאום הם לא רבים ויושבים מרותקים. לפעמים זה ממש מציל.

4. אם מישהו עובר את הגבול, אני מזהירה: אני סופרת עד 3, אם אתה ממשיך, אתה בחדר\שירותים\בחוץ. ואחרי 3, אם הוא בשלו, מיד אני נועלת אותו. בפעמים הבאות הסיכוי שימשיך קטן. לפי הכללים, צריך לעשות זאת בלי כעס אמיתי, רק להגיד 'אני כועסת, היכנס לחדר. שתהיה רגוע תקרא לי'. ילד בן 5 אני נועלת ל-3 דקות. ילד בן 3-4 לדקה. ילד בן 2-3 אני שמה בעגלה אפילו לרבע שעה (כי אחרי דקה הוא נרגע, אז מה אכפת לי שיישאר שם)

בהצלחה רבה!

 

זהירותבטוב

ממש ממש לא לנעול ילד כעונש!!!!!!!!!!!!!

ולשים ילד בן 3 בעגלה קשור זו השפלה וגם התעללות.

מצטערת.

את נשמעת מקסימה אבל העונשים הללו לא נראים לי נכונים. זה ממש גרוע לנעול ילד לבד. !!!!!!!!!!!!!!!

תעשי אותו דבר אבל בלי לנעול!

פותחת השירשוראנונימי (פותח)

בס"ד

תודה רבה על התגובות וההצעות..

האמת שמאז שכתבתי, חמישי בלילה, וכל יום שישי- הייתי במין דיכאון כזה וכל הזמן שחשבתי על זה היו לי דמעות.

קראתי את מה שכתבו כאן והחלטתי שבשבת אני אשתדל ליישם (ביום שישי כאמור לא היה מצב..) ובאמת כמו שהרב דן כתב ראיתי את הילדים כסוג של עבודה. ב"ה בשבת בבוקר עד שבעלי חזר מהתפילה היה הרבה יותר רגוע משבתות אחרות (יחסית..).

חשוב לי שהבית יראה טוב, אני מאמינה שזה משפיע על כל מי שנמצא בו אבל אני לא באטרף שיהיה מצוחצח. בכלל לא. מה שכן, אני בלחץ להספיק כמה שיותר דברים כשהילדים ערים, כמו כביסה וכלים, כי אני יודעת שברגע שהם נרדמים אני מתמוטטת ולא מצליחה לעשות כלום. אפילו משאירה לפעמים כלים לבוקר.

העבודה שלי היא סוג של ניהול, ככה שכל היום אני טרודה בעבודה כולל טלפונים והודעות מהעובדים. בלילה אני גם עובדת (באותה עבודה). אז למי ששאלה אם יש לי זמן לעצמי.. לא. בעצם קצת, אחרי שהם הולכים לישון ואני לא מצליחה לעשות כלום, אני פשוט מתיישבת מול המחשב עם קפה, וקוראת שעות בפורומים האלה. זה גם דבר שגורם לי לתסכול, אני אפילו רואה את זה כהתמכרות. מצד שני, אני אומרת לעצמי שזה הזמן היחיד שיש לי עם עצמי וכיף לי. התסכול מגיע אח"כ.. שאני חוזרת לענייני העבודה ואז הולכת לישון ממש מאוחר.

צדיקה אחותך, שאלת לגבי בעלי, גם הוא סוג של מנהל, ויש לו עומס הרבה יותר גדול משלי.. אז הוא כן משתדל עד כמה שיכול להיות איתי בזמנים האלה, אבל לרוב הוא פשוט לא יכול.. או שהוא עובד מהמחשב בבית ואז עדיין רוב העול עלי. בד"כ זה גם דברים שצריכים להתבצע מיד ואי אפשר לדחות לערב.

ועוד פרט קטן (שאולי יגידו פה שבכלל לא קטן..) אני צריכה ללדת עוד כחודש, מה שגם קצת מקשה על הכוחות שלי.. אז למי ששאלה אם חסרים לי איזה ויטמינים.. אני לוקחת הכל.

תודה רבה לכולם! באמת שראיתי שיפור, מקווה שבע"ה אצליח יותר ליישם, וכבר מחר יהיה טוב!

יופי, כל הכבוד.ד.

תני גם קצת אחוזים למצב של אשה טרום-לידה.. (כל הכבוד על היכולת להחזיק הכל..)

 

זה בסדר גמור שאת מוצאת זמן לעצמך בפורומים; עם זה - אכן יש חשש התמכרות. אז תגבילי מראש - נניח לא יותר משלש רבעי שעה-שעה, ותסגרי לעצמך את המחשב (קשה.. אבל אפשרי). את יכולה להחליט לעצמך שאחרי ההשלמות הנוספות מהעבודה - את נותנת לעצמך עוד 20 דק' לפני השינה (לדוגמה), וכך זה מקל על "עזיבת" הפורומים לפני כן. כמו כן, כדאי אולי ספר במקום חלק מהזמן של המחשב, או משהו אחר שטוב לך, ככשרונך ונטייתך.

 

אפשר גם לסכם עם העובדים שטלפוניים אלייך שאינם הכרחיים לאח"כ, עושים בשעות לפנה"צ.

 

יש מקום לחשוב על היעזרות בכלים חד-פעמיים/מדיח, במקום שטיפה.

 

אם יש לכם תקציב, אפשר פעמיים בשבוע בבקר מישהי לזמן-מה כדי לנקות ולכבס.

 

בהצלחה רבה.

 

לפני לידה זה פרט משמעותי מאוד!!ודודי לי

הרבה פעמים כשאין לי כוחות, אני מזמינה שכנה עם ילדיה לאחר צהריים- איכשהוא העניינים יותר זורמים וגם לא נעים להתעצבן ליד השכנה... אז אמנם זה רק אקמול אבל גם את זה צריך לפעמים...

כל הכבודתות

על המודעות, השיתוף וההשתדלות. זה לפעמים הדבר הכי קשה - להודות בזה שבעצם, הילדים המתוקים שלי הם סוג של עול. אני מכירה את ההרגשה. משפט שבלט לי - "אני בלחץ להספיק כמה שיותר דברים כשהילדים ערים". אני יודעת על עצמי, שלפעמים הלחץ הזה זה מה שמוציא אותי מהכלים. אני לא מצליחה למצוא את האיזון בין להיות איתם לבין מטלות הבית, וכמו שכתבת - אני יודעת שבערב אין מצב שיהיה לי כוח, אבל אין ברירה - לאט לאט אני מבינה שיש ימים שאפשר להספיק "לתקתק" בהם דברים, ויש ימים שאם אני רק אנסה - אני והילדים נצא מפורקים. במיוחד בלט לי שכתבת - "אפילו משאירה לפעמים כלים לבוקר". זה לא כזה חטא! אני ממש לא בחורה מסודרת, אבל כלים בכיור - אני לא יכולה לסבול. מצד שני אין ברירה - אז יישארו לבוקר, יהיה טיפה יותר קשה לנקות ו-זהו. בבוקר אחת-שתיים כמה דקות אחרי שהילדים יוצאים, ואת גומרת עם זה. במקום להתחיל לסבן, מישהו צורח, את מתה לגמור ונקרעת בין לבין..

ודבר אחרון בנושא הזה - אמנם בעלך כמו שהבנתי עסוק ועמוס מאוד, אבל את לא נשמעת פחות עמוסה. אולי אפשר קצת לדבר איתו, ולהשאיר לו כמה מטלות שיעשה באופן קבוע כשהוא בא בלילה מאוחר? אצלי זה היה - לסדר את הסלון מהמהפכה של הילדים. אחותי, עם 4 ילדים,  פשוט לא נוגעת בכלים. זה - של בעלה. לפעמים זה יותר אנחנו שלא משחררות מאשר הוא שלא תמיד יש לו בעיה לעזור קצת. (וגם למה שלא יעזור?)

בהצלחה רבה, ועוד מילה - תפנקי את עצמך. תפרגני לעצמך דברים שיעשו לך קצת יותר נעים וטוב.

מחשב הוא דבר שצריך המון גבולותמאמע צאדיקהאחרונה

קל מאודל הישאב והימרח במחשב

אבל זה לא בריא

רק נראה לך שאת יושבת מול המחשב כדי לעשות זמן לעצמך... אבל לא- את קמה בלי כוח עוד יותר ממה שישבת...

 

את צריכה תחביב אמיתי משהוא שממלא כוחות

או לקרוא ספרים של סיפרות יפה או מחקר מעניין

או עבודות יד למיניהן

 

וחשוב ביותר לפנות זמן מוגדר ומיוחד בלי מחשבים בלי טלפונים בלי הפרעות

בשביל הזוגיות שלכם

כל יום, כמה דקות שהן קודש -רק לכם

 

 

אני יכול להמליץ לך משהו???מדריך חתנים...

אני מכיר מישהי שגם הייתה עובדת ככה והיא עברה מה שאת עברת והיא יכולה לייעץ לך איך להתנהל, וגם היא יועצת היום והיא יכולה בכללית לעזור לך בגישה שלך לילדים בלי קשר לעבודה...

תודה שהעלת את הנושאחלושי

ותודה לכל המגיבים. גם אני לעיתים חשה כך, ונאמרו פה עצות מעניינות וחשובות.

נראה ליהדסדס

שאולי הילדים לא רגועים ומתפרעים כי הם מרגישים אותך. כשילד מרגיש שההורה לא רגוע ,אז גם הוא לא יכול להיות רגוע.

מה עם עזרה בתשלום ? נערה/בייביסיטר כמה פעמים בשבוע שתוציא אותם  /תעזור לך במטלות, וכך תוכלי קצת לנוח?

הרי שניכם עובדים,שימו קצת כסף בצד לצורך עניין זה. לפעמים זה לא מותרות אלא הכרחי,רק צריך להכניס את זה לראש רשימת העדיפויות.

מבינה את הקושי אבל תשמחיהכל מאיתו ית'

הילדים שלך נורמלים

להיות המון שעות במסגרת ולהתנהג שם כראוי - בשקט ורוגע זה מאד קשה

כשהם מגיעים הביתה הם פשוט מתפרקים וטוב שכך !!!!

תני להם להשתולל , שירוצו, יקפצו , יוצאיו אנרגיות , מלכתחילה תבני פעילות ספורטיבית , ריקודים , השתלללויות 

אל תצפי מהם לשבת בשקט - זה הם עשו מספיק זמן בגן

ילד שמרגיש טוב בבית - מתפרע בבית ולא בגן - סימן שהם מרגישים בטחון בבית - וזה סמין טוב עבורך

תני להם להשתולל !!!!

מחפשים קהילהאבא פגום

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️

ילגים מפרק א וצוואהיל 000

לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי

שלום  בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים

לנו משותפים

הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא

סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות


אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים

ואני לא יכלתי לעבוד

כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל


מבעל חזק שלא היה חולה  אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום

עובד פיזית קשה כל חייו

לא יכולה לפרט הכל

שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך

ילדיו רצו מידע על כל  דבר

על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו

לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה

מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע

אין לי תו ירודה לא נותנים מידע  גם לאישה

אבל הם בשלהם


עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע

ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד

עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי

אני לא בתחרות


הם יושבים מולי ומחלקים  את הבית

החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם

הם אמרו לא נוציא אותך מהבית


לא בטוב לב,בהתנשאות

פה שתקתי


שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי

כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה


ועבדתי פחות

לא היה לו עזרה משום צד

המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה

ולא באו לבקר פעם אחת

לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם

רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים

 אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי

התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים

קראו לי בשמה של,גרושתו


ולא אמרתי כלום

בעלי גוסס והם אבים איתי מולו

שתקתי

אבל הילדים שלו איתם יד ביד

אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים

אימא שלהם השחקנית הראשית פה

הראתה לי שהיא איתי

ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה

על התערבות בכל נישא


לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור

ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת

אלי

אני איתו בכל הטיפול והם  לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה


בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל  רצתה לדעץ להתערב


 היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו

הוא מת את כלום

רוצים את חלקם לא  מוותרים על כלום


אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות


הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם

ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם

לא הבנתי איך אני הרעה פה

מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב

חיבת עורך דין שיתן לי בטחון

אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי


מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה

תפני לעורך דין.


לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

פרסום הנסחן120

שלום וברכה,

חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.

לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.

הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.

ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.

"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,

כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .

בתפילה  לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.

עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva

שלום רב,

שמי חוה.


 

אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.


 

אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.

אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.  


 

אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.


 

האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?

אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?


 

אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.


 

השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.


 

קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית


 

תודה רבה לכם בכל מקרה.


 

יום טוב ונעים לכולם.

 

עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!


תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.


תודה רבה. יום טוב.

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית

אולי יעניין אותך