מבואסת מעצמי..אנונימי (פותח)

ממש צריכה את עצתכם..

ןאני עובדת כל יום מהבית (המשרד בבית) והילדים (שלושה) חוזרים מהגנים ב-4. כל הבוקר אני בנחת, נהנת אפילו מהעבודה, הכל חלק.. ורק הילדים מגיעים אני נהיית עצבנית בטירוף.

ןהם חוזרים רעבים ועייפים וממש ממש מתפרעים. בגן הם נחשבים מותק של ילדים, כל הגננות אומרות לי- הלוואי כל הילדים היו כמוהם.

ןאני מקפידה שתמיד תהיה ארוחה חמה, למרות שאוכלים בגן. אני גם משכיבה אותם לישון בסביבות 7, 7 וחצי.

ןאז למה בסה"כ בשלוש שעות האלה שיש לי איתם אני לא גומרת לצעוק עליהם???

ןזה שעות של טירוף מבחינתי, להאכיל אותם, לקלח, ובעיקר להתמודד איתם בה כ ל. הם רבים איתי על כמעט כל דבר שאני אומרת להם לעשות.

ןניסיתי לעזור לעצמי- קניתי חומרי יצירה  שנעשה עבודות. הם מאוד אוהבים. אבל כל הזמן שעושים את היצירה אני עצבנית, מעירה להם וצועקת.

ןהיום הכנתי איתם עוגיות. כנ"ל.

ןבערב אחרי שהלכו לישון היו לי כמה דמעות. וזה לא פעם ראשונה.

ןנמאס לי מהמצב הזה ואני לא מצליחה לשנות אותו. הבעיה בי?

ןיש לציין שבעלי כמעט ולא נמצא בבית בזמן הזה (מנחה- ערבית ועבודה שלעולם לא נגמרת, כי הוא עצמאי..). הוא יכול להשתדל, אבל אני לא בונה על זה יותר מדי. בד"כ אני גם מבינה שהוא פשוט חייב לעבוד.

ן»ניסיתי להרגיע אותם עם טבלת נקודות. היא עדיין פעילה, אבל ההתנהגות שלהם לא משתנה. לא יודעת איפה הבעיה.. הם צועקים, רצים בכל הבית, אומרים אפילו מילים לא יפות, מעיפים אוכל.. בקיצור... צריכה עזרה.

ןתודה

נשמע ממש קשה...מתואמת

ויש להודות שאני מזדהה.

האם בבוקר או בערב יש לך גם זמן לעצמך? לתחביבים, סתם לנוח וכו'? למדתי על עצמי שחלק מהשלווה שלי בתפקוד הבית והילדים תלוי בזמן שיש לי לעצמי בלי עול בכלל של עבודה או משפחה.

בנוסף לדברים שניסית - אולי אפשר גם גן שעשועים? או ללכת/להזמין חברים? (בחורף קצת בעייתי, אבל יש גם ימים נעימים)

 

יש לי עוד רעיון: אולי הם 'מתפרקים' בבית כי בגן הם לא עושים את זה? (הרי אמרת שהם ילדים 'טובים' שם)

 

אין לי כל-כך פתרונות, רק יכולה לעודד שאת לא היחידה כך.

אשמח גם כן לשמוע כאן רעיונות מאנשים אחרים...

אוף, באמת קשה...טל שחר

אני יודעת שאצלנו  ובכלל ילדים מאוד משקפים את המצב של ההורים.  כמה זמן זה ככה? מאז ומעולם? תקופה?  האם יש דברים אחרים שיושבים על ליבך בתקופה זאת?  איזה הורות את חוית בתור ילדה? זה מטביע את חותמו גם כן ( אפשר כמובן לשנות הכל, גם חותמות ילדות )גם הרמה הפיזית משפיעה מאוד ,  תזונה  עם רמות גבולות של סוכר, חוסרים , ברזל וויטמיני B, איכות השינה, נשמע שאת מאוד מודעת ומנסה , ולכן הייתי מחפשת משהו שיעזור לך להתחזק ולהצליח לעשות את השינויים  שבהם את מעוניינת,לי מאוד עזרה רפואה סינית, וגם פסיכולוגיה. יגעת ומצאת, תאמין! בהצלחה

 

חושבני,ד.

שאת צריכה להחליט לעצמך, מראש, שגם הילדים זה סוג של "עבודה". ויש לה את הכללים שלה. ביניהם - להקשיב בנחת, להציע בנחת, לעמוד על כללים בסיסיים בנחת עם אופציה למו"מ כשצריך..

 

תראי אולי אם את יכולה לקחת זמן בין העבודה לבין שהילדים מגיעים, רצוי אחרי מנוחה, שבו את "מתכוננת" לקראתם, מחליטה מבפנים על שלוה, קבלת פנים נעימה, דיבורים נעימים, "סדר יום".

 

 

מסתבר, שהמעבר בין השקט והשלוה של העבודה בבקר, לבין ההמולה הטבעית של הילדים; וכמו כן, העייפות הלא-מורגשת כ"כ שמצטברת אולו מהעבודה והמעבר פתאום לצורך להתחיל בשעה כזו "משרה חדשה" ורועשת - גורמים את הענין.

 

על כן: הפסקה, מנוחה, הכנה פנימית בראש שלך - ולשמוח איתם. הם ירגישו בעז"ה ויגיבו גם כן בהתאם.

משפט אחד שקפץ לימאמע צאדיקה

את מציינת שבעלך כמעט ולא נמצא בבית-

בדיוק בשעות הנוכחות הערה של הילדים

 

מתי הילדים רואים את אבא שלהם? בשבת? שתי דק' לפני השינה- אם יש מזל?

 

תשבי עם בעלך ותשקפי לו את מה שכתבת פה

ותבקשי ממנו לחקת את חלקו בעול הנהגת הבית

הילדים שלך זקוקים לנוכחות ולסמכות של אבא שלהם

את זקוקה לנוכחות ולשותפות של בעלך

 

מנחה? שיתפלל ב1 וחצי... ערבית? שיתפלל ב9... עבודה? גם הורות זה עבודה- רק שאתה אף אחד לא יכול לעשות במקומו! והוא עצמו לא יוכל לעשות בשנים אח"כ!

 

 

הייתי ממליצה לך לקרוא ספרים על הורות כמו "איך לדבר כך הילדים יקשיבו...?"

גם ממליצה לך לחשוב ולפרק- מה בעצם קורה בשעות האלו? למה את עצבנית?

אפילו תרשמי- מה הצעקות וההערת שאת צועקת עליהם? בעצם- מה מפריע לך?

(כן- ממש תפרקי לטבלה- הילד עשה ככה- אני הגבתי ככה- הרגשתי בלב ש..- עכשיו אני חושבת על זה- )

 

 

אולי אני טועה אבל...אור כחול

מבין השורות אני מבינה שמאוד מפריע לך בלאגן ולכלוך... ואולי זו מקור הבעיה?

בזמן יצירה את לחוצה שהם לא ילכלכו מסביב, בזמן הכנת עוגיות כנ"ל. את דואגת להם תמיד לתעסוקה כי אחרת הבית יצרח הצילו...

אני צודקת?

מאוד מזדהה אך יש פתרונותחיה את האמת

גם לי 3 קטנים שיחיו, אך בדר"כ בעלי איתי.

בימים שאינו איתי, לפעמים אני תופסת  את עצמי באותו מצב וזה מתסכל ונותן לי להרגיש אמא רעה.

בכל אופן אלה המלצותיי מנסיון אישי:

1. דקה לפני שאני לוקחת את הילדים, אם אני נזכרת להתפלל שאהיה אמא טובה וסבלנית, זה עוזר כמו קסם...

2. למרות שבאמת אין לי חשק לטפל בילדים המממממתוקים שלי אחרי יום עבודה, אני משתדלת לצבור כח, כי אני יודעת שבריא לילדים להיות אמא טובה ואני יודעת שאתן לעצמי פיצוי של לפחות חצי שעה מנוחה בערב. אשרייך שאת מרדימה אותם לפני שמונה. אצלי השלישי רק בתשע וחצי ויוצאת לנו הנשמה. במקרה שזה ממש מצליח לי, אני משתדלת לשבור את הכעס עוד לפני שהתחיל ולעשות כל דבר בחיוך. בהתחלה זה משחק, אך אח"כ נכנסים לזה. עד שמישהו כבר ממש מעצבן... גם לפתיל שלי יש אורך. לצערי. ואפילו מישהו ייעץ לי לדבר במנגינה. אם מישהו עושה מעשה לא הולם, את שרה לו תוך כדי שאת מפסיקה אותו פיסית: לא לא לא זה אסור, אמא לא מרשה וכדו'.

3. להראות להם סרטים מוואלה. לא יותר משעה לדעתי, צריך לדעת שיש גם דברים אחרים.

פתאום הם לא רבים ויושבים מרותקים. לפעמים זה ממש מציל.

4. אם מישהו עובר את הגבול, אני מזהירה: אני סופרת עד 3, אם אתה ממשיך, אתה בחדר\שירותים\בחוץ. ואחרי 3, אם הוא בשלו, מיד אני נועלת אותו. בפעמים הבאות הסיכוי שימשיך קטן. לפי הכללים, צריך לעשות זאת בלי כעס אמיתי, רק להגיד 'אני כועסת, היכנס לחדר. שתהיה רגוע תקרא לי'. ילד בן 5 אני נועלת ל-3 דקות. ילד בן 3-4 לדקה. ילד בן 2-3 אני שמה בעגלה אפילו לרבע שעה (כי אחרי דקה הוא נרגע, אז מה אכפת לי שיישאר שם)

בהצלחה רבה!

 

זהירותבטוב

ממש ממש לא לנעול ילד כעונש!!!!!!!!!!!!!

ולשים ילד בן 3 בעגלה קשור זו השפלה וגם התעללות.

מצטערת.

את נשמעת מקסימה אבל העונשים הללו לא נראים לי נכונים. זה ממש גרוע לנעול ילד לבד. !!!!!!!!!!!!!!!

תעשי אותו דבר אבל בלי לנעול!

פותחת השירשוראנונימי (פותח)

בס"ד

תודה רבה על התגובות וההצעות..

האמת שמאז שכתבתי, חמישי בלילה, וכל יום שישי- הייתי במין דיכאון כזה וכל הזמן שחשבתי על זה היו לי דמעות.

קראתי את מה שכתבו כאן והחלטתי שבשבת אני אשתדל ליישם (ביום שישי כאמור לא היה מצב..) ובאמת כמו שהרב דן כתב ראיתי את הילדים כסוג של עבודה. ב"ה בשבת בבוקר עד שבעלי חזר מהתפילה היה הרבה יותר רגוע משבתות אחרות (יחסית..).

חשוב לי שהבית יראה טוב, אני מאמינה שזה משפיע על כל מי שנמצא בו אבל אני לא באטרף שיהיה מצוחצח. בכלל לא. מה שכן, אני בלחץ להספיק כמה שיותר דברים כשהילדים ערים, כמו כביסה וכלים, כי אני יודעת שברגע שהם נרדמים אני מתמוטטת ולא מצליחה לעשות כלום. אפילו משאירה לפעמים כלים לבוקר.

העבודה שלי היא סוג של ניהול, ככה שכל היום אני טרודה בעבודה כולל טלפונים והודעות מהעובדים. בלילה אני גם עובדת (באותה עבודה). אז למי ששאלה אם יש לי זמן לעצמי.. לא. בעצם קצת, אחרי שהם הולכים לישון ואני לא מצליחה לעשות כלום, אני פשוט מתיישבת מול המחשב עם קפה, וקוראת שעות בפורומים האלה. זה גם דבר שגורם לי לתסכול, אני אפילו רואה את זה כהתמכרות. מצד שני, אני אומרת לעצמי שזה הזמן היחיד שיש לי עם עצמי וכיף לי. התסכול מגיע אח"כ.. שאני חוזרת לענייני העבודה ואז הולכת לישון ממש מאוחר.

צדיקה אחותך, שאלת לגבי בעלי, גם הוא סוג של מנהל, ויש לו עומס הרבה יותר גדול משלי.. אז הוא כן משתדל עד כמה שיכול להיות איתי בזמנים האלה, אבל לרוב הוא פשוט לא יכול.. או שהוא עובד מהמחשב בבית ואז עדיין רוב העול עלי. בד"כ זה גם דברים שצריכים להתבצע מיד ואי אפשר לדחות לערב.

ועוד פרט קטן (שאולי יגידו פה שבכלל לא קטן..) אני צריכה ללדת עוד כחודש, מה שגם קצת מקשה על הכוחות שלי.. אז למי ששאלה אם חסרים לי איזה ויטמינים.. אני לוקחת הכל.

תודה רבה לכולם! באמת שראיתי שיפור, מקווה שבע"ה אצליח יותר ליישם, וכבר מחר יהיה טוב!

יופי, כל הכבוד.ד.

תני גם קצת אחוזים למצב של אשה טרום-לידה.. (כל הכבוד על היכולת להחזיק הכל..)

 

זה בסדר גמור שאת מוצאת זמן לעצמך בפורומים; עם זה - אכן יש חשש התמכרות. אז תגבילי מראש - נניח לא יותר משלש רבעי שעה-שעה, ותסגרי לעצמך את המחשב (קשה.. אבל אפשרי). את יכולה להחליט לעצמך שאחרי ההשלמות הנוספות מהעבודה - את נותנת לעצמך עוד 20 דק' לפני השינה (לדוגמה), וכך זה מקל על "עזיבת" הפורומים לפני כן. כמו כן, כדאי אולי ספר במקום חלק מהזמן של המחשב, או משהו אחר שטוב לך, ככשרונך ונטייתך.

 

אפשר גם לסכם עם העובדים שטלפוניים אלייך שאינם הכרחיים לאח"כ, עושים בשעות לפנה"צ.

 

יש מקום לחשוב על היעזרות בכלים חד-פעמיים/מדיח, במקום שטיפה.

 

אם יש לכם תקציב, אפשר פעמיים בשבוע בבקר מישהי לזמן-מה כדי לנקות ולכבס.

 

בהצלחה רבה.

 

לפני לידה זה פרט משמעותי מאוד!!ודודי לי

הרבה פעמים כשאין לי כוחות, אני מזמינה שכנה עם ילדיה לאחר צהריים- איכשהוא העניינים יותר זורמים וגם לא נעים להתעצבן ליד השכנה... אז אמנם זה רק אקמול אבל גם את זה צריך לפעמים...

כל הכבודתות

על המודעות, השיתוף וההשתדלות. זה לפעמים הדבר הכי קשה - להודות בזה שבעצם, הילדים המתוקים שלי הם סוג של עול. אני מכירה את ההרגשה. משפט שבלט לי - "אני בלחץ להספיק כמה שיותר דברים כשהילדים ערים". אני יודעת על עצמי, שלפעמים הלחץ הזה זה מה שמוציא אותי מהכלים. אני לא מצליחה למצוא את האיזון בין להיות איתם לבין מטלות הבית, וכמו שכתבת - אני יודעת שבערב אין מצב שיהיה לי כוח, אבל אין ברירה - לאט לאט אני מבינה שיש ימים שאפשר להספיק "לתקתק" בהם דברים, ויש ימים שאם אני רק אנסה - אני והילדים נצא מפורקים. במיוחד בלט לי שכתבת - "אפילו משאירה לפעמים כלים לבוקר". זה לא כזה חטא! אני ממש לא בחורה מסודרת, אבל כלים בכיור - אני לא יכולה לסבול. מצד שני אין ברירה - אז יישארו לבוקר, יהיה טיפה יותר קשה לנקות ו-זהו. בבוקר אחת-שתיים כמה דקות אחרי שהילדים יוצאים, ואת גומרת עם זה. במקום להתחיל לסבן, מישהו צורח, את מתה לגמור ונקרעת בין לבין..

ודבר אחרון בנושא הזה - אמנם בעלך כמו שהבנתי עסוק ועמוס מאוד, אבל את לא נשמעת פחות עמוסה. אולי אפשר קצת לדבר איתו, ולהשאיר לו כמה מטלות שיעשה באופן קבוע כשהוא בא בלילה מאוחר? אצלי זה היה - לסדר את הסלון מהמהפכה של הילדים. אחותי, עם 4 ילדים,  פשוט לא נוגעת בכלים. זה - של בעלה. לפעמים זה יותר אנחנו שלא משחררות מאשר הוא שלא תמיד יש לו בעיה לעזור קצת. (וגם למה שלא יעזור?)

בהצלחה רבה, ועוד מילה - תפנקי את עצמך. תפרגני לעצמך דברים שיעשו לך קצת יותר נעים וטוב.

מחשב הוא דבר שצריך המון גבולותמאמע צאדיקהאחרונה

קל מאודל הישאב והימרח במחשב

אבל זה לא בריא

רק נראה לך שאת יושבת מול המחשב כדי לעשות זמן לעצמך... אבל לא- את קמה בלי כוח עוד יותר ממה שישבת...

 

את צריכה תחביב אמיתי משהוא שממלא כוחות

או לקרוא ספרים של סיפרות יפה או מחקר מעניין

או עבודות יד למיניהן

 

וחשוב ביותר לפנות זמן מוגדר ומיוחד בלי מחשבים בלי טלפונים בלי הפרעות

בשביל הזוגיות שלכם

כל יום, כמה דקות שהן קודש -רק לכם

 

 

אני יכול להמליץ לך משהו???מדריך חתנים...

אני מכיר מישהי שגם הייתה עובדת ככה והיא עברה מה שאת עברת והיא יכולה לייעץ לך איך להתנהל, וגם היא יועצת היום והיא יכולה בכללית לעזור לך בגישה שלך לילדים בלי קשר לעבודה...

תודה שהעלת את הנושאחלושי

ותודה לכל המגיבים. גם אני לעיתים חשה כך, ונאמרו פה עצות מעניינות וחשובות.

נראה ליהדסדס

שאולי הילדים לא רגועים ומתפרעים כי הם מרגישים אותך. כשילד מרגיש שההורה לא רגוע ,אז גם הוא לא יכול להיות רגוע.

מה עם עזרה בתשלום ? נערה/בייביסיטר כמה פעמים בשבוע שתוציא אותם  /תעזור לך במטלות, וכך תוכלי קצת לנוח?

הרי שניכם עובדים,שימו קצת כסף בצד לצורך עניין זה. לפעמים זה לא מותרות אלא הכרחי,רק צריך להכניס את זה לראש רשימת העדיפויות.

מבינה את הקושי אבל תשמחיהכל מאיתו ית'

הילדים שלך נורמלים

להיות המון שעות במסגרת ולהתנהג שם כראוי - בשקט ורוגע זה מאד קשה

כשהם מגיעים הביתה הם פשוט מתפרקים וטוב שכך !!!!

תני להם להשתולל , שירוצו, יקפצו , יוצאיו אנרגיות , מלכתחילה תבני פעילות ספורטיבית , ריקודים , השתלללויות 

אל תצפי מהם לשבת בשקט - זה הם עשו מספיק זמן בגן

ילד שמרגיש טוב בבית - מתפרע בבית ולא בגן - סימן שהם מרגישים בטחון בבית - וזה סמין טוב עבורך

תני להם להשתולל !!!!

השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך