נכנסה אלי לשבט לא מזמן מדש''ית ,
ב'ה התחיל ממש בטוב,
ושמתי לב שהיא קצת לא יודעת מה צריך להיות במדריכה ,
יש מקרים שאני פשוט מתחרפנת (קשה לי כשלא מגדילים ראש.. , במיוחד כשזה חשוב לי..)
זה קורה בכל מני מקרים קטנים אבל זה כבר גורף.
אני לא יודעת אם לדבר איתה זה יהיה הצעד הנכון ,
אני לא רוצה שהיא תרגיש שאני ''מעלייה'' במובן מסויים בגלל שאני מדריכה יותר זמן את השבט..
תוודה רבה .
אם יש לכם הצעות לנקיטת צעדים בנושא אני ממש ישמח.
אני מאמינה שכלל יסוד בצוות, בשותפות- הוא כנות.
אז קודם כל צאי מנקודת הנחה שאת חייבת לדבר איתה
ובכלל, ליצור מצב ביניכן שיש שיח כנה ואמיתי על כל מה שמפריע.
כמובן שצריך לדעת איך לעשות את זה. תבררי את המילים שלך, תסבירי לה כמה זה חשוב לך ושאת באה ממקום שהוא בשביל השבט, שיש כמה דברים שמפריעים לך. תדגישי שהבעיה היא בך- מפריע לך, ולא בה. ככה הרבה יותר קל לשמוע.
תציעי לה אם היא צריכה עזרה, תשאלי אותה אם משהו מפריע לה בך, שזה יהיה הדדי ושתבין שאין לך בעיה לשמוע ביקורת ושבחרת בדרך של דיבור כן ואמיתי.
מקווה שהעלתי נקודות שיעזרו לך...
והכי חשוב- ענווה.
מזאת אומרת להדגיש שהבעיה באה ממני ?
כשמפנים אל אדם ביקורת ואומרים לו שהוא לא בסדר, אוטומטית הוא נחסם.
אבל אם את אומרת לה שפשוט לך זה מפריע (כאילו הבעיה היא שלך), שזה משהו שקשה לך איתו, אז היא כאילו באה לקראתך ועוזרת לך ומשנה בעצמה דברים בלי שאמרת לה שהיא לא טובה או שהיא בעייתית.
בצורה כזאת הרבה יותר קל לקבל ביקורת.
היי, גם אני עוברת ממש את אותו הדבר.. הכניסו לי מדשי''ת וזה ממש ממש קשה לי עם זה בדיוק מהסיבות שאמרת..
המצב עדיין אותו הדבר אבל כמו שהגיבו לך וזה מה שאני עשיתי.. זה ללכת ולדבר איתה בצורה הכי יפה שיש והיא תבין.
אני גם עשיתי את זה ויש השתפרות.. זה תהליך.. במיוחד אם היא נכנסה עכשיו להדרכה..
אבל הכי חשוב שתשמרי על המטרה שלך!! אל תתני לה להפריע לדרך שלך.. ולאט לאט היא תשתלב איתך..
שיהיה בהצלחה!! מקווה שעזרתי 
בנטיעות וכזה נראה לי שכן
במחנה יש משהו נפרד
יש למישו אולי?
לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?
חלק ממערך בת מצוה
באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי..
להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:
חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)
מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.
דקה 1-2: שאלה פותחת
שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"
תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).
דקה 3-5: סיפור קצר
ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."
שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"
דקה 6-10: דיון קצר
שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"
עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.
חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)
מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.
דקה 1-2: הסבר קצר
אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."
דקה 3-8: פעילות קבוצתית
חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.
תן לכל קבוצה משימה:
קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.
קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.
קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).
כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.
דקה 9-10: שיתוף מהיר
נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).
חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)
מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.
דקה 1-3: דבר תורה קצר
אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."
דקה 4-7: פעילות אישית
תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."
תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.
דקה 8-10: סיום מעודד
אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."
סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).
הערות למנחה:
שמור על אווירה קלילה ומכבדת.
התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.
הבא דף ועטים לפעילויות.
אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.
בהצלחה!
אני ממש מסכימה איתך..
אחי אהוביהאחי אהוביהאחרונהחברה שלי מחפשת וכדאי גם סניף שהוא נורמלי ולא עכשיו ממש חילוני (סניף מעורב זה ממש אחלה)
טוב נושא קשוח אז ככה..
בתחילת ההדרכה היה לי ולמדשית שלי(נקרא לה א )בעיה עם עוד מדשית שלנו(נקרא לה ב) (אנחנו רביעיה). היה קשוח ממש. מלא אנשים התערבו בזה (הקומונרית, מהנוער ובכללי כל הצוות וכו)אומרת דוגרי הרבה מזה זה אני ומדשית א הגזמנו וחיפשנו אותה מלא ממש וכל דבר שעשתה הערנו לה ודווקא מדשית ב היתה בהקשבה וכיבדה ממש וממש השתדלה לשנות(מה שאני משה לב בדיעבד עכישו אז סתם הייתי חמה עליה ברמות לאיודעת להסביר למה).
אחרי התערבות ודיבור הבעיה נפתרה(לפחות ככה אני ראיתי אתזה.) ביקשתי סליחה ושמנו את הדברים מאחורה.
עכשיו שמתי לב שמדשית א כל הזמן מעירה/ מחפשת את מדשית ב כאילו על סתם דברים היא איחרה טיפה כי אבא שלה במילואים ועזרה קצת בבית והיא עשתה פרצוף ואמרה לי אחכ שזה לא ניראה לה ובכללי על כל דבר היא מעירה מעקמת אף וכו.
עכשיו יש לי התלבטות אם להעיר לה ולהגיד לה כאילו היה מריבה את צודקת אבל שמנו תדברים מאחורינו תני לה קצת להוכיח את עצמה לא כל הזמן להסתכל בזכוכית מגדלת על מה שהיא עושה. או להתעלם ולראות מה יקרה ואולי להגיד לקומונרית
קיצור מקווה שיצא מובן מה אומרים?
מצרף סרט קצר שעשינו, מסוקרן לשמוע תגובות ומחשבות שלכם עליו
במשפט - יוני המדריך, חותך את הקשר עם סיגל מבני עקיבא, בשם התחזקותו הרוחנית, אך מגלה שההתמודדות רק מתחילה.
מה עושים בחודש ארגון? לגבי צביעת קירות
רעיונות לקטעים/משפטים לקלסר הדרכה?
וכמובן רעיונות למה להכניס לבפנים (חוץ מהכנת פעולה, רעיונות לערבים וכו)
ואשמח גם לקטעים ולמה להכניס לקלסר של נחשון (קטעים על עשיה וכו)
תודה רבה!
