הי.
אז הבחור מתוכנן לבוא אליי הביתה בפעם הראשונה בתחילת שבוע הבא.
מה עושים?
מי נמצא? (אבא, אמא, אחים, אחיות, שכנים, שכנות...)
ובעיקר - מה מגישים? (סעודה? כיבוד? - איזה?)
רעיונות...
הי.
אז הבחור מתוכנן לבוא אליי הביתה בפעם הראשונה בתחילת שבוע הבא.
מה עושים?
מי נמצא? (אבא, אמא, אחים, אחיות, שכנים, שכנות...)
ובעיקר - מה מגישים? (סעודה? כיבוד? - איזה?)
רעיונות...
בא לבקר, קופץ בקטנה, בא לשבת?
ולמה שהשכנים והשכנות יגיעו? 
מגיע ליום חול.
ביקור קצר, שעה-שעתיים בערך, נגיד.
אם אני מבינה נכון, אתכם הבנים, אז לא(!!) סעודה
אלא כיבוד קל?
מה לדוגמה? יש רעיונות?
אבא ואמא זה מספיק?
(השכנים היה בצחוק...)
על מה מדברים? מה עושים?
אני הגדולה בבית, אז אין לנו שמץ...
באמת עדיף כיבוד קל ולא סעודה, משהו פשוט, עוגיות קטנות שאפשר לאכול בביס אחד/שתיים, שתייה (אבל הוא יסתדר עם מה שיתנו לו-הוא גבר!)
אמא ואבא זה מספיק להתחלה. שההורים ידברו איתו ישאלו אותו שאלות (אבל לא כבדות מידי) כאילו הם לא מכירים, תתנו לשיחה לזרום אל תהיו מרובעים...
חוץ מזה יהיה בסדר לא משנה מה תעשו, אחרי 2-3 דקות הלחץ יעבור והכול יהיה טוב 
בהצלחה!
אם אתם משפחה ענקית שיכולה לגרום לו להיות לא בנוח בהתחלה(לפעמים יש חברי משפחה שעלולים לרדת עליו יותר מידי), אז כדאי לסלק חלק מהאחים/אחיות (בדרך כלל זה האחים) הבעיתיים, כמובן שזה תופס לביקור קצר, בביקור לשבת זה לא תופס.
ובאמת זה תלוי באופי הביקור אם הוא בא לשעה שעתיים אז כיבוד יספיק אם הוא בא לשבת אז כמה סעודות יעזרו.
ולסיכום: לגרום לו להרגיש בנוח, את מכירה אותו אז תעשי מה שאת מרגישה לנכון.
הייתי מעדיף שרק המשפחה המצומצמת תהיה, כי היה לי לא בנוח להיות, על הפעם הראשונה, מול ככ הרבה אנשים..
במיוחד שלכל אחד יש את השאלות שלו וזה סתם יכול להיות לא נעים, מבייש.
לפחות בפעם הראשונה..
תלוי באיך שאת מכירה את הבחור ובהסתמך על ההודעה מקודם לאיזה עניין מגיע.. ביקור, סעודה וכנל..
אני יכול לענות לך רק על עצמי באופן אישי איך הייתי מעדיף..
משפחה מצומצמת [הורים+אחים], שיציעו מה שבא להם אבל שיבינו שלא באתי לשם הכנסת אוכל לקיבתי.. 
במילים ברורות יותר, לא ללחוץ עלי עם אוכל, כי אני בקושי אוכל, שותה רק מים מיוחדים [מינרליים/מסוננים היטב וחייב שיהיו עם קרח] שבדכ בכמ הם איתי, אז שישמחו שיש להם אורח חסכוני ושלא יאיצו בי לאכול.. 
בדכ במצבים כאלה [לא בדייטים בכלל כשמתארח], אם אני רואה שחשוב להם להגיש, אני אומר ש"כוס מים קרים/תה חם היה עוזר לי מאד עכשיו.."
עוזר, שיעזבו אותי ויחד עם זה שירגישו טוב - כי מגיע להם.. 
מעדיף שבמפגש הזה יהיו נוכחים רק המשפחה הקרובה שלה. הוי אומר: אבא אמא והאחים. מסכים עם מי שאמר שאחיינים ישברו את הקרח. כמו כן, הייתי מעדיף איזה כוס קפה עם עוגה טובה יותר מאשר ארוחת ערב שהופכת את המפגש לרשמי, כבד ולעיתים מביך(אני לא הייתי אוכל בפגישה הראשונה עם הורי המיועדת שלי...).
אז הצעה שלי לכל אלה שמארחות את המיועד בפעם הראשונה: תתייעצו קודם כל איתו. הצלחת המפגש תלויה בסופו של דבר בפתיחות שלו ובעיקר בנוחות שהוא ירגיש בסביבה "הזרה", החדשה ובעיקר הבוחנת הזאת.
רררבס"ד
זה תמיד עושה טוב על הלב! אני ממליצה ללכת לכיוון של סופלה עם גלידה וגם להכין טוסטים ביחד. (מנסיון- זה הרבה יותר נחמד
) ובכללי פשוט לזרום!
כשהבחור בא אלי בפעם הראשונה (שבוע שעבר..) רק אבא היה ופשוט הלכנו לפינה יפה.. לא הרגשתי שום צורך שכל האחים יתערבו לי בעסקים שלי. כמובן שלא מסתתרים אבל גם לא מניפים שלט- "היי תסתכלו עלי אני כרגע עם הבחור שלי"
שיהיה המון ב"הצלחה!
מה הוא מעדיף?
ואםזה בלי אוכל- אז להגיד לו מראש, שלא יבוא רעב ויטרוף את כל העוגיות ואמא תגיד עליו שהוא לא מנומס 
וזה גם תלוי מאד באופי של המשפחה שלך- אם היא זורמת ולא תתחיל לנתח כל פיפס שלו- אפשר לאוכל וכאלה
אם את יותר חוששת מביקורת- עדיף כמה ביקורים קצרים לפני שעושים משהו רציני.
ב"הצלחה!
שלום לך. שיהיה בשעה טוב ובמזל טוב.
מנסיון עם חתנים של בנותי, הכי חשוב ליצור אוירה נעימה ואפילו קצת קלילה ושמחה. אנו נוהגים לשבת קצת עם הבת והחתן, לשוחח על דא ועל הא. (בשום אופן לא תכנונים טכניים וכו'-את זה משאירים לשיחה עם ההורים) וכמובן על כוס שתיה ועוגה.
אחר כך בנחת כדאי לתת להם להיות לבד, להכיר את הבית, החדר, חצר הילדות וקצת להפיג מתח והתרגשות.
בשעת ארוחת הערב / צהרים נחמד לצרף את האחים, זה יוצר אוירה משפחתית ונעימה. בסופו של דבר הוא יהיה בע"ה חלק מהמשפחה. לא צריך להגזים בארוחה. אפשר להוסיף פשטידה, מרק, פיצה לארוחה רגילה ומנה אחרונה נחמדה. גם משהו יציר כפייך - הכלה יחמם את הלב. ו ה עי ק ר, באוירה נעימה!!!
ולהמשך...כשיכלו בע"ההילדים מן הבית, רצוי להזמין חתן ותיק מל"ג (מועמד להיות גיסו) שיהיה לו בן שיחה, בן גילו.
והכל לפי המצב, והיכרותך איתו.
רק בשמחה ומזל טוב!!!
נ.ב אני מרגישה כמו יועצת להורים, פשוט מזדהה ההרגשה, לא מזמן גם אנו תהינו עם הבת הראשונה.
- עדיף שבני הבית לא ייכנסו לחדר שבו אתם משוחחים, זה עשוי להביך.
- סעודה עדיפה על פני כיבוד, כמו כן, יש לך אפשרות להרשים את הבחור ביכולות הקולינריות שלך (וגם להכין לו טייק אוויי). לא רק הצבא, אלא כל גבר צועד על קיבתו. אישית מאוד התרגשתי כשאשתי לעתיד נתנה לי חלה מעשה ידיה לדרך.
אבל לא כל אחת יכולה, אני למשל לא אסתכן בלהכין לו אוכל..
מתוודה- פעם הכנתי לחמנויות שיצאו כ"כ קשות שהתערבתי עם אחי שאם זורקים את זה על רכב ביו"ש זה בטוח מנפץ לו את החלונות ![]()
אבל מאז אני משתדלת להשתפר, באמת.
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
מצד אחד, עוגן משפחתי הוא דבר ששומר על אורח חיים יציב, גם בעניין הדתי.. זה הגיוני לחלוטין.
מצד שני, החלטה של אדם לשמור על אורח חיים דתי ועל חיבור לקב"ה לכאורה לא אמורה להיות תלויה במה יקרה או לא יקרה לו. אם הוא יתחתן או לא.
הרהורים בנושא..
ת'אמת שהנושא יותר קשור ב"דתיות" מאשר "רווקות".
דתיות לפעמים נתפסת מאוד טכנית או תלוית הקשר, לכן מובן שאם אדם ממשיך להיות רווק בגיל מבוגר יותר שהגיוני שהוא יהיה פחות דתי.
לעומת זאת, התמסרות לדת, שוב היא לא תלוית הקשר. גם בשלום גם במלחמה, גם באתגר כזה גם באתגר אחר - יש סיבה לשנות את החוזה מול הקב"ה? זה לא הגיוני.
השוני הוא יותר הסטטוס, פחות התכלס של השגרה והמצב הזוגי (כלומר- יש פער תהומי בין לחיות בזוגיות ובאותו הבית ולנהל חיים משותפים- אך ללא נישואין, לבין דתי שאינו נשוי וגם אינו בזוגיות)
לשאלתך הראשונה- לפחות לגבי שמירת נגיעה אני חושבת שיש בזה קושי גדול יותר. לא מחייב כמובן שרווק בגיל מבוגר יותר יפסיק לשמור נגיעה או יחפף או משהו, אבל זה קשה יותר.
בדיוק דיברנו על זה כמה חברות (נשואות ולא נשואות). חברה (שכרגע רווקה) בהרהורים על להפסיק לשמור נגיעה. תקח את אותה חברה, אם היתה מתחתנת בגיל 21-22 היא ככל הנראה היתה שומרת נגיעה כהלכה עד החתונה וכו. תקח אותה היום ויש לה הרהורים. למה? כי קשה, הכמיהה למגע טבעית, וככל שהיא קיימת יותר שנים בלי שיש לה מקום (טרם התחתנה)- זה קשה יותר.
הגיוני? כן.
האם זה בהכרח אומר פחות להקפיד? לא.
נלאתי נשוא.
לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox
בשלושה
אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…
דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים
אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון
תפילות עם ניגונים
לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות
אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה
אם מצד תיקון ביזוי המועדות
כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)
ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)
לק"י
אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.
קצת מנוחה...
חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש
אשמח לרעיונות למקומות לדייטים
שיש לידם ממ"ד או מרחב מוגן..
בירושלים או באיזור המרכז (מודיעין ועד חצי שעה +- נסיעה משם)
אפשר גם בתי קפה וכו', אבל גם מקומות אחרים,
עדיף אפילו מקומות אחרים, כי בתי קפה רובם סגורים בפסח ..
תודה
יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש
החג של הגאולה
של יציאה מעבדות לחירות
של ניסי ניסים
ושל קריעת ים סוף
ו"קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף"
מאחלת לכל אחד ולכל אחת כאן את קריעת ים סוף הפרטית שלו במהרה ובמתיקות אין קץ
"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" - שהקב"ה שבידו הכל יראה לכם נפלאות גדולות, ניסים עצומים, וגאולה שלמה ואמיתית בטוב גלוי במהרה ממש 🙏💪
חג כשר ושמח ❤️
לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...
גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.
רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך
כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב
זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה
נרשמתי לשדכנית ואחרי תקופה שהרגשתי ממנה תחושה לא טובה היא אמרה לי שכרגע היא לא מתכננת להשקיע בחיפוש בשבילי. איך אתם הייתם מגיבים לזה?
(אציין שעבר זמן ואני עדיין בהלם מהתגובה)
אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...
לק"י
אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.
(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).
אתה מספר שיש סיבה טובה,
אנחנו לא יודעים מהי.
סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.
למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה.
אבל אם הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה.
לק"י
נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.
אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.
אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.
אני בהלם!!
אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.
אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.
שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.
שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.
והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,
אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.
אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.
בהצלחה.
@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?
אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש
אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד
מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.
אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.
אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.
רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..
אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא
אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה
סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן
אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.
ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).
אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.
אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -
שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.
אם אין לה סיבה ..
תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב
אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור
והיא לא ראויה להיחשף בציבור
זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.
בטח לא אם שילמת מראש.
לק"י
ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.
(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).
יעל מהדרוםאחרונהשלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)