אני מציעה שתנסי ותראי. מן הסתם בעוד כמה ימים כבר יהיו לך תובנות. אם לא ייראה לך שזה לא מוצלח - תמיד אפשר לחפש פתרונות אחרים.

וגם קשה לדרוש מילד שמתחיל להתעניין בקורה סביבו, לישון כמו פעם כשהיה קטן.

מגיל חצי שנה רמת העניין שלהם בסביבה- עולה, וכך גם ביחס ישיר רמת העוררות שלהם.

לא צריך להלחם בזה, אלא פשוט להבין שכך הם פני הדברים

לכן: נראה לי שאם תנסי להרדים אותו, אולי תצליחי, אבל זה יהיה לזמן מועט.

מנגד אם תארגני לו סדר יום, כך שגם צרכיו יסופקו ויומו יהיה רווי בעניין, כפי שהוא מחפש

הוא יישן יותר.

לגבי התעוררות בלילות:

א. יכול להיות שקר לו והוא זקוק להנקה כדי להתחמם

או מנגד- שחם, בגלל אמצעי החימום שאנו מפעילים ולכן הוא מתייבש וזקוק להאכלה הזו.

כדאי לבדוק..

ב. יש גילאים שבהם הם חוזרים להתעוררות בלילה.

אפשר לנסות לארגן סדר יום.. וכך מחזורי השינה יסתדרו (בתקווה )

בהצלחה!

לדעתי.

לא יקרה כלום. לא צריך "בכח". רק לדאוג שאם הוא מתעייף - יש לו האופציה להירדמות על המקום שהוא נמצא בו.

אם ירגיש מאד עייף - יירדם.

ואפשר לשים על ידו, בקירבתך, כל מיני משחקים, גם קצת מוזיקה רגועה לפעמים והתייחסות מידי פעם. זה יעסיק אותו ויפנה לך זמן לעבודה.

אני לא סתם מחליטה להרדים אותו, אני מתחילה כשהוא מראה סימני עייפות, ואם הוא לא ישן שנ"צ- הוא עצבני.

והוא ממש לא מהסוג שנרדם תוך כדי משחק, צריך שיהיה בחדר חשוך, בלי יכולת לשחק עם כלום, ובמוזה הנכונה ואז בנס הוא מצליח להרדם לי בידיים או בהנקה ועוד נס אם הוא לא מתעורר כשאני מעבירה למיטה.. ואז הוא מתעורר אחרי חצי שעה.

בהתלחה רציתי לכתוב, שתינוקות צריכים המון שינה כדי להתפתח, אבל לכל כלל יש יצא מן הכלל, ואם הוא התינוק שצריך פחות שינה - אז יופי.

אבל התעכבתי והתעכבתי והתגובה ההיא כבר לא רלוונטית

אז התגובה שלי היא שהייתי ממשיכה לנסות ולמצוא את הדרך שהוא כן יירדם ויישן. אולי לצאת לסיבוב בעגלה, או במנשא, או לשבת איתו מול המחשב, או לשכב איתו מול סרט. לנסות כל פעם משהו אחר.

יום אחד אני אוציא ספר "כל השיטות להרדים ילדים" כל יום שיטה אחרת עובדת, וצריך לנסות ולנסות עד ששיטה מסויימת עובדת דוקא היום, או דוקא עכשיו (כי לפני חצי שעה עשיתי בדיוק את אותו דבר וזה לא עזר..)

מסתבר שגורלי כרגע הוא כל יום להשקיע 4-6 שעות בלהרדים אותו....

(וזה לא שכשהוא ער אני מתעלמת ממנו, אנחנו משחקים, ואוכלים, ושרים, ועושים המון דברים ביחד, והוא הרבה במנשא ועל הידיים- גם כשהוא רגוע ושמח.) 

נו בסוף הם גדלים - את זה אני יכולה להבטיח, ואני מקווה שיש בזה נחמה!

מצד אחד עייפות, מצד שני לא ממש רוצים לישון,

פשוט שמים במיטה כמה צעצועים, בובות, משחקים,

אור עמום יחסית אבל מאפשר משחק, והיא משחקת עד שהיא נרדמת לה(:

התוצאה- כל עוד אמא בחדר הוא ישחק, ולא משנה כמה עייף הוא יהיה (הוא כזה משחק ומדי פעם מוריד את הראש כי הוא עייף ואז מרים אותו וממשיך לשחק.. בכוח לא לישון) ואז כשיהיה עייף מדי, או כשימאס לו, או אם אמא לא בטווח עין- אז הוא מתחיל לבכות, ואם אין שינוי- עובר לצרחות היסטריות.

מה שכן- גיליתי שאם אנחנו יוצאים לטיול בעגלה אחרי שהוא עבר את השעה- זה הרבה פעמים מרדים אותו. מצד שני- הוא צורח עד שהוא מצליח להרדם שם.. (ורק טיול-טיול בחוץ, ורק אחרי שהוא עבר את השעה) בינתיים זה עבד ב5 מתוך 8 הפעמים שניסיתי  נקוה שיהיה מזגאויר טוב בזמן הקרוב.. 

(ואל תשמע לתפילתם של עוברי דרכים ושל אמהות עייפות...)

בהצלחה!!

כולנו איתך

מה אני עושה אם הוא נרדם לי ב7 בערב, אחרי שישן בבוקר שעה וקצת? 

כלומר- לא הצלחתי להרדים כל היום, ורק ב7 הוא התמוטט עייף כולו ונרדם.

(אני בדר"כ מתחילה בטקס שינה ב9..)

ואז הוא ישן עד כמעט 9, ועכשיו תנסו להרדים אותו.. הוא ערני ומלא מרץ 

פעם באה שזה קורה, להעיר אחרי שעה? ממש לא היה לי לב להעיר אותו, הוא היה כ"כ עייף לפני שהתמוטט..

ולמשוך אותו עוד קצת עד נניח 8..

ויש מבצע בגרופי על הספר לישון בלי לבכות: 50 אחוז הנחה..

שמעתי הרבה המלצות עליו

אולי יועיל לך?

מישהי אמרה שתביא לי אותו, רק שזה לא יצא אל הפועל..

טוב שהזכרת לי להזכיר לה

תודה

יצאה לו שן פתאום ללא התראה. אז אנחנו תולים בזה את כל הבעיות.... 

בעז"ה מקום לטוב..

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....