אשרי המאמין

הנה סרטון קצר ומעורר מחשבה בנושא:

יושב היום בכלא על זיוף מחקר רפואי

ומי שרוצה להמשיך להאמין למחקר שלו

טוב, אשרי המאמין...

מאות מחקרים נוספים נעשו בנסיון להגיע לאותן תוצאות, וקיבלו תוצאות אחרות.

המחקר אותו הוביל וייקפילד עסק בדיווח הממצאים הקליניים של תריסר ילדים שסבלו מהפרעה בספקטרום
האוטיסטי אשר לה נלוותה דלקת קלה עד מתונה של המעי הגס.

המחקר כולל את המשפט הבא: "לא הוכחנו קשר בין חיסון אדמת - חזרת - חצבת והתסמינים המתוארים... מחקרים נוספים נדרשים לבחינת תסמונת זו והקשר האפשרי שלה לחיסון".

לאחר פרסום המחקר של וייקפילד בכתב העת Lancet , אחד מכתבי העת המדעיים המכובדים בעולם, בית
החולים בו עבד וייקפילד, ערך מסיבת עיתונאים בה נשאל וייקפילד האם חיסון האדמת-חזרת-חצבת קשור עם אוטיזם. בתשובתו הישירה והזהירה אמר וייקפילד שהוא היה ממליץ להפריד חיסון משולב זה לשלושה חיסונים נפרדים, עם מרווח זמן של שנה בין אחד לשני, כאמצעי זהירות, עד אשר יתבצעו המחקרים אשר יבדקו קשר אפשרי שכזה .

כמה מחקרים אכן בוצעו מאז פרסום מחקרו של וייקפילד בהם ניסו החוקרים להפריך את הקשר שבין חיסון הMMR לאוטיזם. רובם ככולם של מחקרים אלו לוקים בניגודי אינטרסים, תכנון מחקר לקוי, מדגם בדיקה זניח בגודלו, או שאלת מחקר צרה מאד שאיננה מתקרבת לשאלה האמיתית: האם יש קשר בין חיסונים לאוטיזם.
מחקרים אלו, לדוגמא, התייחסו רק לחיסון אחד, ה MMR , ולא לכלל החיסונים. חיסון ה MMR ניתן לתינוק לאחר שקיבל כעשרים חיסונים אחרים. כמו כן, מחקרים אלו כלל לא בדקו קבוצת ילדים שאינם מחוסנים כלל.

מאמר בעברית הסוקר את הפרשה: http://www.hisunim.com/images/documents/wakefield/Wakefield.pdf

תרגום מכתבו של וויקפילד בנוגע לפרשה:

http://www.hisunim.com/images/documents/wakefield/Andrew_Wakefield-article.pdf

מהארכיון של כתב העת שבו הוא התפרסם, בעקבות ממצאים שהוא קיבל שוחד כדי להטות את תוצאת המחקר.

"במקרה של וייקפילד מונה פרופ' דניס מקדוויט. מקדוויט גם ישב בוועדה המייעצת בענייני חיסונים בשעה שאישרה
את חיסון האדמת-חזרת-חצבת, פלוסטריקס, כבטוח לשימוש. הוא עדין ישב בועדה מייעצת זו בשנת 1991 ,
כאשר השימוש בחיסון זה הופסק בכמה מדינות לאחר דיווחים רבים על תופעות לוואי קשות.

בשנת 2004 , דחה שופט בית המשפט העליון, סר ניג'ל דייויס, בישיבה בדלתיים סגורות, את עתירתם של קבוצת הורים לילדים אוטיסטים שהסיוע המשפטי שלהם הופסק. הפסקת הסיוע המשפטי, חודשים ספורים לפני הדיון בעניינם לאחר
היערכות של כעשר שנים, מנעה מקבוצה של כאלפיים מקרים להגיע לבית המשפט.

מאוחר יותר התגלה שהשופט דייויס לא הסגיר את העובדה שאחיו היה חבר מועצת המנהלים של יצרן החיסון, GlaxoSmithKline , הנתבע בפרשה. כמו כן ריצ'ארד הורטון, מנהל בכתב העת Lancet שמשך את מחקרו של וייקפילד מכתב העת השבוע, גם כן ישב באותה העת כחבר מועצת המנהלים של GlaxoSmithKline . לבסוף, לדר' סורנדרה קומאר, ראש ועדת הכשירות של ה GMC אשר בפניה הובא המקרה של וייקפילד, קשרים כספיים עם תעשיית התרופות לרבות
אחזקת מניות של... GlaxoSmithKline ."

כל הקשרים והכח שצריך כדי להשפיל מדען ישר אחד. אשרי המאמין.

כל צד מאשים את הצד השני באי-ניקיון כפיים. כל צד מפרסם ממצאים מחשידים שמהם אפשר להבין שמדובר כאן לא רק בעמדה עקרונית שונה אלא ממש במעשים פושעים. ולאדם הקטן בצד השני של המסך (אני, לפחות, לא יודעת עלייך) אין ממש כלים לבדוק מי דובר אמת ומי שקרן. ה' יראה ללבב.

מה עושים בינתיים? בוחרים למי להאמין...

ואף בחירה היא לא "תמימות" יותר מהשנייה. אחת מהן היא מן הסתם צודקת יותר, אבל איך נדע איזו?

לקרוא וללמוד עוד ועוד ולגוון שהמידע יגיע  מכמה שיותר מקורות.

אחר כך לערבב הכל בראש ובלב, ולקבל החלטה

ואז לא להפסיק ללמוד ולאסוף ידע, ולהחליט בכל רגע מחדש

במערכת השיקולים שלי יש מקום נכבד לעמדות של ארגוני בריאות בלתי תלויים (למשל ארגון הבריאות העולמי, משרד הבריאות הישראלי, איגוד רופאי הילדים האמריקני, יוניצ"ף...). זה לא שהם בהכרח הקובעים אבל --- מקום נכבד. אם גם ביניהם יש מחלוקות (למשל, גיל מומלץ להתחיל חשפה למוצקים. למשל, תנאי שינה בטוחים לתינוק), אני מפעילה יותר את "הראש והלב" כפי שכתבת, אבל אם כל ארגוני הבריאות שאני מכירה תמימי דעים באיזה שהוא נושא (למשל, הנזק מעישון; למשל, הצורך בשילוב מוצרי חלב בתזונה) - יש לי נטייה לחשוב שהם יודעים על מה הם מדברים, ושלא כל כך פשוט לגורמים אינטרסנטיים לסובב אותם. הגופים האלה לא מגבשים עמדה על סמך מחקר או שניים אלא רק על סמך מסה של מחקרים, ובפעמים שיצא לי להתרשם מקרוב - הם מפעילים מבחני איכות מאוד תובעניים, ומעסיקים את גדולי המומחים בכל תחום כדי לקבוע מה באמת אפשר להסיק מכל מחקר ומה לא, אילו תוצאות נחשבות מספיק חזקות ואילו לא וכו' וכו'.

ניסוי מחשבתי: נניח שאני מייצרת תרופה לחצבת, ולכן יש לי אינטרס שהחצבת תתפשט באוכלוסייה, והרבה יזדקקו לטיפולי. ונניח שאני לא אדם מוסרי במיוחד, ואין לי בעיה להטעות ולסלף, העיקר הרווח (מי שקשה לה עם קונספירציות, אני מבינה אותה - שלא תקרא, מבחינתי אני מרגישה צורך להציב את הקונספירציה הזאת מול אחרות שני נתקלת בהן לעתים קרובות) - במצב כזה, קשה לי מאוד להאמין שהייתי מצליחה לגייס את כל הכלים שאני צריכה כדי להטות את דעת ארגוני הבריאות (שוב, מסה של מחקרים שמתפרסמים בכתבי עת מקצועיים וגם אחר כך עוברים במסננת דקה, מאות אנשי מקצוע מהטובים בתחומם, מנגנונים לבלימת מקרי שחיתות). נראה לי שהייתי בוחרת דרך אחרת, קלה בהרבה: (א) הייתי ממציאה כמה משפטים קליטים וחסרי בסיס כגון "כידוע אי אפשר להידבק בחצבת אם האמא לא צרכה סמים קלים בהריון" או "חצבת הרי לא מסוכנת לבעלי סוג דם חיובי". במשך כמה חודשים הייתי משקיעה ושותלת את המשפטים האלה ברשת אלפי פעמים, באתרים שנים וזהויות שונות, זה מאוד לא קשה לעשות את זה, וזה בעיקר משתלם - מניסיוני הדברים האלה יוצרים הד, וסביר שתוך שבוע כבר אראה שיש לי הרבה עוזרים ומשת"פים-שלא-מידיעתם; (ב) הייתי דואגת שיתפרסמו איזה חמישה-שישה מאמרים מלומדים עם הפניות להערות שוליים בכל מיני אתרים ברשת. לכתבי עת מקצועיים לא הייתי מצליחה לחדור, אבל ברשת זה קל. חלקם יתפרסמו בזהויות בדויות, חלקם בעזרת רופא או שניים שאשחד, חלקם כי אולי יהיה גם איזה רופא פתי שיאמין ויתמוך, וישמח לפרסם בשמו. וזהו, האגדה תתפשט, ואני ארוויח מהמוני חולי חצבת. אני חותמת לך שזה מה שיקרה.

טוב, זה היה ניסוי מחשבתי קצת מגוחך. אני מתלבטת אם למחוק... אבל זה פשוט בא להמחיש לך למה בעיניי הגיוני יותר לתת אמון בארגוני בריאות מאשר בגורמים אחרים. לא אמון עיוור, אבל עדיין - אם כל ארגוני הבריאות תמימי דעים באיזה שהוא נושא, אני צריכה סיבה טובה מ-א-ו-ד כדי לחשוב שכולם טועים / משקרים.

בשקופית כתוב לך שמחקרים שנעשו ע"י אותם חוקרים סתרו את הקשר, אז את מאמינה להם או להם?

מתכות כבדות בגיל שאין עדיין מחסום דם-מח בכמויות הזויות - תינוקות רגישים נדפקים, זה ברור. לי, בכל אופן. 

לרפואה הקונבנציונלית ע"פ מחקרים מסודרים ברור מעל לכל ספק סביר שאין הצדקה ליחס קשר בין חיסונים לאוטיזם, ושהתועלת מחיסונים לבריאות החברה הינה חד משמעית.

מפה את יכולה להגיע למידע נוסף (תקציר בויקיפדיה, היתר בקישורים):

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F#.D7.97.D7.99.D7.A1.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.9D_.D7.95.D7.90.D7.95.D7.98.D7.99.D7.96.D7.9D

כמו שציטטתי בהודעתי למעלה מהמאמר (ומולץ לקרוא את שני המאמרים במלואם):

"כמה מחקרים אכן בוצעו מאז פרסום מחקרו של וייקפילד בהם ניסו החוקרים להפריך את הקשר שבין חיסון הMMR לאוטיזם. רובם ככולם של מחקרים אלו לוקים בניגודי אינטרסים, תכנון מחקר לקוי, מדגם בדיקה זניח בגודלו, או שאלת מחקר צרה מאד שאיננה מתקרבת לשאלה האמיתית: האם יש קשר בין חיסונים לאוטיזם.
מחקרים אלו, לדוגמא, התייחסו רק לחיסון אחד, ה MMR , ולא לכלל החיסונים. חיסון ה MMR ניתן לתינוק לאחר שקיבל כעשרים חיסונים אחרים. כמו כן, מחקרים אלו כלל לא בדקו קבוצת ילדים שאינם מחוסנים כלל."

(ומה המומחיות שעזרה לך להחליט למי להצביע בבחירות? )

זה להיות אמא

אני לא מסכים איתה בנושא זה (וגם בנושאים אחרים) אבל היא בהחלט יודעת על מה היא מדברת

אינני מחסנת בשנה הראשונה

אבל עדיין זה לא מסביר מי צודק...

אין אופציה לדעת רק ללמוד את החומר כל הזמן!

קרובי משפחה שלי.

כל הילדים הראשונים (4 ילדים , זה לא צחוק) שחוסנו הם היום במסגרות לחינוך מיוחד מוגדרים כ pdd (שזה על רצף האוטיזם ברמה זו או אחרת) האבא שמע על המחקר הזה ולמד אותו לעומק ואת הילדים הבאים הוא לא חיסן והם בסדר גמור ואפילו יותר מזה......

אני יודעת שזה נשמע הזוי

זה אמת לאמיתה

יש להם כנראה נטייה לזה במשפחה והחיסונים "העירו" את זה 

אני באנונימי מפאת כבוד המשפחה. כי הניק שלי לא אנונימי כאן

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....