למה הכוונה ב:"שנינו רוצים, אבל הוא לא עושה עם זה כלום"?

אם הוא רוצה, אז לכו על זה.

אם הוא לא רוצה, אז תיפרדו כבר.

אם הוא לא סגור על עצמו זה כבר יותר מורכב

כמה זה "תקופה ארוכה"?(אני מכיר זוג שאחרי שבוע וחצי של דייטים הם התארסו. פרק הזמן הזה היה ארוך מאוד מבחינתם)

את הבחורה הראשונה שהוא יוצא איתה?

משלב מסוים אפשר להתחיל ללחוץ, אבל קחי בחשבון שבדרך כלל אנשים לא מתפקדים טוב כשלוחצים עליהם. זה מתכון לא טוב במיוחד... אלא אם רוצים להיפרד וזהו.

נראה שאם באמת אתם כבר יוצאים הרבה זמן, שניכם רוצים להתחתן אחד עם השני ועכשיו אתם פשוט "נמרחים", כדאי לנסות להעביר לו איך את מרגישה עם המצב הנוכחי. אולי הוא מרגיש שנוח לו עם המצב הנוכחי, ולהתחיל להריץ חתונה זה מלחיץ אותו? אולי הוא מחכה שתקחי קצת יוזמה? ועוד ועוד... להמציא קונספירציות אפשר מעכשיו ועד שיהיה לי זקן לבן ארוך עד הברכיים ו-120 ילדים. רק שבדברים האלו יותר חשוב להישאר מציאותיים.

לעניות דעתי.

את בטוחה שהוא רוצה?

יכול להיות שהוא אומר שהוא רוצה..

כי הוא לא: לא רוצה".. אבל לא החליט עם עצמו לגמריי שאכן הוא רוצה..

אחות שלי מקוה בשבילך שהוא לא משקר אותך במילותיו...

ו..

 אולי גם הוא לא טיפוס יוזם?

אולי את צריכה לעשות בעצמך מעשה?

ו.. כמו שאמרו לפני: את הראשונה שלו? הוא בכלל בשל לנישואים? אולי הוא מפחד ואת צכה לעודד אותו?

ב"הצלחה רבה בעזרת ה!!!

והעיקר שלא תהיי בספק..

תראי, חתונה זה החלטה לא פשוטה. 

יכול להיות שיש לו כבר רגש, אבל הוא רוצה להכיר יותר טוב, להיות יותר בטוח.

אני הייתי פותחת שיחה בושא.

וטיפ חביב- אצלנו בעלי אחרי חודשיים פשוט בא והציע שכל אחד יגיד מה הוא חושב שהשני חושב.

זה ממש נותן ראיה טובה יותר, פתאום קלטתי איך הוא חושב שאני רואה את הדברים. וכל מני נקודות שעלו- כי לפעמים אנשים חושבים שהשני מתכוון לX כשבעצם הוא חושב Y.

אה, וכשאני החלטתי- פשוט ניסיתי להציע לו. (לא משנה שהוא הצליח להרוס הכל..)

מוזמנת לאישי בכיף

מותר לשמוע קצת יותר, איך ניסית?

בגדול- לקחתי אותו לים ותכננתי מה ואיך להגיד.

מה קרה אח"כ- חסוי 

באמת מצב לא נעים בכלל!

אני הייתי מאוד מתוסכלת מהעניין. בשלב כלשהו התחלתי לחשוש שאולי הוא סתם יוצא איתי כי טוב לו בסה"כ, אבל לא מוכן לקחת את זה צעד אחד (וגורלי) קדימה.

כבר לא האמנתי לו שטוב לו איתי ושרוב הסיכויים שהקשר יתקדם לחתונה, כי הוא כל הזמן דחה את עניין ההחלטה...

ישנן מס' אפשרויות לדחיית ההחלטה:

1) את הראשונה שלו / הרצינית הראשונה שלו => ייתכן שהוא מהסס אם זה לא מהיר מדיי להחליט עכשיו/אולי מתלבט אם יש עוד דברים שהוא צריך או רוצה לבחון לפני שמחליטים באופן רשמי/חושש מהצעד הגדול הזה (להתחתן זה לא עניין פעוט ...).

2) אם יש לו מקרה של גירושין במשפחה (הורים גרושים/נישואים שניים, אחים שהתגרשו ל"ע וכד') => זה עלול להרתיע אותו מלעשות את הצעד הזה עכשיו, ולשכנע אותו לצאת עוד כדי להיות ב-100% שאת "האחת" שלו (כאילו שיש 100% ).

3) ייתכן שהוא פשוט צריך את הזמן שלו.

את ב"ה כבר הגעת להחלטה, אבל הוא צריך עוד טיפה זמן כדי להיות שלם ב-100% עם זה.

[אני בטוחה שגם את לא רוצה שהוא ישר יציע לך, ורק אח"כ יתחיל להתלבט ול"ע לבטל....]

אני יודעת שזה קשה (!!!!!!!!!!) ליישם, אבל תשתדלי להיות סבלנית ולתת לו את הזמן שצריך.

מי כמוני יודעת עד כמה זה קשה (לוקח לי מעט זמן יחסית עד שאני מגיעה להחלטה... וזה לא כי אני פזיזה או משהו ... רק לפעמים ).

אם את משוכנעת שאיתו את רוצה לבלות עד סוף ימייך - תשתדלי ליהנות מהבילוי שלך איתו עכשיו, אפילו שאתם רק מדוייטים ולא מאורסים/נשואים. אי"ה כשהוא יהיה מוכן - הוא יציע.

אם לא תהיי בלחץ - זה יגיע מהר מהצפוי (ככה יועץ זוגי אמר לי פעם).

שיהיה הרבה הצלחה!!!!

בעז"ה מה שצריך לקרות - יקרה! סמכי על רבש"ע 

בשורות טובות!

הסביות הגיוניות, אבל אני עדיין בטוחה שזה פחד לקפוץ למים.

אני מנסה להיות סבלנית,

אבל למה זה לא ברור שהוא זה שצריך ליזום את זה ולהציע נישואים?

למה הוא רואה את זה כמובן מאליו?

האם יש משהו מונע?

משהו מפריע לך בי?

ולהתכונן שאולי תשמעי משהו מציק מעט

ואולי הוא פשוט לא מספיק קולט שאת רוצה אז הוא חושש להתקדם ולקבל סירוב

אני גם נתתי לבעלי דחיפונת "קטנה"

אומר שהכל ברור לו, אבל לא עושה כלום

ובכלל-מה זה דחיפונת?

הם לא יודעים שהם צריכים להציע?

אבל אולי הוא לא בטוח בכלל שאת גם בעניין? את אמרת לו במילים מה את חושבת ומרגישה?

מה זה דחיפונת? להעלות את הנושא. לשאול אותו מה הוא חושב על הקשר, איך הוא מרגיש בינתיים, מה שנקרא "שיחת יחסינו לאן" 

או אפילו- לפתוח בצד ההפוך, כמו שכתבתי למעלה- שכל אחד יגיד מה הוא חושב שהשני חושב.

לא חכם להכנס למשחקי תפקידים, המטרה שלך היא לדעת מה קורה, או שהמטרה שלך היא שהכל יתנהל "לפי הספר"? גם אם זה התפקיד שלו באותם חוקים לא כתובים- זה לא הלכה למשה מסיני. מותר לך (וכדאי לך) לפתוח את הנושא ולראות לאן זה ילך- כולל פתיחות שלך, בלי לפחד. ואם אחרי שאת פותחת את הנושא הוא עדיין לא מציע- אז תגידי את- "מה אתה חושב הלאה? לאן ממשיכים מכאן?" 

אם אשתי לא הייתה דוחפת לא יודע מתי ואם זה היה נגמר.

תמיד קשה לי לקבל החלטות והחלטה כזאת גורלית הייתה נראית ממש בלתי אפשרית, הרי זה עד 120 ואיך יודעים שזו ה"אחת" וכו' וכו'. לכן אשתי פשוט אמרה לי מה היא חושבת על הקשר ומה דעתה וביררה אם גם לי נראה. וב"ה טוב לנו!

עד היום היא מחכה להצעת נישואים..

העיקר התוצאה

חבל לבזבז זמן למשחקי כבוד ולכל מיני כללים ותפיסות.

שאת במצב של הרגשת חוסר אונים..

מצד אחד- רוצים ממש לשתף, ולפרוק, ובמקרה הזה- גם לגרום לו לזוז!

מצד שני..

הפחד להלחיץ, שזה לא במקום וכו'...

מובן לגמרי.

מה יכול לגרום לו להתעכב?

כמו שאמרו- כלמיני דברים!

לענ"ד זה לא מה שמשנה.... כדאי דווקא לתת לו את הזמן שיפנים ויכיל את הקשר יותר. (כמובן שאת יודעת איזה צעד ענק זה- אך הסבלנות כאן היא נחוצה עד הכרחית...)

יש מקום לדבר איתו ולשאול בכלליות על המצב ואיך הוא מרגיש בעניין, אבל לא יותר מזה...

בע"ה אחרי שהוא יחשוב על זה עוד- תבוא ההחלטה הכי טובה...

בשורות טובות!!

אני חושבת שאת צריכה ליצור שיחה בה הכל נמצא על השולחן, הדבר השני החשוב ביותר שלמדתי כשיצאתי עם בעלי - וכל הגברים, אם לא רובם המוחלט יעידו - שהם לא מבינים רמזים. נקודה. צריך להסביר להם הכל ולא לרמוז כי הם פשוט לא מבינים... בהצלחה רבה ובשורות טובות =)

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).