קודם כל - הרבה מזל טוב. שתהיה לך הרבה שמחה, קיבלת מה' תינוק (מקווה שבריא) וכנראה שאת נועדת להיות האמא הכי טובה בשבילו. "לדעת להיות אמא" זה לא דבר שנולדנו איתו. יש אינסטינקטים אבל יש לנו גם הרבה מה ללמוד! כולנו צריכות להיעזר הרבה מאוד בהתחלה - בצוות ביהח, בבעל, בהורים ובכל מי שאפשר (בטח שהאחות יודעת לתת מטרנה, היא עושה את זה שנים...). אל תשכחי שאת גם אחרי סוג של טראומה פיזית! הגוף שלך ככ חלש, זה מוסיף על כל הקושי והעייפות. בקשר להנקה - אחרות מבינות יותר ייעצו לך. אני רק אייעץ לך לא להתייאש, להתעקש על יועצת הנקה, שווה אפילו בפרטי, כי ההתחלה היא מאוד משמעותית, אין סיבה שלא תצליחי להניק אבל הרבה אימהות מסתבכות עם ההנקה, אין לך מה להרגיש לא טוב עם זה. אחותי בלידה רביעית לא הסתדרה עם ההנקה והייתה צריכה לתת מטרנה, ואני מדברת איתך על אמא מהממת שכל היום בבית עם הילדים והיא הכי בריאה בעולם... אז מה שיהיה יהיה לטובה, אבל כן כדאי להשתדל ללמוד על ההנקה מיועצת. עכשיו ראיתי שכתבת שתקחי יועצת הנקה אישית. מעולה! יהיה בסדר בעז"ה. הכל יבוא לאט לאט, הכל יגיע בעיתו, גם התחושה של "לדעת להיות אמא". תפרגני לעצמך! את יולדת, הבאת את הילד הזה לעולם במאמצים אדירים! כבר עשית ככ המון בשבילו. ובעז"ה תמשיכי להיות הכי טובה בשבילו. בהצלחה רבה יקירתי!

מחילה שאני עונה לך.

אבל ראיתי שזה ממש דחוף לך (בד"כ יש כאן פורום "הריון ולידה" ותוכלנה לעזור לך).

אז בתור מי ש"עבר" כמה וכמה לידות, וביתו ילדה רק לאחרונה.

א. בשלושה ימים ראשונים, תינוק לא ממש "אוכל", כך שלא צריך להתרגש יותר מידי.

ב. המוגלובין7, מגדיל את הרגשת החולשה וממילא גם קצת את תחושת ה"בעיה". אל תדאגי - את תתחזקי, ותרגישי אחרת לגמרי.

ג. את לגמרי אמא! הרי ילדת אותו - כל הכבוד. "מטרנה" לא עושה אותך פחות אמא...

ד. האחות נותנת בקלות - כי היא מנוסה..  חכי קצת, זה ילד ראשון - את תתרגלי ועוד תצחקי על זה..  חוץ מזה - את אחרי לידה. מותר לך קצת לנוח. תנוחי..

ה. אל תדאגי - את תצליחי להאכיל אותו עוד הרבה זמן.. זה סתם פחד ראשוני, בגלל החולשה ובגלל השינויים שכל המערכות עוברות אחרי לידה.  רק מהדאגה שלך להיות אמא טובה - אפשר לראות שתהיי אמא מצויינת..

ו. אבל מה שהכי חושב - זה להתעודד. אם את תבכי מרוב חששות, את רק מחלישה את עצמך. תגידי לעצמך - כמה שאהיה יותר רגועה, כך אתחזק יותר ויהיה לי יותר כח גם לטפל בתינוק. 

תתחזקי, תשמחי. מזל טוב

ותדאגי שיעזרו לך להעלות את רמת ההמוגלובין...

מזל טוב נשמה!!

תשובות אני מניחה.

בכל מקרה  כמו שכתבו בימים הראשונים הם לא יונקים כ"כ הרבה. זה שהוא בוכה זה עוד לא אומר בהכרח שהוא רעב.

בטח שיועצת בבית תוכל יותר לעזור לך.

ברור שתצליחי להניק.תדאגי לשתות ממש המון ולקחת ברזל שיהיו לך כוחות. יש ברזל נוזלי שנחשב שנספג יותר טוב- אולי כדאי שיקנו לך.

תצטיידי גם במשחת לנולין להנקה אם יהיו לך סדקים או יובש.

האחיות מצליחות לתת לו כי זה המומחיות שלהן. שמתי לב שלא משנה איזה כמות הן תמיד יצליחו לדחוס לתינוק הכל. זה לא תמיד כזה טוב להעמיס אותו במלא אוכל. לפעמים זה יכול להיות יותר מדי ועומס מיותר בישבילו.

דרך אגב יש בבי"ח לפעמים יועצות טובות ולפעמים לא כ"כ. אז צריך לקחת בערבון מוגבל.

שמתי לב שכשנמצאים בבי"ח יש מן "לחץ" כזה שמוקרן קצת מהצוות וגם מהסתכלות על היולדות האחרות שהתינוק יאכל הרבה ושיהיה רגוע ושיעלה מיד במשקל וכד'. הרבה פעמים אין לזה הצדקה אמיתית.

כשמגיעים הביתה יש יותר הזדמנות להסתכל על העניינים באופן רגוע יותר. לא הכל מסתדר בימים הראשונים. תינוקות בוכים ככה זה.

יהיה בסדר.

אף אחד מאיתנו לא נולד כשהוא יודע הכל, וכולנו לומדים כל הזמן, והלוואי שלא נפסיק ללמוד עד נשימתנו האחרונה.

דבר ראשון שיהיה בנחת השחרור היום, ותחזרו הביתה - כבר תרגישו יותר טוב בע"ה!

המון פעמים ההנקה לא הולכת בקלות בהתחלה - בשביל זה בדיוק יש יועצות הנקה, וזה רעיון מצוין לקחת יועצת הנקה בשלב הזה. את רואה - את כבר יודעת מה טוב לעשות ומקבלת החלטות נהדרות בתור אמא

המוגלובין 7 זה ממש נורא נמוך! העניין הזה בטיפול??? זה בטח לא עוזר לך מבחינת כח והרגשה טובה, שאת זקוקה להם בתור אמא חדשה! בבקשה תשאלי שוב ושוב אם זה תקין, ואיך אפשר לטפל בעניין הזה במהירות.

בע"ה תצליחו לעלות על דרך המלך כבר בקרוב , ומאחלת שגם אם העבודה תהיה קשה, תצליחי לראות כל הזמן את האופק ואת השיפור, ואת כל הטוב בבקשה תמשיכי לעדכן - ואשמח מאוד להיות בקשר (גם בטלפון: 0544612951 אני לא יועצת הנקה מקצועית, אבל עברתי הכשרה של תומכת הנקה (מספר ימים של הכשרה - זה לא מספיק לעזרה במקרים כמו שלך) ואני  מעודדת מקצועית! ). שיהיה שבת שלום!

את נשמעת בול אבל בול כמוני, לפני כמה שבועות...

קודם כל- את נהדרת ואמא נפלאה, ואת הכי נורמלית בעולם!!!! מזל שיש את הפורום הזה לשתף אחרות, כי לא כולם מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ, אבל אני חושבת שאת עוברת מה שכל אמא טריה חווה.

 גם אני בבית חולים הייתי בהיסטריה על ההנקה, ולא יכולתי לחשוב על מטרנה כאופציה, בכיתי מלאאאא, והרגשתי גם שאם יועצת לא תהיה איתי איך אצליח? וכו'.. קודם כל בשביל להצליח בהנקה כמו בכל דבר בחיים, צריך להאמין בעצמנו שאנחנו יכולות, ולהירגע, הקב"ה נתן לנו את הכח הזה להתמודד, התינוק שלך לא נולד לשום אמא אחרת בעולם, את יודעת למה? כי ה' בחר אותך בשביל להיות לו לאמא, כי את הכיייייי טובה בשבילו.

התחושה הזאת של האחיות מצליחות בשניה בתינוקיה ולי זה לא הולך, היא ככ נורמלית, תחשבי על זה הן עושות את זה כמו סרט נע, 1000  פעם ביום, ואת עושה את זה פעם ראשונה. אז ההתחלה קצת מסובכת, אבל את לא מבינה איך זה משתפר, פשוט ניסים שהקב"ה שולח.

אל דאגה בקשר למטרנה- את לא אמא לא טובה, ואת תצליחי להניק אותו, האמיני בכך. הוא חייב לאכול כרגע ואת חייבת להירגע, זה לא יגרום לכך שהוא לא ירצה לינוק, הוא הכי רוצה בעולם לינוק כמו שאת הכי רוצה להניק. זה לא רק אוכל בשבילו, זה פינוק וחום אצל אמא שהוא שומע כבר חודשים ומכיר ואוהב!!

המלצתי- קחי יועצת הנקה אישית כשתשתחררי, בנתיים לכי ליועצות הנקה כמה שאפשר בבבית חולים, והכי חשוב- אל תבהלי!

את עוברת תהליך טבעי ונורמלי, ונודה על האמת- קשה, אבל ניתן להתמודד עם אמונה ובטחון בעצמנו!

תגידי לעצמך במילים- אני אמא טובה, ואין אמא יותר טובה בעולם בשביל התינוק שלי! לי זה ממש עזר. 

את לא מבינה איזה סרטים היו לי, וב"ה כבר כמעט חודש שתינוקי יונק בלי מטרנה בכלל, אמנם לא תמיד הכל חלק, אבל מקבלים הכל באהבה (מנסים.. כן? )

את מדהימה, אני בטוחה בכך, אם לא היית כזו לא היית כותבת את הדברים הללו!!

בבקשה אל תקחי ברצינות מה שאומרים לך על הנקה בבית יולדות.

הן ממש לא בעניינים.

כשהתינוק נולד נפח הקיבה שלו שווה ל-7CC (כפית). הוא לא צריך יותר מזה. אפשר לדחוף לו יותר, וזה מה שעושים בתינוקיה, אבל האם זה לטובתו? בכלל לא.

שיהיה לכם בנחת, ואל תיכנסי לשום סרטים! כל החיים לפניכם לנסות, להצליח, לטעות, לנסות שוב, ללמוד, וכן הלאה בכל התחומים, בכל יום דבר חדש ב"ה!

מצטרפת למרגיעות.

מנסיוני: מטרנה לא יכולה להרוס כלום בימים הראשונים .זה לא אבוד בכלל, גם אם במשך כמה ימים יאכל רק מטרנה - זה גיל מספיק קטן כדי שהתינוק  (וגם הגוף שלך) יצליחו להתרגל להנקה מחדש. אז אם נראה לך שזה יעזור - בבית בנחת שלך תזמיני יועצת הנקה פרטית.

גם אני חוויתי את התחושה הזאת של חוסר אונים אחרי לידה ראשונה, הבושה כשמבקשים מהאחות עזרה במשהו שלוותיקות הוא טבעי, והמבט שלה שמשדר "מי נתן לך רישיון להיות אמא..."  אל תקשיבי לאנשים כאלה... ה' נתן לך את התינוק ולא לה.

טפלי בעצמך זה מאד חשוב, אל תרגישי אשמה אם לפעמים זה שניגש לתינוק הוא לא את אלא בעלך \אמא שלך\ מישהו אחר שעוזר לך. ואפילו אם משלימים לו במטרנה מידי פעם אם את לא מסוגלת. ההתאוששות מהלידה מאד חשובה וזה לוקח את הזמן שלו (ואם התפרים רבים \ בעייתיים זה לוקח יותר זמן..). אל תדאגי את ממשיכה להיות האמא היחידה שלו,והוא יאהב אותך. [ואפילו... (הרהור כפירה) אם לא תניקי אותו בכלל! אז אל תוותרי על ההנקה, אין שום סיבה, אבל תזכרי שגם אם זה יקרה זה לא סוף העולם - זה יעזור לך להירגע מההיסטריה.]

אחרי שתתאוששו קצת בע"ה תתחילי להנות ותרגישי כמה זה היה שווה.

ה' ישלח לך רפואה שלמה וכוח נפשי וגופני!

כשהייתי בבית חולים התינוק שלי כמעט לא אכל.

אמרו לי כל הזמן להעיר אותו כדי שיאכל, אבל הרגשתי שאני סתם מתעללת בו כי הוא נראה רגוע ושמח.

בסופו של דבר הוא בקושי ירד במשקל לפני השיחרור!

ועוד נק' חשובה - חשוב לשים לב שהתינוק יונק טוב, אבל (!) נכון שאומרים שתינוק אמור לינוק לפחות רבע שעה, אבל יש גם יוצאי דופן!! הבן שלי לא היה יונק יותר מ-5 דקות והוא עלה מאוד יפה במשקל!

את אמא נהדרת!! עוד כמה שבועות כבר תרגישי הרבה יותר רגועה ו"בעניינים"!

כולנו מתחילות בחוסר ודאות..

מזל טוב!!קודם כל!!

אין יאוש בעולם כלל!!!!זה חויתי על בשרי....עד גיל 3חודשים ניסיתי להניק...ומגיל 3 חודשים הוא התחיל לינוק...

אבל לא עלה במשקל...

ועכשיו בגיל 6 חודשים...פתאום בדרך ניסית מתחיל לעלות בעז"ה!...

מוזמנת לאישי לקצת עידודים ובירורים!

הייתי בדיוק ככה!!

א. זו לידה שניה ושמתי לב שביומיים הראשונים הילדים שלי לא מוכנים לאכול!

ב. תשאבי!!כדי שהגוף שלך יקבל את ה"איתותים" שהוא צריך ליצר חלב.

ג. תנסי להניק עם פיטמה מלאכותית. זה לפעמים קל יותר.

בהצלחה ענקית!!!!!!!!

ותזכרי שאין כמו אמא בעולם!

בס"ד

את אמא נפלאה!! זה  שזה כל כך מציק לך מעיד על המסירות שלך וזה נפלא!

ולעצם העניין-

אם ילדת לפני יומיים את אמורה להשתחרר בקרוב, נכון? הייתי ממליצה לך לקחת יועצת הנקה פרטית שתשב איתך אחד על אחד בנחת, יש דרך קופ"ח.

למה הוא לא מצליח לאכול אצלך את המטרנה? יש מצב שהוא פשוט מריח את החלב שלך וכמובן שזה יותר מגרה... אז באמת כדאי שתהיי בקשר עם יועצת הנקה.

יחד עם התינוק- נולדת גם אמא! אמא לא נולדת אמא... אמא "נהיית" אחרי שיש תינוק... לאט לאט תלמדי אותו, וזה נורמאלי לחלוטין!

גם אצלי בבת הראשונה אני לא הצלחתי להרגיע אותה ורק ההורים שלי הצליחו... [בעלי היה בצבא והייתי אצלם אחרי הלידה] וזה נורא ביאס אותי- מה אני כזו גרועה שלא יודעת להרגיע את התינוקת שלי?? אבל כן מסתבר שלחץ וחששות מקרינים על התינוק... ועכשיו בילד שני ב"ה אני הרבה יותר רגועה ויודעת שגם לו מותר לבכות לפעמים... אז הרבה יותר קל.

נשמה, שיהיה לכם הרבה מזל טוב, קחי נשימה עמוקה כי את נכנסת לעולם הקסום של ההורות שאין יפה ממנו בעולמות כולם!!!

תרגישי טוב.

שלום לך חדשה דנדשה,

אני מצטרפת לכל הנאמר פה,

ומעוניינת לשלוח לך חיבוק ועוד כמה מילים- 

כשילדתי את ילדי השישי, פשוט לא הצלחתי להניק אותו!!!!!! הוא לא רצה, הוא בכה, בכיתי יחד איתו ו....אוף! זה היה מעצבן!

אחת האחיות אמרה לי שאולי הוא מותש מהדרך שהוא עשה לעולם והוא פשוט עייף ואין לו כח ליניקה!

היא אמרה לי שבקבוק יותר קל לתת גם כשהתינוק ישן, לעומת הנקה שיותר קשה.....

לכן החלטתי לפרגן לשנינו וביקשתי שבלילה וכאשר אני לא מצליחה להניק - הם/אני ניתן לו בקבוק.

החלטתי שכדאי שהוא יתאושש לו לאיטו ושאני לא אשקיע אנרגיות על תסכולים.

(ובלי קשר לרצון שלך להניק - בעיני חשובה עצם ההחזקה והמגע - וזה אפשרי גם עם בקבוק...)

בקיצור - שנינו נרגענו ולאט לאט הוא התחיל לינוק.

ניסיתי להקשיב לו ולמסרים שהוא מעביר לי, 

ניסיתי להשמיע לו את המסרים והבקשות שלי ובסוף הסתדרנו אחד עם השני ועם ההנקה....

בהצלחה!

זה באמת אחד הדברים הקשים, תינוק ראשון. גם אחרי לידה ראשונה, גם תינוקי קטן שלא נותן לישון כמו שצריך, ועוד להניק... טירוף, אין ספק. אבל ה' נותן כוח להכל, לאט לאט.

לגבי הברזל- עצה ששמעתי מדוד קאפח ונשמעת די טעימה: לטחון ולערבב (לא את!! אמא שלך או בעלך!! את צריכה לנוח!!) 100 גרם של: תמרים, שקדים, אגוזי מלך, אגוזי ברזיל, דבלים וצימוקים (נראה לי צימוקים...). לאכול כף כמה פעמים ביום עד שגומרים את כל הכמות.

אגב, תמרים יוכלו לעזור לך גם למניעת עצירות שאופיינית לאחרי לידה.

גם אם בביה"ח הוא אוכל מטרנהזה עדיין לא אומר שהוא לא יינק...

גם בלידה הקודמת וגם בלידה הנוכחית הילדים שלי אכלו בבית החולים מ טרנה ביומיים הראשונים ורק אחר כך התחלתי להניק.

דבר שני-את אחרי לידה! הגיוני שהגוף שלך צריך לנוח...

זה שאת לא מצליחה להניק או שהוא לא מצליח לינוק זה לא אומר שאת אמא גרועה!

תאפשרי לעצמך את המנוחה הזו. בבית יהיה קשה יותר לנוח... לא יקרה כלום אם בעלך יתן לו תחליף חלב מדי פעם ואת תנוחי..

אולי תנסי ארוחה אחת הנקה וארוחה שניה מטרנה?

או אולי להתחיל ארוחה בהנקה ולהמשיך אותה במטרנה?

שוב-בלי לחץ.

הסיבה שהוא נרגע אצל בעלך ואצלך לא היא כי הוא מריח ממך את החלב ורוצה לינוק.

אל תילחצי!

תנוחי, תירגעי, תתחזקי, תקחי ברזל...

יהיה בסדר! עוד תראי שהקטן הזה ירצה רק אותך

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...

תפני לעורך דין.

לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.

אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.

אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!

תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.

תודה רבה. יום טוב.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.