אני לא מתחרט על כך

שבת שלום

היה מסע באמת חזק. העלה בי את המודעות לנושא ואת הגאווה במדינה היהודית שלנו.

דווקא מצטער שלא כתבתי יומן מסע ותיעדתי יותר כדי שהרשמים יישארו לאורך השנים.

לצערי הזכרונות כבר מתעמעמים (אוי הזִקנה...), נשאר לי רק הרושם הכללי (החזק!) וחבל.

הסבר: בגלל שקשה לי מדי עם זה שהמשמעות היא ייצור מקומות עבודה למקומיים...

ששונאי ישראל ירוויחו מתיירות בעקבות מה שהיה...

ראש הישיבה שלי, שזירז אותנו לצאת לפולין -

אוחז כרבותיו שמותר לצאת (לא היה לי רב אחר אז),

אז הסיבה ההלכתית לא שיחקה תפקיד אצלי...

אני מסכים שהפסדתי חוויה עוצמתית.

לא מתחרט וגם לא כ-ל אחי... [5]

אז זה בכלל לא עלה לדיון.

אני יצאתי. כמובן .

טיימינג מתאים מאוד. חוויה מבגרת, מדהימה ומחברת.

מכניסה אותך לפרופורציה ומחברת אותך לשרשרת הדורות. 

---

וגם, יצאתי למסע שורשים בהונגריה. משפחתי. עם ההורים וסבא. בכיתה ד' (!!)

וכן, גם יצאתי למסע 'משואה לתקומה', מסע בארץ כ'תחליף' לאלה שלא יוצאים.

וכל אחד מהם היה מבורך וחשוב.

---

ותתפלאו, נורא התבלטתי אם לנסוע לפולין או לא. אבל כשהגעתי לגיל היה ברור לי שאני לא מוותרת.

ממש לא מתחרטת.
אני לא יוצאת מהארץ בע"ה.

והאמת רוצה לצאת שוב אבל בלי כל הקטע של השואה

אלא לראות את יהדות אירופה/פולין שהייתה אז.....את בתי הכנסת וכו'

ובעיקר את כל הקטע החסידי........

מבחינה רגשית אני לא בנויה לזעזועים כאלו

מבחינה אמונית אני לא חושבת שככה בונים תודעה יהודית או תודעה כלשהיא

מבחינה שכלית אני חושבת שטרנד חינוכי שעולה הון הוא דבר לא חינוכי בעליל, וראוי לציבור למרוד נגד מוסכמות שהציבור לא יכול לעמוד בהם

אילו היה מסע למחנות שהנאצים ימ"ש הקימו בארצות צפון אפריקה- גם אז לא הייתי משתתפת במסע

(ולא בגלל שורשי המשפחתיים. שאינם מאף אחת מיבשות אלו)

באמת הספיק לי להיות ביד ושם כדי להרגיש מחוברת ולא  הרגשתי צורך לטוס עד לשם כדי להתחבר.

שנית, אני לא רואה בזה משהו חיובי כ"כ בעקבות סיפורים הזויים של תיכוניסטים שסיפרו חוויות מהמסע.

בשלב ההוא של החיים- קרי, י"ב, לא הייתי יוצאת,

היום, ישמצב שכן.

לק"י

מצידי- לא אכפת לי אם יוציאו או לא.

אין הרבה תשובות כאלה מקוריות..

אצלינו לא הוציאו, אז הצטרפתי בשלב יותר מאוחר לאחי,שאצלו כן הוציאו.

ממש לא מתחרט,היה שבוע חשוב בונה ומלמד. וחוץ מזה אצלינו כל הנכדים של סבא

(ניצול שואה) יוצאים.

חושב שהטיימינג שלי, שכבר הייתי בישיבה, ולא בתיכונית,הוא יותר טוב ונתן לי להפיק יותר.

בתור הדרכה להמונים (שאין להם היסטוריה משפחתית כמו שלי)-אין לי דעה חד משמעית בנושא

צדדים לכאן ולכן..

אני ממש מתנגדת ליציאה מהארץ בדרך כלל.

וגם נורא קשה לי לעזוב- במיוחד כשזה למטרה כזאת.

ובכל זאת- קיבלתי דברים לחיים מהשבוע הזה שאני בטוחה שלא הייתי מקבלת רק ממסע שורשים פה בארץ.

זה השפיע עלי מכיוונים שבכלל לא ציפיתי לפני. וכשחזרנו כולנו הסכמנו פה אחד- שאי אפשר להסביר את מה שעברנו למי שלא יצא.

(ואנחנו היינו שכבה מאוד מגוונת שבקושי הסכימה בדרך כלל- ובכל זאת לא הייתה אחת שהתחרטה על זה שהיא יצאה...)

יש לי עוד הרבה שאני יכולה לחפור בנושא, אבל נסתפק בזה...

אבל מי שכבר יצא אז גם פחות נורא לו לא לצאת

אז נכון לא אצא לטיול במזרח או בסגנון

אבל למסע שכזה כבר הרבה פחות היה אכפת

וחוץ מזה היה לי חשוב להכיר את ההסטוריה של סבא שלי

 אתה לא מפסיד

בדקתי

אין בחוצלארץ כלום שווה את זה

(מלבד סבתא שלי, כן?)

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף 

תודה

זה היה תקופה שבדיוק העלו את המחירים וזה עלה הון עתק.

ויתרתי למרות שממש רציתי.

ואני לא מתחרטת על זה! אני חושבת שיד ושם מספק תחליף ראוי ביותר.

בעזהי"ת.

חצי מתחרטת וחצי לא.  נראלי שבגדול אני מרוצה מההחלטה...

זה לא גלותי? לקבל עוצמות מצרות ורעות העבר?

לבינתיים בחלום, לטייל בארץ ישראל, לאורכה ולרוחבה, אח"כ איסע לטייל בפולין,

(ברור שזה לא לשם טיול, גם הליכה לאורך ולרוחב ארץ ישראל זה לא ממש לשם טיול...)

גם יד ושם מתעד את זה בצורה מופלאה.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי