אין לי מושג מה קרה שם, ביניכם, אבל באופן פשוט - אחרי שנפרדים, כדאי להמשיך הלאה. כשנפרדים, יש לזה סיבות בדרך כלל. והסיכוי שהן לא יהיו קיימות עוד מעט לא גבוה במיוחד.

צדיקה, אנחנו יהודים, מה שנותן לנו את התפקיד "כלים של אלוקים". אין דבר שאין לו סיבה בעולם הזה לגבינו, אבל לא בטוח שהסיבה היא בשבילנו. אני בטוח שנפגשתם ועשיתם יחד משהו בעולם, אבל מי אמר שאתם צריכים להמשיך לעשות בעולם ביחד? מי אמר שזה יהיה טוב - לכם, לאלוקים, לעולם?

תאמיני, אלוקים רוצה בשבילנו רק טוב! ונכון, לפעמים קשה לנו לראות את הטוב שבמה שקורה לנו - אבל בסוף, אחרי שאנחנו עוברים הלאה ויכולים להסתכל על זה אחורה, בתור משהו שעבר, אנחנו מסוגלים כמעט תמיד לראות במה זה עזר לנו לגדול ולהפוך לאנשים יותר שמחים, יותר טובים...

אני משער שרובנו מכירים לפחות זוג אחד שבו האשה החליטה שהיא רוצה "אותו" כבעלה, וכיום הם נשואים. אבל מי מבטיח לך שאת גם תצליחי לעשות את זה? ומעבר לזה, איזו ערובה יש לך שאלו יהיו נישואין טובים ובריאים?

בסוף - כמו שאומרים הברסלברים - יהיה טוב. רק תני לאלוקים להוביל אותך. עד כמה שזה קשה ומייסר כרגע.

בסוף זה ישתלם.

סתם כך אחרי שנתיים הבחור אומר שאתם לא מתאימים?נשמע לי מוזר!

וכן...זה נורא מבחינתך להמשיך לחשוב שהוא יחזור ויהיה טוב.

כי זה סתם יהיה לך יותר קשה!

את צריכה לנסות בכל דרך שהיא לשכוח אותו!

להמשיך להכיר בחורים  שייראו לך חמודים ולאט לאט זה יישכח ממך..

אני מאמינה שקשר של שנתיים זה לא יהיה קל!אבל לאט לאט!

את יכולה ללמוד מכל זה...

אם לא הייתם שנתיים הכאב היה פחות כואב!

אגב..למי שיש אמונה גדולה-

יכול לומר לעצמו..למה הקב"ה עשה לי את זה?מה אני לומדת מזה?

מה הוא רוצה להראות לי בזה?

מה היה יכול לקרות אם הייתי מתחתנת איתו?

או שהוא פשוט רצה להראות ששנתיים לא שייך להשאר עם מישהו...

תחשבי על זה!

ותאמיני בעצמך שאת יכולה לשנות את זווית הסתכלותך ואת תצליחי!!

למה הם צריכים לסבול בגלל שהיא סובלת?

הדבר דומה לבחור שכדי להחליט אם הוא בשל לנישואין הוא יוצא לדייט..

אם אתה לא יודע אם אתה בשל אז שב בלול!

למה לסבול?

מי אמר שהיא תסבול אם היא תצא?

את זה רק היא יכולה לומר ולהרגיש!

כלומר, אם היא תצא עם בחורים אחרים כשהיא לא מסוגלת לפנות מקום בתוכה למישהו אחר מלבד זה שנפרד ממנה זה יהיה ממש לא הוגן כלפי אותם בחורים.

מבין את הקושי, גם לי זה קרה, לא אחרי שנתיים אבל פתאום מרגישים אחרת כשרואים מישהו אחר

ולגבי הבחורים שהיא תצא איתם?

קודם כל יכול להיות שזה כן יצליח והבחורה תראה שפתאום היא לא חושבת עליו כמו פעם ואפשר גם לחשוב הלאה

וגם הם לומדים מכל קשר..

תשאיר את זה לקב"ה שהם לא יסבלו..

ונשאיר לאלוקים לוודא שהנפגעים לא יסבלו...?

יש לי הצעה אחרת:

במקום לתת לאלוקים לדאוג למי שאפגע בו בדרך, אדאג לא לפגוע בהם/ן בעצמי! נכון שזה רעיון מהפכני?

כלומר, אולי אחריות אישית בדייטים וקשרים אישיים אחרים זה לא דבר כ"כ נפוץ אצל חלקנו, אבל זה יכול לשפר את איכות הסביבה פלאים!

במקום להפיל את העבודה על אלוקים ועל אחרים, תנו לאלוקים ולאנשים שבדרך לבחור את העבודה שהם רוצים לעשות בעצמם...

אם אני יוצא לדייט עם בחורה אני רוצה להיות בטוח שהבחורה הזאת לא פוגשת אותי רק כדי לשכוח את מי שהיה איתה בפעם שעברה. ואני מאמין שחלק מהבנות פה יסכימו עם המשפט הזה.

רוצה להיות בטוח שהיא לא יוצאת איתך בכדי לשכוח בחור אחר??

נו באמת!

אז תתחיל מעכשיו לשאול כל בחורה שיוצאת איתך!

הרי היא לא פוגשת אותך בשביל לשכוח מישהו אחר וזהו!

היא פוגשת אותך בכדי למצוא לעצמה בחור...להתחתן!ולא סתם לשחק!

הסיבה שהיא צריכה לצאת זה לא רק כדי לשכוח..ח"ו..

אלא גם סיכוי הגיוני שיש מצב שזה יצליח גם עם אחרים..

היא מבינה את זה בתוך תוכה אבל זה קשה לשים לב לזה עד שפוגשים את זה..

וכולנו כשאנחנו יוצאים לפגישה אנחנו לוקחים בחשבון שאולי ניקשר מאוד אחד לשני ואז זה לא ילך וניפרד ונישבר ובכ"ז אנחנו יוצאים..

אם היא באה גם בשביל לבדוק אחרים- זה שווה את ה"סיכון" בפגיעה בבחורים האחרים..

אצל רובנו המחלט- אין ואקום.

זה לא שאני אוהבת מישהו, מפסיקה לאהוב ואז מתאהבת במישהו אחר.

זה שאם האהבה לא מתממשת (=לא הופכת לזוגיות) אז נשארת אצלי פינה חמה לאותו בחור, ורגשות, אבל הדרך שלהם לעבור היא להכיר מישהו אחר ולאהוב אותו.

ואז, זה לא שאני מרמה מישהו. אני משתדלת לבוא פתוחה למישהו חדש, ואני יודעת שהלב שלי רוצה להיות עם מישהו חדש, אבל עד שאין משהו חדש אז עוד יש התעסקות בישן.

אני לא יוצאת כדי לשכוח, אבל אני גם לא יכולה למחוק את כל מה שהיה לפניו, ואני מאמינה ויודעת שאהבה חדשה תשחרר ותגרום לסיפור הישן להגמר סופית.

אז ככה...

אין לי שום התנגדות ל"פינות חמות בלב". זה דבר נפלא כשלעצמו.

יש לי התנגדות ליציאה עם בחורים במצב ש-*#&למה?!*#& תיארה.

הסיכוי שהיא תצא עם בחור ותחליט שפתאום יש לה מקום בלב בשבילו קיים תמיד - אבל מה הסבירות שזה יקרה?

ניחוש: לא סבירות גבוהה. בייחוד אם נספור גם את האופציה שגם במצב נורמלי אנשים יכולים להגיע למסקנה שזה מתאים בשכל, אבל הרגש - מה לעשות - לא קיים.

מירב, אני כמובן לא אשאל אף אחת שאצא איתה. אבל יש פה עניין של מידות.

את מטריחה בחור להתארגן, לנסוע, ובאופן כללי להשקיע זמן ואנרגיות בקשר - כאשר את לא פנויה לזה נפשית? אני אישית חושב שזו בושה וחרפה. כמו שאני נותן מקום ומקפיד להיות פנוי נפשית כלפי כל בחורה שאני יוצא איתה, אני מצפה שהבחורה תעשה אותו הדבר בדיוק. אנחנו לא משחקים פה ב"חתן וכלה" אלא מנסים לעשות פה משהו רציני.

מקווה שהובנתי.

נ.ב.

וסליחה אם ההודעה יצאה קצת בוטה, אני פשוט המום עדיין מהלגיטימיות שאולי שמעתי לתופעה שכזו...

ואפילו נורמלי והגיוני,

העניין הוא שאין לך שום דרך לדעת מה יקרה בסוף.

ואם הוא יחליט רק בעוד שנתיים? ואם בעוד שבע? ואם בכלל בסוף הוא יתחתן עם מישהי אחרת?

את מוכנה לחכות ולראות?

אתמול אמרה לי חברה טובה, לאהוב- זה כמו להניח את לב על מגש, ולהיות מוכנים לאפשרות שמי שאת אוהבת יבוא, יסתכל, ויאמר- לא בא לי.

זה כואב בטירוף, להמשיך משם זה קשה מאוד. מאוד. אני לא יודעת בת כמה את, אבל אם זה מתחת לגיל 24, הייתי אומרת- קחי לך הפסקה, הייתם שנתיים ביחד, תכבדי את זה, תני לעצמך להתאושש. תחליטי שבחודשים הקרובים את לא מנסה.

לאט לאט  תבנה בך ההבנה שלחכות בלי לדעת מה קורה איתו,  בלי לדעת שתוך זמן קצוב הוא חוזר אלייך (ואיך אפשר לדעת כזה דבר?) לא יקח אותך לשום מקום. ושבמצב הזה, אולי עדיף לנסות מישהו אחר. שהלבד הזה והציפיה הזאת למשהו שאולי בחיים לא יקרה- לא יובילו אותך לשום מקום. ושעדיף להמשיך הלאה.

ושמקסים ככל שהוא יהיה, יש בחורים טובים לא פחות. שונים, אבל מקסימים בדרכם.

שיהיה בהצלחה!

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש

לא בטוחה שאגוצנטריות היא מה שצריך...

גם בלי לשייך את זה לאגוצנטריות.

רק ברגע שאתה שלם עם עצמך וגאה במי שאתה ולא מחביא את מי שאתה אתה באמת מוכן להכניס עוד מישהו לחיים שלך

כל עוד אתה לא שם אתה רק תתעסק בהתגוננות על מי שאתה כצורך הישרדותי ולא תוכל באמת להיפתח ולבנות משהו יציב

זו גם תובנה שלי מהתקופה הארונה

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).