."...בכולנו יש קצת מכל דבר"... (הארי פוטר, שם, שם)

רוני היקרה!

אני לא מכירה אותך אישית אבל אני כן מכירה את התחושה.

לכל אחד מאיתנו יש צדדים פחות טובים ויש רגעים שבהם נראה שהרע עולה על הטוב,

אדם מאבד את האמונה - לא בה', אלא בעצמו.

וזה לגיטימי אבל כ"כ לא נכון!

רוני, אני בטוחה שאת לא באמת מפלצת.

עובדה. כואב לך שיש לך תכונות מסויימות בך שגורמות לך להתנהג בצורה 'מסויימת'

או אפילו התנהגת בצורה 'מסויימת'.

אבל זה ממש לא הופך אותך למפלצת!

זה הופך אותך לבדיוק להיפך -> זה הופך אותך לאנושית...!

אם קרה לך משהו ואיכזבת את עצמך, פעלת בצורה מסויימת וקשה לך, 

האם יש הוכחה גדולה מזאת שאת לא מפלצת?

עצם החרטה, הכעס, הכאב?...

ורוני, אלוקים מעוניין בתפילות שלך.

אבל יותר מזה - האם את מעוניינת בתפילות של עצמך?

האם את מאמינה בעצמך שאת עוד יכולה 'לצאת מהבוץ'? שאת עוד יכולה להשתפר?

כי זה הרבה יותר חשוב. 

חשוב שתאמיני בעצמך שיש לך עוד תקווה.

אל תתלי תקוות באחרים. כן, גם לא באלוקים.

את צריכה להתחיל לפעול בעצמך, לנסות להשתפר ולתקן במה שמפריע לך בעצמך - צעד קטן ועוד צעד קטן.

וברגע שתתחילי את ההתקדמות - תראי כמה ה' יהיה שם (ותמיד שם) כדי לגרום לך להתקדם.

גם כשיש נפילות, 

גם כשבא לך להרוג את עצמך

(ותאמיני לי, אני מכירה כ"כ את התחושה)

תמיד יש בך את הכוח להשתפר. 

אל תתייאשי!

ואם את רוצה לדבר -> אני פה,,,

מאיזה בחינה את חושבת שאת כזאת?

כי פגעת במישהו..?

מידיעה מאומתת מדעית וברורה

את לא מפלצת

להלן הנימוקים:

א. כי את כותבת פה. מפלצות לא יודעות לכתוב בפורום צמ"ע.

ב. מפלצות לא מתפללות

ג. השם לא ברא מפלצות בעולם. זה רק ממוחם הקודח של בני אדם

ד. כי את בת ישראל- נשמה טהורה שירדה לעולם לגוף יהודי קדוש -ולא משנה מה תעשי זה יישאר ככה.

ה. כי את כותבת פה בכאב, בחרטה עמוקה, את בתחילת תהליך של תשובה כלשהיא. תשובת האדם אל עצמו.

מה את יכולה לעשות?

לסלוח לעצמך

אלוקים כבר עשה את זה

בני אדם אחרים- גם כן כבר סלחו- אם היו מעורבים

אל תתני לדבר אחד או יום אחד או תחום אחד - להעיב על כל הראיה שלך את עצמך

יש בך הרבה יותר ממה שנראה לך כרגע שיש בך

להתמלא בביטחון ערך עצמך

הקב"ה חושב שאת מספיק שווה כדי לתת לך יום חדש- את היום, ואת מחר בעז"ה

הקב"ה חושב שאת ראויה לפנות אליו- הוא נתן לך מחשבה ולב שזה אפשרי

הקב"ה נתן לך הזדמנות- להבין שהיה משהוא שלא היית בסדר- ולהתחרט עליו- להתחיל תהליך של תיקון

כל תהליך מתחיל בכאב

בכל חרטה יש עירעור על העצמי-שלי

אבל צריך לדעת להמשיך-

להבין איפה טעית

לקבל החלטה חזקה ונחרצת- לא עוד!

לפתח לך כלים איך לשנות, מה עושים כדי לממש את ההחלטה שלך

ולהאמין בעצמך שאת מסוגלת. באמת ראויה.

ראיתי בכרטיס אישי שלך הודעות עברו- שיש לך עוד משא בחיים...

מוזמנת לאישי אם את רוצה

מפני שאינו מכיר בקלותה של תשובה.."

לא מזמן יצא לי לדבר עם נערה מדהימה. דיברנו על שמירת נגיעה ולמה ואיך, והיא החליטה להתחיל לשמור נגיעה.

ואז היא שואלת אותי "אבל מה אני עושה עם כל מה שהיה עד עכשיו? עם כל הפעמים שלא שמרתי?"

עניתי לה- יש לרמב"ם תשוה פשוטה- הכרת החטא- כבר עשית. וידוי- כבר התודת לפני אלוקים ולפני. חרטה- זה בדיוק מה שעשית עכשיו, התחרטת באמת על מה שעשית. וקבלה לעתיד- זה מה שאמרת לי קודם שאת מחליטה שזהו, את מפסיקה עם זה. ברגע זה כל העברות שלך נמחקו כליל. ויותר מזה- תשובה מאהבה, כל העוונות נעשות לו לזכויות. כל הנפילות שלך- ברגע זה של ההחלטה שלך הופכות בן רגע להמון מלאכים טובים. כל עוד תמשיכי בהחלטה הזו, ותשמרי על עצמך- זה יישאר.

כמה פשוט! לחזור בתשובה זה לא רק שניה לפני ימים נוראים. זה כל יום.

אז לא יודעת מה עשית כבר, וזה לא משנה- אין אף הלכה בעולם שאומרת שאת פטורה מלומר בבוקר "נשמה שנתת בי טהורה היא." הנשמה שלך עדיין נקיה, טהורה ושלמה. והלכלוכים? קחי סנו (או רמב"ם)

לק"י

בנאדם כמוך שכ"כ מודע לעצמו- לא יכול להיות מפלצת.

וגם את את חושבת שאין מה לעשות, אני אומרת לך שיש (יש אנשים שהשתקמו מכל מיני פשעים).

אני לא אנסה לשכנע אותך שאת טובה, כי אני יודעת שזה לא ילך, שהתחושות שלך שאת "מפלצת" הן כאלה ודאיות שלא ממש יעזור שמישהו יאמר אחרת, בטח מישהו שלא ממש מכיר אותך.

אני יודעת שההסברים והחיזוקים היפים שנתנו לך למעלה  לא מתקשרים בראש אלייך, אלא רק לשאר העולם.

איך אני יודעת?

כי גם לי יש מחשבות כאלה לפעמים, אולי עדיין יכולה להזדהות.

ואין לי גם ממש פתרונות לתת לך, כי דרושה פה עבודה יסודית בשביל לשנות מחשבות ורגשות כ"כ עוצמתיים,

ולא בטוח שתוכלי לעשות את זה לבד, אבל אם החיים חשובים לך-

תצטרכי למצוא את הדרך.

בכל זאת כמה דברים שכדאי לזכור-

רגשות לפעמים משקרים, גם כשאת מרגישה באופן וודאי שאת כזו, כדאי לזכור שלא כל מה שהרגש אומר לנו הוא אמיתי.

גם לא כל מחשבה היא אמיתית. 

בכלל, רוב המחשבות והרגשות שלנו הם בסך הכל פרשנות, שמבוססת על אופי/נטיות/חוויות/סביבה ועוד מליוני פרטים שמרכיבים את מי שאנחנו.

מרוב שהרגש חזק, גם כשהמציאות מראה לך אחרת (שאת עושה לפעמים דברים טובים) את אוטומטית מפרשת את זה בהתאם לרגשות השליליים הללו.

לפעמים כשאנחנו נמצאים במלחמת הישרדות אנחנו מאמצים דפוסי התנהגות שישמרו עלינו, אנחנו לא תמיד מודעים לזה, אבל גם הבחירה בהגנה היא מתוך שקלולים רבים שהנפש והמוח עושים. גם "מפלצתיות" יכולה להיות מנגנון כזה, אולי אי שם בגלל אי אילו חוויות בחרת לעצמך דפוס כזה שיגן עלייך מפני חוויות דומות. ואני לא אלוהים ולא הסגן שלו, אבל אם הוא ברא בנו מנגנונים כאלה, כנראה שיש לכך סיבה, והוא מעדיף שנלחם על החיים ונשתמש בהם ולא נוותר (זה לא אומר שכשכבר אנחנו מספיק בוגרים וחזקים לא נחפש מנגנונים יותר טובים).

בשביל להתחיל לשנות את המחשבות הללו, מספיק לשים עליהן סימן שאלה. 

כבר באת לעולם, נתנו לך חיים, כנראה מישהו חשב שהוא רוצה אותך פה על כל מה שזה אומר, קחי את זה עכשיו כפרוייקט שלך, לחפש את הדרך והאנשים שיוכלו לעזור לך עם זה. זו העבודת ה' שלך עכשיו, זה באמת לא פשוט בכלל, אבל כנראה שאפשרי.

בהצלחה!

כי אין באמת מפלצות בעולם.

את יודעת מה היה משה רבינו אם הוא לא היה משה רבינו? הוא היה הרשע הכי גדול בכל הדורות!

לכל אדם יש "זה כנגד זה" וכמה שיש יצר רע גדול- ככה היצר הטוב גדול.

אז אולי יש לך הרבה רצונות רעים, אבל אם תחפשי- יש לך עוד המון רצונות טובים כנגדם.

ותמיד תמיד אפשר לבחור. (שתדעי לך שהרמב"ם אומר שאפילו לפרעה היתה זכות בחירה! ה' הקשה את ליבו כדי שיהיה בדיוק מול ההגיון שאומר לו לשחרר את עמ"י)

ובאמת כדאי לך להתייעץ עם מישהו שמבין בזה (אם את מאיזור ירושלים או השפלה- יש לי כמה כאלה)

כל כך כואבת, כל כך שבורה, כל כך משתוקקת להיות רצויה לפני קונה ולפני עצמה.

כל כך חרֵדה שאת עובדת על עצמך, שאת לא אמיתית.

מהחיפוש הפולשני והכנה שאת עושה לעצמך, בנפשך, כאן לעין כל.

חייבים אומץ וכנות מחרידה רק להביא את הדברים לידי כתיבה וניסוח.

לפרוש דברים כאלה בפומבי, גם מאחורי ניק.

תעזבי שטויות.

את נשמה גדולה וטהורה.

וכשתפנימי ותשנני ותחדירי לעצמך!!! שזו את, ושאסור לך לבזות את הנשמה הגדולה הטהורה והעליונה הזאת,

ולהעמיס עליה עלילות כאלה ("מפלצת" וכו') -

אני משוכנע שתתחיל אצלך תפנית מתוקה מדבש...

שמאמין אחרת- זה המפתח.

רק צריך להרחיב את האמון בזה. (זה לא כזה פשוט, אבל כשיש מפתח- יש תקוה)

שוב כמו שכתבתי למעלה (ואני שמחה שהצלחתי קצת לקלוע..), לא בטוח שלבד אפשר,

אבל עד שתמצאי את האנשים המתאימים את יכולה להתחיל בקטנה לנסות לעבוד על זה.

תתחילי מלנסות להסתכל על עצמך מהצד, זה יאפשר לך לראות את הדברים בצורה קצת יותר אובייקטיבית,

תחשבי שאת זה מישהו אחר- מה את חושבת על אותו מישהו? הוא באמת כזו מפלצת נוראית? אולי יש בו גם דברים טובים?

מחשבות מהסוג הזה הן לפעמים תוצר של חוסר איזון- את הדברים השליליים מעצימים מאוד, ואת הדברים הטובים מגמדים, מקטינים ומוצאים הסברים למה הם לא באמת טובים.

ובשביל לאזן את צורת המחשבה הזו צריך  ללכת לקצה השני- להעצים כל דבר חיובי, לא לחפש בו פגמים, לטפוח לעצמך על השכם. ומהדברים השליליים להתעלם, או להעביר הלאה- עשית מה שיכולת, זה כנראה עכשיו לא ממש בשליטה שלך,  ולכן אין מקום לביקורת.

זה לא קל לשנות גישה, המוח רגיל לחשוב באופן מסויים, וא"א ביום אחד לשנות אותו, הוא לא "יוותר" כ"כ מהר. זה בדיוק כמו בספורט- ככל שמתאמנים יותר השרירים חזקים וגמישים יותר, גם המוח- ככל שמתאמנים על לחשוב באופן מסויים הוא מתחיל לפעול כך אוטומטית, אבל זה דורש אימון והתמדה.

תתחילי בלפתוח לו פתחים קטנים, לקבל אפשרויות אחרות איך לראות את עצמך ואת המציאות, לשים סימני שאלה על כל מיני הנחות יסוד שיש לך, לאט לאט זה יחלחל ותתחילי להפנים את זה.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר