."...בכולנו יש קצת מכל דבר"... (הארי פוטר, שם, שם)

רוני היקרה!

אני לא מכירה אותך אישית אבל אני כן מכירה את התחושה.

לכל אחד מאיתנו יש צדדים פחות טובים ויש רגעים שבהם נראה שהרע עולה על הטוב,

אדם מאבד את האמונה - לא בה', אלא בעצמו.

וזה לגיטימי אבל כ"כ לא נכון!

רוני, אני בטוחה שאת לא באמת מפלצת.

עובדה. כואב לך שיש לך תכונות מסויימות בך שגורמות לך להתנהג בצורה 'מסויימת'

או אפילו התנהגת בצורה 'מסויימת'.

אבל זה ממש לא הופך אותך למפלצת!

זה הופך אותך לבדיוק להיפך -> זה הופך אותך לאנושית...!

אם קרה לך משהו ואיכזבת את עצמך, פעלת בצורה מסויימת וקשה לך, 

האם יש הוכחה גדולה מזאת שאת לא מפלצת?

עצם החרטה, הכעס, הכאב?...

ורוני, אלוקים מעוניין בתפילות שלך.

אבל יותר מזה - האם את מעוניינת בתפילות של עצמך?

האם את מאמינה בעצמך שאת עוד יכולה 'לצאת מהבוץ'? שאת עוד יכולה להשתפר?

כי זה הרבה יותר חשוב. 

חשוב שתאמיני בעצמך שיש לך עוד תקווה.

אל תתלי תקוות באחרים. כן, גם לא באלוקים.

את צריכה להתחיל לפעול בעצמך, לנסות להשתפר ולתקן במה שמפריע לך בעצמך - צעד קטן ועוד צעד קטן.

וברגע שתתחילי את ההתקדמות - תראי כמה ה' יהיה שם (ותמיד שם) כדי לגרום לך להתקדם.

גם כשיש נפילות, 

גם כשבא לך להרוג את עצמך

(ותאמיני לי, אני מכירה כ"כ את התחושה)

תמיד יש בך את הכוח להשתפר. 

אל תתייאשי!

ואם את רוצה לדבר -> אני פה,,,

מאיזה בחינה את חושבת שאת כזאת?

כי פגעת במישהו..?

מידיעה מאומתת מדעית וברורה

את לא מפלצת

להלן הנימוקים:

א. כי את כותבת פה. מפלצות לא יודעות לכתוב בפורום צמ"ע.

ב. מפלצות לא מתפללות

ג. השם לא ברא מפלצות בעולם. זה רק ממוחם הקודח של בני אדם

ד. כי את בת ישראל- נשמה טהורה שירדה לעולם לגוף יהודי קדוש -ולא משנה מה תעשי זה יישאר ככה.

ה. כי את כותבת פה בכאב, בחרטה עמוקה, את בתחילת תהליך של תשובה כלשהיא. תשובת האדם אל עצמו.

מה את יכולה לעשות?

לסלוח לעצמך

אלוקים כבר עשה את זה

בני אדם אחרים- גם כן כבר סלחו- אם היו מעורבים

אל תתני לדבר אחד או יום אחד או תחום אחד - להעיב על כל הראיה שלך את עצמך

יש בך הרבה יותר ממה שנראה לך כרגע שיש בך

להתמלא בביטחון ערך עצמך

הקב"ה חושב שאת מספיק שווה כדי לתת לך יום חדש- את היום, ואת מחר בעז"ה

הקב"ה חושב שאת ראויה לפנות אליו- הוא נתן לך מחשבה ולב שזה אפשרי

הקב"ה נתן לך הזדמנות- להבין שהיה משהוא שלא היית בסדר- ולהתחרט עליו- להתחיל תהליך של תיקון

כל תהליך מתחיל בכאב

בכל חרטה יש עירעור על העצמי-שלי

אבל צריך לדעת להמשיך-

להבין איפה טעית

לקבל החלטה חזקה ונחרצת- לא עוד!

לפתח לך כלים איך לשנות, מה עושים כדי לממש את ההחלטה שלך

ולהאמין בעצמך שאת מסוגלת. באמת ראויה.

ראיתי בכרטיס אישי שלך הודעות עברו- שיש לך עוד משא בחיים...

מוזמנת לאישי אם את רוצה

מפני שאינו מכיר בקלותה של תשובה.."

לא מזמן יצא לי לדבר עם נערה מדהימה. דיברנו על שמירת נגיעה ולמה ואיך, והיא החליטה להתחיל לשמור נגיעה.

ואז היא שואלת אותי "אבל מה אני עושה עם כל מה שהיה עד עכשיו? עם כל הפעמים שלא שמרתי?"

עניתי לה- יש לרמב"ם תשוה פשוטה- הכרת החטא- כבר עשית. וידוי- כבר התודת לפני אלוקים ולפני. חרטה- זה בדיוק מה שעשית עכשיו, התחרטת באמת על מה שעשית. וקבלה לעתיד- זה מה שאמרת לי קודם שאת מחליטה שזהו, את מפסיקה עם זה. ברגע זה כל העברות שלך נמחקו כליל. ויותר מזה- תשובה מאהבה, כל העוונות נעשות לו לזכויות. כל הנפילות שלך- ברגע זה של ההחלטה שלך הופכות בן רגע להמון מלאכים טובים. כל עוד תמשיכי בהחלטה הזו, ותשמרי על עצמך- זה יישאר.

כמה פשוט! לחזור בתשובה זה לא רק שניה לפני ימים נוראים. זה כל יום.

אז לא יודעת מה עשית כבר, וזה לא משנה- אין אף הלכה בעולם שאומרת שאת פטורה מלומר בבוקר "נשמה שנתת בי טהורה היא." הנשמה שלך עדיין נקיה, טהורה ושלמה. והלכלוכים? קחי סנו (או רמב"ם)

לק"י

בנאדם כמוך שכ"כ מודע לעצמו- לא יכול להיות מפלצת.

וגם את את חושבת שאין מה לעשות, אני אומרת לך שיש (יש אנשים שהשתקמו מכל מיני פשעים).

אני לא אנסה לשכנע אותך שאת טובה, כי אני יודעת שזה לא ילך, שהתחושות שלך שאת "מפלצת" הן כאלה ודאיות שלא ממש יעזור שמישהו יאמר אחרת, בטח מישהו שלא ממש מכיר אותך.

אני יודעת שההסברים והחיזוקים היפים שנתנו לך למעלה  לא מתקשרים בראש אלייך, אלא רק לשאר העולם.

איך אני יודעת?

כי גם לי יש מחשבות כאלה לפעמים, אולי עדיין יכולה להזדהות.

ואין לי גם ממש פתרונות לתת לך, כי דרושה פה עבודה יסודית בשביל לשנות מחשבות ורגשות כ"כ עוצמתיים,

ולא בטוח שתוכלי לעשות את זה לבד, אבל אם החיים חשובים לך-

תצטרכי למצוא את הדרך.

בכל זאת כמה דברים שכדאי לזכור-

רגשות לפעמים משקרים, גם כשאת מרגישה באופן וודאי שאת כזו, כדאי לזכור שלא כל מה שהרגש אומר לנו הוא אמיתי.

גם לא כל מחשבה היא אמיתית. 

בכלל, רוב המחשבות והרגשות שלנו הם בסך הכל פרשנות, שמבוססת על אופי/נטיות/חוויות/סביבה ועוד מליוני פרטים שמרכיבים את מי שאנחנו.

מרוב שהרגש חזק, גם כשהמציאות מראה לך אחרת (שאת עושה לפעמים דברים טובים) את אוטומטית מפרשת את זה בהתאם לרגשות השליליים הללו.

לפעמים כשאנחנו נמצאים במלחמת הישרדות אנחנו מאמצים דפוסי התנהגות שישמרו עלינו, אנחנו לא תמיד מודעים לזה, אבל גם הבחירה בהגנה היא מתוך שקלולים רבים שהנפש והמוח עושים. גם "מפלצתיות" יכולה להיות מנגנון כזה, אולי אי שם בגלל אי אילו חוויות בחרת לעצמך דפוס כזה שיגן עלייך מפני חוויות דומות. ואני לא אלוהים ולא הסגן שלו, אבל אם הוא ברא בנו מנגנונים כאלה, כנראה שיש לכך סיבה, והוא מעדיף שנלחם על החיים ונשתמש בהם ולא נוותר (זה לא אומר שכשכבר אנחנו מספיק בוגרים וחזקים לא נחפש מנגנונים יותר טובים).

בשביל להתחיל לשנות את המחשבות הללו, מספיק לשים עליהן סימן שאלה. 

כבר באת לעולם, נתנו לך חיים, כנראה מישהו חשב שהוא רוצה אותך פה על כל מה שזה אומר, קחי את זה עכשיו כפרוייקט שלך, לחפש את הדרך והאנשים שיוכלו לעזור לך עם זה. זו העבודת ה' שלך עכשיו, זה באמת לא פשוט בכלל, אבל כנראה שאפשרי.

בהצלחה!

כי אין באמת מפלצות בעולם.

את יודעת מה היה משה רבינו אם הוא לא היה משה רבינו? הוא היה הרשע הכי גדול בכל הדורות!

לכל אדם יש "זה כנגד זה" וכמה שיש יצר רע גדול- ככה היצר הטוב גדול.

אז אולי יש לך הרבה רצונות רעים, אבל אם תחפשי- יש לך עוד המון רצונות טובים כנגדם.

ותמיד תמיד אפשר לבחור. (שתדעי לך שהרמב"ם אומר שאפילו לפרעה היתה זכות בחירה! ה' הקשה את ליבו כדי שיהיה בדיוק מול ההגיון שאומר לו לשחרר את עמ"י)

ובאמת כדאי לך להתייעץ עם מישהו שמבין בזה (אם את מאיזור ירושלים או השפלה- יש לי כמה כאלה)

כל כך כואבת, כל כך שבורה, כל כך משתוקקת להיות רצויה לפני קונה ולפני עצמה.

כל כך חרֵדה שאת עובדת על עצמך, שאת לא אמיתית.

מהחיפוש הפולשני והכנה שאת עושה לעצמך, בנפשך, כאן לעין כל.

חייבים אומץ וכנות מחרידה רק להביא את הדברים לידי כתיבה וניסוח.

לפרוש דברים כאלה בפומבי, גם מאחורי ניק.

תעזבי שטויות.

את נשמה גדולה וטהורה.

וכשתפנימי ותשנני ותחדירי לעצמך!!! שזו את, ושאסור לך לבזות את הנשמה הגדולה הטהורה והעליונה הזאת,

ולהעמיס עליה עלילות כאלה ("מפלצת" וכו') -

אני משוכנע שתתחיל אצלך תפנית מתוקה מדבש...

שמאמין אחרת- זה המפתח.

רק צריך להרחיב את האמון בזה. (זה לא כזה פשוט, אבל כשיש מפתח- יש תקוה)

שוב כמו שכתבתי למעלה (ואני שמחה שהצלחתי קצת לקלוע..), לא בטוח שלבד אפשר,

אבל עד שתמצאי את האנשים המתאימים את יכולה להתחיל בקטנה לנסות לעבוד על זה.

תתחילי מלנסות להסתכל על עצמך מהצד, זה יאפשר לך לראות את הדברים בצורה קצת יותר אובייקטיבית,

תחשבי שאת זה מישהו אחר- מה את חושבת על אותו מישהו? הוא באמת כזו מפלצת נוראית? אולי יש בו גם דברים טובים?

מחשבות מהסוג הזה הן לפעמים תוצר של חוסר איזון- את הדברים השליליים מעצימים מאוד, ואת הדברים הטובים מגמדים, מקטינים ומוצאים הסברים למה הם לא באמת טובים.

ובשביל לאזן את צורת המחשבה הזו צריך  ללכת לקצה השני- להעצים כל דבר חיובי, לא לחפש בו פגמים, לטפוח לעצמך על השכם. ומהדברים השליליים להתעלם, או להעביר הלאה- עשית מה שיכולת, זה כנראה עכשיו לא ממש בשליטה שלך,  ולכן אין מקום לביקורת.

זה לא קל לשנות גישה, המוח רגיל לחשוב באופן מסויים, וא"א ביום אחד לשנות אותו, הוא לא "יוותר" כ"כ מהר. זה בדיוק כמו בספורט- ככל שמתאמנים יותר השרירים חזקים וגמישים יותר, גם המוח- ככל שמתאמנים על לחשוב באופן מסויים הוא מתחיל לפעול כך אוטומטית, אבל זה דורש אימון והתמדה.

תתחילי בלפתוח לו פתחים קטנים, לקבל אפשרויות אחרות איך לראות את עצמך ואת המציאות, לשים סימני שאלה על כל מיני הנחות יסוד שיש לך, לאט לאט זה יחלחל ותתחילי להפנים את זה.

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.