שלוםאנונימי (פותח)

ב"ה

לא ידעתי היכן לרשום את שאלתי.
האם כאן, או ב"לקראת נישואין וזוגיות"
מה קורה, כאשר בשעה טובה מתחתנים,
וזמן קצר לאחר החתונה, רואים שבן/בת הזוג שבחרתם באהבה,
לא ממש כפי שחשבתם שהוא...

אשמח לתגובותיכם.

יום טוב, וחודש טוב ומבורך.

זה טבעי לגמריruthi
גם הוא רואה שאת לא ממש כפי שהוא חשב.
החוכמה היא לעבוד עכשו על המידות כדי לאהוב באמת, עם כל המכלול של המעלות והחסרונות.
ולזכור עוד משהו, מתרגלים למעלות הרבה יותר מהר מלחסרונות. תשתדלי להבליט בעיניך את המעלות שלו, לרשום אותם לעצמך שוב ושוב. התחתנת איתו כי אהבת, נכון? מה שאהבת לא נעלם, הוא מוסתר בתוך דברים אחרים, שכרגע בולטים לך יותר.
שניים מכירים את האדם- הקב"ה ובן זוגו, וכמו הקב"ה החוכמה היא לאהוב למרות ועם החסרונות.
להוסיף על דבריה הנכוחים של רותיאלעד
(מישו יודע בכלל מה זה "נכוחים"??), היתה חתונה. הוא שבר את הכוס. עכשיו אתם נשואים-לטוב ולרע.
אין כיום דין "מקח טעות" ואיתו את תאלצי לבלות כנראה עד 120, אלא אם כן
תחליטו להפרד- צעד הרסני כשלעצמו.
לכן, היות ובכל מקרה תישארי עמו במחיצתו, קראי שוב מה שרותי כתבה,
שאפשר וכדאי להדגיש לעצמך את המעלות שלו, וודאי יש לו כאלה, ולראות איך
לאט לאט החסרונות נמוגים ומתמוססים..וגם אם לא-תמיד יהיה על מה לעבוד.
שונה הדבר אם בעלך עבד עלייך- אז הסיפור שונה לגמרי. אם הוא הונה אותך
בזדון יש לך את הזכות המלאה לא להאמין בו יותר, על כל המתפתח מכך. כמובן
מומלץ להתגבר על זה ולנסות לשקם ולגשר אבל לא אני יכול לשפוט אותך ולעמוד במקומך.

המון בהצלחה! אם תתני יותר פרטים ייקל לנו לעזור
אלעד- הפעם תורי מאד להסכים איתך.ruthi
איזה יופי! ממש אחוות נשואים...צבע אדום
יפה שאתם מגיעים להסכמות בינכם! זה טוב... חחחח...
אני מקווה שאת יודעת שאנחנו לא נשואים זה לזו...ruthi
אהה באמת?! לא ידעתי..צבע אדום
סססתתםםם!!! לא חשבתי לרגע!!...
יש לך מזל.. אלעד
למי יש מזל?צבע אדום
לי.ruthi
במחשבה שניה- גם לאלעד.. ruthi
אם אתנ אומרים... מאיעה לי לדעת..צבע אדום
כל שנותר לי הוא להאמין...
גם אני שונה מאוד מזו שבעלי התחתן איתהיוקטנה
בראש ובראשונה - הוספתי 10 ק"ג ;)
אבל גם השתניתי בכל כך הרבה דרכים!
וגם הוא. ובעצם כל אחד מאיתנו משתנה בכל יום. כמו תינוק שנולד לך, וביום הראשון הוא לא יודע לדבר ולא ללכת, ובכל יום הוא משתנה קצת, וגם כשהוא בן 20 את אוהבת אותו בדיוק באותה המידה שאהבת אותו כשהוא נולד - רק בגלל שהוא שלך!
אני רואה בטקס הנישואים דמיון ללידה. מרגע זה את שלו והוא שלך, לטוב ולרע, גם אם אחד מכם ישמין 20 ק"ג, או פתאום יזדקן (כן, גם זה קורה בסוף) או יחלה חלילה או יהפוך לנכה. או... נו... לא יודעת. יהפוך לשמאלני - אני יודעת? אם ילד שלך יהפוך פתאום לשמאלני (לא עלינו...) תפסיקי לאהוב אותו? הוא יהיה פחות שלך?

(כל זאת מתוך הנחה שגם הוא מחוייב אליך ומכבד אותך באותו האופן. אני מכירה בכך שיש בהחלט מקרים שזה פשוט לא נועד להיות, ומקווה שהוא לא פוגע בשלומך באיזשהו אופן, חלילה)
סליחה שכחתי עוד דמיון ללידה שהיה חשוב לי להביאיוקטנה
שבלידה לפעמים את נקשרת לתינוק מיד, אבל לפעמים זה לוקח כמה זמן. ובינתיים את מטפלת בו פשוט כי הוא שלך, ויום אחד את מגלה שזהו, זה קרה, ואת אוהבת אותו!

ועוד ציטוט שאני מאוד אוהבת של מאיר שלו מהספר "כימים אחדים":
"כי זה הכלל הכי חשוב באהבה, שהיא עניין של החלטה. כבר אמרתי לך את זה פעם ואני אגיד לך את זה שוב: פשוט צריך להחליט. עכשיו זאת אהבה. ממש כך. עכשיו זאת אהבה. כל מה שאני שומעת ומריחה ורואה וחושבת - זה אהבה. תסתכלי נעמי ותריחי ותיגעי ותטעמי ותשמעי טוב-טוב. מה שקורה עכשיו זאת אהבה. וגם לומר את זה בקול רם, כשאף אחד לא שומע: עכשיו זאת אהבה. ולדבר כמו באהבה ולהסתכל כמו באהבה ולהתנהג כמו באהבה. כמו שהחלבן שלנו בשיכון, דוס זקן ונחמד, אמר פעם למאיר: אם אתה, אדון קלבנוב, אם אתה רק תעריץ כל הזמן את הקדוש-ברוך-הוא איך הוא ברא את העולם, אתה תישאר אפיקוירס כמו שאתה, אבל אם אתה תקלל חס וחלילה כל בוקר את השם, ובאותו הזמן תשים כובע ותאכל כשר ותשמור שבת במשך חודש ימים, אתה תהיה מזה יהודי טוב. ממש ככה. אהבה של מצוות וכללים."
קודם כלאנונימי (פותח)
תודה לכולם על התגובות.
שנית, אני רוצה לומר שזה מאוד קל להגיד: "תראי את המעלות שלו, תאהבי אותו למרות חסרונותיו", את זה כולם אומרים לכולם.
אם גם אני הייתי חושבת כך, לא הייתי מעלה את הנושא פה כלל.
כשאמרתי "לא ממש כפי שחשבתם שהוא", זה היה בלשון עדינה,
אחד שחשבתם שלא מסוגל לפגוע בזבוב... ומתברר שהוא לא ממש כפי שחשבתם שהוא.
קשה לי להמשיך לפרט. בכל אופן תודה...
ויקטוריה, זה לא קל להגיד.ruthi
לי לא קל בכלל לומר. ואני בכל זאת אומרת לעצמי אלף פעמים, שהאיש שלי הוא שלי לטוב ולמוטב,
וכמה שאני אהיה טובה יותר- ככה גם הוא.
אולי קצת יותר פרטים?ירוק זית
האם זהו מצב קיצוני?
כנסי למסר אישיbattt
זה באמת מלחיץ מאוד,אבלריבק
האשה בחוכמתה בנתה בית, בהערות בונות ועידוד ומחמאות בדברים שאת רוצה ליצור, ובשיחות נעימות, אני חושבת שתוכלי לשנות המון לטובה.
צריך המון סבלנות.
לאחר נישואי הרגשתי ממש שנפלתי בפח.
קרו כמה פעמים שחזרתי מהעבודה, ב 2-3 בצהרים, וגיליתי את בעלי בפיג'מה עם קורי שינה בעינים. היתי ממש בדכאון מזה. חשבתי לעצמי איזה עצלן,ריקני ,מה אני עושה איתו בכלל?- ושתקתי. השתיקה שלי הכי הפחידה אותו.הוא ידע שאני מאוכזבת.
הוא אדם מקסים,אבל בנעוריו היה כזה...
חלפו כמה שנים טובות.השינוי לא בא מיד, ממש לאט לאט. פה ושם היו מריבות, אבל בסה"כ הוא תמיד השתפר.
בסיעתא דשמיא היום הוא עוסק בתחום שהוא מאוד אוהב, והוא משכים קום לפני, והוא חרוץ מאוד ומצליחן, ה' יעזור שימשיך כך,
ואם פעם הנטל של התינוקות היה כמעט רק עלי, היום למרות שהוא חוזר הביתה ב-6 בערב, הוא לומד כמעט עם כל ילד כמה דקות.
ובקשר עם המלמדים של 3 בנים כמעט מידי שבוע.


אז- לא להתיאש! גם כשהכל הולך הפוך, יש תקווה, וצריך סבלנות וחכמת חיים,
וגם עייצס מאנשים מבינים,
והמון המון תפילה.
שיהיה לך רק טוב!
אפשר להתערב?עמית-טליה
כי קצת צרם לי כאן משהו..

כל מה שאמרתם זה ממש נכון,וב"ה שיש עוד אנשים שפויים שמבינים שנישואין זה לא איזה מסגרת קלילה ונוחה ומחר אפשר לסיים איתה.

אבל..
צריך גם לבדוק את המקרה...
ישנם מקרים קיצוניים שכן צריך לצאת מהם.
הקב"ה נתן לנו את ברית הנישואין וזה מתנה ענקית לכל אדם!
אבל הוא גם נתן לנו את האפשרות לסיים את הברית הזאת אם היא הורסנית.

כולכם אמרתם לה שזה נורמלי וזה קורה (למען האמת גם לי זה הדבר הראשון שעלה בראש כשקראתי את ההודעה הראשונה שלה)
אבל כשקראתי את ההודעה השניה והיאוש שיצא ממנה חשבתי עוד פעם שאולי יש כאן משהו שדורש בדיקה לעומק.
היא לא מפרטת,זכותה,אבל אנחנו מצידנו צריכים לומר לה שאם זה מקרה קיצוני,דבר בלתי נסלח ונסבל,יש עוד אופציה (אופציה קשה הורסנית לא קלה בכלל אבל היא ישנה)

ולך פותחת השרשור-
תתיעצי עם מישהו אובייקטיבי,מישהו שמכיר אותך שמכיר אותו שמכיר אתכם.
שתפי אותו במה שעובר עלייך ובקשי עצה טובה.
אולי זה באמת משהו שעם הזמן מתרגלים אחד לשני,לומדים אחד מהשני,בונים אחד את השני.
הרב של אחותי אמר להם אחרי החתונה עד עכשיו התלבטתם לא ידעתם מה לעשות,מעכשיו אין לשאול למה התחתנו אם היה נכון להתחתן אלא רק איך להסתדר ולאהוב יותר.
זוגיות זה עבודה שלא נגמרת...

אבל אם זה לא משהו רגיל,אם הוא פוגע בצורה לא רגילה ונורמלית (כי לכל אחד מאיתנו נפלט ולפעמים לא שמים לב ולפעמים זה לא בכוונה)אז תתיעצי עם הקרובים שלך מה הכי נכון לעשות.

מקווה שזה משהו שניתן להתגבר עליו עם עבודה טובה של שניכם.

בכל מקרה שיהיה לך הרבה בהצלחה ושה' ישלח לך הרבה כוחות!
עמית צודקת.אני ירושלמית
זה באמת מדובר רק על הדברים שהם בתחום הנורמה. אלימות לדוג' בכל צורה אינה משהו שצריך להשלים איתו. לכן אם זה משהו מעין זה עליך לעשות מעשה ומוטב מוקדם ממאוחר. לגשת לייעוץ אצל בעל מקצוע, לבדך. לספר לו את כל הפרטים ולהחליט מה את עושה הלאה.
זה נשמע חמור בהחלטירוק זית
ויקטוריה מהמעט שכתבת ופירטת זה בהחלט נשמע מצב חמור.
מצב שמצריך התערבות חיצונית .ייעוץ והדרכה.
זה בהנחה שזה מה שחושבים שזה.אלימות.גם רגשית וגם פיזית הם הרסניים ופוגעים.וגם מסוכנים.
תעשי את החושבים שלך למי כדאי לפנות ותפני .יש יועצים מצויינים שידריכו גם אותך וגם אותו.
אפילו כאן בפורומים של לקראת נישואים והורות המנהלת היא יועצת מוסמכת .אם את לא רוצה לפרט בפורום תפני אליה במסר אישי.
הרבה הצלחה .וכל הכבוד שאת מתחילה לפנות לעזרה.
כמו שחברה שלי אמרה פעםיוקטנה
היהדות שונה מהנצרות (הקתולית) בזה שאפשר לסיים את הנישואין, במקרה הצורך. כנראה שלא בלי סיבה. מקווה שתדעי למצוא את התמיכה המתאימה!
לפני שאת עושה צעדיםאלכסנדר
לי אמרה אשה חכמה מאד לפני הנישואים
שדווקא התקופה הראשונה שחיים יחד
בערך 3 חודשים אחרי החתונה
מגיעה לכל זוג תקופה מאד מאד קשה

עד אז נוהגים להחליק על כל המהמורות
ונוהגים להתעלם מהחסרונות / התנהגויות שהם לא בהכרח חסרונות אבל זה לא מה שאנחנו רגילים אליהם. כי האהבה מחפה בינתיים על הכל.

אבל אחרי 3 חודשים של חיים ביחד פתאום את קולטת:
ככה אני הולכת להעביר את כל החיים!
ואז פתאום את מוצאת את כל הדברים שלא מוצאים חן בעינייך ומתחילה לחשוב איך לשנות את בן הזוג!

צריך לדעת שזה מאד פוגע שבן הזוג רוצה לשנות אותך.אז צריך להיות זהירים ועדינים ולא לפגוע.

ויחד עם זאת אי אפשר להמנע מויכוחים ומריבות!
זה מאד טבעי ששני אנשים שונים שצריכים לחיות ביחד יש להם על מה לדון!
ואם אין להם זה לא אומר שהם מאושרים יותר אלא שאולי הם לא עושים מספיק דברים ביחד או שהם לא חולקים זה עם זה את חייהם כמו שבני זוג צריכים לעשות.

כל השאלה היא איך אתם פותרים את הסכסוכים שנוצרים. זה לא קל אבל צריך כל הזמן לשמור על ערוצי תקשורת פתוחים ועל הבנה של אחד את השני.

כאשר אתם מסיימים מריבה בהתפייסות והבנה ורצון להשתפר אחד מול השני, אז הקשר שלכם דווקא מתחזק והאהבה שלכם רק תגדל ותגדל.

אני אומר את זה מתוך נסיון כי התקופה הראשונה שלי עם אשתי היתה מאד קשה לשנינו אבל זכרתי את הדברים שאמרה לי אותה אישה חכמה ובאמת התמודדנו בצורה מאד טובה עם הדברים.

מכירה את הסיפור על הנסיכה והאפון הקטן שהתחבא מתחת לכרים והפריע לה לישון? אנחנו החלטנו שלא נלך לישון אם יש בינינו אפון קטן של רוגז בלב. וזה מאד עזר

בהצלחה
ולא מפרקים נישואים אלא מתמודדים בפרט כשיש אהבה




דברתי על מצבים שכיחיםאלכסנדר
אבל אם הוא פוגע בך כפי שהשתמע מההודעה השנייה
זה כמובן מצב שצריך התערבות חיצונית
אם הייתה פה הונאהbattt
שלפני החתונה הוא הציג אישיות שלא יכולה לפגוע בזבוב - ועכשיו הוא פוגע (כנראה) באשתו - אז יש צד של מקח טעות ( ואני לא פוסקת הלכה כמובן - אבל מעלה נקודה), וזה לדיון ברבנות - אבל אם הוא פוגע בה באופן שיטתי - לא שייך לנסות לא ללכת לישון עם האפון - היא הרי לא יכולה לדבר חופשי...
(אם כמובן זה המצב...)
(פוגע באופן שיטתי: מלבד התפרצויות זעם שמכוון כלפיה - גם הרחקה שלה ממשפחתה ומחברותיה, ובכלל חשדנות ומעקב אחרי מה שהיא עושה)
מאוד התלבטתיאנונימי (פותח)
אם להגיב או לא.
אומר באופן כללי שמדובר באדם שהפה שלו עובד שעות נוספות, מבחינת פגיעה מילולית, שלפעמים אפשר להיות בהלם מזה.
(אף פעם לא שמעתי אותו למשל "פותח את הפה" כלפי החברים שלו, כשהוא כועס על משהו שהם בעצמם עשו לו)
ויש את הענין של "לאן את הולכת" בכל יציאה, או "עם מי את מדברת" בטלפון,
גם פגיעות פיזיות יש פה ושם, סימנים? לעיתים רחוקות.
אוף, אולי אפשר למחוק פה את הכל וזהו?
יקירתי!אני ירושלמית
אנא פני לייעוץ! בטרם יהיה מאוחר/ילדים. אנא!!! אסור להשלים עם מה שאת מתארת! מה זאת אומרת פגיעות פיזיות פה ושם?! אסור להשלים עם זה!!!! לבנאדם יש בעיה! הוא חייב טיפול! לכי לייעוץ וספרי שם מה שקורה. אם יסכים לבוא אחרייך לטיפול, מה טוב. אם לא, קומי ולכי!
זה לא יעזור אם תמחקי הכל וזהושירק
את צריכה עזרה
אל תנסי לחיות עם זה או להתעלם מזה
הוא צריך טיפול וכדאי שזה יהיה כמה שיותר מהר

לפעמים קנאת יתר כזו יכולה לנבוע מפחד מנטישה או נחיתות
לפי מה שאת מתארת עם החברים שלו הוא פוחד להתנהג בכזה אופן
אולי הוא חושב שעליך הוא יכול לשלוט ובכך להעלות את הדימוי העצמי שלו כגבר



או-אה מריח לא טוביוקטנה
כאן בפורום אפשר למחוק, אבל השאלה היא אם בחיים האמיתיים תקחי את זה הלאה: או טיפול, או סגירת העסק, עם כל הכאב והצער (וזה תמיד כואב ומצער, אבל לפעמים פשוט צריך).
מאחלת שתמצאי את הכוחות הדרושים ואת התמיכה הנכונה לצעד הבא. בבקשה אל תצטרפי לסטטיסטיקה העצובה!
לבי איתךאנונימי (פותח)
ויקטוריה היקרה,

קראתי את מה שעולה מבין השורות ולבי איתך... אני בטוחה שאת עוברת דברים לא פשוטים (בלשון המעטה) וחשוב שתזכרי שזה לא מגיע לך!! זכותך הבסיסית היא ליחס מכבד, אוהב ואנושי מבעלך.

אני לא יודעת היכן הדברים עומדים מבחינתך, אבל נראה לי ששווה מאוד לפנות לייעוץ ולהיעזר. אני מצרפת את כתובת האתר של נפגעות תקיפה מינית- http://ccrw.1202.org.il/template/default.asp?siteId=8, גם אם זה לא בדיוק העניין, נראה לי שהם יוכלו לעזור. זה מרכז סיוע לנשים דתיות ולכן אני מאמינה שתהיה שם רגישות לסודיות ולקשיים שאת מתמודדת איתם. אם הם לא נראים לך כתובת מתאימה, אנא פני לאחד מארגוני הנשים או ארגוני הסיוע האחרים... אפשר למצוא המון הפניות באינטרנט.

לא מגיע לך לסבול.

בברכה חמה להצלחה.. ושתזכי בע"ה לטוב בחייך...


ויקטוריהירוק זית
נכנסתי לראות מה קורה איתך.אני חושבת עליך ורוצה לראות אותך לוקחת את הצעדים ומקבלת עזרה אמיתית.
לצערנו מקרים כאלה חוזרים ונשנים ואת לא צריכה לחיות ככה ,בשום אופן לא!
חשוב שתדעי שזו הבעיה שלו ושהוא זקוק לעזרה.אבל את חייבת לקחת אחריות על טיב חייך.תעשי את הצעד ותפני לעזרה.
כמו שכתבתי לך בהודעתי הקודמת שאני הצעתי לך לפנות ליהודית פוגל מהפורום לקראת נישואים והפורום הורות.המספר טלפון שלה מופיע בראש העמוד.היא מטפלת מקצועית.יש גם את הרב מאיר גד שמחוני מהאתר שאלות ותשובות רבנים מהאתר מורשת .אני ארשוםאת מספר הטלפון שלו בעוד הודעה.ואם את בוחרת באתר ששלחו לך -מצוין.או כל מקום אחר ש/יכול לעזור לך.העיקר שתפני לעזרה!
מחזקת אותך מאד מאד .
עמותת "לחימה באלימות נגד נשים"יוקטנה
הקו החם 24 שעות ביממה:
1-800-353-300
09-9505720

וגם ברוסית, בימים א-ה, בשעות 13-18,
לקראת נישואיןאנונימי (פותח)
חינכתי את ששת צאצאי במשפט שנקלט אצלי בשנה הראשונה לנישואי
"אוהבת אותו בעד מעלותיו ומסייעת לו בחסרונותיו"
אני בטוחה שבחירתך היתה על סמך מידות טובות שמצאתם איש אצל רעהו.
המשיכו להתפתח יחדיו!!!!

גם במצב שחלילה בנזוג של ילדך היה מתנהג כלפיואני ירושלמית
באלימות? היית ממשיכה לומר לו את זה?
היא כנראה לא קראה את כל השרשוריוקטנה
יוקטנה- את פשוט צדיקה! דנה לכף זכות..(יותר מהדוסיםמנגו
בת מלךיונה

כדאי לך להרים טלפון למוקד החרום של בת מלך:

1-800-292-33

קישור לאתר:

         http://www.batmelech.org/                      

 

 

בשורות טובות

שמעתי כמה יועצות זוגיות שאמרואנונימי (פותח)
שאפשר להבליג ולהתגבר עד שזה מגיע לאלימות. ברגע זה נחצה הקו האדום וצריך לעשות מעשה כמו העצה הקודמת של בת מלך וכו'. טוב שאת מעלה את זה כאן כי בד"כ נשים שוקעות בזה וחושבות שזה בסדר וככה כולם מתנהגים. אז תדעי שזה ממש לא, ורוב הבעלים לא מתנהגים בצורה כזו ואסור להשלים עם זה.
תודה לכולםאנונימי (פותח)
באמת, לא ידעתי שההיענות לשאלתי תהיה כל כך גדולה.
ללכת ליועץ זוגי, זה ממש לא רלוונטי, כי הוא ממש אבל ממש לא בקטע, וממש לא ירצה אפילו לשמוע על זה.
וכמובן שאין טעם ללכת לייעוץ, אם צד אחד לא רוצה אפילו להריח את המושג הזה.
הוא עלול להגיד שכולם כאלה, או לכל אחד יש את ה"דרך" שלו "לחנך" את אשתו.
בכל אופן, תודה לכולם.
ויקטוריה, אני ממש מתחננתruthi
אל תתני לעצמך לסבול!! בעל לא אמור בשום אופן "לחנך" את אשתו!
אם זו הגישה- קומי ולכי חזרה לבית הוריך. עדיף חוסר הנעימות הזה מאשר לחיות ככה!
ואני ממש לא מעודדת גירושין. שח"ו לא יהיה כזה רושם!! אבל עוד יותר לא מעודדת סבל!
ל-ruthiאנונימי (פותח)
יש לנו 2 ילדים קטנים (שנתיים, וחצי שנה), ובגללם (באמת שיהיו בריאים) אני "מעדיפה" להישאר בבית. כי הוא לעולם לא יסכים שאלך איתם לבית הוריי.
אם הדברים היו תלויים רק בי, הייתי מזמן עוזבת איתם.
ויקטוריה יקרה-ruthi
הם לא יצאו מאושרים מצורת החיים שלך, ואם את סובלת אז אל תעשי שום שיקול- נצלי זמן שהוא איננו וקומי וחיזרי איתם לבית הורייך. יש לך את כל האמצעים המשפטיים, המוסריים והחוקיים לעשות את זה! אף אחד, אבל- אף אחד! הוא לא תרוץ או סיבה להמשך הסבל שלך!
אגב חשוב מאד- הורייך יודעים מה קורה?
ויקטוריה-אלעד
יש אפשרות לעזור לכם גם אם בעלך לא מעוניין בייעוץ.
זו דרך ארוכה וקשה, דורשת מאמצים גדולים הרבה יותר- אבל אם את לא מוכנה בשום פנים ואופן להתגרש זו החלופה היחידה. (פרטים במסר אישי)

גם אם את מוכנה לסבול, יש לך אחריות לגדל ילדים בריאים בנפשם.
ליד שרה יש מרכז לטיפולאנונימי (פותח)
באלימות במשפחה הדתית. המטפלים וכל הצוות דתיים ומבינים את הניואנסים. שמעתי את המנהלת של המקום, והיא אמרה בין השאר שאפשר לבוא לבד- היא הסבירה שזה כמו מאזניים. כשאחד מבני הזוג משתנה, זה משפיע בהכרח על מערכת היחסים הזוגית. יותר מזה. בלי שום רצון לפגוע, אני בטוחה שיש גם לאישה חלק ואחריות על מערכת יחסים כזו, ולכן היא יכולה בהחלט גם לשנות אותה.

ולגבי הילדים- אני בטוחה שחיי סבל עם אבא מכה לגמרי לא עדיפים על חיים בלי אבא קרוב. ולכן- לא נראה לי סביר להמשיך לסבול ולגרום גם להם לסבל מתמשך.
הלוואי שיהיה לך המון כח לעשות את הצעד הכל-כך לא פשוט ולפתוח את הנושא מול משהו שבאמת יכול לעזור.
הרבה כוח!!
בעוד שנתיים וילד שלישייוקטנה
תגידי לעצמך: "חבל שלא עזבתי כשהיו רק שניים, וכשהם עוד היו קטנים ולא הספיקו להיפגע כל כך הרבה".
ואחרי שלוש שנים וילד רביעי תגידי: "חבל שלא עזבתי לפני שנתיים, כשהיו רק שלושה, והם עוד היו צעירים ולא הספיקו להיפגע כל כך הרבה"
וכן הלאה
וכן הלאה
עד מתי? וכמה נשמות עוד ייפגעו?

המצב שלך לא טוב. לא בחרת בזה, לא רצית בזה. זה מה שיש, ומוטלת עלייך החובה והאחריות לפעול. יש לך רק סיבוב אחד כאן בעולם. האם ביום מותך תסתכלי אחורה ותגידי: "אכלתי אותה. בזבזתי את הזמן שהיה לי"???
ללמוד בכל זאת איש את רעהו..נחמה
בס"ד,

אני חושבת שלהרבה קורה כזה דבר, שאחרי החתונה שואלים, בעצם, למה התחתנתי עימו או להפך ??
כי מתחילים חיים חדשים, ויש מהפך פנימי, ומשום כך מרבים הזוגות בשנה הראשונה לעשות שבתות לבד, כלומר , שבת אצל ההורים האלה, שבת אצל ההורים האלה, ושבת אחת או שתיים לבד, בכדי ללמוד את את רעהו, זה לא קל, כי הגבר בא עם תכונות גבריות ומסגרת אחרת ומנטליות אחרתח, והאישה עם תכונותיה של האישה ומנטליות אחרת, זה ממש מבלבל,
אם לאחר תקופה מסויימת מרגישים שזה לא זה, מנסים יועצים לנשואין, ומרגישים שבכל זאת, זה לא זה, אז כנראה שזה אולי לא זה מבחינת היחסים, או שאולי בכל זאת חושבים שאוהבים ולא אוהבים, אז..עושים את חשבון הנפש המתאים,
אבל לא תכף, כי נישואין הם אינן משחק ילדים, זה גורל חיים, זה להביא ילדים לעולם, נפשות טהורותח, שרגישים למערכות יחסים.
מקוה שעניתי כמיטב יכולתי בע,ה,
אינני יועצת נישואין, מנסיוני, הרב,וגם אין יותר טוב מנסיון חיים
בהצלחה
נחמה...Curious
אני באמת מקוה שבעת שכתבת שורות אלו, לא שמת לב למה שויקטוריה כתבה כאן...
אם יורשה לי, אני חושב שלתת עצות לויקטוריה רק עלגיל רונן
סמך מה שהיא אמרה ולשאת אחר כך על מצפונכם את התוצאות של העצות זו אחריות קצת גדולה למשתתפים אנונימיים בפורום. האם לקחתם זאת בחשבון?
אוקיי, קפצתי מהר מדי. התכוונתי למי שייעצו לה לעזובגיל רונן
את הבית. היו עצות אחרות שאני מסכים איתן.
אנו יוצאים מנק' הנחה שגם היא לקחה את דברינואלעד
לא כתורה למשה מסיני אלא בערבון מוגבל, כישויות אנונימיות שיודעות מעט מאוד על מה שקרה לה, וגם זה רק ע"פ צד אחד
תמהניאשתו-של-בעלי

יש עוד צד לבעל מכה???

גיל, התגובות ניו מתבקשות.

האם יש לך מצלמה בביתה של ויקטוריה והאם ראית אתגיל רונן
בעלה מכה אותה?
בא נניח שלא היה ולא נבראיוקטנה
מה נראה לך שההודעות שלנו משנות גם אם הסיפור לא נכון? D:
אם לא היה ולא נברא או אם היה אבל לא בדיוק כמו שהיאגיל רונן

מתארת ואם היא, נניח, מחפשת הצדקה וירטואלית למשהו לא טוב שהיא עומדת לעשות אז יכולה להיות לזה השפעה.

להפנות אותה לגורמים מקצועיים שהם טובים ומקצועיים זה טוב אבל להגיד לה "תעזבי את הבית" - לא טוב בכלל.

לפי זה..אשתו-של-בעליאחרונה

לפי מה שאתה אומר, א"א לדעת אף פעם האם מה שהוא/היא- משתתף/ת הפורום אומר/ת נכון...

ואף פעם לא כדאי להגיב מה שאת/ה רואה לנכון כי הרי אין לנו מצלמות בביתו של אף אחד...

נכון. היא אמרה מה שהיא רצתה ואנחנו ענינו בהתאם לכך- בשביל זה אנחנו פה...

המלצות לצימרחושבת בקופסא

מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.

יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.


אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.

מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)

עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.

תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)


אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?

אנחנו מתניידים באוטובוסים.

עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.


אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.

מומלץ ממש ממשכנפי נשרים

צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש

כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.

אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר

תודה רבהחושבת בקופסא

אפשר להגיע בתחב"צ?

מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?


אשמח לעוד תגובות

עוקבתרוני 1234
אני אשמח להמלצות גם למקומות שלא צריך תחב"צ, בכל רחבי הארץ.
לא מאוד בקי, אבל ברחבי יו"ש יש המוןהסטורי
אולי צימרבוס שומרון באלון מורה יכול להתאים.

(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)

נראה לי פחות הכיווןחושבת בקופסא

אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.

אבל תודה, אשמח לעוד תגובות. 

ממליצה בחום על צימרים נוף החאן בכפר אוריהנגמרו לי השמותאחרונה

הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend


היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.

אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).

הבעלים של הצימר מקסימים.

יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.

או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים )

יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).

זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך

ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).

לא יודעת לגבי תחב"צ.

אנחנו נהנינו מאוד וממליצה


תהנו המון

איזה כיף ❤️

מישהו מבין טוב בליסינג?חזקה בעורף

אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)


עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬


התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)


אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…

נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.

למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.


תודה לעוזרים🙏🏻

לא בדיוק מה ששאלתפשוט אני..

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.


 

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

גם אנחנו נעזרנו במישהו כזהבארץ אהבתי

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

ממליץ גם על ארי ויילר1223334444
זה בדיוק הבנאדם 🤩פשוט אני..
גם אני ממליץ עליו, בחום רבדוד100
+972 54-532-0036
הוא נותן שירות בכל רחבי הארץ?רוני 1234
תודה! נחשוב גם על זה.חזקה בעורף
נשמע שזה לא נכון לכם ליסינגזיויק
תודה על התגובה. יכול לפרט למה?חזקה בעורף
כי הרצון שלכם זה ברכב טובזיויק
זו לא סיבה מספיקה לליסינג עם כל הכבוד..
ליסינג אף פעם לא יהיה משתלם לאדם הפרטינפשי תערוג

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב


בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

כן, חברות הליסינג תמיד מצחיקות אותיפשוט אני..
''ירידת הערך - עלינו''.

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

ליסינג זה דרך בעיקר לקנות את ההתחמקות מה"דרעק"משה

לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה  אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.

אולי ישתלם לכם רק להשכיר רכב לטיולים ושבתותרוני 1234אחרונה
אני מניחה שזה רק פעם בכמה חודשים
מישהי חייבת לי כסף ולא נעים לי להזכיר להפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך כ"ב בסיוון תשפ"ו 19:59

אבל עם חוסר נעימות לא הולכים למכולת, לכן הזכרתי למדינת ישראל בכל זאת...


 

 

 


 

כן חברים,

לפעמים מומלץ למלא דוחות להחזר מס 😀

לא המצב ... אבל תודה!לאחדשה
חיבוקחדווית

יש לי חברה סופר סופר קרובה,

חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..

ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.

עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.

ואני לא יודעת מה לעשות.

האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה

פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??

מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה 

 

משהו לא מסתדרפשוט אני..

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

היא לא כתבה שהיא מתחתנתזיויק
אלא שאלה מה יהיה אחרי שתתחתן מתישהו
''עכשיו אני מתחתנת''פשוט אני..
שאלה טובהמחפש אהבה
ואלה יפה שאתם עוקבים ושמים לבחדווית

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אם לא היית מתייחסת לזה כעניין זה לא היה חייב להיותפתית שלג

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

בגדול בעיה בהגדרה זה לאSevenאחרונה

הרי זה לא אסור..

אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...

בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)

כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה

מכירים את די סיטי במישור אדומים?ברגוע

האם יש שם חנויות במחירים טובים?

מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים

הייתי שם לפני שנה, זה היה בעיקר בית קברות לעסקיםפשוט אני..

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

תודהברגוע
ואולם שמחות של ארועים חרדייםמשה

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

אם אתם מהאיזורנפשי תערוג

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

תודה, יש לך המלצה על חנות מסויימת בירושלים?ברגוע
לא.נפשי תערוגאחרונה

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט


מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

מודעות לאתגרים בקדושת הזוגיות במרחב הזוגימחפש אהבה

נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:

לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...

לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?

האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?

לא בדיוק אבל בערךפשוט אני..

אני משתף בצורה קיצונית.


זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.


גם אצלנו יש שיח פתוח בתחום הזהנעמי28

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

 

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

למה הניסוח פה שזה תמיד מהצד הגברי?ירושלמית במקור
מה הכוונהזיויק
למה הוא שואל אם הגבר משתף ולא אם האשה משתפתפשוט אני..
אין סימטריה אבל שאלה טובהזיויק
נו, אשמח לשמועמחפש אהבה
(הוא לא אמר על השאלה שלך שהיא טובה אלא על שלי)ירושלמית במקור
זה מה שהתכוונתי. מוזמנת לשתף מהצד השנימחפש אהבהאחרונה
מה זה אומר אם קשה לי ממש?נגמרו לי השמות

ומה זה אומר עלינו כזוג?

ומה אם פשוט נמאס לי מכל הריבים האלה?

או מכל הריחוק הזה?

או מכל הקושי הזה?

 

יצא לי להתבונן בחג השבועות האחרון במגילת רות,

ובקריאה הזו קפצו לי לעין המילים "ודבקה בה".

לפני הרי מתואר שגם עורפה וגם רות הלכו עם נעמי

אבל נתקלו שוב ושוב באתגר או סירוב או שימת המציאות כפי שהיא על כל קשייה ומורכבויותיה שהציבה בפניהן נעמי - ובעוד עורפה בחרה לחזור אחורה, על רות כתוב: "ודבקה בה".

ובעצם התבוננות על זה הביאה אותי לחשוב שדבקות מובילה לחיים, דבקות יוצרת חיים.

הרי בזכות אותה הדבקות נוצר אפילו המשיח שלנו! חיים. גאולה. בזכות הדבקות הזו. בזכות הלא לוותר הזה.

 

וגם במקום אחר בספר בראשית ששם נאמר "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" - ורש"י מפרש בילדים, ופירושים אחרים מפרשים גם באחד ממש באיחוד הנשמתי והגופני והכולל כולו. כלומר יש כאן עוד דבקות שמובילה לחיים. גם להמשך החיים (ילדים) וגם לאיכות החיים עצמם ושמחת החיים שזה הביחד והאחדות של הזוג.

 

וגם בתפילה ששם נאמר: "ודבקנו במצוותיך" ואנו לומדים על התורה הקדושה ש"עץ *חיים* היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר". וגם אם העץ מתנדנד ברוח - אנחנו מחזיקים. דבקים. בתורה. במצוות. באתגרים שהחיים מזמנים לנו.

 

ועוד מקור שעלה לי בהקשר הזה הוא "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם *חיים* כולכם היום" - שוב דבקות שמובילה לחיים!

 

זה פשוט מדהים.

כמה הדבקות מובילה לחיים

כמה להמשיך, לדבוק, להתמיד, לא לוותר יכול להוביל אותנו לחיים.

לדבוק בטוב כמובן.

* ודבקה בה - לדבוק בטוב. רות ראתה בנעמי את הטוב ודבקה בטוב הזה. "באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוקייך אלוקיי" - זה הטוב. ה' אלוקי ישראל ולהיות חלק מעם ישראל ולהיות עם חמותי הטובה - זה הטוב עבורי ובו אני דבקה.

* ודבק באשתו - לדבוק בטוב שבאשתי. לדבוק בטוב שבבעלי. לדבוק באשתי עצמה. לא לוותר עליה. לדבוק באישי עצמו. לא לוותר עליו. 

לדבוק ולהתכוונן אליה ולהשקיע בה כמה שאני רק יכול. לדבוק ולהתכוונן אליו ולהשקיע בו כל מה שאני יכולה.

* ואתם הדבקים בה' אלוקיכם - לדבוק כמובן בקב"ה שבידו הכל וממנו הכל ומקור כל החיים וכל הטובה וכל הברכה.

* ודבקנו במצוותיך - לדבוק בטוב שבמצוות ובתורה. יש טוב ויש רע ובחרת בחיים - לבחור בטוב.

 

ואפשר ללמוד מזה גם על הזוגיות שלנו ועל ההורות שלנו - ולזכור שמעבר לזה שכל דבר בעולם הזה צריך אנרגיה כדי להתקיים, צריך עבודה כדי להתקיים ולקרות,

יש עוד משהו מאוד מאוד חשוב:

הטוב הגדול יותר, השלם יותר, האמיתי יותר והשורשי והעמוק יותר – כל אלה באים *רק* אחרי ההשקעה. רק אחרי הדבקות. רק אחרי שעובר זמן של השקעה מתמשכת ומרוכזת.

 

למשל,

לא דומה אהבה לתינוק בן יום

לאהבה לילד בן שנתיים

לאהבה לאותו הילד בן 10

 

ככל שהילד גדל,

ככל שנשקיע בו יותר - יותר נאהב אותו.

כמובן שמהתחלה אנו אוהבים אותו.

אבל אי אפשר להשוות את האהבה שהייתה לנו בלב כשרק ראינו אותו לראשונה, לאהבה שיש לנו בלב כשהוא פתאום קורא "אמא", "אבא", לאהבה שיש לנו בלב שהוא כבר משחק עם האח הקטן, מחבק אותנו וכותב לנו ברכה ואנחנו משחנשי"ם איתו ומגלים בו עולם שלם ואישיות שלמה שלא הכרנו! ואז האהבה מתעצמת אפילו עוד יותר!

 

אותו רעיון גם עם בני זוג,

בהתחלה יכולה להיות אהבה, חיבה, התרגשות וכו'

ופוטנציאל הצמיחה של האהבה עצמה הוא עצום

אחרי שנה עוד יותר

אחרי 10 שנים עוד יותר

ואחרי 20 ו30 שנים עוד יותר.

 

וגם אם קשה לנו עכשיו -

הרי אם נלך אחורה למקומות שחווינו קשיים בחיים הרבה פעמים נוכל לראות שאם לא היינו חווים את כל הקשיים האלה, את כל המשברים והרע שעברנו - לא היינו באותו מקום שאנחנו עכשיו. וכל אחד ואחת ומה שזה אומר עבורם.

כך גם אם אנו עוברים עכשיו קשיים בזוגיות שלנו - נוכל להגיע דווקא מהם ומתוכם גם לכמויות של *טוב* גדול אפילו עוד יותר בינינו. 

כמה שזה נשמע מופרך, לפעמים רק מהמשברים אפשר לצמוח ולהעמיק בעוצמה הכי חזקה שיש,

לפעמים דווקא מהרע אפשר לחוות את הטוב יותר בשלמות ויותר בחוזקה ועוצמה.

 

וזה נכון לכל תחום בחיים - אדם שעובר ומתגבר על מכשולים וקשיים - לרוב יכול לצאת הרבה יותר מחוזק, עם הרבה יותר כוחות ותעצומות נפש שגילה על עצמו, הרבה יותר לעזור גם לאחרים, הרבה יותר לפתח את השריר של הנתינה וגם של הקבלה, לפתח ולהרחיב עוד את כוחות הנפש שלו, וגם לחוות את הטוב הרבה יותר בעוצמה כאשר הוא מגיע.

 

אז דווקא אחרי ריב או אתגר או קושי זוגי - אם נצליח לעבור דרכו, בתוכו וממנו נכון -

או אז נוכל גם לגלות את הטוב העמוק יותר, הגדול יותר,

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו נשברים באמצע!

מה שלא היינו זוכים לו אם היינו מרימים ידיים בקושי הראשון או השני או השלישי.

אז אם יש קשיים ואנחנו חושבים אולי להרים ידיים?

רגע!

לומר לעצמנו - רגע, בעצם עדיין אין לנו מושג עוד כמה טוב נוכל לקבל מהקשר הזה ואחד מהשנייה עוד יום, עוד חודש, עוד שנה ועוד 20 שנים.  

אז ננסה לאפשר לעצמנו את אותה השקעה והתמדה, את אותה דבקות, את אותו לימוד, וב"ה לזכות לטוב עמוק וחזק עוד יותר.

 

ובעצם אם חושבים על זה אז גם בהורות, גם בזוגיות, גם במיניות, גם בכל מערכת יחסים עם המשפחה, גם בעבודה, וגם בהכל - המתמיד זוכה! לגמרי זוכה ❤️

וזה הזכיר לי גםנגמרו לי השמות

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

 

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

 

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

 

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

 

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

 

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

 

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

 

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

 

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

 

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

 

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

 

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

 

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

 

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

 

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

 

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

(רציתי לכתוב ישר ולא הספקתינגמרו לי השמות

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

🔴 מצב מלחמה 🔴 - תוספת קטנה לעכשיונגמרו לי השמותאחרונה

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

 

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

 

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

 

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

 

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

 

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

שאלה יותר לגבריםבוריס

אשמח להמלצות על תחתונים.

אני לא מוצא משהו שהוא באמת נח ואני סובל מזה מאוד

תודה

מאצ'טונים דלתא - יש גזרות שונותפ.א.
אני אוהב בוקסר קצר 
גזרה?חתול זמני

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

א. גזרה רחבההסטורי
ב. שתי מידות יותר משאר הבגדים...
כעיקרוןשפויאחרונה

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.

אולי יעניין אותך