מזה 23 שבועות אני כותבת לכם מהמציאות העגומה של שכונתי הגוועת. כל סופ"ש אני מספרת לכם על קמצוץ מתוך המציאות שאותה אני ותושבים רבים, חווים כבר שנים ארוכות ומייגעות. לפני 3 חודשים החלטתי להילחם על שינוי של המציאות ההזויה הזאת איפה שיושבים מקבלי ההחלטות על חיינו – והאמנתי כי אצליח – בעזרתכם – ובשבילכם. לא כך קרה הדבר. הצטרפתי לאנשים שאני יודעת שנלחמו מדם ליבם למען חיים טובים יותר עבור תושבים רבים – מהסיבה הפשוטה שהם חושבים ומאמינים כי מגיע לתושבים הללו לחיות בביטחון ושלווה, יותר מזה – מגיע לכל אזרחי מדינת ישראל.
התאכזבתי. האמת, שהתאכזבתי מאוד. לא מהעובדה שלא הצלחנו, אלא מהעובדה המעציבה שאותם אנשים שלנחמנו למענם כל כך הרבה לקחו אותנו כמובן מאליו כל הזמן הזה. אז יש לי חדשות בשבילכם חברים, חבל, פשוט חבל. כי אם חשבתם שאני אישית נלחמתי בשביל איזו תהילת עולם או משכורת או כי כיף לי אז אתם טועים טעות חמורה. אני בדומה לאנשים שאיתם נלחמתי בתקופה האחרונה מאוד שונים מהאנשים שאתם רגילים לראות על מסך הטלוויזיה שלכם וההבדל המהותי הוא שאני לא עושה את כל זה ואז חוזרת לבית השליו והשקט שלי – אי שם, אלא חוזרת וחיה את המציאות שבשביל שינוייה אני עושה את כל מה שאני עושה! זו לא אותה מלחמה, כי אני לוקחת את זה אישי. אני לוקחת ללב.
בכל התקופה הזאת לא הבינו אנשים למה אני כל כך אמוציונאלית בלחימה שלי – ועצם המילה לחימה שאני משתמשת בה כל הזמן יכולה להסביר לכם הכול. אני לא מתראיינת, אני לא כותבת, אני לא רצה לכנסת – אני נלחמת!!! ואת זה בשבוע האחרון היה לי מאוד קשה לעשות. זה דבר אחד לא לקבל את הצבעת האמון מאנשים שלא קרובים אליך – אבל זה דבר אחר לגמרי לא לקבל אותה מהאנשים שעבורם את עושה את כל עשייתך. וזה פשוט עצוב.
חשבתי הרבה אם לכתוב את הבלוג השבוע, או אם לכתוב אותו בכלל. לא ידעתי אם יש טעם –האם משהו שאגיד עוד יכול לשנות? ואז הבנתי שאני עושה בדיוק את מה ששונאי ישראל, ארגוני שמאל קיצוני למיניהם – רוצים. זה מה שהם רוצים. שנתפלג. שניכנע, שנישבר – כדי שהם יוכלו לזכות במטרה הסופית שלהם – וזה שינוייה של מדינת היהודים לבלי היכר.
קיבלתי בשבוע האחרון מאות הודעות תמיכה מאנשים. היה דבר אחד שבלט באחוז ניכר של ההודעות האלו – וזאת הבקשה לנסות ולהיות חלק ממועצת תל אביב הקרובה – שמערכת הבחירות שלה עומדת להתחיל בקרוב.
מועמדים רבים ממפלגות שמאל שונות עומדים לנסות ולהיות חלק ממנה – חלקם אף שייכים וממומנים ע"י ארגוני שמאל קיצוני אשר נלחם בכל מאודו כדי להשאיר את המסתננים הבלתי חוקיים מאריתריאה וסודן – כאן בלב מדינת ישראל. מעניין מה יקרה לחייהם של תושבי השכונות הנוראיים גם ככה, אחרי שאותם פעילים יהיו במקום של מקבלי החלטות על העיר שלהם – תל אביב. אותם פעילי שמאל קיצוני שתומכים בימין הקיצוני של האסלאם ומוכנים לעשות את כל מה שרק יגידו להם.
ביום חמישי האחרון אוימתי והותקפתי טלפונית ע"י אותו בעל דירות "דתי" שגר בקרית ארבע –שסיפרתי לכם עליו באחד הבלוגים שלי. אותו בעל דירות אשר בבעלותו שתי דירות בקומת הבניין שלי מאשים אותי על כך שעיריית ת"א הגיעה גם אליו עקב כך שהוא חילק את הדירות שלו בצורה לא חוקית – ואף אומר שעיריית ת"א אמרה לו שאני התלוננתי עליו. מעניין. כמו כן בשיחת טלפון שערך איתי השבוע אמר לי אותו "צדיק דתי" מקרית ארבע – שאת שמו כבר יכולתי לחשוף מזמן אך בחרתי לא לעשות כך מכיוון שלא רציתי לגרום לו עוול – למרות שהוא גרם לי ולדיירי הבניין שלי עוול רב מאוד – שעכשיו הוא באמת יגרום לי ולאימי לסבול! עכשיו הוא יכניס 100 מסתננים בלתי חוקיים לכל דירה – אחרי שיחלק אותן כחוק – והוא יראה לי מה זה! עוד הוסיף ה"צדיק" – שמתיימר להיות איש ימין מהאזור ממנו הוא מגיע – שאני וחברי מפלגת "עוצמה לישראל" – אנחנו אנשים שאוהבים לשנוא. אותו צדיק שטוען שאנחנו אוהבים לשנוא -במשך עשר שנים ניגן על הסבל שלנו – אי שם ממעוזו בקרית ארבע. בהתחלה השכיר את הדירה לכמה דיירים מוסלמים שעשו לדיירי הבניין "טרור" – במלוא מובן המילה וכשהעזתי להתלונן אף תקף אותי פיזית בכך שכמעט זרק אותי מכל המדרגות ובנס תפס אותי אחד השכנים ובלם את נפילתי. לאחר מכן אחרי ששיפץ את הדירות הוא ניתק את החשמל ועשה נזק למערכת החשמל בקומה ומאז ועד היום לא היה אור במדרגות הקומה שלי. מאז המשיך בנפלאותיו והשכיר את דירותיו למסתננים סודנים ואריתראים – משם דרך אגב יצאו התוקפים שתקפו אותי. משם יצאו גם התוקפים שתקפו את אימי. שם גם הייתה שחיטת ברווזים וכבשים חייתית ואכזרית ע"י מסתננים שפורסמה בעיתון והופסקה על ידינו בעזרת המשטרה והעיירה – שם גם נפרצו דלתות הפלדלת פעמיים בהוראה של משטרת ישראל וע"י אנשי כיבוי האש – אחרי שהסתתרו שם פושעים שנמלטו, ועוד ועוד…
ואותו צדיק, שמתפלל בבית הכנסת, קורא באותיותיהן הקדושות של התורה – לא מפחד מהקדוש ברוך הוא כשהוא מתפלל ובזמן הזה מבצע את כל פשעיו וחטאיו. מעניין אותי מה היה אומר רבו של אותו איש.
אני לא מפחדת ממך – אני מודיעה לך קבל עם ועדה – לא ממך ולא מכל האיומים שלך – אבל אתה צריך לפחד, לא ממני – אלא מבורא עולם – ומשעריו שבהם אתה עוד עתיד לבוא.
שאלתי את אחד הנערים שגר בבניין שלי אם הוא יצא היום לטייל קצת בשמש – והוא ענה לי -לאן נצא באזור שכזה??! ואני חשבתי לעצמי באמת לאן…
באזור שרק השבוע אלו חלק מזערי מהמקרים שדווחו בו:
- יום שישי בשעה שלוש בשכונת התקווה תקפו שני אריתראים אדם בן 53 – דפקו לו מוט ברזל בראש ושדדו אותו בזמן שעשה קניות בשכונת התקווה.
- המשטרה עצרה נתין זר מאריתריאה בחשד שניסה לשדוד מכשירי סמארטפון מצעירות באזור דרום ת"א. הוא נתפס לאחר שניסה לשדוד מכשירים משלוש צעירות שעברו ברחוב, ובזמן שעוברי אורח השתלטו עליו. הוא הועבר לחקירה בתחנת משטרת תל אביב.
- דרום תל אביב: 2 סודנים שדדו יהודי ותקפו אותו בגז מדמיע ומכות הנתקף פונה לאיכילוב.
- חבר בוועד פעילי השכונה החל לצלם עבור העירייה פאב לא חוקי של מסתננים הצמוד לבית ספר שורשים. בעלי הפאב 3 מסתננים ומסתננת קלטו אותו, הקיפו אותו ובאגרסיביות דרשו ממנו שיתן להם את המכשיר הסלולרי. רק אחרי רבע שעה חלפה במקום צעירה שאותה הוא מכיר והוא צעק לה שתזמין משטרה. אחרי 7 דקות הגיעה ניידת למקום. השוטרים צעקו על הבחור שאסור לו לצלם בפומבי שטח פרטי, אמרו כמה מילים למסתננים שבפאב ונסעו לדרכם.
משפחה מגדרה התלוננה כי החשוד ניסה לחטוף תינוק בן שנה וחצי מידי דודו בן ה-15.5. החשוד נעצר וטען בחקירתו כי ניסה להגן על התינוק מפני הדוד.
במשטרת רחובות התקבלה ביום ראשון (27.1.13) תלונה של בני משפחה מגדרה, כי בשעה 13:00 בזמן שבן משפחתם בן ה-15.5 היה מתחת לבניין המגורים שלהם עם אחיינו בן השנה וחצי, הגיע חשוד אריתראי, תקף אותו וניסה לחטוף את התינוק. לדברי בני המשפחה, הם הגיעו למקום לשמע הצעקות של הנער, הוציאו את התינוק מהחשוד בכוח תוך כדי שהוא תוקף אותם והחזיקו בו עד לבוא המשטרה.
אז כנראה שלא הרבה השתנה – חוץ מהתחזקותם של המסתננים שהליכתם בשכונה הרבה יותר מחוזקת ואיתנה היום. עניין אותי השבוע לראות איך "פליטים" מאריתריאה עמדו ושלחו כרטיס לוטו בדוכן של "מפעל הפיס"…
עוד טרנד חדש ששמעתי עליו לאחרונה ממסתננים שמתוודים ומספרים לי – זה על כך שהם נפגעים בתאונות מרכבים בכוונה כדי להונות את חברות הביטוח של המסעדות שמעסיקות אותם. הרי מה זאת פציעה בשביל כמה עשרות אלפי שקלים…אז מה אם אנחנו גם ככה עובדים – אם אפשר עוד אז עוד!
אני אסיים בסיפור שקרה לי בתחילת השבוע. 2 מסתננות סודניות עם בני זוגן, הדליקו מדורה בחצר הבית. כשהתחלתי להתעמת איתן על כך אמרה לי אחת מהן (בעברית צחה כמובן) : "מי שואל אותך תביאי משטרה, תביאי עירייה" – כשהגיעה המשטרה אחרי זמן מה, שאלה אותי השוטרת בטלפון: מי זאת אמאל? אמרתי לה: לא יודעת…מסתבר שלמרות איומיה של המסתננת הסודנית שאיימה עלי, עשתה תנועות מגונות, וקיללה – היא התקשרה למשטרה על כך שאני מפריעה לה לעשות על האש. כשהלכה המשטרה – אמרה לי אמאל – נו איפה עייריה?! כשידיה על מותניה והיא צוחקת…
מתוך הבלוג שלה באתר של דרום תל אביב
החברה לפיתוח גבעות ארץ ישראל