נקיפות מצפון...אנונימי (פותח)

אני אמא לילדה מתוקה מתוקה בת שנה ותשעה חודשים. השבוע התחילה בתנו ללכת לגן. אני סטודנטית ומערכת השעות שלי מחייבת אותי להשאיר אותה בגן עד השעה ארבע אחה"צ...אף פעם לא השארתי אותה באופן קבוע לכ"כ הרבה שעות במסגרת...ויש לי רגשות אשם שאם אני עושה את זה, אז אני אמא לא מספיק טובה...כאילו,אני אומרת לעצמי: בשביל מה אנשים מולידים ילדים,אם אח"כ רוב שעות היום הם מטופלים ע"י מישהו אחר, ולנו נשאר איתם רק שלוש-ארבע שעות...?

חשוב לי לציין ששמעתי על הגן דברים מצויינים...ובכל זאת...מצפה לחיזוקים ממכן

יהודית-אשמח לשמוע דעתך...

מבינה אותךבלה
אכן הרבה מאוד הורים עושים את זה וזה עצוב למדי. אני מקווה שכשתסיימי ללמוד תמצאי עבודה שתאפשר לך יותר זמו עם הילדים. אני לא יודעת איך זה בארץ אבל בארה"ב מגיל 4 הרבה גנים הם במתכונת של יום ארוך עד שלוש וחצי והילדים נהנים מזה מאוד בד"כ.
בגיל של הבת שלך זה אומנם יום ארוך אבל לפחות שעתיים אמורות להיות מוקדשות לשינה, וגם יש לה שם הרבה גירויים ועניין {אמור להיות..} הילדים שלי מגיל שנתיים ואפילו לפני כבר משתעממים מאוד בבית. אולי תוכלי גם לסדר את המערכת כך שיהיה לך עוד יום שתוכלי להקדיש לה חוץ משבת.
וגם את צריכה להשתדל שהשעות המעטות ביום שיש לכן ביחד יהיו איכותיות וכך תרגישי הרבה יותר טוב להשכיב אותה לישון בהרגשה שהענקת לה משהו "אימהי" היום.
בהצלחה בהכל!
לא מבינהירוק זית
איך אפשר לחיות ככה.
אני יודעת שתיכף כולם יתנפלו עלי.אבלבאמת,ליבי ליבי עליך ועל ילדתך.
זו קריעה בעיני ,קריעת הלב.
בעתון בשבע בשבוע שעבר היתה כתבה עם הרבנית אליהו -אשתו של הרב שמואל אליהו מצפת,שווה לקרא.אולי אפשר אפילו כאן באתר ערוץ 7.היא מתייחסת לעניין גידול הילדים והגשמה עצמית(לפי דעתי גידול ילדים היא חלק מההגשמה העצמית),ועל כך שכדאי להיות בבית כשהילדים קטנים,ואח"כ לצאת וללמוד ולעבוד ובקיצור היום תוחלת החיים יותר ארוכה וזה נותן מרחב לתמרון רחב יותר עם הדברים האלה.
למי שקשה לה להיות בבית,אולי אפשר לעבוד פחות ,אבל עדיין להיות יותר נוכחת בהיום יום של הילדים.בכל אופן אני מאחלת לך הצלחה,ושזמנך עם ילדתך ארוך או קצר ככל שיהיה ,שיהיה זמן מהנה ומחבר .
לבלה ולירוק זיתאנונימי (פותח)
תודה על התגובות. בלה-את אכן צודקת...בתי משתעממת מאוד בבית,היא זקוקה להרבה גרויים ועניין-ואת זה היא אכן מקבלת יפה מאוד בגן...אני באמת מקווה שאוכל לארגן לי עוד יום אחד לפחות,חוץ מיום שישי,שבו אוציא אותה מוקדם... וירוק זית-אני לא יודעת אם לכל אחת מתאים וטוב לדחות את הלימודים לאחרי שהילדים יגדלו...זה עוד המון זמן ואח"כ נורא קשה לחזור לזה...מה גם שעד שלא יהיה לי את התואר הנכסף לא אוכל לעבוד בתחום שאני רוצה, ומה לעשות-אנחנו זקוקים למשכורת נוספת...במיוחד כשיהיו עודילדים בע"ה...(וקראתי את הכתבה על הרבנית אליהו...)
לחצאית היקרה, wellcome to the clubיהודית פוגל
אני מגדירה את הענין כאוי לי מייצרי, ואוי לי מיוצרי. ובכותרת קיבלתי את פניך בכניסתך למועדון האמהות הסובלות מיסורי מצפון. כמו כולן, גם אני חברה בו. אבל כנראה שבעולם המודרני אין מנוס מאשר לצאת לעבוד ואם כבר יוצאים אז במקצוע טוב ומכניס וכדי להגיע למקצוע כזה צריך ללמוד הרבה. אז אוכל רק לאמר לך שתקבלי את האילוץ הזה בגבורה, לכי ללימודים ואח"כ לעבודה, השתדלי ליהנות, שימרי על פרופורציות והעניקי לה הרבה זמן איכות ובעז"ה תגדל יפה כמו כל ילדי ישראל בדור הזה! עוד עכשיו אני זוכרת כמה כאבתי כאשר בני הגדול שהיה כבן 3.5 בישר לי פעם בחזרי מהעבודה שהוא כבר יכול לקשור לבד את שרוכי הנעליים שלו, לשאלתי מי לימד אותך ענה לי המטפלת (בתיה) וכאב לי ש"החמצתי" משהוא מהגידול שלו. אבל מאז גדלתי ואני מבינה את האילוצים בחיים ומקבלת אותם על פי כלל הברזל: מה שלא ניתן לשנות צריך לקבל בגבורה ולא להשקיע אנרגיות בצער ובתיסכולים. בהצלחה!
ליהודית ולאמאל'ה תודה על התגובות...אנונימי (פותח)
יהודית את אכן צודקת...באמת ברוב המשפחות בימינו אין ברירה, והאשה חייבת לצאת לעבוד...צריך ללמוד להתמודד עם זה...
פעם שמעתי שמישהי אמרה שמאישה של ימינו מצפים שתהיה " גם יפה גם אופה, גם רופאה וגם לא עייפה..."
לחצאית, אני החלטתי בשנה שעברהאנונימי (פותח)
שיום אחד אני אוציא את הילדים מוקדם מהגן ויום אחד אבא שלהם יעשה זאת. זה משאיר 3 ימים במסגרת ארוכה, וזה כבר פחות נורא, ביחוד אם מפזרים את הימים האלה והילד יודע שהיום הוא חוזר מאוחר, אבל מחר מוקדם. (אגב, הבעיה שאת מתארת רק מתגברת כשהילד גדל, וצריך לשלוח אותו לצהרון וכו').
עם הקושי, ויתור על שעות עבודה וצורך להתגמש, זה היה מצוין, ומאד תרם ליחסים בין האבא לילדים, הכניס רוגע ואמון בינינו, שהוא יכול להתמודד אתם חצי יום כולל הכנת ארוחת צהרים, גן שעשועים וכו', שהוא יכול ממש להנות מזה. שיום שלישי זה היום "שלו".
ואני יכולתי "לשחרר" קצת, לסמוך עליו (גם אם הבית לא נצץ כשחזרתי...), וללמוד ביום הזה עד הערב. אני מאד ממליצה על כך - לפעמים אנחנו שוכחים שאבא הוא עוד הורה עם אחריות על הילדים, ואפשר להעזר בו לא רק להשתוללות וסיפור בהשכבה ולשולחן שבת.
נסיון אישיאנונימי (פותח)
בזמן הלימודים נעדרתי מהבית פעמיים בשבוע מ8 ועד 8 ובשאר הימים עד 4 זה היה סבל נוראי והרגשתי שאני מפספסת את כל גידול הילדים..אבל ב"ה הלימודים ארכו 3 שנים והשנה השלישית כבר היתה פחות עמוסה (עד 4 כל יום) ואחרי הלימודים מצאתי עבודה נחמדה עד השעה 1 והיום מי זוכר את הימים האלו? נסי להסתכל ע העתיד גם שקשה לראות אותו...
בהצלחה ותחזיקי מעמד..
לירוק זיתveredd
אני בטוחה שידעת שזה יבוא לך מאיפהשהו- אז הנה זה בא. אני לא מבינה איך את יכולה לכתוב כזה דבר לאמא שקשה לה להיפרד מהבת שלה! זה ממש מזעזע, תסלחי לי. זה לא שהיא רוצה קריירה שתגרום לה לחזור הביתה בעשר כל יום, כולה הילדה בגן- אז מה! ופעם לא היו שולחים ילדים בני שלוש לחדר עד הערב? לא נראה לי שגדולי הרבנים שלנו סבלו מזה יותר מדי.
זה דבר ראשון. ודבר שני- לפעמים זה נחוץ. וכל מקרה לגופו. את אולי יכולה ורוצה להישאר בבית עם הילדים כל היום, אבל יש נשים (מפתיע- גם אני כזו) שרוצות ללמוד, לעבוד בעבודה מכובדת, לא קריירה עצבנית, אבל עבודה יפה שתשאיר הרבה מקום לבית וגם חסכונות נחמדים לילדים שיגדלו.
בנוסף לזה, לילד טוב במסגרת. תאמיני לי שאני אמא מסורה ואני מוותרת על כל מה שאני יכולה עם הבן שלי, מבשלת לו כל הזמן, מנקה והוא טיפ- טופ, אבל מה לעשות שהוא משתעמם איתי כל היום לבד בבית? אין סטימולציה, אין חברה. ובנוסף- לילדים טוב להתגבר לפעמים על פחדי נטישה שלהם, להבין שקשה- אבל אפשר להתמודד. אם לילד שקשה לו ללכת לגן פשוט תשאירי אותו בבית- איך הוא ילמד להתמודד עם דברים אחרים כשיגדל? ומה עם בית ספר? ישיבה? כל אלו? אם יהיה לו קשה?
נקודה למחשבה. ואני לא משתלחת, פשוט כואב לי שאת שופטת וגורמת לרגשות אשם מיותרים כאלו.
מי שלח פעם ילדים עד הערב?אופה
בכל אופן, יש הרבה נשים מתוסכלות מעבודה מחוץ לבית. זה כל כך הפך לנורמה שמי שרוצה לטפל בילדים בעצמה, בבית, במקום לדאוג לילדים של אחרים, צריכה הרבה תמיכה כי מסתכלים עליה בצורה מוזרה.
לגופו של ענין, חצאית. כרגע את בלימודים. אולי יהיה אפשר לארגן עזרה מסבא-סבתא או אחים/אחיות כך שהיא לא תהיה בגן עד 4.
את צריכה להשקיע כרגע בלימודים. אחר כך תוכלי לראות אם תהיה לך עבודה קלילה, אולי עבודה מהבית, ובכל אופן כדאי לבדוק כדאיות עבודה מחוץ לבית. בין מס הכנסה, מעון/גן, אוכל מוכן כי אין זמן להכין בבית ועוזרת כי אין זמן לנקות, אולי לא כלכך משתלם הכאב לב של להשאיר אותה רחוק ממך.
עצוב מאוד שהיום הנורמה היא שהאישה יוצאת לעבוד.יהודיה מא"י
כי מקום הטבעי של הילדים הוא עם אימא שלהם, ולא סתם נקבעה בחוק חזקת הגיל הרך במקרים של גירושים לא עלינו.
ומצבה של חצאית טוב, יש רבות מאוד שכבר בגיל 3 חודשים שולחות את התינוק שלהן למעון.
אני עבדתי יום אחד בתור מטפלת במעון קצת לפני שילדתי, ואחרי היום הזה אני מתפללת לריבונו של עולם שאני לא אצטרך לשלוח ילד שלי למעון.
אני יודעת שלפעמים אין ברירה, אבל זה עדין עצוב
כולם רוצים את הכיטוב עבור ילדיהם.יוקטנהאחרונה
המציאות היא, שבדרך כלל אנחנו והילדים נאלצים להתפשר.
הלב שלך במקום הנכון - את יודעת שהטוב ביותר עבור בתך היא את. אין טעם להכחיש ולמרוח את העובדה הברורה והטהורה הזו. נכון, גם ל"מסגרת" יש יתרונות. כולם בטלים בשישים אל מול החיסרון הגדול - בתך נשארת בלעדייך למשך שעות ארוכות בגיל צעיר.
אני חושבת שעצם העובדה שאת מרגישה ומכירה בכך, תעזור לך ולה להתמודד עם החוסר הזה ולהתגבר עליו. כשילד נולד, אף אמא לא מתכננת עבורו כאב שיניים, או יד שבורה, או מצח פתוח, או... אילוץ להיפרד וללכת לגן. החיים מזמנים לנו התמודדויות כאלה ואחרות, הרבה מהן לא נעימות, אבל ביחד ועם הרבה אהבה ותמיכה, מצליחים להתגבר, וגם להנות מהיתרונות ולצאת מחוזקים.
מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...