נקיפות מצפון...אנונימי (פותח)

אני אמא לילדה מתוקה מתוקה בת שנה ותשעה חודשים. השבוע התחילה בתנו ללכת לגן. אני סטודנטית ומערכת השעות שלי מחייבת אותי להשאיר אותה בגן עד השעה ארבע אחה"צ...אף פעם לא השארתי אותה באופן קבוע לכ"כ הרבה שעות במסגרת...ויש לי רגשות אשם שאם אני עושה את זה, אז אני אמא לא מספיק טובה...כאילו,אני אומרת לעצמי: בשביל מה אנשים מולידים ילדים,אם אח"כ רוב שעות היום הם מטופלים ע"י מישהו אחר, ולנו נשאר איתם רק שלוש-ארבע שעות...?

חשוב לי לציין ששמעתי על הגן דברים מצויינים...ובכל זאת...מצפה לחיזוקים ממכן

יהודית-אשמח לשמוע דעתך...

מבינה אותךבלה
אכן הרבה מאוד הורים עושים את זה וזה עצוב למדי. אני מקווה שכשתסיימי ללמוד תמצאי עבודה שתאפשר לך יותר זמו עם הילדים. אני לא יודעת איך זה בארץ אבל בארה"ב מגיל 4 הרבה גנים הם במתכונת של יום ארוך עד שלוש וחצי והילדים נהנים מזה מאוד בד"כ.
בגיל של הבת שלך זה אומנם יום ארוך אבל לפחות שעתיים אמורות להיות מוקדשות לשינה, וגם יש לה שם הרבה גירויים ועניין {אמור להיות..} הילדים שלי מגיל שנתיים ואפילו לפני כבר משתעממים מאוד בבית. אולי תוכלי גם לסדר את המערכת כך שיהיה לך עוד יום שתוכלי להקדיש לה חוץ משבת.
וגם את צריכה להשתדל שהשעות המעטות ביום שיש לכן ביחד יהיו איכותיות וכך תרגישי הרבה יותר טוב להשכיב אותה לישון בהרגשה שהענקת לה משהו "אימהי" היום.
בהצלחה בהכל!
לא מבינהירוק זית
איך אפשר לחיות ככה.
אני יודעת שתיכף כולם יתנפלו עלי.אבלבאמת,ליבי ליבי עליך ועל ילדתך.
זו קריעה בעיני ,קריעת הלב.
בעתון בשבע בשבוע שעבר היתה כתבה עם הרבנית אליהו -אשתו של הרב שמואל אליהו מצפת,שווה לקרא.אולי אפשר אפילו כאן באתר ערוץ 7.היא מתייחסת לעניין גידול הילדים והגשמה עצמית(לפי דעתי גידול ילדים היא חלק מההגשמה העצמית),ועל כך שכדאי להיות בבית כשהילדים קטנים,ואח"כ לצאת וללמוד ולעבוד ובקיצור היום תוחלת החיים יותר ארוכה וזה נותן מרחב לתמרון רחב יותר עם הדברים האלה.
למי שקשה לה להיות בבית,אולי אפשר לעבוד פחות ,אבל עדיין להיות יותר נוכחת בהיום יום של הילדים.בכל אופן אני מאחלת לך הצלחה,ושזמנך עם ילדתך ארוך או קצר ככל שיהיה ,שיהיה זמן מהנה ומחבר .
לבלה ולירוק זיתאנונימי (פותח)
תודה על התגובות. בלה-את אכן צודקת...בתי משתעממת מאוד בבית,היא זקוקה להרבה גרויים ועניין-ואת זה היא אכן מקבלת יפה מאוד בגן...אני באמת מקווה שאוכל לארגן לי עוד יום אחד לפחות,חוץ מיום שישי,שבו אוציא אותה מוקדם... וירוק זית-אני לא יודעת אם לכל אחת מתאים וטוב לדחות את הלימודים לאחרי שהילדים יגדלו...זה עוד המון זמן ואח"כ נורא קשה לחזור לזה...מה גם שעד שלא יהיה לי את התואר הנכסף לא אוכל לעבוד בתחום שאני רוצה, ומה לעשות-אנחנו זקוקים למשכורת נוספת...במיוחד כשיהיו עודילדים בע"ה...(וקראתי את הכתבה על הרבנית אליהו...)
לחצאית היקרה, wellcome to the clubיהודית פוגל
אני מגדירה את הענין כאוי לי מייצרי, ואוי לי מיוצרי. ובכותרת קיבלתי את פניך בכניסתך למועדון האמהות הסובלות מיסורי מצפון. כמו כולן, גם אני חברה בו. אבל כנראה שבעולם המודרני אין מנוס מאשר לצאת לעבוד ואם כבר יוצאים אז במקצוע טוב ומכניס וכדי להגיע למקצוע כזה צריך ללמוד הרבה. אז אוכל רק לאמר לך שתקבלי את האילוץ הזה בגבורה, לכי ללימודים ואח"כ לעבודה, השתדלי ליהנות, שימרי על פרופורציות והעניקי לה הרבה זמן איכות ובעז"ה תגדל יפה כמו כל ילדי ישראל בדור הזה! עוד עכשיו אני זוכרת כמה כאבתי כאשר בני הגדול שהיה כבן 3.5 בישר לי פעם בחזרי מהעבודה שהוא כבר יכול לקשור לבד את שרוכי הנעליים שלו, לשאלתי מי לימד אותך ענה לי המטפלת (בתיה) וכאב לי ש"החמצתי" משהוא מהגידול שלו. אבל מאז גדלתי ואני מבינה את האילוצים בחיים ומקבלת אותם על פי כלל הברזל: מה שלא ניתן לשנות צריך לקבל בגבורה ולא להשקיע אנרגיות בצער ובתיסכולים. בהצלחה!
ליהודית ולאמאל'ה תודה על התגובות...אנונימי (פותח)
יהודית את אכן צודקת...באמת ברוב המשפחות בימינו אין ברירה, והאשה חייבת לצאת לעבוד...צריך ללמוד להתמודד עם זה...
פעם שמעתי שמישהי אמרה שמאישה של ימינו מצפים שתהיה " גם יפה גם אופה, גם רופאה וגם לא עייפה..."
לחצאית, אני החלטתי בשנה שעברהאנונימי (פותח)
שיום אחד אני אוציא את הילדים מוקדם מהגן ויום אחד אבא שלהם יעשה זאת. זה משאיר 3 ימים במסגרת ארוכה, וזה כבר פחות נורא, ביחוד אם מפזרים את הימים האלה והילד יודע שהיום הוא חוזר מאוחר, אבל מחר מוקדם. (אגב, הבעיה שאת מתארת רק מתגברת כשהילד גדל, וצריך לשלוח אותו לצהרון וכו').
עם הקושי, ויתור על שעות עבודה וצורך להתגמש, זה היה מצוין, ומאד תרם ליחסים בין האבא לילדים, הכניס רוגע ואמון בינינו, שהוא יכול להתמודד אתם חצי יום כולל הכנת ארוחת צהרים, גן שעשועים וכו', שהוא יכול ממש להנות מזה. שיום שלישי זה היום "שלו".
ואני יכולתי "לשחרר" קצת, לסמוך עליו (גם אם הבית לא נצץ כשחזרתי...), וללמוד ביום הזה עד הערב. אני מאד ממליצה על כך - לפעמים אנחנו שוכחים שאבא הוא עוד הורה עם אחריות על הילדים, ואפשר להעזר בו לא רק להשתוללות וסיפור בהשכבה ולשולחן שבת.
נסיון אישיאנונימי (פותח)
בזמן הלימודים נעדרתי מהבית פעמיים בשבוע מ8 ועד 8 ובשאר הימים עד 4 זה היה סבל נוראי והרגשתי שאני מפספסת את כל גידול הילדים..אבל ב"ה הלימודים ארכו 3 שנים והשנה השלישית כבר היתה פחות עמוסה (עד 4 כל יום) ואחרי הלימודים מצאתי עבודה נחמדה עד השעה 1 והיום מי זוכר את הימים האלו? נסי להסתכל ע העתיד גם שקשה לראות אותו...
בהצלחה ותחזיקי מעמד..
לירוק זיתveredd
אני בטוחה שידעת שזה יבוא לך מאיפהשהו- אז הנה זה בא. אני לא מבינה איך את יכולה לכתוב כזה דבר לאמא שקשה לה להיפרד מהבת שלה! זה ממש מזעזע, תסלחי לי. זה לא שהיא רוצה קריירה שתגרום לה לחזור הביתה בעשר כל יום, כולה הילדה בגן- אז מה! ופעם לא היו שולחים ילדים בני שלוש לחדר עד הערב? לא נראה לי שגדולי הרבנים שלנו סבלו מזה יותר מדי.
זה דבר ראשון. ודבר שני- לפעמים זה נחוץ. וכל מקרה לגופו. את אולי יכולה ורוצה להישאר בבית עם הילדים כל היום, אבל יש נשים (מפתיע- גם אני כזו) שרוצות ללמוד, לעבוד בעבודה מכובדת, לא קריירה עצבנית, אבל עבודה יפה שתשאיר הרבה מקום לבית וגם חסכונות נחמדים לילדים שיגדלו.
בנוסף לזה, לילד טוב במסגרת. תאמיני לי שאני אמא מסורה ואני מוותרת על כל מה שאני יכולה עם הבן שלי, מבשלת לו כל הזמן, מנקה והוא טיפ- טופ, אבל מה לעשות שהוא משתעמם איתי כל היום לבד בבית? אין סטימולציה, אין חברה. ובנוסף- לילדים טוב להתגבר לפעמים על פחדי נטישה שלהם, להבין שקשה- אבל אפשר להתמודד. אם לילד שקשה לו ללכת לגן פשוט תשאירי אותו בבית- איך הוא ילמד להתמודד עם דברים אחרים כשיגדל? ומה עם בית ספר? ישיבה? כל אלו? אם יהיה לו קשה?
נקודה למחשבה. ואני לא משתלחת, פשוט כואב לי שאת שופטת וגורמת לרגשות אשם מיותרים כאלו.
מי שלח פעם ילדים עד הערב?אופה
בכל אופן, יש הרבה נשים מתוסכלות מעבודה מחוץ לבית. זה כל כך הפך לנורמה שמי שרוצה לטפל בילדים בעצמה, בבית, במקום לדאוג לילדים של אחרים, צריכה הרבה תמיכה כי מסתכלים עליה בצורה מוזרה.
לגופו של ענין, חצאית. כרגע את בלימודים. אולי יהיה אפשר לארגן עזרה מסבא-סבתא או אחים/אחיות כך שהיא לא תהיה בגן עד 4.
את צריכה להשקיע כרגע בלימודים. אחר כך תוכלי לראות אם תהיה לך עבודה קלילה, אולי עבודה מהבית, ובכל אופן כדאי לבדוק כדאיות עבודה מחוץ לבית. בין מס הכנסה, מעון/גן, אוכל מוכן כי אין זמן להכין בבית ועוזרת כי אין זמן לנקות, אולי לא כלכך משתלם הכאב לב של להשאיר אותה רחוק ממך.
עצוב מאוד שהיום הנורמה היא שהאישה יוצאת לעבוד.יהודיה מא"י
כי מקום הטבעי של הילדים הוא עם אימא שלהם, ולא סתם נקבעה בחוק חזקת הגיל הרך במקרים של גירושים לא עלינו.
ומצבה של חצאית טוב, יש רבות מאוד שכבר בגיל 3 חודשים שולחות את התינוק שלהן למעון.
אני עבדתי יום אחד בתור מטפלת במעון קצת לפני שילדתי, ואחרי היום הזה אני מתפללת לריבונו של עולם שאני לא אצטרך לשלוח ילד שלי למעון.
אני יודעת שלפעמים אין ברירה, אבל זה עדין עצוב
כולם רוצים את הכיטוב עבור ילדיהם.יוקטנהאחרונה
המציאות היא, שבדרך כלל אנחנו והילדים נאלצים להתפשר.
הלב שלך במקום הנכון - את יודעת שהטוב ביותר עבור בתך היא את. אין טעם להכחיש ולמרוח את העובדה הברורה והטהורה הזו. נכון, גם ל"מסגרת" יש יתרונות. כולם בטלים בשישים אל מול החיסרון הגדול - בתך נשארת בלעדייך למשך שעות ארוכות בגיל צעיר.
אני חושבת שעצם העובדה שאת מרגישה ומכירה בכך, תעזור לך ולה להתמודד עם החוסר הזה ולהתגבר עליו. כשילד נולד, אף אמא לא מתכננת עבורו כאב שיניים, או יד שבורה, או מצח פתוח, או... אילוץ להיפרד וללכת לגן. החיים מזמנים לנו התמודדויות כאלה ואחרות, הרבה מהן לא נעימות, אבל ביחד ועם הרבה אהבה ותמיכה, מצליחים להתגבר, וגם להנות מהיתרונות ולצאת מחוזקים.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך