שוב התייעצות, ילד בן שלוש וחצימתואמת
  • לפני כמה שבועות התייעצתי כאן בנוגע לבן שלנו, שמסרב להתלבש בבוקר ובערב. הבעיה אז נפתרה  בעזרת מבצע נושא פרסים. כעת חזרה הבעיה, אך נוספו לה דברים נוספים: פתאום במהלך היום, בלי סיבה של ממש (כמו הלבוש בבוקר או בערב), הוא מתחיל להתעקש על משהו מסוים, לא הגיוני, ולא מוכן לזוז ממנו, או שאנחנו נפר אותו. זה יכול להיות גם באמבטיה – הוא מבקש לצאת מהאמבטיה בלי לשטוף את הסבון (בסדר, הסכמנו לו), או באמצע הרחוב, בחזרה מהגן, שהוא פתאום לא מוכן לחזור הביתה, מתיישב על המדרכה, ובוכה וצועק שכולנו (כולל אחותו) נישאר פה.

חשבנו לעצמנו שהוא מחפש מוקדים של כוח, לשלוט בנו, להרגיש שהוא חזק ומצליח אפילו לגבור על ההורים שלנו. חשבנו (שוב) שזה בגלל הקנאה שלו באחיו התאומים הקטנים, או באחותו הגדולה, שעכשיו קצת מקבלת יותר תשומת לב בגלל הבעיות שיש לה בשמיעה (נוזלים באוזניים).

האם יש למישהו עוד רעיונות להעלות?

ובעיקר – איך אפשר לטפל בזה?

האם כדאי ללכת לייעוץ? אנחנו? עם הילד?

אולי פשוט לחכות שזה יעבור? (אף-על-פי שאנחנו וגם הילד, שבדרך כלל מתוק ומקסים ומשתף פעולה, סובלים)

תודה לקוראים ולעונים.

אכן,ד.

יכול להיות שהוא מקנא..

 

מרגיש צורך ביותר תשומת לב אישית. והוא משדר כך בקשה לעזרה. יתכן.

 

אולי תנסו - בלי קשר למהומות - לתת לו זמן ביום בפני עצמו, רק שלו. זמן עם אבא, זמן עם אמא. סיפור, לדבר, לשבח.

 

כמו כן, "לשתף" אותו מידי פעם עם התאומים הקטנים, הוא "איתכם" עוזר איתם. לא הם "במקומו".

 

אבל העיקר, דומני, היחס המיוחד לו, הספציפי, בזמנים מיוחדים, וגם בצד-האחרים, בחום ובאהבה, בדיבור ובשמחה.

 

 

 

 

אולי יעזור גם להעביר כמה שיותר דברים בחיים שלופצקרשת

לשליטתו.

למשל - רק הוא בוחר איזה סוודר לובשים היום, רק הוא בוחר אם הולכים לגן מהדרך הזאת או מהדרך הזאת, תראי איפה מתאים לכם לשלב בשגרת היומיום דברים כאלה.

כי נשמע לי מאוד הגיוני מה שכתבת שחשובות לו הפינות האלה שהוא הגדול והשולט - אז אולי אם תספקו לו אותן מיוזמתכם, יהיה לו פחות צורך ליזום תקריות כאלה.

 

על פניו מה שכתבת לא נשמע מצריך ייעוץ. זה נשמע ילד חמוד ומקסים שעובר "תקופה" כמו שהרבה ילדים עוברים מדי פעם, וכמו שכתבת - יש לו סיבות לא רעות אבל את האמא ואת חשה אותו מקרוב ואת גם מסוגלת להעריך את הכוחות שלכם, ואם התחושה הפנימית שלך היא ש"הגיעו מים עד נפש", ושאת אובדת עצות מולו - אני מציעה שכן תאמיני לעצמך ותפני לקבל עזרה מקצועית.

 

תודה לכםמתואמת

עצות טובות, בעז"ה ניישם.

נחכה עוד זמן, אם נראה שלא נגמר, באמת נפנה לייעוץ.

איך אתם מגיבים?בונים מגדל

יכול להיות שהוא צמא לתגובה?

אין לי הרבה ניסיון, אבל אצל בת השנתיים וחצי שלי, כשהתחילה עם הצגות ודרישות מעניינות, מאוד ניסיתי להיות עקבית, לא להלחץ מצעקות, ולגייס המון סבלנות.

ב"ה זה יותר קל.

אני חושבת שמה שהכי עזר זה ה'לא זה לא', והלימוד שצעקות לא עוזרות להשיג מה שרוצים.

ברור שכל מקרה לגופו, אבל אצלנו בגדול נראה לי שחלחול המסרים הללו עזר.

כן. אבל,ד.

אם זה מקרה שילד מרגיש "הולך לאיבוד" בגלל תשומת לב אל האחרים שהוא מרגיש שזה "במקומו",

אז התנהגותו היא "שידור מצוקה". וכשילד משדר תחושה כזאת, לא מטפלים ע"י שמראים לו שלא משיגים כך - אלא קודם כל ע"י שנותנים לו את מה שהוא צריך, גם בלי "הפגנות".  

אח"כ - יש מקום להראות שמשיגים דברים בשקט, שמקשיבים לו גם בנחת, ששמים לב למה שהוא רוצה לומר ושזה חשוב לו, גם בלי קשר ל"צעקות".

נכוןבונים מגדל

חשבתי לכתוב משהו דומה ושכחתי.

כמובן שאם יתכן שהגורם לבעיה הוא חוסר תשומת לב, חשוב לנסות להקדיש תשומת לב רבה לילד.

כמובן שבצורה חיובית. כלומר בתגובה לדברים חיוביים ולא בגלל דברים שליליים.

במקביל, לשלול/להתעלם מההתנהגות השלילית. שהיא לא תהיה מושכת.

 

ואני ממש מבינה איך ילד שיש לו אחים תאומים קטנים מרגיש חוסר תשומת לב, וכמה קשה כן לתת לו. וברור שצריך ושכדאי לעשות מאמצים מיוחדים בשביל זה (וגם בשביל הגדולה, שגם אם לא מפגינה באותה צורה, צריכה תשומת לב מההורים גם כן)

אכן,ד.

אבל זה לא "במקביל"..

 

גם אדם מבוגר שמשהו מציק לו - לא מטפלים במקביל. קודם שוללים מה שמציק.

 

בנוסף - ה"כלל" של להתעלם ולשלול התנהגות שלילית, יש בו אמת; אבל צריך להיזהר לא ללכת לפיו "אוטומאטית". צריך להרגיש את הילד. לפעמים ההתנהגות השלילית זוקקת תגובה ושימת לב באותו רגע. לפעמים היא תגובה צודקת. צריך להיזהר לא להיות "מכונות". כל מצב לגופו. יש הבדל בין כשיש "הצדקה" (כשכואב צועקים..) לבין התנהגות פרובוקטיבית, או מנסה "לסחוט" כביכול. וגם כשמגיבים בשלוה, שזה ככלל תמיד טוב, צריך שימת לב להרגשת הילד באותו זמן.

למה לא במקבילבונים מגדל

מבחינתי במקביל זה מה שאני משתדלת לעשות באותו הזמן.

מצד אחד לתת לילד יותר תשומת לב, שהגיוני שהוא מרגיש שאבדה לו.

מצד שני, לא להצדיק את ההתנהגות השלילית שלו.

 

ותגובות לילדים הן לרוב לא אוטומטיות. הן ביחס לילד, לסיטואציה, לך. (בתקווה שזה כשאני בשליטה...)

לא שזה סותר את זה שאתה צודק. צודק. באמת צריך לשים לב לדברים האלה.

 

הקושי במצבים האלה לדעתי זה לא לאבד עשתונות. להגיב בשכל. וזה בטח לא קל במצבים שתוארו. (לאנשים כמוני לכל הפחות)

כי,ד.

אם ילד כבר במצב של מצוקה (כלומר: אינני מדבר עלכך שבאותו רגע חש משהו. אלאבהנחה שהוא משדר משהו שעובר עליו) - אז קודם כל צריך לתקן את המצב. אח"כ "לחנך". כשמישהו צועק מכאב, לא מלמדים אותו באותו זמן שלא צועקים. זה לא הגון ואמיתי. אז גם ילד.

זה נכון שבמצב "רגיל" - צריך לא להפגין "התרשמות" דווקא מצורת דיבור צעקנית וכד', שילד יתרגל ששומעים אותו ומתענינים מכל הלב גם בלי זה.

 

לגבי ה"אוטומאטי" - אני כיוונתי ל"שיטה". יש כאלה שמשננים שיטה כזאת כאילו "לא לתת תשומת לב בתגובה לדברים שליליים" ולפעמים פועלים עפ"י זה "אוטומאטית", מובנה. וזה לא תמיד נכון. צריך לחוש את המצב, את הילד, את הזמן. בצורה "חיה".

 

ו"לא לאבד אשתונות" זה נכון מאד. עבודה שמשתכללים בה עם הזמן.

מה עם להציב גבולות?l666

נשמע שהוא לא רק יושב על ראש אלא גם רוקד שם

לבדוק שהוא אוכל וישן מספיק

הערה טובה (במשפט האחרון)מתואמת

השינה שלו באמת לא תמיד מסודרת. חוזר מהגן עייף, ולפעמים נרדם מיד אחרי אוכל, לפעמים כמה שעות אח"כ,ואז מתעורר בערב ונשאר ער עד אמצע הלילה...

תודה. אנחנו באמת צריכים לשים לב יותר לכך.

סליחה על תגובה לא יפהl666אחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך