בס''ד

הסתכלות מדהימה!! כל הכבוד לך! יהי רצון שתמיד תזכי להסתכל ולראות את הטוב ותמצאי את זיווגך הראוי לך במהרה!!

למרות הצורה שבה את רואה את זה, לי עצוב לקרוא על דברים כאלה

שה' ייתן לך כח להמשיך הלאה ולצאת חזקה יותר. באמת להפנים את מה שכתבת כ"כ יפה.

בס"ד

כל כך כואב להיות בהרגשה שכבר נגמרה הדרך הארוכה והקשה הזו, ופתאום...

וכל כך מדהים לראות באיזו שמחה ואמונה את כותבת את זה!!

מאחלת לך שבע"ה תזכי באמת לכל זה.. והפעם בשלמות...

ו-שאלה, אם אפשר,

מה גרם לך להגיע למסקנה שזה לא זה?

מה היה שונה אחרי 3 חודשים ממה שהיה לפני זה?

[כמובן שאת לא חייבת לענות אבל אולי זה יעזור לעוד גולשים כאן

ואם את מעדיפה שלא - אז אני אשמח באישי בשביל עצמי. תודה!]

אחרת א"א להמשיך הלאה בצורה טובה.
פירוט באישי אם את/ מישהו

 רוצה.

בס''ד

יש אנשים שגם במקרים כאלה מרגישים הודאה לקב''ה וזה גדלות. וגם כאן הכותבת אומרת תודה לד' וזה נשמע אמיתי מאד ומראה על הסתכלות מיוחדת.

כבר כתוב [לא זוכר את הלשון המדויקת] כשם שמברכים על הטובה כך צריך לברך על הרעה.. א''כ אני חושב שדווקא ההסתכלות המיוחדת של הכותבת מראה על גדלותה הרוחנית.

לא רוצה לפגוע בכותבת , הרי סה"כ ההרגשה באמת לא נעימה...

ואני חושבת שהיה  או קיים משהו בסגנון הכתיבה שעשוי להיראות מלאכותי . 

ולכן שירשרתי את הודעתי בסמיכות לזו של "שורש וגרביים".

אם ההודעה שלה באמת אמיתי- אשריה וטוב חלקה! אני אשמח לקבל קמצוץ מהכמויות של האמונה.

אבל- כאשר אדם עובר ניתוח [ובינינו- ניתוח זה לא חגיגת יום הולדת. יש בו צדדים לא נעימים!.. !] אני לא שמעתי עם אחד שרן

ומזמר משמחה ורגשי התעלות כאשר חותכים בבשרו החי...

או שזו רק אני... אבל לי כמו לכ"א פה יש הסתכלות שונה על הנאמר. היות ש אני לא מכירה את הכותבת- בהחלט היה נראה לי

לא אמין ולכן הגבתי כפי שכתבתי.
הבנת?

בס''ד

זה כלל וכלל לא סותר.

ואת לא צריכה "לקבל מוסר".

אם יש לך הסתכלות כזאת - יופי לך, תשמחי.

ואל תחשבי שאם מישהו אחר לא עבד על עצמו עבודה כמותך, עוד לפני שהגעת לענין הספציפי הזה, אז את כאילו צריכה להרגיש "לא בסדר" או "לא כ"כ נורמלית". כל הכבוד. אם אדם עובד על עצמו עבודה רוחנית - אז זה יכול לעזור לו באמיתיות - אם הוא אכן עבד על עצמו באמיתיות,

אבל אני מבינה מאיפה זה בא. אחרי הרבה התלבטויות יש שמחה של התרת הספקות, ולפעמים רק אח"כ בא הכאב.

במשך כמה חודשים שאת כובת על הקשר הזה,עד כמה הוא טוב לך,

עד כמה את שמחה בו ,סומכת עליו וכו'.וכולנו עוקבים איתך ונהנים..

מה יכול לקרות במפגש עם ההורים שככה בבת אחת משנה הכל?

יש מצב שזה קשור בדרך כלשהיא מלחץ מפני הבאות? (אירוסין לדוג')

אדגיש-הדברים לא נכתבים ח"ו מתוך ביקורת,אלא באמת מתוך כאב על הקשר 

שיורד לטימיון,ובאמת מתוך ניסיון להבין..

כנראה שזה חלק מהמהות שלך!!!

הקב"ה יתן לך כוחות ושלא יכאב לך מידי מיום ליום!!!

את יודעת.. הרבנית ימימה אומרת,, שנגיד: וואו,, איזה טוב לי.... ואז הקב"ה יגיד: זה טוב:? בואי ואראה לך מזה טוב!!!

אז בעז"ה בקרוב קרןב הקב"ה יראה לך טוב גדול בהרבה מישורים..

תקשיבי ממש מרגש לקרוא מה שכתבת!!

ו... מסכן בעלך...

למה הוא עוד לא מכיר אותך? ממש מפסיד..

חיים יפים

ושיהיו לך כוחות!!

שלאחר מעשה, תאמיני שזה רצון ה'!

שיש כוונה שאדם צריך להגיד על משהו רע מיידית ש"זה טוב", כאילו כך הוא מרגיש. זה לא טוב, הוא לא מרגיש עם זה טוב.. והשכינה מצטערת כשאדם מישראל מצטער.  אלא שיש מבט מעבר לזה - עוד קומה - שאם ה' מגלגל משהו, והרי הכל בהשגחה מה', וה' רוצה להיטיב לברואיו - אז זה לטובה, גם אם אינך רואה/מרגיש את זה כרגע. ובאמת מבפנים זה טוב. וזה עצמו מחזק ומעודד.

ויש מקום להתפלל שהטוב יהיה גם מוחש ומורגש, בעינינו.

"חייב אדם לברך על הרעה מעין הטובה" (משנה) - "ולקבל אותה בשמחה" (גמרא). אז יש הבחנה בין רעה לטובה, וגם יש ברכה שונה על זה ועל זה. ובכל זאת - צריך לדעת שגם בה מכוון לטובה. וזו בהחלט "מדרגה" להגיע למצב של "מקבל בשמחה", זו עבודה.

מספרים על הרצי"ה, שכאשר ישב שבעה (אינני זוכר אם על אימו או אשתו) בירך פתאום אחרי שלושה ימים "ברוך דיין האמת". שאלו אותו על כך, אמר: כתוב שאדם צריך לברך על הרעה מעין הטובה ולקבל בשמחה, אז הייתי צריך לעבוד על זה כדי לברך מתוך מצב כזה. כלומר: כדי להיות אמיתי בכך - לקח לו זמן, וזה מה שהוא עבד מבפנים כל הזמן הזה...

וכמובן, גם בזמן שהאדם מרגיש לא-טוב עם משהו, צריך להשתדל לראות את שפע הטוב שהקב"ה נותן לו בכל זאת.

כך מברכים על הרעה. קל לדקלם, נדיר מאוד למצוא את מי שמצליח ליישם. חיזקת אותי. תודה!

ממבט מבחוץ, זה ממש לא נראה טוב.

אם זה כזה משהו משמעותי- איך לא ראית את זה קודם?

ואם ראית- למה מרחת את הבחור כ"כ הרבה זמן?

אני ממש רוצה להאמין שזה בא ממקום אמיתי ולא מפחדנות או מסיבה טיפשית....

אבל לא הייתי רוצה שתפגשי את אחי...

בע"ה

ראשית אני מקווה ומתפלל שהלב שלך וגם של הבחור שמסתמא חש בשבר יתאחו מהר ובקלות

ההסתכלות באמונה על כל דבר היא לאו דוקא רק להודות ולשמוח ולהמשיך כאילו הכל ורוד .

מחילה מכבודך , אבל עברת כאן שבר ולא פחות הבחור שהיה איתך עבר גם כן שבר לא קל

גם אם את והוא עדיין לא הפנמתם את זה ....
אם אני לא טועה אז זכורני ממה שכתבת שזה היה קשר שהתחדש .

עברתם תקופה משמעותית מהחיים ביחד תקופה שתפסה מקום בהרדיסק של הנשמה
ויקח זמן עד שתוכלו להגיע לפירמוט מלא אי"ה  .

נכון מה שקרה הכל הוא ברצונו של הקב"ה שהוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים . העיקר הראשון באמונה .

ומבחינתך ובעיקר מבחינת הבחור אכן מה שבחרת בדיעבד מתברר כרצון ד' מלכתחילה

אבל עם זאת מכל דבר עלינו ללמוד ובעיקר להפנים בשילוב חשבון נפש מדוע עשה ככה ה' לי ?

מדוע עברתי קשר ארוך ללא סיום כפי שציפיתי ורציתי , מדוע דוקא עם אותו אדם ? ועוד...

מה למדתי מהקשר על עצמי ? על האופי שלי על המידות שלי על היכולת להיות אמיתי עם עצמי .

הקב"ה שולח לנו רמזים לעיתים הם ברורים ולעיתים הם מעורפלים

השאלה מבחינתנו היא כיצד נתייחס אליהן והאם נשכיל להפנים את אשר נרמזנו .

עברתי קשר בעבר עם מישהי קשר שהתמשך עם עם אונ ואוף עד שהגיע האוף .
ב"ה מקטנות תמיד הייתי מהטיפוסים של הנוח לרצות וקשה לכעוס ...עבודת המידות באה יותר בטבעיות .

וגם ב"ה תמיד ידעתי שהכל ממנו אבל מה שקצת הפליא אותי הוא שלא ידעתי שהאמונה שלי כזו חזקה

מה שהתבטא בכך שלא כעסתי או הקפדתי עליה כי ידעתי שהכל ממנו והכל לטובה .
והיא היתה שליחה טובה ונאמנה של הקב"ה .
 

עם כל זאת , בהתחלה לא היה לי קל להשלים עם זה בעיקר כלפי הבנת הקב"ה ורמיזותיו הקצת דוקרות

באותה תקופה פשוט חיפשתי הסחות דעת וב"ה זה גרם לי לעשות כל מיני דברים טובים וייחודיים  .

בהסתכלות של אמונה אפשר לקחת שבר ולצמוח ממנו ואפשר ח"ו לשקוע .

בניגוד לאז שלא הבנתי למה ומדוע עשה הקב"ה את מה שעשה , היום אחרי זמן מה אני מודה לו .

לכן , מי שמודה בלב שלם בכ"כ מהירות ההודאה שלו לא יכולה להיות שלמה , כמובן תמיד יש יוצאי דופן .

אמנם אחרי המעשים נמשכים הלבבות אבל צריך לתת לזמן לעשות את שלו ולא זה לא קלישאה

אלא לתת לעצמנו את הזמן שהקב"ה רצה שניקח לעצמנו לעשות סדר במחשבות כדי להיבנות ולהודות לו אח"כ בלב שלם .

אז במבט לאחור תוכלי להודות לקב"ה על הדרך הקצת ארוכה והלא לגמרי קלה .

בע"ה תצליחי להבין גם אם לא לגמרי ובשלמות  למה היתי צריכה לעבור את מה שעברת

כמובן , שהרי להגיע לעומק מחשבותיו של הקב"ה איננו לגמרי יכולים "גבהו מחשבותי ממחשבותיכם "

אבל היום במבט לאחור תוכלי לומר לאבא שבשמים ובארץ " תודה " ללא שום ספק במחשבה

לא חשבתי שהקב"ה מצפה ממני לדברים שאליהם הגעתי בעזרתו עקב אותה תקופה

לא חשבתי שהקב"ה כ"כ אוהב אותי שכיון ומכוון אותי ושומר עליי בכל רגע . יש מישהו שתמיד איתי .

על פקיחת העיניים הזו שכ"כ מחזקת ונותנת דחיפה וחיות בכל אני מודה לו .

הקב"ה מאמין בנו אז כדאי שנאמין בעצמנו להוציא את הטמון בנו מהכוח אל הפועל בע"ה
ואזי נוכל להודות לו בלב שלם ואז ימלא פינו שמחה .

לסיום עצה , כדאי לקחת זמן ולראות אם ההסתכלות על המציאות של שניכם יחד
היתה נכונה מבחינת שניכם ובפרט מבחינת המשקפיים שלך ולברר אם הודאות בתפיסה שלה
נובעת ממקום נכון ולא מוטעה .  חבל לסיים קשר רציני עקב אי הבנות והנחות מוטעות על הצד השני .

מקוה שתקבלי את כל הדברים ברוח טובה . ובע"ה שתהיה לך תמיד שמחה בלב .

וגם אני יודעת שאולי זה מוזר לשמוח לא להתחתן עם מישהו אבל יש שמחה שאת כבר לא מבולבלת ויודעת מה נכון לך לעשות..וכן אני גם לא אוהבת מצבים שאני עושה דברים קשים אבל נכונים וכן עדיף מה שעשית כי להתחתן בלי אהבה או בלי רצון אמיתי זה לא יותר נכון .....שולחת חיבוק...וקורה דברים מטורפים אני יודעת אני גם עברתי מצבים ב3 חודשים האחרונים שבחיים לא האמנתי ולא דמיינתי-לא מדובר בדברים רעים, ..וכן אולי צריך להרגיש מתי זה מעיק ולא מתקדם באמת לכיון הנכון מבחינתך ...שיהיה לך יום טוב...

אורות,וחתונה ואז כלום,,ויות מכלום חוסר אמון................

אבל תאמת אני לא יודעת כלום,מה היה שם מאחורה אז אשתוק.

בהצלחה

בהנחה שזה לא בפיקוח רפואי, לא כדאי להמשיך לענ"ד. גראס פוגע בהתפתחות המוח והתפקוד הקוגניטיבי אצל צעירים, פוגע בבריאות הנפש, במערכת החיוניות של הגוף, בפוריות וזה התמכרות.

כמובן שיש חשיבות לכמות שהוא מעשן, אבל במידה וזה לא בפיקוח הייתי יוצא מנקודת הנחה שהוא רק ידרדר.

ולאור כך שאמרת שאת תורנית, איבוד הדעת ע"י אלכוהול וסמים זה שיא השפלות האפשרית לפי חלק מהאחרונים

אם הוא לא מנסה להיגמל במסגרת מקצועית, אין סיבה שזה ימשיך לקרות אחת לשבוע בלבד, ואין ערובה שזה ישאר רק בגראס.. ואני לא חושב שאת רוצה לחיות בזוגיות עם בעל כזה.

השאלה היחידה היא על זה? כי אפשר להבין מהניסוח שלך שהוא גם פחות תורני ממך. שאולי זו גם סוגיה מבחינתך.

שאתה שואל שאלה בפורום דתי לאומי?

אמנם יש פה טיפה ניקיות בעיקר נראלי מהמגזר החרדי

אבל הייתי ממליץ לך לנסות להגיע למקומות שיש בהם יותר חרדים, לא שאני מספיק מכיר...

שדכנים מיזמים חברים

לא להתייאש

להתפלל

שאל תוותר מיזמים בגלל שהם לא נראים

גם מיזמים שיש סיכוי קטן - מצטרף למכלול הסיכויים

אתה יכול לפרסם שם גם את עצמך.

https://chat.whatsapp.com/BZv5k2y7qYr3RZMmSKjAmd
 

טובים השניים- שידוכים למגזר דתי💜

אל תתייאש. אתה נשמע בחור טוב ואיכותית שהרבה בנות ירצו. רק צריך לחפש במקומות הנכונים. אתה לא צריך לרקע שלך להוריד לך. ההפך. זאת המעלה שלך שעל אף שלא למדת בישיבה אתה משקיע עצמך בלימוד והתמדה. תציג את עצמך באור הטוב והחיובי שלך, שהצד השני יוכל להתרשם מזה.

תן לחבר טוב/רב/שדכן שמבין אותך לומר את האמת ולפרגן עליך. אדם לא נמדד רק בנתונים הטכניים. בהצלחה!

שידוכים כהלכה

ושגרירים בלב

בשניהם יש בסיגנון הזה

ואם תשלח כרטיס אני יכולה להעביר לחברה שהיא שדכנית במגזר הדתי חזק 

הם החשובים.

תחומי העיסוק, מקצוע, הם באמת משהו שלא צריכים להוות משקל בשיקולים במציאת החיבור בין בני הזוג

מכירה המון זוגות סביבי ששניהם בתחומים תובעניים.  

אם זה ששניהם בהייטק, או שילוב שהוא הייטק והיא עו"ד וטוחנת שעות, או הפוך. או הייטק ורו"ח בחברה ציבורית וכל רבעון לחץ עצום בדוחות הכספיים.  

כולם מסתדרים בטוב.  

אם עובדים במשרות טובות ובזכות המשרות יש אמצעים וכסף, יש אפשרות להעסיק מטפלת פרטית ולהצליח גם לעשות קריירה  

גם תלוי באופי של בני הזוג.  כאשר תפעול הבית, ילדים, אוכל, כביסות, רופאים, טיפת חלב, קניות, להישאר עם ילד חולה (וכאן יש יתרון להימצאות מטפלת פרטית) מתחלק היטב בין בני הזוג, אין בעיה ששניהם גם מפתחים קריירה מקצועית טובה. 

דווקא למורות יש הרבה פחות גמישות לקחת חופשות ולהישאר בבית עם ילד חולה. 

שהייטקיסטים רוצים בהכרח הייטקיסטיות ומתאימים להן ומורים למורות..

זה לא מדוייק לגזור אופי מבחירת מקצוע. אני לדוג' מכיר הייטקיסטים שהם כמעט כמו מחשב מול מחשב והייטקיסטים שהם ממש חברותיים.

אם אני יודעת שבסוף אני אגיע לאותה נקודה של אושר וסיפוק, אני מוכנה לעבוד קשה במשך העשור הזה. בכל מקרה זוגיות זו עבודה קשה. עדיף לי עשור של עבודה קשה ביחד איתו, מאשר עשור של המתנה לבד.

חוץ מזה שככל שהזמן עובר אנשים משתנים ואיתם גם הציפיות הולכות ומשתנות אז כנראה שעוד עשור מה שאקבל ללא פשרות, לא יהיה מה שאני רוצה עכשיו.. 

כל עוד ההתפשרות לא פוגעת במטרת בניית הבית

ועדיין כדי לגלות את זה כמה זהמדויק ושלם (אי מושלם) צריך הרבה עבודה 

אני אומר לו שיציע הצעה וזה יבוא בקרוב

אני בטוח שהם מתכוונים לטוב, אבל עוד מיזם או פחות מיזם כבר לא משנים יותר מדי.

וזה בלי לדבר אם הם יהפכו בעתיד למסחטת כספים כמו חלק מהעסקים האלו. 

ב. אם ננקה את המרחב מאינטרסים כלכליים, על מה אנחנו נשענים?

עוד מאותו הדבר לא נותן כלום.

לגבי אינטרסים כלכליים - צריכים להיות משניים. אחרת את הופכת להיות מוצר. במקרים קיצוניים - יהיה עדיף לשדכן שתשארי רווקה ותשלמי כמה שיותר זמן. 

מה הבעיה בעוד מיזם?

אם הרעיון שלו ייחודי וטוב - מדהים.

אפילו אם הוא בנאלי - גם מיזמים בנאלים משדכים זוגות בסוף.

אני לגמרי יכול להבין את היאוש. אבל הוא לא כלי עבודה.

זה שיא הרציונליות. לנסות שוב ושוב אותו הדבר ולצפות לתוצאה שונה זו ההגדרה של אי שפיות. איינשטיין שם שם.

א. המיזם מציע עניין ייחודי, אתה לא חושב כך?

ב. מיזמים בנאלים ומשמעממים -מקימים בתים בישראל - זה לא נכון?אם זה נכון, מעולה שהקימו אותם ולמה שלא יקימו עוד

במחילה, לא הייתי מספיק בעולם הדייטים בשביל לגבש דעה ולהבין בעצמי.

לפעמים אני תוהה כמה הפער הוא בדיוק של תכונות האופי/רצונות של האדם. וכמה זה אולי מחשבות שהאדם בא איתן מראש, במקום בכללי שהוא נמצא בו כרגע, על מה שם דגש בדייט, ואז גם להצליב את כל זה עם הבן/בת זוג בדייט! אוהו זה מסובך…

הרי זה לא שהרווקים שמעוניינים בזוגיות זה אחוז קטן מהאוכלוסיה. וגם, אני לא חושבת שיש פה איזה תכונה שיטתית שאפשר לשים עליה את האצבע ולהסביר את רוב הסיבות לרווקות.

ואני רק תוהה, בכמה מהמקרים חסר הלדייק בהתאמה מראש, ובכמה מהמקרים זה יותר עניין של "מזל" ואולי אם היית פוגשת עכשיו את ההוא שיצאת איתו לפני שנה, אולי זה היה הולך מדהים ויאללה חתונה.

(הבעיה היא כמובן שזה לא מתמטי, אלא בעיקר עניין של הלב, ובשביל שיהיה סיכוי לדייט צריך להתמסר אליו באיזושהי רמה, מצד שני אם זה לא הולך, משהו בהתמסרות יכול להיות שוחק וכואב. וכמובן כמובן שכל אחד אינדיווידואלי

רק תוהה אם *זה* המיזם שחסר. כאילו, אם הוא יתן מענה, או אולי יכול חלילה לגרום למפח נפש מיותר)

^ברור לי שכל אחד ואחת שונים. ברור. שואלת ברמה הכללית. 

אגב, יצא לי להכיר ממש בקטנה את הלל דחבש ז"ל, יהי זכרו ברוך

לק"י

לא, כי לא רצוי להתחתן עם מישהו שלא אוהבים גם את המראה החיצוני שלו.

וכן, כי תלוי במה מדובר. האם את מוכנה להפגש רק עם מישהו בעל מראה מאוד ספציפי?

אם כן, אז בעיני כדי להפתח ולנסות לפני שפוסלים.

מראה חיצוני רואים הכי טוב במציאות. ויכול להיות שחיבור רגשי לבנאדם, יוביל אותך לחיבור גם למראה החיצוני.

יש גבול במראה מבינה? תסתכלי באחוזים כמה את מורידה

אם אמרו לך את זה הרבה כנראה שזה נכון ואם את לא שומעת את זה הרבה ואת חושבת שחצי חצי הגיוני .

צריך חן .. אבל לא לחפש את מלך היופי להתמקד בשאר הפרטים.

עוד דבר אני חושבת שדווקא נשים שפחות מרגישות בנוח עם היופי שלהן יחפשו אותו אצל אחרים ..

אז לשים לב איפה את לא מקבלת את עצמך

לכל אחד חשוב משהו אחר

חיצוניות זה המון

הבעיה בסינון כזה היא

שמראה כמו כל תכונה אחרת

יכול להפריע ואחרי זה כבר לא

אפילו למצוא חן

וגם להיפך

ככה שסינון ע"פ תכונות

הוא לא בהכרח נכון

זה גם "אנרגיה" שאנחנו קולטים כשאנחנו נמצאים ליד הבן אדם. וזה כבר קריטי למערכת זוגית בריאה.

האישו הוא לא התכונה/ האנרגיה

אלא

איך היא נתפסת

וזה יכול להשתנות מתקופה לתקופה 

אבל קודם כל לא לפסול את זה כ"מראה חיצוני וזהו". לפעמים זה באמת רק זה, לפעמים יש עומק.

חוזרת קצת על דברי קודמיי, אבל מתמקדת במה שכתבת "רק אם... אני מוכנה להקשיב לעוד פרטים". אני לומדת מזה שהסינון החיצוני הוא כבר בשלב ההצעה, וזה חבל, כי תמונה הרבה פעמים לא מספיק משקפת: אפילו את החיצוניות הפשוטה ממש של מראה בלבד, ובטח שלא את השדר הכללי ופוטנציאל מציאת החן החיצונית שתלוי גם בחיוך, מנגינת דיבור, מחוות וכו' (ובטח לא את הפוטנציאל של מציאת חן שאינה חיצונית, אבל זה מובן מאליו)

אם ממש רוצים לראות תמונה לפני, אני חושבת שזה צריך להיות רק כדי לפסול במקרים שממש נראה שיש דחיה. עדיף לדעתי לברר דווקא את כל הפרטים האחרים ולא לבקש תמונה, כי מהחיצוניות (שהיא גם חשובה!) תתרשמי באופן הכי משקף בפגישה.

סטטיסטית את לא נופלת על מכוערים. יש הרבה חבר'ה שנראים בסדר ופשוט לא חתיכים.

הבעיה בלהתחתן עם אדם מכוער היא שאת לא נהנית להתקרב אליו. החיסרון בלהתחתן עם אדם נחמד וממוצע היא שאת תרגישי ש"התפשרת" או ש"יש יפים ממנו", בזמן שבפועל הוא כן יפה וכן מושך ולא מעורר רתיעה.

כל אחד מציב לעצמו את הקו שבין רתיעה להתפשרות, אבל הרתיעה היא די בינארית וההתפשרות היא ספקטרום רחב (יש כאלה שאם הבחורה לא דוגמנית על לא טורחים אפילו)

אני כותבת מה שעולה בי כרגע מול השאלה שלך, קחי רק מה שמתאים ונכון לך.

השלב שאת מדברת עליו הוא שלב שאת בעיקר רואה בו תמונה, ולא פגשת את האדם עצמו והמכלול שהוא. ואפשר להבין את הצורך והרצון להתחבר בנראות לפני שמעמיקים חיבור, זה משמעותי במיוחד לאנשים מהסוג המתמסר, שאם הם נכנסים פנימה הם לא יגידו לא מהר כל כך. ואם את מהסוג הזה, יכולה להבין למה תעדיפי לא להיכנס למקום שעשוי להיווצר חיבור פנימי, כך שאם את לא מתחברת לפן משמעותי שאת הולכת לפגוש כל יום, יהיה פער ביחס כלפי בין ההערכה לפנימיות למה שמתעורר בך בהסתכלות החיצונית.

אז מול זה, אפשר לצטט פה מחקרים על זה שמציאת חן מתפתחת ככל שמכירים יותר חלקים פנימיים במי שמולנו, ודי בשלב ראשוני שיהיה נעים להתבונן בו, ואפשר גם להסביר כמה תמונה אחת סטטית (שלא תמיד היא גם כזו מוצלחת...), לא משקפת בכלל מי הנשמה שעומדת מאחורי התווים החיצוניים האלו, או להתחיל להסביר על האור הפנימי שזורח כשנפגשים עם חכמת האדם שמאירה אותו.

אבל משהו בי אומר שיתכן ויש פה בקשה עמוקה מתוכך, שיש מצב שברגע שתביני מה בעצם את מבקשת, ומה המשמעות הפנימית של מראה כזה או אחר עבורך, באילו עניינים פנימיים זה נוגע אצלך, ואת זה תבקשי במהות של האדם ולא רק בנראות החיצונית - גם תמצאי את הדרך איך לגשת להצעות מכאן והלאה.

ויכול להיות שאפילו תרצי לחזור להצעות שקיבלת.  

במקום הזה מול המקום הפנימי שיודע טוב מאוד לומר ''זה לא'', אולי כדאי להתמקד במה כן משמעותי ולמה זה משמעותי לך. את יודעת מה את מחפשת שם שיתגלה לך על הבחורים מתוך ההתבוננות בתמונות שלהם? אני לא יודעת אם זה המצב אצלך, אבל עולה בי מחשבה שלפעמים כשלא יודעים מה בדיוק מחפשים שם (ויתכן שזה בכלל לא קשור לחיצוניות, אולי מתבטא דרכה אבל זה לא העניין המהותי), הנטייה שעלולה להתפתח תהיה להימנע מהכל ולהכל להשיב בלא, גם אם אין סיבה אמיתית.

וזה מקום שכדאי לעשות בו בירור עומק פנימי כדי להיות מכוונת, קודם כל עבורך, ואחרי זה כדי להיות עירנית ובתשומת לב לזהות את זה במי שמגיעים אלייך, ולא לפספס את מה שיכול להיות הטוב עבורך.

מה בתכלס?

נסי להבין עם עצמך או עם מי שיכולים לכוון בבירור הזה, מה בעצם את מחפשת באותן תמונות ולא מוצאת. מה את היית שמחה ורוצה לראות, ומה ההרגשה שזה מעלה ומעורר בתוכך כשאת רואה מישהו שנראה כך?

(אפשר להתחיל במה את רואה ולהעמיק מה זה אומר שיש לו כך וכך ... מה זה אומר על מישהו שיש לו כך וכך? ומשם להמשיך...).

עוד נקודה שחשוב לומר - יכול להיות גם שיש לך אינטואיציה מאוד חזקה להרגיש מה שייך לך ומה לא, ולא תמיד זה משהו שאפשר להסביר לאחרים. אבל כדי להבין אם זו אכן אינטואיציה בריאה שמגיעה מחיבור או שלילה שמגיעה ממקום אחר (כמו הימנעות, פחדים וכדו') נדרש שם בירור קשוב ועמוק יותר.

שאי ברכה וה' יהיה עימך בכל ההחלטות לטוב לך תמיד.

אני בול כמוך, אם אין לי משיכה(חזקה) חיצונית, קשה לי להמשיך, תיארת את זה מדויק ממש, רק אם יש משיכה חיצונית אז אני מוכן להמשיך לשמוע פרטים.

אני יודע שאם יש חיבור פנימי זה לרוב מפצה על החיצוני ודןוקא ירגיש ממש סבבה אבל מעדיף שלא

לא רואה בזה שטחיות כלל וכלל, גם לא חושב שאני חיצוני או ריק בגלל זה, יש לי המון מה לתת ואני מודע לזה, זאת פשוט נקודה שממש חשובה לי זה הכל, לא צריך לעשות מזה סיפור.

יש לי עוד המון מה להגיד בנושא הזה אבל מרגיש לי שהפורום הנ"ל פחות רלוונטי אז זה בתמצות.

שהחיצוני פתאום נראה אחרת, וא זה חבל להפסיד.

בסוף זה החלטה שלך אם ועם מי להתחתן.

ומין הסתם את לוקחת את כל השיקולים ומחליטה בהתאם

לא רדוד.

כי רק את מחליטה וקובעת מה מתאים לך ומה בא לך טוב.

את תחיי איתו 80 שנה ולא אף אחד אחר.

אז בקטע הזה, את מסודרת גם מפני בורא עולם (לדעתי)

אבל.

את עלולה לפספס בחורים שמאוד מאוד מתאימים לך על הדרך.

ולכן לדעתי זה מה שהכי טוב בשבילך :

את רואה בחור (או תמונה) - אם אין לך משהו -נגד- המראה שלו, 
(הכוונה למשהו שממש אומר לך "לא..אין מצב" )

אז תבדקי פרטים נוספים. אם שם ראית משהו שכן מדבר אלייך, תפגשי.

ככה את לא תוכלי לפספס את מי -שהכי- מתאים לך.

בהצלחה.

בנוסף לדברים החכמים שכבר כתבו,

אני חושבת שחשוב לשים כוכבית על תמונות.

תמונות לא תמיד משקפות לנו מי האדם.

יש אנשים שהם יותר פוטוגניים מאחרים.

להסתמך על תמונה אחת כמו שבד"כ עושים, ולפסול רק על פי זה -

לדעתי ייתכן שאת מפספסת אנשים שבמציאות דווקא לא היית פוסלת על הנראות שלהם.

ולכן לדעתי כדאי לקחת את זה בחשבון - אולי גם לבקש עוד תמונות - ואולי לבוא בגישה הפוכה:

קודם לקרוא פרטים על האדם,

ורק אז להסתכל על התמונה. ואם הפרטים נשמעים סבבה והתמונה לא - לנסות לבדוק עוד קצת, אולי עם מישהו שמכיר אותו, אם התמונה שיש לך משקפת.

אין עניין להתחתן עם מישהו שלא מוצא חן בעינייך, אבל כן כדאי לדעתי להיות זהירים בשיטת הסינון.

רתיעה - אין דיבור לעולם על להתחתן עם מישהו שמחשבה על קרבה ואינטימיות איתו גורמת לרתיעה. זה פשוט לא עובד, ומי שמתעלם מזה גוזר על עצמו חיים של אומללות.

משיכה - יש אנשים יפים מאוד שכשמסתכלים עליהם אומרים "וואו!" והם מושכים את תשומת הלב והיופי שלהם מהפנט. ולכל אדם יש רצון שבן הזוג שלו יהיה עד כדי כך יפה.

אבל לרוב האנשים *יש* משיכה גם לאנשים פחות יפים. אני רואה על עצמי שרוב מוחלט של בנות ישראל כן מוצא חן בעיניי, גם אם הן לא דוגמניות... אבל יש נשים שאני לא יכול להעלות על הדעת קרבה אליהן ואני נגעל רק מעצם המחשבה...

לכן לדעתי המלך המשיח שציטטת מדבר על הסוג הראשון ומכריח שתהיה משיכה כלשהי, אבל לא שחייבים למצוא את המהפנטים והמושכים והשש קוביות בבטן והחיוך מיליון דולר...

אני יוצא כיום עם מישהי והיא בכנות מאוד יפה, ובהמון סיטואציות אני מתפלא עד כמה היא יפה ושמח בה. אבל כשאנחנו ליד נשים יפות ממנה צובט לי הלב מאוד ואני מאוד משתדל לא להסתכל על נשים כדי שלא יכאב הלב ככה, ומטבע הדברים לידן היא נראית פחות יפה... אבל אני יודע שיהיה לי טוב איתה כי היא *מספיק* יפה, וזה מאוד מאוד משמעותי

אם הגבר שלי יצבוט לו הלב ליד נשים יפות לא רוצה אותו כגבר שלי

כשאתה מאוהב במישהי מאוהב באופי שלה והיא נראית טוב בעיניך , היא תהייה הכי יפה לא יעניין אותך ולא יצבוט לך הלב משום בחורה יפה שאתה לא מכיר בכלל 

אז אין יותר מדי מה לעשות עם זה.

אם יגידו לך שאת חייבת לבחור אחד מבין שני בחורים,
אחד חתיך אבל כלומניק והשני לא חתיך אבל עם מידות טובות.

את מי תבחרי?

צריך לזכור שהרבה ממציאת החן היא מההערכה שיש לך אל בן הזוג, ולאו דווקא מפרמטרים חיצוניים.

ואת זה אי-אפשר לגלות מיד, ואפילו לא תמיד בפגישות הראשונות.

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"

או חתיך וכלומניק או מכוער עם אופי טוב, אין כזה דבר כן?

ויש המון, שגם נראים טוב(גברים ונשים כאחד) ומלאי תוכן ועם עולם פנימי עשיר.

האמירה שלך היא ניסיון כושל לגרום לאנשים שכן אכפת להם מהנראות של בן / בת הזוג (שאיתו אגב הם הולכים בעזרת השם לחיות כל החיים) קצת מעבר לאדם הממוצע, לוותר על זה וכאילו להבין שיש גם מידות..

שים לב שאף אחד לא אמר שאין מידות, ברור שיש וכבודן במקומו מונח, אבל אמרו שחשוב להם יחד עם זאת, לא במקום, אלא יחד עם זאת מה נקרא בלעד together, יופי ומשיכה חזקה.

ולגבי מה שכתבת

"אסתר (המלכה) ירקרוקת היתה וחוט של חסד משוך עליה"...יש מאן דאמר שהיא הייתה אחת מ4 נשים הכי יפות שהיו בעולם, נכון שזו מחלוקת אבל אל תשכח שיש גם את הצד הזה.

אני לא כתבתי מכוער, אני כתבתי שהוא רק לא חתיך.

אני גם לא אמרתי לה שזה מה שצריכה לבחור, רק לתת לה כלים שהיא תדע להבחין מה חשוב לה ולהתמקד בזה.

ויש הבדל ענק בין אכפתיות מהמראה של בן הזוג לבין ההגדרה שזה הדבר הראשון והבסיסי ביותר שבודקים שבלעדיו לא מנסים אפילו להתקדם.

אין שום הסתכלות על מכלול, וכשלבן-אדם אין הסתכלות על מכלול, אז כנראה שהוא יקבל בן-זוג בהתאם.

ולגבי מה שכתבת על אסתר, זה בדיוק מה שחכמים מנסים לומר (וכנראה שלא הבנת את המסר שלהם).

אם היית בוחן את אסתר באמצעות תמונה - אז היא הייתה נראית לך ירקרוקת.

אבל אם היית נפגש איתה ורואה אותה ממש - היית מבחין בחוט של חסד שמשוך עליה והיית רואה שהיא אחת מה-4 נשים היפות בעולם.

בתקופת הגמרא עד כמה שידוע לי לא היו מצלמות, אבל בכל מקרה למזלנו יש לנו חכמים שלאורם אנחנו הולכים, והבן יהוידע קובע נחרצות שאסתר הייתה יפה, ומוכיח שם שלא סתם "יפה" אלא "יפת תואר ויפת מראה" מדנקט לישנא "יפייפיות" ועוד מוסיף שם "לא הכחישו יופיין מתחילה ועד סוף" זאת אומרת היו יפות בזקנותן כמו בצעירותן, ועוד שאומר שם שאף למאן דמפיק אסתר ועייל ושתי, בא להדגיש עוצם יופיה של אסתר. עיין שם באורך ותרווה צמאונך דוד.

אני הייתי עושה תרגיל בעל שני שלבים , בדרך כלל באמצע השיחה או כשהיא מתחילה לזרום.

שלב ראשון- כשהבחור מדבר יוצרת קשר עין ומסתכלת אליו תוך כדי הקשבה.

שואלת את עצמי איך הוא נשמע לי? איך נוא נראה לי?

בשלב השני ממשיכה להקשיב והפעם מסתכלת על נקודה אקראית באופק.

ואז מפנה את המבט אליו

והשאלה מתחדדת-

האם כשאני שומעת את תוכן הדברים בלי קשר עין, המראה שלו משתנה בעיניי?

האם כשאני מסתכלת ישירות תוך הקשבה אליו משהו מוצא חן בעיניי במה שאני רואה ?

מקווה שזה היה ברור... 

לדעתי עדיף לשניהם כי זה ימלא בקלות יותר אנשים. 

מה הקונצפט? לתלות לה תמונות בחדר או קבוצת ווצאפ שבכל יום שולחים את הספירה וכל משתתפי הקבוצה רואים?

יש לה או לארוס שלה מעגלי חברים ממקומות מיוחדים? מחוג מיוחד או ממעגלים שונים מצה"ל או מהשירות?

כדאי להתארגן על אנשי קשר לכל קבוצת אנשים, ואיש קשר למשפחה של כל אחד מהם.

לשניהם בקבוצת ווטצאפ.

יום אחד חברים שלה ממעגל מקביל,

ככה לכמה מעגלים שונים,

יום לסבים וסבתות אם יש (אפשר יום לכל צד),

יום משפחה מורחבת (לכל צד),

יום אחים ואחיות (אפשר לפצל ליומיים) לכל צד,

יום הורים ב2,

יום של הזוג ב1

אבל אנשים שתשמח בהם : מורות, מדריכות וחברות וככל שמתקרבים לחתונה : אנשים יותר קרובים ובסוף סבאסבתא אחים אחיות אבא אמא