בס''ד

הסתכלות מדהימה!! כל הכבוד לך! יהי רצון שתמיד תזכי להסתכל ולראות את הטוב ותמצאי את זיווגך הראוי לך במהרה!!

למרות הצורה שבה את רואה את זה, לי עצוב לקרוא על דברים כאלה

שה' ייתן לך כח להמשיך הלאה ולצאת חזקה יותר. באמת להפנים את מה שכתבת כ"כ יפה.

בס"ד

כל כך כואב להיות בהרגשה שכבר נגמרה הדרך הארוכה והקשה הזו, ופתאום...

וכל כך מדהים לראות באיזו שמחה ואמונה את כותבת את זה!!

מאחלת לך שבע"ה תזכי באמת לכל זה.. והפעם בשלמות...

ו-שאלה, אם אפשר,

מה גרם לך להגיע למסקנה שזה לא זה?

מה היה שונה אחרי 3 חודשים ממה שהיה לפני זה?

[כמובן שאת לא חייבת לענות אבל אולי זה יעזור לעוד גולשים כאן

ואם את מעדיפה שלא - אז אני אשמח באישי בשביל עצמי. תודה!]

אחרת א"א להמשיך הלאה בצורה טובה.
פירוט באישי אם את/ מישהו

 רוצה.

בס''ד

יש אנשים שגם במקרים כאלה מרגישים הודאה לקב''ה וזה גדלות. וגם כאן הכותבת אומרת תודה לד' וזה נשמע אמיתי מאד ומראה על הסתכלות מיוחדת.

כבר כתוב [לא זוכר את הלשון המדויקת] כשם שמברכים על הטובה כך צריך לברך על הרעה.. א''כ אני חושב שדווקא ההסתכלות המיוחדת של הכותבת מראה על גדלותה הרוחנית.

לא רוצה לפגוע בכותבת , הרי סה"כ ההרגשה באמת לא נעימה...

ואני חושבת שהיה  או קיים משהו בסגנון הכתיבה שעשוי להיראות מלאכותי . 

ולכן שירשרתי את הודעתי בסמיכות לזו של "שורש וגרביים".

אם ההודעה שלה באמת אמיתי- אשריה וטוב חלקה! אני אשמח לקבל קמצוץ מהכמויות של האמונה.

אבל- כאשר אדם עובר ניתוח [ובינינו- ניתוח זה לא חגיגת יום הולדת. יש בו צדדים לא נעימים!.. !] אני לא שמעתי עם אחד שרן

ומזמר משמחה ורגשי התעלות כאשר חותכים בבשרו החי...

או שזו רק אני... אבל לי כמו לכ"א פה יש הסתכלות שונה על הנאמר. היות ש אני לא מכירה את הכותבת- בהחלט היה נראה לי

לא אמין ולכן הגבתי כפי שכתבתי.
הבנת?

בס''ד

זה כלל וכלל לא סותר.

ואת לא צריכה "לקבל מוסר".

אם יש לך הסתכלות כזאת - יופי לך, תשמחי.

ואל תחשבי שאם מישהו אחר לא עבד על עצמו עבודה כמותך, עוד לפני שהגעת לענין הספציפי הזה, אז את כאילו צריכה להרגיש "לא בסדר" או "לא כ"כ נורמלית". כל הכבוד. אם אדם עובד על עצמו עבודה רוחנית - אז זה יכול לעזור לו באמיתיות - אם הוא אכן עבד על עצמו באמיתיות,

אבל אני מבינה מאיפה זה בא. אחרי הרבה התלבטויות יש שמחה של התרת הספקות, ולפעמים רק אח"כ בא הכאב.

במשך כמה חודשים שאת כובת על הקשר הזה,עד כמה הוא טוב לך,

עד כמה את שמחה בו ,סומכת עליו וכו'.וכולנו עוקבים איתך ונהנים..

מה יכול לקרות במפגש עם ההורים שככה בבת אחת משנה הכל?

יש מצב שזה קשור בדרך כלשהיא מלחץ מפני הבאות? (אירוסין לדוג')

אדגיש-הדברים לא נכתבים ח"ו מתוך ביקורת,אלא באמת מתוך כאב על הקשר 

שיורד לטימיון,ובאמת מתוך ניסיון להבין..

כנראה שזה חלק מהמהות שלך!!!

הקב"ה יתן לך כוחות ושלא יכאב לך מידי מיום ליום!!!

את יודעת.. הרבנית ימימה אומרת,, שנגיד: וואו,, איזה טוב לי.... ואז הקב"ה יגיד: זה טוב:? בואי ואראה לך מזה טוב!!!

אז בעז"ה בקרוב קרןב הקב"ה יראה לך טוב גדול בהרבה מישורים..

תקשיבי ממש מרגש לקרוא מה שכתבת!!

ו... מסכן בעלך...

למה הוא עוד לא מכיר אותך? ממש מפסיד..

חיים יפים

ושיהיו לך כוחות!!

שלאחר מעשה, תאמיני שזה רצון ה'!

שיש כוונה שאדם צריך להגיד על משהו רע מיידית ש"זה טוב", כאילו כך הוא מרגיש. זה לא טוב, הוא לא מרגיש עם זה טוב.. והשכינה מצטערת כשאדם מישראל מצטער.  אלא שיש מבט מעבר לזה - עוד קומה - שאם ה' מגלגל משהו, והרי הכל בהשגחה מה', וה' רוצה להיטיב לברואיו - אז זה לטובה, גם אם אינך רואה/מרגיש את זה כרגע. ובאמת מבפנים זה טוב. וזה עצמו מחזק ומעודד.

ויש מקום להתפלל שהטוב יהיה גם מוחש ומורגש, בעינינו.

"חייב אדם לברך על הרעה מעין הטובה" (משנה) - "ולקבל אותה בשמחה" (גמרא). אז יש הבחנה בין רעה לטובה, וגם יש ברכה שונה על זה ועל זה. ובכל זאת - צריך לדעת שגם בה מכוון לטובה. וזו בהחלט "מדרגה" להגיע למצב של "מקבל בשמחה", זו עבודה.

מספרים על הרצי"ה, שכאשר ישב שבעה (אינני זוכר אם על אימו או אשתו) בירך פתאום אחרי שלושה ימים "ברוך דיין האמת". שאלו אותו על כך, אמר: כתוב שאדם צריך לברך על הרעה מעין הטובה ולקבל בשמחה, אז הייתי צריך לעבוד על זה כדי לברך מתוך מצב כזה. כלומר: כדי להיות אמיתי בכך - לקח לו זמן, וזה מה שהוא עבד מבפנים כל הזמן הזה...

וכמובן, גם בזמן שהאדם מרגיש לא-טוב עם משהו, צריך להשתדל לראות את שפע הטוב שהקב"ה נותן לו בכל זאת.

כך מברכים על הרעה. קל לדקלם, נדיר מאוד למצוא את מי שמצליח ליישם. חיזקת אותי. תודה!

ממבט מבחוץ, זה ממש לא נראה טוב.

אם זה כזה משהו משמעותי- איך לא ראית את זה קודם?

ואם ראית- למה מרחת את הבחור כ"כ הרבה זמן?

אני ממש רוצה להאמין שזה בא ממקום אמיתי ולא מפחדנות או מסיבה טיפשית....

אבל לא הייתי רוצה שתפגשי את אחי...

בע"ה

ראשית אני מקווה ומתפלל שהלב שלך וגם של הבחור שמסתמא חש בשבר יתאחו מהר ובקלות

ההסתכלות באמונה על כל דבר היא לאו דוקא רק להודות ולשמוח ולהמשיך כאילו הכל ורוד .

מחילה מכבודך , אבל עברת כאן שבר ולא פחות הבחור שהיה איתך עבר גם כן שבר לא קל

גם אם את והוא עדיין לא הפנמתם את זה ....
אם אני לא טועה אז זכורני ממה שכתבת שזה היה קשר שהתחדש .

עברתם תקופה משמעותית מהחיים ביחד תקופה שתפסה מקום בהרדיסק של הנשמה
ויקח זמן עד שתוכלו להגיע לפירמוט מלא אי"ה  .

נכון מה שקרה הכל הוא ברצונו של הקב"ה שהוא עשה עושה ויעשה לכל המעשים . העיקר הראשון באמונה .

ומבחינתך ובעיקר מבחינת הבחור אכן מה שבחרת בדיעבד מתברר כרצון ד' מלכתחילה

אבל עם זאת מכל דבר עלינו ללמוד ובעיקר להפנים בשילוב חשבון נפש מדוע עשה ככה ה' לי ?

מדוע עברתי קשר ארוך ללא סיום כפי שציפיתי ורציתי , מדוע דוקא עם אותו אדם ? ועוד...

מה למדתי מהקשר על עצמי ? על האופי שלי על המידות שלי על היכולת להיות אמיתי עם עצמי .

הקב"ה שולח לנו רמזים לעיתים הם ברורים ולעיתים הם מעורפלים

השאלה מבחינתנו היא כיצד נתייחס אליהן והאם נשכיל להפנים את אשר נרמזנו .

עברתי קשר בעבר עם מישהי קשר שהתמשך עם עם אונ ואוף עד שהגיע האוף .
ב"ה מקטנות תמיד הייתי מהטיפוסים של הנוח לרצות וקשה לכעוס ...עבודת המידות באה יותר בטבעיות .

וגם ב"ה תמיד ידעתי שהכל ממנו אבל מה שקצת הפליא אותי הוא שלא ידעתי שהאמונה שלי כזו חזקה

מה שהתבטא בכך שלא כעסתי או הקפדתי עליה כי ידעתי שהכל ממנו והכל לטובה .
והיא היתה שליחה טובה ונאמנה של הקב"ה .
 

עם כל זאת , בהתחלה לא היה לי קל להשלים עם זה בעיקר כלפי הבנת הקב"ה ורמיזותיו הקצת דוקרות

באותה תקופה פשוט חיפשתי הסחות דעת וב"ה זה גרם לי לעשות כל מיני דברים טובים וייחודיים  .

בהסתכלות של אמונה אפשר לקחת שבר ולצמוח ממנו ואפשר ח"ו לשקוע .

בניגוד לאז שלא הבנתי למה ומדוע עשה הקב"ה את מה שעשה , היום אחרי זמן מה אני מודה לו .

לכן , מי שמודה בלב שלם בכ"כ מהירות ההודאה שלו לא יכולה להיות שלמה , כמובן תמיד יש יוצאי דופן .

אמנם אחרי המעשים נמשכים הלבבות אבל צריך לתת לזמן לעשות את שלו ולא זה לא קלישאה

אלא לתת לעצמנו את הזמן שהקב"ה רצה שניקח לעצמנו לעשות סדר במחשבות כדי להיבנות ולהודות לו אח"כ בלב שלם .

אז במבט לאחור תוכלי להודות לקב"ה על הדרך הקצת ארוכה והלא לגמרי קלה .

בע"ה תצליחי להבין גם אם לא לגמרי ובשלמות  למה היתי צריכה לעבור את מה שעברת

כמובן , שהרי להגיע לעומק מחשבותיו של הקב"ה איננו לגמרי יכולים "גבהו מחשבותי ממחשבותיכם "

אבל היום במבט לאחור תוכלי לומר לאבא שבשמים ובארץ " תודה " ללא שום ספק במחשבה

לא חשבתי שהקב"ה מצפה ממני לדברים שאליהם הגעתי בעזרתו עקב אותה תקופה

לא חשבתי שהקב"ה כ"כ אוהב אותי שכיון ומכוון אותי ושומר עליי בכל רגע . יש מישהו שתמיד איתי .

על פקיחת העיניים הזו שכ"כ מחזקת ונותנת דחיפה וחיות בכל אני מודה לו .

הקב"ה מאמין בנו אז כדאי שנאמין בעצמנו להוציא את הטמון בנו מהכוח אל הפועל בע"ה
ואזי נוכל להודות לו בלב שלם ואז ימלא פינו שמחה .

לסיום עצה , כדאי לקחת זמן ולראות אם ההסתכלות על המציאות של שניכם יחד
היתה נכונה מבחינת שניכם ובפרט מבחינת המשקפיים שלך ולברר אם הודאות בתפיסה שלה
נובעת ממקום נכון ולא מוטעה .  חבל לסיים קשר רציני עקב אי הבנות והנחות מוטעות על הצד השני .

מקוה שתקבלי את כל הדברים ברוח טובה . ובע"ה שתהיה לך תמיד שמחה בלב .

וגם אני יודעת שאולי זה מוזר לשמוח לא להתחתן עם מישהו אבל יש שמחה שאת כבר לא מבולבלת ויודעת מה נכון לך לעשות..וכן אני גם לא אוהבת מצבים שאני עושה דברים קשים אבל נכונים וכן עדיף מה שעשית כי להתחתן בלי אהבה או בלי רצון אמיתי זה לא יותר נכון .....שולחת חיבוק...וקורה דברים מטורפים אני יודעת אני גם עברתי מצבים ב3 חודשים האחרונים שבחיים לא האמנתי ולא דמיינתי-לא מדובר בדברים רעים, ..וכן אולי צריך להרגיש מתי זה מעיק ולא מתקדם באמת לכיון הנכון מבחינתך ...שיהיה לך יום טוב...

אורות,וחתונה ואז כלום,,ויות מכלום חוסר אמון................

אבל תאמת אני לא יודעת כלום,מה היה שם מאחורה אז אשתוק.

בהצלחה

אם פעם אחרי פעם את פוסלת דייטים רק על סמך מראה, תעשי להם ולך טובה ותבקשי תמונה.

מראש אין להם סיכוי .

וזה לא להעלות סטנדרטים, זה לשנות/לדייק סטנדרטים.

כל אחד ומה שחשוב לו.

אין את הבחור המושלם, חיצונית אולי כן, אבל אין שלמות אצל אף אחד.

ופוסלת עוד לפני הדייט, 

בדייטים עצמם פחות מפריע לי אם משהו לא 100%

ותודה על התשובה🙏

אם בדייטים זה פחות מפריע, תתקדמי עם זה.

אני חושבת שחשוב להתחתן עם משיכה, ולא מסכימה עם הדעות שגם ככה עם השנים מתכערים, מי שמשקיע בעצמו לא מתכער, הזנחה יכולה לגרום לדחייה גם אחרי קשר של שנים גם כשאוהבים, מתבגרים ומפתחים יופי אחר.
 

אם את מרגישה דחייה, תחתכי.

אם אין דחייה, גם אם הוא לא מושך ממבט ראשון, כדאי לתת צ'אנס של כמה דייטים.

בסוף נשים נמשכות לביטחון ולא ליופי, לרוב מתרגמים ביטחון ל- שרירים, גובה, כסף.

נתונים חיצונים שלכאורה משדרים שהגבר הזה יגן עליך ויתן לך ביטחון.

במציאות, הבריאות הנפשית והאופי נותנים הרבה יותר ביטחון מכל אלה, ולכן יש  סיכוי להימשך יותר ככל שמכירים את האופי. (לדעתי יותר ממקרה הפוך של משיכת גבר לאישה)
 

אז אל תוותרי על חתונה עם משיכה מסוימת, אבל תני לה זמן ומספר דייטים להתפתח במקרה ואין דחייה.

אגב, כבן, לא הייתי רוצה לצאת עם בחורה שמפריע לה המראה החיצוני שלי. זה מאוד מבאס להרגיש דחוי.

יש מראה שהוא גבולי מבחינתך? אז תנסי?

אבל נשארת עם גזרה מצומצמת...

בסוף אם חשוב לי גובה מסוים אז 50% יורדים רק על זה...

ואני תוהה עם עצמי אם לא כדאי להתפשר על כאלו נמוכים יותר, למרות שרואה שבדייטים עצמם זה מפריע לי... (אני גבוהה יחסית)

מממ לגבי מראה וכל דבר שהוא קשור לתחושה שאולי יכולה לעבור האינדיקציה בעיני זה אם את יכולה לבוא לדייט ולהנות ולהתמקד בשאר הדברים.

אם את יכולה אז הייתי ממליץ לך לנסות להמשיך לצאת אבל בלי לשים סטופר מתי זה ישתנה, דהיינו בלי לשאול כל סוף פגישה זה השתנה, זה לא השתנה? ככה הכי פחות יש סיכוי שזה ישתנה. ושוב, לא להכחיש במכוון את הקושי בתחושה שעולה.. זה יחסית עדין, מקווה שסה"כ הבנת מה באתי לומר.

ולגבי התגובות שאמרו לך "מראה משתנה" והקטינו בחשיבות של מראה כזה או אחר. יש בהם צד של אמת אבל כדי להשלים את התמונה נראה לי לומר שזאת משוכה שצריך לעבור, ואי אפשר להתעלם ממנה על ידי ידע שכלי קר ויבש. זה עניין ריגשי שצריך לדעת לעבוד מולו. ניסוי וטעייה. אם את מתלבטת בנוגע למשהו מסויים, תנסי אותו..

ועוד דבר חשוב - בסוף את בעלך את תאהבי ומתוך כך תאהבי את המראה שלו, אז קחי את זה באמת כמשוכה שצריך לעבור. כי נניח גם אם תתחתני עם בחור שמושלם חיצונית כעת מבחינתך או שתתחתני בסוף עם בחור ש"התפשרת" לגביו - בפועל מבחן התוצאה יהיה כעמעט אותו דבר מבחינת החיבור שלך אליו, ככה נראה לי. בסוף האמון והקשר והאהבה משפיעים על הכל וגם על החיבור למראה

מה שהחברות אומרות זה שטויות. איפה כתוב שאשה וגבר צריכים להיות באותה רמת יופי? 

זה תלוי בך. 

תחשבי טוב מה מתאים לך, מה חשוב לך, מי את.

יש הרבה זוגות שאחד נאה ביותר והשני ההיפך הגמור והם מסתדרים מצוין ואוהבים מאד. ונשואים מספרים שמתרגלים למראה בסוף כי זה כ"כ מתגמד לעומת האישיות.

הבעיה שאת מתארת היא של בעיה של רבים מאיתנו בדייטים.

אני חושבת שאפשר לחלק את זה לשניים- מראה חיצוני בדייטים ומראה חיצוני בתמונות. 

עם תמונות רצוי באמת לתת יותר צ'אנס כמו שההורים שלך אומרים... 

בדייטים זה כבר יותר תלוי עד כמה יש בעינייך פוטנציאל ששווה להמתין ולראות אם גם המראה יתחבב בסוף.

רק שואלת, כמה זמן לתת צ'אנס לראות שאני מתרגלת למראה החיצוני בדייטים?

ומפחדת שאראה שהבחור מתאים לי רק לא אוהבת איך שהוא נראה ואכנס לקונפליקט ולא אדע מה להחליט😏

בסוף זה משהו שמוטבע בי עמוק, לא רק רצון להרשים ו"מה יגידו" האנשים...

השאלה היא האם המראה שלו פשוט לא מושך אותך כרגע, או שהוא ממש דוחה אותך.

כשיש דחייה, לעניות דעתי חבל על כאב הלב של שניכם.

כשהבחור חמוד והכל אבל את לא מרגישה אליו משיכה (וגם לא דחיה)- זה משהו שלדעתי ממש יכול להתפתח.

לא הייתי מתחתנת בלי שיש משיכה. אבל משיכה זה משהו שממש יכול להתפתח עם ההיכרות והאהבה הרגשית, ועם הזמן. אז כן הייתי ממשיכה לדייט שני (כמובן אם האופי מתאים וכו)

ותסתכלי פנימה מה באמת מפריע לך.

האמת שמאז שאני ילדה ממש קטנה הפריע לי מראה חיצוני, אמא שלי אמרה לי שכבר שהייתי ילדה בת 4 לא הסכמתי להיות חברה של ילדה שיש לה "פנים לא יפות"

כמובן זה עבר לי עם השנים, אבל עדיין בעל זה לכל החיים בעז"ה.

פשוט חושבת שזה שריטה/ טבע בסיסי שלי.

ואני רוצה להיות נשואה למישהו שאני נמשכת אליו, ומפחדת שאם אתחתן עם מישהו שלא אהיה שלימה ב100% איתו יהיה לי קשה להשלים עם זה אחרי הנישואין...

מקווה שאני מצליחה להתנסח ברור בכאלו שעות😅

ועדיף מוקדם מאשר מאוחר. נניח שתמצאי את הבחור המושלם מבחינתך, מה תעשי עוד 10 שנים? 20? המראה משתנה. גם המראה שלך ישתנה אחרי לידות.

אף אחד לא אומר לך לסבול, אבל כן לדייק מה מפריע לך ולמצוא דרך להתגבר על זה.

מכיר אישית מישהי שעד היום לא מסוגל לצאת עם מישהו שהוא לא "חתיך" כלשונה. כבר מתקרבת היום ל40

מסכימה עם כל מי שכתבו שצריך פה להכנס פנימה, לראות על מה זה יושב אצלך וכו'

ואחרי שעושים את העבודה, בעיניי לשחרר ולתת מקום להקב"ה. יופי זה דבר גם סובייקטיבי... בע"ה כשה' יפגיש אותך עם בעלך הוא ימצא חן בעינייך. 

תשתדלי להיות מחוברת לעצמך וצאי לדייטים בביטחון ובשמחה. הכל מאת ה'.

אם את מרגישה שיש הרבה פעמים שהחלטת בדקות הראשונות בדייט שלא מתאים ואם היית חושבת על זה כבר מהתמונה היה ברור לך שלא מתאים, אז לדעתי נכון לפסול כבר מראש. לאו דווקא כי זה סיבה נכונה או שגויה לדעתי, אלא כי אם ברור מראש שאין סיכוי חבל סתם לבזבז ערב לשניכם.

אם את מרגישה שצריך שהוא יהיה יפה יותר כי את יפה, מה שמגדיר בני אדם כטובים יותר או פחות זה היופי?

אולי יש דברים אחרים שחשוב יותר להקפיד עליהם ולבחור לפיהם?

שאלות נוספות בסיסיות ביחס להעלאת או הורדת סטנדרטים:

1. האם יש עודף הצעות? או חוסר?

2. האם יש הצעות רבות לא שייכות? אם כן, מה מאפיין אחוז ניכר מההצעות הלא שייכות?

ושניהם - לא קולות שלך. כלומר את פשוט משקפת קולות חיצוניים שמתנגנים אצלך בראש.

מה הקול האמיתי שלך? אולי בכלל זה פחד להתחתן שמתחבא מאחורי  רצון במשהו שלא ניתן להשגה. ואולי זה משהו אחר. שווה לעשות שם התבוננות יותר מעמיקה.

תוך 15- 20 רוב הגברים בשכבת הגיל הנוכחית יקריחו, יגדלו כרס ויהיו עם גיבנת קלה.

באופן דומה, כנראה שהיופי שלך יראה בעיקר על ידי בעלך אחרי מספר הריונות...

אפשר ורצוי להתגבר על הטבע, זו תכונה בסיסית של עמנו.

משיכה נובעת משילוב של מציאת חן פנימית וחיצונית.

אי אפשר להיות בטוחים ב100% שהכל יתאים, זה ביטוי לחוסר אמונה וחוסר נכונות לעבוד על עצמך בזוגיות.

אם יש לך מספיק הצעות אז אין בעיה שתפסלי על כל דבר שתרצי. רק תקחי בחשבון שגברים משיבים תשובה חיובית ל20% מההצעות בערך. 

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי

לא חסיד של המונח אבל באמת מרגיש כמו detox

בשלושה

אם אתה כן נהנה מלהיות במצב "שבת" יותר מיום אחד, אתה נראה לי מוזר…

דווקא כשאני במצב שבת יש לי הרבה יותר יישוב הדעת לשבת לקרוא ספרים

אפשר לשתות יין בחופשיות לשיר לישון

תפילות עם ניגונים

לעניות דעתי והבנתי הפונקציה של יו"ט שני היא מעין תיקון למצב פגום של שהיה בגלות

אם מצד עצם הגלות שמצריכה תוספת של התקדשות בגלל הטומאה שלה

אם מצד תיקון ביזוי המועדות

כך שאין בזה שכר בפנ"ע אלא רק להשלים מדרגה חסרה (וגם אז לא מגיע למדרגה של ארץ ישראל)

ואינה מקבלת שכר אלא אחת. משום דבא זה לה בסיבת חטאה לא יהא חוטא נשכר (יפה מראה)

לק"י

אם יש לי חברה שאני נהנית בה, גם שלושה ימים זה כיף.

קצת מנוחה...

חוסר בקבוצת שווים הוא דבר שיכול להיות מאוד מורגש

יש בהם שקט נחמד כזה ובחלקם יש אפילו עגלות קפה, ובכל מושב יש מקלט ציבורי די נגיש