שאם לא רוצים לשתף פה - אז תגידו ישר...אבין.

אבל אני חושבת שיש לכם מה לתרום מנסיונכם, כי גם אם מצדנו אנו עושים הכל שהילדים ירגישו טוב - הם יכולים במקרה הטוב לעשות פרצוף מנומס ולהרגיש רע מאד!!

ולגבי השאלה הראשונה, יש כזה, דברי עם אדמין...

בס"ד

 

[אדבר בשם עצמי]

כיוון שאני למודת ניסיון בתחום, בתור 'הילדה של...', אז באמת שאשמח לעזור לילדים לחיות חיים טובים יותר.

מניחה שגם שאר החבר'ה כאן ישמחו לעזור ולנסות לשפר את הרגשת הילדים.

מוזמנת לשאול שאלות ספציפיות אם יהיו לך!

 

ברוכה הבאה

אז לא שאלתי עדיין דבר ולא ממש שיתפתי.

 

אתם משדרים צורך להיות חברה סגורה של עצמיכם וזר לא יבין ואולי יותר גרוע - גם פה חודרים לכם לפרטיות וזה המקום לפרוק את הרגשות. ואם "עוקבים " אחריכם - לא תוכלו...

 

משה - Admin
תפני אליו באישי ותשאלי אותו אם יש כזה פורום. (לנישואים שניים)

ולשאלה של איך אני תופסת ת׳אמא החורגת שלי - בתור אישה נחמדה. (פשוט אין לי מה לומר. היא מנסה שאני יאהב אותה כשהיא קונה לי תכשיטים או נותנת לי כסף. לא עובד עליי. ובדווווק היא לא אוהבת אותי. אני מדי דתייה - לאומית בשבילה (היא חרדית ממש). קיצור לא נעים לי ממנה.- סליחה שלא הייתי ברורה)

איך אתם תופסים אותנו , בני הזוג של הוריכם?

אצלי זה אולי יותר  פשוט

אני גדול ואבא שלי התחתן שוב

היא מתייחסת אלי בתור בנאדם מבוגר

למרות שיש לה שריטות שזה כלפי כולם אז זה נסבל.

 

לדעתי הכי חשוב לא להתאמץ יותר מידי כדי להתחבב על הילדים של הבנזוג

כי רואים את זה וזה ממש לא מחמיא

אפשר בקטנה. להזמין ,להראות שאם הילדים רוצים אז אפשר לפנות

להשאיר פתח שאם ירצו יכנסו אם לא לא

לא להכריח

 

לגבי הקטע עם הכיפות מובן לגמרי

 

לגבי מה להגיד לילדים?

תאמיני לי שילדים הם בוגרים ממה שנדמה להורים שלהם

אין מה להסתיר או להתבייש מהמצב הזה

דווקא כשרוצים להסתיר אז מתחילות הבעיות

 

אני זוכר שסיפרו לי על בתדודה שלי שיש לה הורים שלה גרושים שהיא הולכת לאבא הביולוגי שלה

הבנתי את זה בלי בעיות וזה לא היה לי מוזר (זה הרבה לפני שההורים שלי התגרשו..)

ואם לא אז אפשר להסביר

 

אני לא מזכיר את אמא שלי כשאני אצל אבא שלי ולהיפך

אבל אולי זה רק אצלי

 

לגבי הקטע של החתונות / שמחות משפחתיות - זה נושא בפני עצמו שאנחנו סבלנו  ממנו אבל מכיוון קצת שונה

 

 

טוב לשמוע שיש ההורים חורגים שאיכפת להם

 

כל ילד הוא מאוד שונה..

וכל אחד מקבל את זה אחרת.

לי אישית אין הורים חורגים,אבל אני כמעט בטוחה שאם היו הייתי לא הכי מסמפטת אותם..

כי אם הם היו רעים-אז ברור,כי הם רעים

ואם הם היו נחמדים אז הייתי אומרת-אה,הם עושים את זה כדי שאני יאהב אותם..

תדברי עם הילדים,אני חושבת שזה ממש חשוב..

לא קראתי את הכל, אבל כתבת "איך אתם תופסים את בני הזוג... הטובים והנחמדים.."

תקשיבי, זה לא שאנחונ מסתכלים עליהם וישר מחליטים עם הם טובים או לא, זה פשוט ש (לפחות מבחינתי) אני מרגישה שמצפים ממני להקשיב לבעל של אמא שלי כמו לאבא שלי, ושהוא תופס את המקום בבית, שבאופן טבעי שייך לאבא.

 

לי אישית, שאני מאוד קשורה לאבא שלי, זה מאוד מפריע, אז מה שהוא לא יעשה, ש"יערער" את המיקום של אבא שלי, יהיה מבחינתי עבירה חמורה.

 

את פשוט צריכה להיות את, אבל עם המון תשומת לב והבנה.

 

ב"הצלחה...

בור שמותר לך להראות אהבה, פשוט אל תעדיפי את ילדיך על האחרים בגלוי.

זה מובן שאת תאהבי את ילדיך יותר, אבל אני יכולה למור לך מנסיון אישי, שזה שאמא שלי הראתה לבת של בעלה סוג של עדיפות על פני, זה כבר גרם לי לשנוא אותה, וזה! יש לי סטיגמות עליה.

 

ילדים זה עם רגיש, בעז"ה ה' יעזור לך, ואת תתמודדי עם זה בשלום!

אין לי זמן כרגע, אז אני לא מפתחת את הנושא.

בהזדמנות, כמידת הצורך.

להתראות.

 

בעצם  רק עוד דבר-

אני שונאת להתחבב מלאכותית. ולא ניסיתי. כמוני כמוכם.

ואצלינו המונח "חורג" יצא מהלכסיקון. הוא לא רלוונטי.

לכל אחד יש את הכבוד שלו. ליתומים יש הורים חורגים. לכם לא. והאחים הם אחים. בטח לא חורגים. ילדים של בן זוג - של כל אחד בנפרד- חורגים? - אולי.

אבא אמא אח אחות וכו'

כן

מה לעשות  תשאלי את כולם פה

נראה שאין מישהו שיקרא למשפחות שלנו רגילות

 

לגבי חצאי אחים אולי את צודקת

לגבי אחים חורגים (ילדים של בנזוג) - אין מצב זה ממש לא דומה לאחים אמיתיים.

 

אם יש לך שם אחר את מוזמנת להציע

ל-יויו היא אחראית על מושגים חדשים בתחום

 

אני מקווה שעזרנו לך פה

בביקור הבזק שלך אצלנו

הבית תמיד פתוח

מי שלא אח - הוא לא אח. צודק לגמרי.

אני מכירה כמה זוגות נשואים שיצאו מהחורגות הזו...

השדכנים - ההורים, שהביאו את הילדים לבית אחד. גידלו ביחד ונעשו מחותנים... (אני מכירה זוג גרושים שהתחתנו והתגרשו והילדים שלהם התחתנו, כך שעשו את ההורים שלהם למחותנים. משפחה בעל כורחם...)

זה בסדר מחותנים בד"כ לא סובלים אחד את השני

וגם גרושים לא

אז זה מסתדר

אבא: אני לא לוקח מפתח. אם אתה הולך לישון תשאיר לי מפתח בחוץ.
😁😅🤦‍♂️

גם אם בנסיבות לא משהו...

 

קראתי מה שכתבת, איזה מצב נאחס בהחלט, וממש מבאסים שככה הם עשו.

אבל תני לי להגיד לך משהו אישי: במשפחה שלי יש כמה אנשים שלא מדברים ביניהם. זה משהו של שנים, עשורים, ואני כמעט היחידה שמדברת עם שני הצדדים אז תופסת את כל האש והרטינות של כל אחד על השני.

מה שלמדתי מזה זה שלהגיד שזה היה באחריותו וככה למשוך את זה זה הכי קל, הרבה יותר קל מאשר להרים טלפון ולשבור את זה, ובאמת שמגיע לך לכעוס עליהם אבל בסוף תחשבי על זה - את כועסת עליהם כי לא שמרו איתך על קשר ולא היו איתך ברגעים חשובים בחייך, את באמת רוצה להיות עכשיו זו שמוסיפה עוד אבן לחומה הזו ביניכם בכך שתפספסי אירוע גדול כזה בחייו?

קחי זאת כהזדמנות, פתח ביניכם שאת יכולה עכשיו לבחור אם להגדיל או לסתום. במשפחה שלי האנשים האלה כבר פספסו חתונות, בריתות, לידות, נקודות ציון חשובות בחיים...זה פער שקשה לסגור, אצלך זה עוד אפשרי. ואת תהיי בנאדם גדול שעושה את זה! גם אם עוד יהיה בך כעס, זה בסדר לא לכבות את הרגש בבת אחת, זה אנושי ומובן. אולי עם הזמן אפילו תוכלי לפתוח את זה מולם ולדבר על זה בדיעבד ולהבין קצת מה היה שם, אבל בינתיים, אני מציעה, לכי ותשמחי איתם. הם אחים שלך

 

ועוד דבר - יש לי אחים חורגים שאני בקשר חלקי איתם, ואחותי למשל בקשר הרבה יותר קרוב אליהם, זה עניין של תחזוקה ושל רצון. אבל בהחלט ייתכן שהקשר שלנו לא מאוזן, שמה שאני מרגישה אליהם זה לא כמו שהם מרגישים אליי (חלק גדולים ממני בעשור וחלק קטנים ממני בחצי עשור, ואנחנו בשלבים שונים בחיים אז הגיוני שמתייחסים לזה אחרת). 

פתרת לי הרבה דברים🥰

וגם כשראיתי אותם זה היה אחרי שנתיים שלא ראיתי אותם.
יש פער של מעל 10 שנים בינינו ואמא שלי, גם אם לא במוצהר, מרחיקה בינינו (הילדים של בעלה).

מדי פעם זה נראה לי מוזר אבל לא ככ מפריע לי.

ואני מצטרף ל @ניל"ס, את יכולה לבחור אחרת, ואם זה חשוב לך ואת אומרת שהיה לכם טוב אז אפילו כדאי לך לגשר על הפער.

אחרת זה עוד יותר מוזר...

זה מוזר ממש

אבל היא נותנת תחושה טובה, אז זה...

בטח בהתחלה זה מאולץ, אבל זו הזדמנות לקשר ביניכן (גם אם נראה לך מיותר ליצור איתה קשר וחיבור, שווה לנסות). מקווה שיהיה לך טוב!

ליל הסדר זה אחד המבאסים כשאתה לא נשוי וזה יוצא על שנה שכל אחד הולך למקום אחר
למצוא את עצמך אצל דודים או אצל ההורים של גיסך מרגיש תקוע

עשיתי את זה פעם בסוכות...

שונאת להיות נזקקת. ביחוד למקומות שהות

ובהחלט חג שמראה ומעצים את הקושי
נשמע לא קל להיות בין שני בתים בלי מקום בטוח לחג
ובתחושה שאת לא רצויה בשום מקום

מקווה שתהני אצל אחותך
השיח על התאבדות אינו מתאים וכדאי לחשוב על דרך אחרת להביע את במצוקה הגדולה שאת נמצאת בה
אם קשה לך תמצאי מקום לשתף
אפשר גם לפנות לער״ן / חברים מקשיבים

תתחזקי

השינויים מקשים ומכבידים, אין מקום יציב מספיק שנרגיש בו בטוחים.
אני רק רוצה שתדעי, שזו תקופה. והיא חולפת.
ובתקופה הזו כדאילקבל עזרה, אוזן קשבת, מקום חם שיקבל אותך גם עם המורכבות שאת מתמודדת איתה..

וכמובן כמו שברוקולי אמרה, שיח על התאבדות לא מתאים, וכדאי למצוא דרכים אחרות להתמודד עם מציאות החיים.
אני כאן אם תרצי הקשבה וחיבוק.
ואם אנשים זרים מתאימים לך בחג, מוזמנת לדבר איתי ונראה איך אפשר לסייע ❤️

וזה גם לא סיבה להתחיל להסביר לי שאצלך עדיף
כבר סיכמנו משהו. תתחייב בזה פחות.
אני לא יכולה לעזוב אותו לבד

אל תדבר ככה בחיים על אמא!
ואל תגיד לי שאני הבת שלך יותר מאשר הבת של אמא.
כי אני שמעתי אותך צועק על אמא שכבר היה עדיף ולא הייתם מביאים ילדים לעולם,
וזה היית אתה!
אין לך זכות לדרוש בעלות
אני לא חפץ

לא מעניין אותי כלום
תתווכחו מצדי עד שיבוא המשיח. שיבוא כבר

אתם בעיקרון לא בקשר יומיומי
אין לך אפילו את המספר העדכני שלה

המשפט ’’כל המוסיף גורע’’ מוכר לך?
מר מלומד

טריקת דלת.
עכשיו יכאב לך בלב

הגעת עד לפה כדי להרוס לי גם את מקום היחיד שיש לי בעולם לנשום אויר נקי?😢
השתנת.
אני לא אוהבת את זה.
ותעזוב אותי כבר לנפשי, אתה לא ראוי להיות אבא. אתה צודק.

טוב שיש לך מקום לפרוק, מקווה שזה עזר לך. ובהחלט לפעמים זה עדיף מאשר לצעוק אליו את כל הדברים שאת רוצה להגיד, במיוחד שבשעות כעס אנחנו אומרים הרבה דברים שאחר כך אולי נתחרט על חלקם...

אז מה המצב הבוקר?

ילדים לפעמים רואים את המציאות כלכך פשוט


(מזכיר לי שכשאמא שלי סיפרה לאחי הקטן, הוא התחיל לספר לה על כל ההלכות של גירושין שהוא מכיר- איזה קלף כותבים גט וכו')