ייתכן שיש בכך אפילו כפירה.

אם את טוענת שיהדות היא רק לאום,

את בעצם מבטלת את התורה כולה.

מזעזע שבת ישראל מדברת כך.

למרות שיש לי מה לומר בנושא, כידוע...

עצוב.

ואל תעוות ותסלף את דברי. תודה!

"היהדות היא עם, היא ארץ, היא מכלול חיים שלם שחלק *מהותי, וחשוב* בו הוא שמירת המצוות".

לק"י

ולא הבנתי מה הבעיה שלך עם מה שהיא כתבה לך..

לא רציתי להעלות את זה כאן, סתם רציתי לשתף / לשאול מה לעשות שעד ששיכנעתי אותה, עם הסברים שהתקבלו על דעתה, היא כתבת לי את מה שכתבה... זה היה מצחיק ועם זאת מתסכל

אבל שאלו כאן אז אני עונה באריכות.

דת זה חוק. 

היהדות זה חירות.

המושג "דת" נמצא אצל הנוצרים, המוסלמים.

אצלם הדת היא נפרדת מהחיים עצמם. יש חיים. יש דת. 

ניתן להסביר זאת על ידי דוגמא פשוטה, כשמישהו עוזב את הדרך היהודית, ששומרת תורה ומצוות, הוא עדיין יהודי.

כשנוצרי עוזב את הנצרות- הוא כלום. 

זה סתם דוגמא קטנה... אבל המהות של היהדות זו חירות, עצם יציאת מצרים, שמיד אח"כ נהיינו לעם- זו הבשורה של היהדות, "...הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים..."

וזה מאוד פשוט, כי דת זה חוק. *זה* לא חרות. אז זה סותר את כל המהות של היהדות, חירות, ובחירה חופשית.

מי שמעוניין לקרוא עוד או לקרוא את המקור- ממנו שאבתי את האפיק הנפלא המעניין והאמיתי הזה- מוזמן לקרוא את הפרק בספר מלחמת החלומות, בפרק "זהות יהודית" תחת הכותרת " מי אתה?"

לק"י

ולהגיד שהיהדות היא לא דת זאת הדיעה שלך, זאת לא הדיעה המקובלת.

ובלי להתייחס לדוגמה הספציפית שנתת- אכן בעסה..

למרות שבמקרה הזה זה לא נורא בכלל.

כל חירות או חופש שאינם קשורים בתורה ומצוות, אינם אלא חיקוי זול לחופש האמיתי.

זהו. זה לא כל כך מסובך להבין את זה... היהדות היא חירותית, בגלל שהיא מציגה גם מהות של "עבד ה'", כלומר, היהדות היא חירותית דווקא בגלל שהיא מייצגת את "עבד ה'"..

חירות שנובעת מהקישור לקב"ה ולא לאמונות חולפות ולמצבי רוח של בשר ודם..

חירות, שמשאירה את הנפש חופשיה גם אם הגוף כבול..

לא חופש במובן הפשוט שלו..

אבל ריה"ל כתב ספר שלם "להגנת הדת המושפלת והבזויה":...

(אמנם הוא עצמו כתב זאת בערבית...)

(את המויירה יש ללמוד רק בשפת המקור!)

תיארתי לעצמי שלא רבים בפורום שולטים בשפה זו, על כן הבאתי את התרגום הנפוץ. (ע' ת' אבן שמואל)

השתמש במילה "דת", אבל למעשה מי שהשתמש בה הם המתרגמים...

(סביר שקלעו לכוונתו, אבל ההערה כשלעצמה מתבקשת)

ואת המוירה? יש ללמוד באופן השוואתי:

המקור-תרגומי אב"ת-הרב קאפח-מיכאל שוורץ-אבן שמואל (היכן שיש...)...

תענוג צרוף

דיברו על" הדת" היהודית,

אבל זה מתוך חוסר ידיעה וחיפוש אחר המושג הזה...

וזה מתוך חוסר ידיעה של ההגדרה של "דת" זה הכל....

בגלל שהיום המונח "דת" ידוע לכולם שזהו חוק, פתחו את הנושא והאירו עיננו....

[מילא אני, ה"מחקרית", אבל את נראית לי בחורה דוסית חביבה.]

"מתוך חוסר ידיעה של ההגדרה דת"...

חשבת אולי, בטעות, במקרה, שההגדרה *שלך*, לדת לא בדיוק מתאימה להגדרה שלהם?

היום ההגדרה היא חוק. 

וגם ככה- וודאי שהיהדות היא חוק. (היא מורכבת מדברים נוספים, אבל היא חוק בהחלט.)

והוורט שכתבת למעלה מאד חביב, חירות, חיים וזה, אבל בתכלס יהדות מתבטאת בחוקים. גם לנצרות יש מהות מאחורי הדת שלהם...

מהי ההגדרה הנכונה לדת?

קראי את התגובה שלי ליעל ואז תביני.

זה לא כל כך מסובך...

אני מזכירה לך את המושג הערכי כל כך ביהדות של בחירה חופשית.

למעשה כל ההתנהלות שלנו מושתת על בחירה חופשית.

ושימי לב. דת היא חוק. חוק. חוק. חוק. משהו נפרד מהחיים. יש חיים. יש חוק. יש חיים. יש דת. מיש שלא הולך לפי הדת- מקבל עונשו מהחוק... ומי שגם לא הולך לפי החוק, פורש לגמרי מהזירה... זה ממש לא תואם את עמשדות היהדות... מי שטוען שהיהדות היא משהו נפרד מהחיים , במחילה... קצת כופר... (בלי סופרלטיביות!)

זה לא חופש של לעשות מה שאתה רוצה,

זה החופש לבחור בטוב/ברע , אבל יש שכר ועונש..

זו לא בחירה לאמץ משהו כמו צבע שיער...זו בחירה לחיים מסויימים, אבל אתה חייב לבחור בהם...

כשאתה יודע את האמת זה לא שממש יש ברירה..

אבל מבחינה הגדרתית יבשה - יש בה חוקים...

החוקים לא ממצים את הגדרתה של הדת היהודית.

דבר על "כבוד הדת, חיבת הדת.." ועוד באחד ממאמריו באורות  הקודש, אאל"ט.

עזבו את זה, אני אתם לכם את זה בדוגמא אחרת:

שיכנעתם מישהי שהיא יפה ולא מכוערת. ואז היא כותבת לכם שהיא מודה לכם על השיחות האלה הן חיזקו אותה, והיא באמצע לעשות ניתוח פלאסטי.

תעירו לה על זה? תתקשרו במיוחד? (אין לה מיל וגם לא סמס) (אויש, יצא לי דוגמא לגמרי קיצונית!)

מקווה שהבנתם...

ולכן כשאדם "עוזב" אותה..הוא נשאר יהודי..כי לאום אי אפשר להחליף.

ז"א הוא כן יכול להחליף דת ולהתחיל להאמין בנצרות...אבל הלאום שלו יהודי,ותמיד יישאר כזה.

מצד שני יהדות היא גם דת שאדם מלאום אחר יכול לקבל אותה על עצמו,

ברגע שקיבל אותה (כאן אני באמת מסתבכת) גם אם הוא יעזוב הוא יישאר יהודי...ו0:

שאלה שגם דשתי בה קצת...אבל זו המסקנה שלי...שזה ככה פשוט כי אלו הם חוקי היהדות,

יהודי יכול לקבל על עצמו יהדות- וזה חוק מיוחד שה' קבע..

ואחרי שהוא יהודי, הוא גם חלק מהלאום הזה והדורות שיבואו יהיו יהודים כולם, לא משנה במה יאמינו. (כמובן..אם יוולדו לאם יהודיה...אז בואי נניח שמדובר על אשה שהתגיירה..לצורך העניין )

וסתם ככה,מאי נפקא מינה?

מה זה משנה איך את מגדירה את היהדות?

היא יותר מאורח חיים, היא חוק ומשפט, היא מחייבת גם כשהיא לא מובנת...

היא חירות, אבל לא חירות שאומרת שאת יכולה לפעול כרצונך..אלא חירות שקושרת אותך לבורא ולא לבשר ודם...

אלא הדם שלו. הדם שלו. 

מאד משנה...

העיקר ההשלכות-

הרי תכל'ס א"א להחליף לא דם ולא לאום...דת כן..

ויהדות, אי אפשר לצאת...(כמו דם או לאום ) וכן אפשר להיכנס (כמו דת )

לכן זה הכל מהכל...

אבל קשה לאמר שדת זה חוק ויהדות אינה חוק.

ו..תודה

זה שיר מאד מאד מרגש, גם המנגינה ,והדביקות שאנשים שרים אותו.

זה שיר שכתב הרב של ישיבת עטרת ישראל- ר' מרדכי ברוך אזרחי,

זה ההמנון של מחנה בני תורה ושרים אותו בכל הישיבות ..מחנות וכו'.

בפורים אח שלי השתכר..ובכה על עולם התורה, ואז שרנו את השיר הזה..זה מאד מאד ריגש..

אז הרגשתי צורך לכתוב את זה. לקחת את זה איתי.

מומלץ לשמוע את השיר...מושר על ידי עשרות בני תורה שממש מרגישים שהיא החיים שלהם,הדופק..

תחפשי בגוגל..אולי יש..

כלומר השיר- וואו... כולי התפעלות.!

מי כתב?

(כבר מתחילה להלחין מנגינה...)

כבר הלחנתי מנגינה...

כתגובה לדברים של הרב עמיטל שכתב משהו בסגנון, שהיהדות אינה דת, והרב צבי יהודה ממתן את האמירה הזאת. (רצוי שמישהו ימצא את המקור לדברים, ויביא אותם בצורה מדוייקת)

תורת חיים- היא מורה לנו איך לנהוג בלילה, ביום, באכילה, בתפילה, בשעות פנאי, עם חברים וגם בנושאים אישיים כגון שרותים (ועוד נושאים שאין זה המקום לדבר עליהם)...

איך היא מסוגלת להיות דת, ובמקביל, חירות?.

אני לא מבינה מה מסובך כאן ולמה מתעקשים להישאר עם ההגדרה השטחית הזו, ששאולה מהנצרות,

ולא להתנער מעפר ולהודות באמת בפה מלא, שעבד השם הוא חופשי.

וכאן, עבד השם מיהו, מי ששאיפתו היא לעשות רצון השם, והיאך ניתן לעשות את רצון השם ללא התורה, המצוות, החוקים והמשפטים? לכן שמירת המצוות- היא היא החרות האמיתית. וזהו. 

לא כתוב בשום מקום ששמירת המצוות היא עבדותית, היא חוקית. 

"אשר הוצאתיך מארץ מצרים ... להיות לי לעבדים".  כאן התשובה. כאן המסר החזק.

שעשיית ישראל לעם, קבלת התורה מסיני- נעשתה מהסרת עול מצרים מעליהם. מיציאתם מעבדות לחירות. "ואוליך אתכם קוממיות..."

מקווה שהבנתם.

מישהי כאן שאלה מהי הנפקא מינא.

דבר ראשון, עצם הידיעה שהיהדות היא חירותית ומושתת על המהות של החירות האמיתית בעצם יציאת מצרים.

דבר שני, ההגדרות הללו שטחיות, הפילוג הזה, של "אני דתי. אתה לא..." כאילו אין בסיס משותף, כאילו אנחנו לא אחים, כאילו אתה בכלל שייך לעם אחר (וזה מוכח על ידי ה"דת" שמי שעוזבה בנצרות- הוא כבר לא נוצרי, וההיפך ביהדות...).

הזהות היהודית נמחקה, אין ערכים, אין תרבות, אין "עם" אין "ארץ" אין "מכלול חיים". יש רק "דת", ומקסימום "דתי לאומי..."

אבל לא. היהדות היא הרבה הרבה יותר מדת, היא הרבה יותר מלאום. אי אפשר שהזהות היהודית תהיה פחותה או שונה ממה שבאמת היהדות מציגה!.

ואז שאל מישהו- "אז מה עונה להגדרה שומר מצוות?". הנה! הגדרה מעולה! שומר מצוות. 

אני יהודי, ואתה יהודי, אני משתדל לשמור מצוות, אתה אולי פחות משתדל לשמור מצוות, אבל כולנו יהודים, ואנחנו ביחד, באותה הסירה..."...

היהדות היא דת ,ובבסיסה קיים הרעיון של עבד ה' ולא עבד בשם ודם,

אך אינה מאפשרת חירות שאומרת לאדם פעל כרצונך...אלא רצונך צריך להיות לקיים את דבר התורה..ואם לאו, התוצאה בלתי נמנעת.

לא אתה לא דתי, אני דתי,

אלא אתה לא שומר תורה ומצוות, ואני כן..

מה ההבדל ?

יש תרבות (צריכה להיות), צריכה להיות אחווה הדדית (אני מאמינה שיש)..היהדות היא מכלול חיים וכל אחד, דתי (סליחה, שאינו שומר תו"מ) ושומר תו"מ יכולים להפיק ממנה הרבה.

חלוקה תמיד תהיה כי הערכים ואורח החיים בין שומרי תורה לכאלו שאינם -שונים פעמים רבות..נקודת המוצא שונה...

אפשר לדבר ולעבוד יחד..אבל חלוקה, ריחוק מסויים יהיו- ולא משנה איך נכנסה אותם.

זה "אדם פעול כרצונך?"....

זה קצת.... תינוקי (??) לאמר כזה משפט...

חרות זה חופש פנימי אמיתי. הידיעה שכל מה שאני עושה זה מהבחירה שלי, הידיעה שהבחירה שלי היא הנכונה והאמיתית, הסיפוק הפנימי הזה, מעשיית רצון ה' והעבדות אליו- זו חרות.

מה לא ברור?

ולענין החלוקה- עצוב שאת לא מאמינה שהחלוקה לא תהיה.

כמו מישהי שאמרה לי, כל הזרמים האלה, שיש בעם ישראל, זה כמו שנים עשר השבטים זה הכל!

לא יודעת אם לצחוק או לבכות... אבל מי שאולי יאמין למשפט המטורלל הזה- לו אני אסביר:

החלוקה של שנים עשר השבטים הייתה מכבדת . 

החלוקה כיום אינה מכבדת, אינה מוקריה, אינה מעריכה... כלום. כל עוד אנו מעודדים כזו חלוקה שלילית- אנו כביכול עושים ההיפך ממצוות אהבת ישראל...

ומה ההבדל בין- שומר תו"מ ו-דתי?

קודם כל, הוכחנו שהיהדות היא לא דת, וזה כבר שולל את האפשרות של "דתי",

שנית, דתי זו הגדרה מאוד מאוד מאוד קיצונית ומכלילה בצורה בלתי נתפשת, רק תעלי על הדעת שישנם אלפי סוגי אנשים בארץ, בעולם, כל מי שחובש כיפה בצבע שחור, היישר מוגדר כ"חרדי", כל מי שכיפתו היא סרוגה- היישר- "דתי". (מה זה? הצגה?...) כל אותם בעלי הכיפות השקופות- מוגדרים כ"חילוניים", למה למען השם, למה???

למה אי אפשר לאמר, הוא הולך עם כיפה, כנראה הוא מאמין הא-לוקים. כנראה הוא שומר מצוות. באיזו מידה? לא יודעת.

אבל "דתי" , כביכול שוללת את החירות של האדם, כפו עליו, החברה שהחליטה שהוא "דתי ותו לא". איך אפשר לקפל את כל המהות של האדם, את כל תורתו, את כל אמונתו, בתוך הגדרה מצומצמת ובלתי מתחשבת של "דתי"???

(העלתי כאן נקודה במישור הרגשי.)

חוץ מזה, שהזהות היהודית צריכה להיות קשורה ביהדות. (כמובן...) בשמירת המצוות. דת במחילה, זו לא הגדרה ל"יהדות". כי יהדות היא הרבה יותר מזה! 

רק הדגשתי מהי החירות המדוברת.

וסתם כך, מנין לך שאתאיסט לא מרגיש את החירות שכל מה שעושה זו בחירה שלו? 

מנין לך שהוא לא  חושב שבחירתו היא אמיתית ונכונה?

לגביי סיפוק...אם הוא מוצא סיפוק מדברים אחרים..נניח חסד..זוהי חירות?

" עצוב שאת לא מאמינה שהחלוקה לא תהיה. 

חלוקה כיום אינה מכבדת, אינה מוקריה, אינה מעריכה.."

מסכימה עם השורה האחרונה..

זו המציאות וזה עצוב..אך השבטים אכן היו חלוקים..ולכל אחד היו תכונות משלו..

אני לא משווה את זה לעם כיום, כי יש כאלו שכלל לא מכירים במציאות הבורא..(ולכן אני לא מדברת על עבודת ה' בדרך שונה..חסידות/ ליטאים /סרוגים וכדו'..) 

כיום יש כאלו שמאמינים וכאלו שלא, כאלו שרוצים לשמור וכאלו שלא...

ולכן יש חלוקה, קראי לה בכל שם שתחפצי.

למה אי אפשר לאמר, הוא הולך עם כיפה, כנראה הוא מאמין הא-לוקים. כנראה הוא שומר מצוות. באיזו מידה? לא יודעת.

כי זה אורך ומסורבל..ואדם שהולך עם כיפה יודע שהוא יזוהה כדתי..וודאי שאין הכיפה מעידה על מידת הדתיות או האדיקות שלו.

שוב...ההגדרה לא ממש משנה..

בואי נקרא לכל חובש כיפה "ספל"..

יש ספלים שונים, ויש כאלו בעם שאינם ספלים.

0:

אני לא מסכימה איתך שההגדרה "דתי", כביכול שוללת את החירות של האדם..

זה כך בדיוק כפי שההגדרה "חילוני" שוללת חירות..כי היא מגדירה.

בעצם, את צודקת, כל הגדרה היא שוללת חירות .זה נכון

הגדרה כלשהי מטבעה היא מצומצמת, קליטה, פשוטה, כוללנית..-ולכן כן, היא שוללת חירות ולא מראה מי האדם באמת.

אבל אנחנו חייבים הגדרות , אנחנו חייבים להשתייך לקבוצה -גם אם בפועל בתוך הקבוצה יש אינדבידואלים שונים..

זו מציאות בכל העולם, וגם אצלנו -ולא רק בהקשר לדת.

לא חושבת שהחלפת המילה "דת" במילה אחרת תפתור את הנושא.

"זהות היהודית צריכה להיות קשורה ביהדות. (כמובן...) בשמירת המצוות. דת במחילה, זו לא הגדרה ל"יהדות". כי יהדות היא הרבה יותר מזה!"

לא ממש הבנתי את הכוונה שלך,

שהרי גם מי שאינו שומר תו"מ נחשב יהודי..

ואני עדיין לא מבינה למה יהדות לא יכולה להיקרא דת.

בס"ד

אם נפתח את מילון אבן שושן נראה שלמילה "דת" יש שני מובנים. והרי ציטוט:

דת: 1. אמונה, רליגיה, חוקי האמונה ומצוותיה.
       2. חוק, משפט.

כמעט כל אדם ששומע את המילה דת הקונוטציה שלו היא במובן של אמונה, ולא במובן של חוק. אם אני לא טועה זה נכון שבתנ"ך ואולי בעוד מקורות יהודיים מאוחרים יותר המובן השני הוא הדומיננטי. ושהמובן הראשון הוא חדש יותר. אבל העניין הוא שהאנשים שאת משוחחת איתם כבר לא מדברים בעברית תנ"כית אלא בעברית של ימינו. גם את לא אומרת שמשהו נמצא "מנגד" אלא "מול" למרות שבתנ"כית המשמעויות שונות בתכלית.

אז קודם כל חשוב שתביני שהנושא מצד עצמו, הוא אכן נושא מהותי, שחשוב לברר אותו,  אבל זה שמשה פייגלין פתח בספר שלו את הנושא באמצעות הקטע הזה של המובן של המילה דת, זו הייתה בסך הכל מתודה נחמדה כדי ליישב את הדברים על הלב ולא יותר.

[הבהרה לפסקה הקודמת: אני מניח שאת הרעיון הזה קראת בספר או מאמר שכתב משה פייגלין ולפי זה אני כותב את הדברים הבאים אבל גם אם זה לא מופיע בספר שלו העיקרון מבחינתי הוא אותו עיקרון הקטע של הפרשנות של המילה דת הוא מתודה להיכנס לדון בנושא ולא עיקר העניין. ]

ועכשיו, אחרי שהבהרנו את הנקודה הזאת, ניתן לגשת לבירור מה היא היהדות?

[אגב, אני מראש מדלג על השאלה האם היהדות היא לאום. נראה לי שמוסכם על כולם שהיהדות היא אמנם גם לאום, אבל היא הרבה מעבר לזה. לשם המשל זה כמו להגדיר אוטו כקופסת פח על ארבע גלגלים. זה אמנם נכון אבל זו רק מסגרת זה לא המהות. זה נכון שהמרכיב של לאום ביהדות הוא מרכיב מהותי ביותר (הרבה יותר מאשר קופסה וגלגלים כהגדרה לאוטו) אבל עדיין, זה לא הכל.]

כדי לסכם את רוב האפשרויות שעלו פה בדיון נתמצת את הדברים לשתי שאלות עקרוניות:

1. האם היהדות היא קובץ חוקים (דת)? או שמא היא אמונה בהקב"ה (דת)?
    
2. האם המהות של היהדות היא חירות, או שמא קיום מצוות הבורא, או שמא משהו אחר?

לגבי השאלה הראשונה אני מניח שדי ברור שכולנו מסכימים שהיהדות היא לא רק קובץ חוקים. קובץ החוקים הוא הדרך שבאמצעותה אפשר להשיג את המהות של היהדות, ולהגיע למטרה העליונה של היהדות, ובמילים אחרות: קיום המצוות הוא הדרך להשיג את המהות של היהדות.
אלא מה? אני מבין מדברייך שאת רואה את המרכיב של אמונה בהקב"ה כחלק מהמכלול של החוקים שמובילים אל היעד העליון שהוא החירות. וזה לא רק לא מדוייק, אלא גם קצת מסוכן.
 

אפשר לבחון את העניין באמצעות השוואה פשוטה ביותר. מה יהיה דינו של אדם שבמשך כל חייו קיים את המצוות קלה כבחמורה בדקדוק עילאי מתוך כוונה להיות חופשי? ולעומת זאת, מה יהיה דינו של אדם שהאמין בהקב"ה ומתוך כך השתדל וקיים את המצוות כפי יכולתו עם פדיחות ופאשלות שקורות לפעמים לכל אדם ממוצע?
 

להבנתי, הראשון, במחילה מכבודו וממעשיו הרבים והטובים, ילך ישר לגהינום כי היהדות שלו אמרה: "אני במרכז, אני הכי חשוב". למעשה הוא פשוט עבד את עצמו...
ולעומתו השני שקיים את המצוות פחות או יותר, אבל הכוונה והמטרה שלו היו לעבוד את ה', יקבל כרטיס במחלקה הראשונה.
 

יודעת מה? בואי נראה איך מבטאים את התמצית של היהדות. כשהולכים להרוג אדם בגלל שהוא יהודי מה הוא אומר? מה צעק רבי עקיבא בשעה שהרומאים סרקו את בשרו במסרקות של ברזל? מה הטקסט? "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" שום מילה על חופש או חירות. אלא משפט אחד שכולו אמירה חדה, ברורה, וחסרת פשרות - אני מאמין באל אחד שהוא ה'. המהות של היהדות היא אמונה בה'. נקודה.

בשולי הדברים אני מוסיף שתי נקודות:

1. מה שרבי עקיבא מבטא במעשה שלו זה את החירות להאמין בה' גם כשמישהו מנסה לכפות אותך בכוח לחשוב ולהאמין אחרת. אבל המהות היא עדיין, אמונה בה'.
2. ההישג הכי משמעותי שהאדם יכול להגיע אליו אם הוא שומר את המצוות והולך לפי המרשם שנתן לנו ה' זה להיות אדם חופשי באמת. ויכול להיות שזו המטרה של ה' כלפינו. זאת אומרת:
   למה ה' ברא את העולם?    כדי להטיב לנו.
   איך יהיה לנו הכי טוב?       אם נהיה בני חורין.
   איך נגיע לכך?                  אם נאמין בה' ונקיים את המצוות.

זה מבחינת ה' כלפינו. אבל מבחינתנו כלפי ה' אנחנו פה כדי להיות עבדים שלו ולקיים מה שהוא ציווה. לשים רק את הקב"ה במרכז ובוודאי שלא את עצמנו.

אמנם על הלומד לשם קנטור נאמר שנוח לו שנהפכה שלייתו על פניו,

אבל בסתם שלא לשמה - בפשטות זה חידוש מה שאתה אומר... לא?

 ניסיתי לצייר דמות רק בקווים כללים, (והאמת חששתי שאולי לא אהיה מספיק מובן, אבל כאמור, לא רציתי להאריך יותר) ובכל זאת אני אסביר:

א. אדם שלמד תורה ומדקדק קלה כבחמורה מן הסתם יודע שהמהות של היהדות היא אמונה בה'. ואם הוא בכל זאת מקיים את הכל רק ע"מ להיות חופשי ולא כדי לעבוד את ה' אז נראה לי שלא טעיתי בהרבה...

ב. יודע מה? בסדר, אז הוא לא ילך לגהינום אלא הוא "רק" פספס את כל השליחות שלו פה בעולם כי הוא בטעות עבד את עצמו במקום לעבוד את ה'... האם זה שחסכת לו את גהינום ישפר את ההרגשה שלו באופן מהותי?

ג. מה בדיוק יקרה לו זה לא הנקודה המרכזית, ואם זו הבעייה היחידה עם מה שכתבתי, אני מאמין שנוכל למצוא ניסוח ששנינו נסתדר איתו...

הואיל ומצינו לכאורה ברבותינו דברים שלא עולים בקנה אחד עם ההשקפה הנ"ל.

(הנפש החיים מאריך להדגיש את זה שמי שיש לו "נגיעות" בתורתו ובעבודתו אחריתו

איננה כזו מרה.)

עדיין, אם יש לך מקור לחידוש שלך (ב"ראשית חכמה"? ) אשמח להחכים.

[אנו מכירים את הדרשנים שרשמו "פטנט" על איוש המוני של התקנים בגיהנום...]

ההרגשה שלו חשובה לי - אבל גם האמת...

(ומצב רוחם של יהודים צדיקים שמודאגים מזה שמעורבות אצלם נגיעות בעבודת ד',

ולא נהנים לדמיין שיתכן ואחריתם יורשים גיהנם.)

יפהפה! אהבתי את ההסבר הקולע, (במיוחד נקודה 2.) מקווה שהבינו כאן...

שכוייח ממש!

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר