מה עושים שאחרי שיחות ארוכות עם חברה מאורסת, בינהם התפלספויות ארוכות על היהדות, האם ההיא דת או לא, והגעה למסקנה שאכן לא, היא כותבת לי בהזמנה לחתונה: "...תודה גם על האפיקים החדשים שפתחת לי בדת המיוחדת שלנו, שיש לי זכות להיות חלק ממנה..."![]()
|אוף אוף אוף|![]()
מה עושים שאחרי שיחות ארוכות עם חברה מאורסת, בינהם התפלספויות ארוכות על היהדות, האם ההיא דת או לא, והגעה למסקנה שאכן לא, היא כותבת לי בהזמנה לחתונה: "...תודה גם על האפיקים החדשים שפתחת לי בדת המיוחדת שלנו, שיש לי זכות להיות חלק ממנה..."![]()
|אוף אוף אוף|![]()
ייתכן שיש בכך אפילו כפירה.
אם את טוענת שיהדות היא רק לאום,
את בעצם מבטלת את התורה כולה.
מזעזע שבת ישראל מדברת כך.
למרות שיש לי מה לומר בנושא, כידוע...
עצוב
.
![]()
ואל תעוות ותסלף את דברי. תודה!
"היהדות היא עם, היא ארץ, היא מכלול חיים שלם שחלק *מהותי, וחשוב* בו הוא שמירת המצוות".
לק"י
ולא הבנתי מה הבעיה שלך עם מה שהיא כתבה לך..
לא רציתי להעלות את זה כאן, סתם רציתי לשתף / לשאול מה לעשות שעד ששיכנעתי אותה, עם הסברים שהתקבלו על דעתה, היא כתבת לי את מה שכתבה... זה היה מצחיק ועם זאת מתסכל
אבל שאלו כאן אז אני עונה באריכות.
דת זה חוק.
היהדות זה חירות.
המושג "דת" נמצא אצל הנוצרים, המוסלמים.
אצלם הדת היא נפרדת מהחיים עצמם. יש חיים. יש דת.
ניתן להסביר זאת על ידי דוגמא פשוטה, כשמישהו עוזב את הדרך היהודית, ששומרת תורה ומצוות, הוא עדיין יהודי.
כשנוצרי עוזב את הנצרות- הוא כלום.
זה סתם דוגמא קטנה... אבל המהות של היהדות זו חירות, עצם יציאת מצרים, שמיד אח"כ נהיינו לעם- זו הבשורה של היהדות, "...הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים..."
וזה מאוד פשוט, כי דת זה חוק. *זה* לא חרות. אז זה סותר את כל המהות של היהדות, חירות, ובחירה חופשית.
מי שמעוניין לקרוא עוד או לקרוא את המקור- ממנו שאבתי את האפיק הנפלא המעניין והאמיתי הזה- מוזמן לקרוא את הפרק בספר מלחמת החלומות, בפרק "זהות יהודית" תחת הכותרת " מי אתה?"
לק"י
ולהגיד שהיהדות היא לא דת זאת הדיעה שלך, זאת לא הדיעה המקובלת.
ובלי להתייחס לדוגמה הספציפית שנתת- אכן בעסה..
למרות שבמקרה הזה זה לא נורא בכלל.
כל חירות או חופש שאינם קשורים בתורה ומצוות, אינם אלא חיקוי זול לחופש האמיתי.
זהו. זה לא כל כך מסובך להבין את זה... היהדות היא חירותית, בגלל שהיא מציגה גם מהות של "עבד ה'", כלומר, היהדות היא חירותית דווקא בגלל שהיא מייצגת את "עבד ה'"..
חירות שנובעת מהקישור לקב"ה ולא לאמונות חולפות ולמצבי רוח של בשר ודם..
חירות, שמשאירה את הנפש חופשיה גם אם הגוף כבול..
לא חופש במובן הפשוט שלו..
אבל ריה"ל כתב ספר שלם "להגנת הדת המושפלת והבזויה":...
עוגי פלצת(אמנם הוא עצמו כתב זאת בערבית...)
(את המויירה יש ללמוד רק בשפת המקור!) 
תיארתי לעצמי שלא רבים בפורום שולטים בשפה זו, על כן הבאתי את התרגום הנפוץ. (ע' ת' אבן שמואל)
פלספניתהשתמש במילה "דת", אבל למעשה מי שהשתמש בה הם המתרגמים...
(סביר שקלעו לכוונתו, אבל ההערה כשלעצמה מתבקשת)
ואת המוירה? יש ללמוד באופן השוואתי:
המקור-תרגומי אב"ת-הרב קאפח-מיכאל שוורץ-אבן שמואל (היכן שיש...)...
תענוג צרוף 
דיברו על" הדת" היהודית,
אבל זה מתוך חוסר ידיעה וחיפוש אחר המושג הזה...
וזה מתוך חוסר ידיעה של ההגדרה של "דת" זה הכל....
בגלל שהיום המונח "דת" ידוע לכולם שזהו חוק, פתחו את הנושא והאירו עיננו....
[מילא אני, ה"מחקרית", אבל את נראית לי בחורה דוסית חביבה.]
"מתוך חוסר ידיעה של ההגדרה דת"...
חשבת אולי, בטעות, במקרה, שההגדרה *שלך*, לדת לא בדיוק מתאימה להגדרה שלהם?
היום ההגדרה היא חוק.
וגם ככה- וודאי שהיהדות היא חוק. (היא מורכבת מדברים נוספים, אבל היא חוק בהחלט.)
והוורט שכתבת למעלה מאד חביב, חירות, חיים וזה, אבל בתכלס יהדות מתבטאת בחוקים. גם לנצרות יש מהות מאחורי הדת שלהם...

מהי ההגדרה הנכונה לדת?
קראי את התגובה שלי ליעל ואז תביני.
זה לא כל כך מסובך...
אני מזכירה לך את המושג הערכי כל כך ביהדות של בחירה חופשית.
למעשה כל ההתנהלות שלנו מושתת על בחירה חופשית.
ושימי לב. דת היא חוק. חוק. חוק. חוק. משהו נפרד מהחיים. יש חיים. יש חוק. יש חיים. יש דת. מיש שלא הולך לפי הדת- מקבל עונשו מהחוק... ומי שגם לא הולך לפי החוק, פורש לגמרי מהזירה... זה ממש לא תואם את עמשדות היהדות... מי שטוען שהיהדות היא משהו נפרד מהחיים , במחילה... קצת כופר... (בלי סופרלטיביות!
)
זה לא חופש של לעשות מה שאתה רוצה,
זה החופש לבחור בטוב/ברע , אבל יש שכר ועונש..
זו לא בחירה לאמץ משהו כמו צבע שיער...זו בחירה לחיים מסויימים, אבל אתה חייב לבחור בהם...
כשאתה יודע את האמת זה לא שממש יש ברירה..
אבל מבחינה הגדרתית יבשה - יש בה חוקים...
החוקים לא ממצים את הגדרתה של הדת היהודית.
דבר על "כבוד הדת, חיבת הדת.." ועוד באחד ממאמריו באורות הקודש, אאל"ט.
עזבו את זה, אני אתם לכם את זה בדוגמא אחרת:
שיכנעתם מישהי שהיא יפה ולא מכוערת. ואז היא כותבת לכם שהיא מודה לכם על השיחות האלה הן חיזקו אותה, והיא באמצע לעשות ניתוח פלאסטי.
תעירו לה על זה? תתקשרו במיוחד? (אין לה מיל וגם לא סמס) (אויש, יצא לי דוגמא לגמרי קיצונית!)
מקווה שהבנתם...
ולכן כשאדם "עוזב" אותה..הוא נשאר יהודי..כי לאום אי אפשר להחליף.
ז"א הוא כן יכול להחליף דת ולהתחיל להאמין בנצרות...אבל הלאום שלו יהודי,ותמיד יישאר כזה.
מצד שני יהדות היא גם דת שאדם מלאום אחר יכול לקבל אותה על עצמו,
ברגע שקיבל אותה (כאן אני באמת מסתבכת) גם אם הוא יעזוב הוא יישאר יהודי...ו0:
שאלה שגם דשתי בה קצת...אבל זו המסקנה שלי...שזה ככה פשוט כי אלו הם חוקי היהדות,
יהודי יכול לקבל על עצמו יהדות- וזה חוק מיוחד שה' קבע..
ואחרי שהוא יהודי, הוא גם חלק מהלאום הזה והדורות שיבואו יהיו יהודים כולם, לא משנה במה יאמינו. (כמובן..אם יוולדו לאם יהודיה...אז בואי נניח שמדובר על אשה שהתגיירה..לצורך העניין )
וסתם ככה,מאי נפקא מינה?
מה זה משנה איך את מגדירה את היהדות?
היא יותר מאורח חיים, היא חוק ומשפט, היא מחייבת גם כשהיא לא מובנת...
היא חירות, אבל לא חירות שאומרת שאת יכולה לפעול כרצונך..אלא חירות שקושרת אותך לבורא ולא לבשר ודם...
אלא הדם שלו. הדם שלו.
מאד משנה...
העיקר ההשלכות-
הרי תכל'ס א"א להחליף לא דם ולא לאום...דת כן..
ויהדות, אי אפשר לצאת...(כמו דם או לאום ) וכן אפשר להיכנס (כמו דת )
לכן זה הכל מהכל...
אבל קשה לאמר שדת זה חוק ויהדות אינה חוק.
ו..תודה
זה שיר מאד מאד מרגש, גם המנגינה ,והדביקות שאנשים שרים אותו.
זה שיר שכתב הרב של ישיבת עטרת ישראל- ר' מרדכי ברוך אזרחי,
זה ההמנון של מחנה בני תורה ושרים אותו בכל הישיבות ..מחנות וכו'.
בפורים אח שלי השתכר..ובכה על עולם התורה, ואז שרנו את השיר הזה..זה מאד מאד ריגש..
אז הרגשתי צורך לכתוב את זה. לקחת את זה איתי.
מומלץ לשמוע את השיר...מושר על ידי עשרות בני תורה שממש מרגישים שהיא החיים שלהם,הדופק..
תחפשי בגוגל..אולי יש..
כלומר השיר- וואו... כולי התפעלות.!
מי כתב?
(כבר מתחילה להלחין מנגינה...
)
בצלםאלוקיםכבר הלחנתי מנגינה...
כתגובה לדברים של הרב עמיטל שכתב משהו בסגנון, שהיהדות אינה דת, והרב צבי יהודה ממתן את האמירה הזאת. (רצוי שמישהו ימצא את המקור לדברים, ויביא אותם בצורה מדוייקת)
תורת חיים- היא מורה לנו איך לנהוג בלילה, ביום, באכילה, בתפילה, בשעות פנאי, עם חברים וגם בנושאים אישיים כגון שרותים (ועוד נושאים שאין זה המקום לדבר עליהם)...
איך היא מסוגלת להיות דת, ובמקביל, חירות?.
אני לא מבינה מה מסובך כאן ולמה מתעקשים להישאר עם ההגדרה השטחית הזו, ששאולה מהנצרות,
ולא להתנער מעפר ולהודות באמת בפה מלא, שעבד השם הוא חופשי.
וכאן, עבד השם מיהו, מי ששאיפתו היא לעשות רצון השם, והיאך ניתן לעשות את רצון השם ללא התורה, המצוות, החוקים והמשפטים? לכן שמירת המצוות- היא היא החרות האמיתית. וזהו.
לא כתוב בשום מקום ששמירת המצוות היא עבדותית, היא חוקית.
"אשר הוצאתיך מארץ מצרים ... להיות לי לעבדים". כאן התשובה. כאן המסר החזק.
שעשיית ישראל לעם, קבלת התורה מסיני- נעשתה מהסרת עול מצרים מעליהם. מיציאתם מעבדות לחירות. "ואוליך אתכם קוממיות..."
מקווה שהבנתם.
מישהי כאן שאלה מהי הנפקא מינא.
דבר ראשון, עצם הידיעה שהיהדות היא חירותית ומושתת על המהות של החירות האמיתית בעצם יציאת מצרים.
דבר שני, ההגדרות הללו שטחיות, הפילוג הזה, של "אני דתי. אתה לא..." כאילו אין בסיס משותף, כאילו אנחנו לא אחים, כאילו אתה בכלל שייך לעם אחר (וזה מוכח על ידי ה"דת" שמי שעוזבה בנצרות- הוא כבר לא נוצרי, וההיפך ביהדות...).
הזהות היהודית נמחקה, אין ערכים, אין תרבות, אין "עם" אין "ארץ" אין "מכלול חיים". יש רק "דת", ומקסימום "דתי לאומי..."
אבל לא. היהדות היא הרבה הרבה יותר מדת, היא הרבה יותר מלאום. אי אפשר שהזהות היהודית תהיה פחותה או שונה ממה שבאמת היהדות מציגה!.
ואז שאל מישהו- "אז מה עונה להגדרה שומר מצוות?". הנה! הגדרה מעולה! שומר מצוות.
אני יהודי, ואתה יהודי, אני משתדל לשמור מצוות, אתה אולי פחות משתדל לשמור מצוות, אבל כולנו יהודים, ואנחנו ביחד, באותה הסירה..."...
היהדות היא דת ,ובבסיסה קיים הרעיון של עבד ה' ולא עבד בשם ודם,
אך אינה מאפשרת חירות שאומרת לאדם פעל כרצונך...אלא רצונך צריך להיות לקיים את דבר התורה..ואם לאו, התוצאה בלתי נמנעת.
לא אתה לא דתי, אני דתי,
אלא אתה לא שומר תורה ומצוות, ואני כן..
מה ההבדל ?
יש תרבות (צריכה להיות), צריכה להיות אחווה הדדית (אני מאמינה שיש)..היהדות היא מכלול חיים וכל אחד, דתי (סליחה, שאינו שומר תו"מ) ושומר תו"מ יכולים להפיק ממנה הרבה.
חלוקה תמיד תהיה כי הערכים ואורח החיים בין שומרי תורה לכאלו שאינם -שונים פעמים רבות..נקודת המוצא שונה...
אפשר לדבר ולעבוד יחד..אבל חלוקה, ריחוק מסויים יהיו- ולא משנה איך נכנסה אותם.
זה "אדם פעול כרצונך?"....
זה קצת.... תינוקי (??) לאמר כזה משפט...
חרות זה חופש פנימי אמיתי. הידיעה שכל מה שאני עושה זה מהבחירה שלי, הידיעה שהבחירה שלי היא הנכונה והאמיתית, הסיפוק הפנימי הזה, מעשיית רצון ה' והעבדות אליו- זו חרות.
מה לא ברור?
ולענין החלוקה- עצוב שאת לא מאמינה שהחלוקה לא תהיה.
כמו מישהי שאמרה לי, כל הזרמים האלה, שיש בעם ישראל, זה כמו שנים עשר השבטים זה הכל!
לא יודעת אם לצחוק או לבכות... אבל מי שאולי יאמין למשפט המטורלל הזה- לו אני אסביר:
החלוקה של שנים עשר השבטים הייתה מכבדת .
החלוקה כיום אינה מכבדת, אינה מוקריה, אינה מעריכה... כלום. כל עוד אנו מעודדים כזו חלוקה שלילית- אנו כביכול עושים ההיפך ממצוות אהבת ישראל...
ומה ההבדל בין- שומר תו"מ ו-דתי?
קודם כל, הוכחנו שהיהדות היא לא דת, וזה כבר שולל את האפשרות של "דתי",
שנית, דתי זו הגדרה מאוד מאוד מאוד קיצונית ומכלילה בצורה בלתי נתפשת, רק תעלי על הדעת שישנם אלפי סוגי אנשים בארץ, בעולם, כל מי שחובש כיפה בצבע שחור, היישר מוגדר כ"חרדי", כל מי שכיפתו היא סרוגה- היישר- "דתי". (מה זה? הצגה?...) כל אותם בעלי הכיפות השקופות- מוגדרים כ"חילוניים", למה למען השם, למה???
למה אי אפשר לאמר, הוא הולך עם כיפה, כנראה הוא מאמין הא-לוקים. כנראה הוא שומר מצוות. באיזו מידה? לא יודעת.
אבל "דתי" , כביכול שוללת את החירות של האדם, כפו עליו, החברה שהחליטה שהוא "דתי ותו לא". איך אפשר לקפל את כל המהות של האדם, את כל תורתו, את כל אמונתו, בתוך הגדרה מצומצמת ובלתי מתחשבת של "דתי"???
(העלתי כאן נקודה במישור הרגשי.)
חוץ מזה, שהזהות היהודית צריכה להיות קשורה ביהדות. (כמובן...) בשמירת המצוות. דת במחילה, זו לא הגדרה ל"יהדות". כי יהדות היא הרבה יותר מזה!
רק הדגשתי מהי החירות המדוברת.
וסתם כך, מנין לך שאתאיסט לא מרגיש את החירות שכל מה שעושה זו בחירה שלו?
מנין לך שהוא לא חושב שבחירתו היא אמיתית ונכונה?
לגביי סיפוק...אם הוא מוצא סיפוק מדברים אחרים..נניח חסד..זוהי חירות?
" עצוב שאת לא מאמינה שהחלוקה לא תהיה.
חלוקה כיום אינה מכבדת, אינה מוקריה, אינה מעריכה.."
מסכימה עם השורה האחרונה..
זו המציאות וזה עצוב..אך השבטים אכן היו חלוקים..ולכל אחד היו תכונות משלו..
אני לא משווה את זה לעם כיום, כי יש כאלו שכלל לא מכירים במציאות הבורא..(ולכן אני לא מדברת על עבודת ה' בדרך שונה..חסידות/ ליטאים /סרוגים וכדו'..)
כיום יש כאלו שמאמינים וכאלו שלא, כאלו שרוצים לשמור וכאלו שלא...
ולכן יש חלוקה, קראי לה בכל שם שתחפצי.
למה אי אפשר לאמר, הוא הולך עם כיפה, כנראה הוא מאמין הא-לוקים. כנראה הוא שומר מצוות. באיזו מידה? לא יודעת.
כי זה אורך ומסורבל..ואדם שהולך עם כיפה יודע שהוא יזוהה כדתי..וודאי שאין הכיפה מעידה על מידת הדתיות או האדיקות שלו.
שוב...ההגדרה לא ממש משנה..
בואי נקרא לכל חובש כיפה "ספל"..
יש ספלים שונים, ויש כאלו בעם שאינם ספלים.
0:
אני לא מסכימה איתך שההגדרה "דתי", כביכול שוללת את החירות של האדם..
זה כך בדיוק כפי שההגדרה "חילוני" שוללת חירות..כי היא מגדירה.
בעצם, את צודקת, כל הגדרה היא שוללת חירות .זה נכון
הגדרה כלשהי מטבעה היא מצומצמת, קליטה, פשוטה, כוללנית..-ולכן כן, היא שוללת חירות ולא מראה מי האדם באמת.
אבל אנחנו חייבים הגדרות , אנחנו חייבים להשתייך לקבוצה -גם אם בפועל בתוך הקבוצה יש אינדבידואלים שונים..
זו מציאות בכל העולם, וגם אצלנו -ולא רק בהקשר לדת.
לא חושבת שהחלפת המילה "דת" במילה אחרת תפתור את הנושא.
"זהות היהודית צריכה להיות קשורה ביהדות. (כמובן...) בשמירת המצוות. דת במחילה, זו לא הגדרה ל"יהדות". כי יהדות היא הרבה יותר מזה!"
לא ממש הבנתי את הכוונה שלך,
שהרי גם מי שאינו שומר תו"מ נחשב יהודי..
ואני עדיין לא מבינה למה יהדות לא יכולה להיקרא דת.
בס"ד
אם נפתח את מילון אבן שושן נראה שלמילה "דת" יש שני מובנים. והרי ציטוט:
דת: 1. אמונה, רליגיה, חוקי האמונה ומצוותיה.
2. חוק, משפט.
כמעט כל אדם ששומע את המילה דת הקונוטציה שלו היא במובן של אמונה, ולא במובן של חוק. אם אני לא טועה זה נכון שבתנ"ך ואולי בעוד מקורות יהודיים מאוחרים יותר המובן השני הוא הדומיננטי. ושהמובן הראשון הוא חדש יותר. אבל העניין הוא שהאנשים שאת משוחחת איתם כבר לא מדברים בעברית תנ"כית אלא בעברית של ימינו. גם את לא אומרת שמשהו נמצא "מנגד" אלא "מול" למרות שבתנ"כית המשמעויות שונות בתכלית.
אז קודם כל חשוב שתביני שהנושא מצד עצמו, הוא אכן נושא מהותי, שחשוב לברר אותו, אבל זה שמשה פייגלין פתח בספר שלו את הנושא באמצעות הקטע הזה של המובן של המילה דת, זו הייתה בסך הכל מתודה נחמדה כדי ליישב את הדברים על הלב ולא יותר.
[הבהרה לפסקה הקודמת: אני מניח שאת הרעיון הזה קראת בספר או מאמר שכתב משה פייגלין ולפי זה אני כותב את הדברים הבאים אבל גם אם זה לא מופיע בספר שלו העיקרון מבחינתי הוא אותו עיקרון הקטע של הפרשנות של המילה דת הוא מתודה להיכנס לדון בנושא ולא עיקר העניין. ]
ועכשיו, אחרי שהבהרנו את הנקודה הזאת, ניתן לגשת לבירור מה היא היהדות?
[אגב, אני מראש מדלג על השאלה האם היהדות היא לאום. נראה לי שמוסכם על כולם שהיהדות היא אמנם גם לאום, אבל היא הרבה מעבר לזה. לשם המשל זה כמו להגדיר אוטו כקופסת פח על ארבע גלגלים. זה אמנם נכון אבל זו רק מסגרת זה לא המהות. זה נכון שהמרכיב של לאום ביהדות הוא מרכיב מהותי ביותר (הרבה יותר מאשר קופסה וגלגלים כהגדרה לאוטו) אבל עדיין, זה לא הכל.]
כדי לסכם את רוב האפשרויות שעלו פה בדיון נתמצת את הדברים לשתי שאלות עקרוניות:
לגבי השאלה הראשונה אני מניח שדי ברור שכולנו מסכימים שהיהדות היא לא רק קובץ חוקים. קובץ החוקים הוא הדרך שבאמצעותה אפשר להשיג את המהות של היהדות, ולהגיע למטרה העליונה של היהדות, ובמילים אחרות: קיום המצוות הוא הדרך להשיג את המהות של היהדות.
אלא מה? אני מבין מדברייך שאת רואה את המרכיב של אמונה בהקב"ה כחלק מהמכלול של החוקים שמובילים אל היעד העליון שהוא החירות. וזה לא רק לא מדוייק, אלא גם קצת מסוכן.
אפשר לבחון את העניין באמצעות השוואה פשוטה ביותר. מה יהיה דינו של אדם שבמשך כל חייו קיים את המצוות קלה כבחמורה בדקדוק עילאי מתוך כוונה להיות חופשי? ולעומת זאת, מה יהיה דינו של אדם שהאמין בהקב"ה ומתוך כך השתדל וקיים את המצוות כפי יכולתו עם פדיחות ופאשלות שקורות לפעמים לכל אדם ממוצע?
להבנתי, הראשון, במחילה מכבודו וממעשיו הרבים והטובים, ילך ישר לגהינום כי היהדות שלו אמרה: "אני במרכז, אני הכי חשוב". למעשה הוא פשוט עבד את עצמו...
ולעומתו השני שקיים את המצוות פחות או יותר, אבל הכוונה והמטרה שלו היו לעבוד את ה', יקבל כרטיס במחלקה הראשונה.
יודעת מה? בואי נראה איך מבטאים את התמצית של היהדות. כשהולכים להרוג אדם בגלל שהוא יהודי מה הוא אומר? מה צעק רבי עקיבא בשעה שהרומאים סרקו את בשרו במסרקות של ברזל? מה הטקסט? "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" שום מילה על חופש או חירות. אלא משפט אחד שכולו אמירה חדה, ברורה, וחסרת פשרות - אני מאמין באל אחד שהוא ה'. המהות של היהדות היא אמונה בה'. נקודה.
בשולי הדברים אני מוסיף שתי נקודות:
זה מבחינת ה' כלפינו. אבל מבחינתנו כלפי ה' אנחנו פה כדי להיות עבדים שלו ולקיים מה שהוא ציווה. לשים רק את הקב"ה במרכז ובוודאי שלא את עצמנו.
אמנם על הלומד לשם קנטור נאמר שנוח לו שנהפכה שלייתו על פניו,
אבל בסתם שלא לשמה - בפשטות זה חידוש מה שאתה אומר... לא? 
ניסיתי לצייר דמות רק בקווים כללים, (והאמת חששתי שאולי לא אהיה מספיק מובן, אבל כאמור, לא רציתי להאריך יותר) ובכל זאת אני אסביר:
א. אדם שלמד תורה ומדקדק קלה כבחמורה מן הסתם יודע שהמהות של היהדות היא אמונה בה'. ואם הוא בכל זאת מקיים את הכל רק ע"מ להיות חופשי ולא כדי לעבוד את ה' אז נראה לי שלא טעיתי בהרבה...
ב. יודע מה? בסדר, אז הוא לא ילך לגהינום אלא הוא "רק" פספס את כל השליחות שלו פה בעולם כי הוא בטעות עבד את עצמו במקום לעבוד את ה'... האם זה שחסכת לו את גהינום ישפר את ההרגשה שלו באופן מהותי?
ג. מה בדיוק יקרה לו זה לא הנקודה המרכזית, ואם זו הבעייה היחידה עם מה שכתבתי, אני מאמין שנוכל למצוא ניסוח ששנינו נסתדר איתו...
הואיל ומצינו לכאורה ברבותינו דברים שלא עולים בקנה אחד עם ההשקפה הנ"ל.
(הנפש החיים מאריך להדגיש את זה שמי שיש לו "נגיעות" בתורתו ובעבודתו אחריתו
איננה כזו מרה.)
עדיין, אם יש לך מקור לחידוש שלך (ב"ראשית חכמה"?
) אשמח להחכים.
[אנו מכירים את הדרשנים שרשמו "פטנט" על איוש המוני של התקנים בגיהנום...]
ההרגשה שלו חשובה לי - אבל גם האמת...
(ומצב רוחם של יהודים צדיקים שמודאגים מזה שמעורבות אצלם נגיעות בעבודת ד',
ולא נהנים לדמיין שיתכן ואחריתם יורשים גיהנם.)
יפהפה! אהבתי את ההסבר הקולע, (במיוחד נקודה 2.) מקווה שהבינו כאן...
שכוייח ממש!
כך אוהבת לכתוב על ספרים
האם יש כאן ניקים
עם אותם תחביבים?
וזה בלי קשר - האם כדאי לעבור לספק HOT?????????
תעריפים הבאים לחפות על מיתוג מאוד גרוע ומעמד בעייתי מאוד בשוק התקשורת, מבחינת שירות הלקוחות שלה ותמיכה טכנית בתקלות.
תשובת Gemini:
המוניטין השלילי של חברת הוט (HOT) בשוק הישראלי אינו מקרי, והוא תוצאה של הצטברות תלונות וביקורת ציבורית לאורך עשרות שנים. למרות ניסיונות של החברה להשתפר בשנים האחרונות, היא עדיין נתפסת על ידי רבים כ"סדין אדום" בתחום השירות.
להלן הגורמים המרכזיים שהובילו למעמד הזה:
1. שירות לקוחות ומערך הטלפוניה
במשך שנים, הוט הייתה מזוהה עם זמני המתנה ארוכים במיוחד (לעתים מעל שעה) במוקדי השירות והתמיכה. למרות שמשרד התקשורת החיל תקנות מחמירות (כמו "חוק ה-3 דקות"), הזיכרון הציבורי של חוסר האונים מול המענה האוטומטי נותר צרוב. בנוסף, לקוחות רבים התלוננו על יחס לא מקצועי או חוסר יכולת של נציגים לפתור תקלות מורכבות.
2. קשיים בתהליך ההתנתקות
אחד המקורות המרכזיים ל"שנאה" כלפי החברה הוא הקושי להתנתק משירותיה. בעבר נפוצו סיפורים רבים על לקוחות שביקשו להתנתק אך נתקלו בנציגי "שימור לקוחות" אגרסיביים, או שגילו כי החברה ממשיכה לחייב אותם חודשים לאחר שהודיעו על סיום ההתקשרות. התופעה הזו הובילה להקמת אתרים כמו "Hot Sucks" (בעבר) ולתביעות ייצוגיות רבות.
3. "שיטת מצליח" וחיובים עודפים
החברה נקנסה לא פעם על ידי הרגולטור בשל חיובי יתר או העלאות מחיר חד-צדדיות ללא הודעה מספקת. לקוחות חשו שהם צריכים "לשמור על המשמר" ולבדוק את החשבונית מדי חודש כדי לוודא שלא נוספו לה שירותים שלא ביקשו או שהמחיר לא קפץ פתאום.
4. תקלות טכניות ותשתית
בעוד שתשתית הכבלים של הוט נחשבה בעבר למתקדמת, היא סבלה (ועדיין סובלת באזורים מסוימים) מתקלות שדורשות ביקור טכנאי. הדימוי של "הטכנאי שלא הגיע" או "חלון זמן של 4 שעות" הפך למזוהה מאוד עם החברה, מה שהוסיף לתסכול הצרכני.
5. שיווק אגרסיבי
הוט ידועה במאמצי שיווק ומכירה אינטנסיביים מאוד. לקוחות שעזבו את החברה או כאלו שרק התעניינו בשירות מדווחים לעיתים קרובות על טלפונים חוזרים ונשנים ממוקדי המכירות, גם לאחר שביקשו להפסיק זאת.
נתונים מהתקופה האחרונה (2024-2025):
* דו"ח משרד התקשורת: גם בנתונים העדכניים, חברות מקבוצת הוט (כולל הוט מובייל) מככבות לעיתים קרובות בראש רשימת התלונות המוצדקות של הציבור.
* קנסות: רק לאחרונה הוט מובייל נקנסה במאות אלפי שקלים בשל חיובי יתר, מה שמעיד על כך שחלק מהבעיות המבניות טרם נפתרו לחלוטין.
לסיכום: השילוב בין שירות בעייתי בעבר לבין קשיים בירוקרטיים בהווה יצר "מותג" שנתפס כדורסני ולא קשוב לצרכן. עם זאת, חשוב לציין שהחברה משקיעה בשנים האחרונות משאבים רבים במעבר לערוצי שירות דיגיטליים (וואטסאפ, צ'אט) כדי לנסות ולשנות את התדמית הזו.
זה לשון הרע לתועלת, נכון?
דווקא המוקדנית שפנתה אלי היתה נחמדה. אמרתי לה שאני אחשוב על זה ואענה לה והיא לא פנתה יותר (עדיין. עבר די זמן)
אמנם רימון השתפרו מבחינת זמני ההמתנה, אבל עדיין קורה לא פעם שאני מספר 35 או משהו כזה, וקרה שהספקתי לחלום כמה חלומות
מאוד נחמדים תוך כדי ההמתנה וממש התעוררתי בחלחלה כשהם ענו.... צריך כנראה להתקשר מוקדם בבוקר.
אבל הם בסדר. תמיד אדיבים תמיד סבלניים והאמן לי שעם חוסר הכשרון הטכני שלי - הם מלאכים!
הבעיה היא שלמרות החסימה הגבוהה, לפעמים נפתחים דברים בעייתים ולעומת זאת, נחסמים דברים לגמרי כשרים, כמו למשל: כיצד להחמיץ מלפפונים מלוחים.
כך שמעדיפה חסימה הרמטית יותר. נטפרי למשל. רק חוששת שאם ארצה להקשיב למוסיקה אחרת, הם יוקיעו אותי בשער העיר....
אני קצת מרחמת על הוט ומקווה שבכל זאת יצליחו.
תודה לך.
גם אני מתעניינת בתחביבים של אנשים, כי משעמם ליי בחיים 😩 (לא כל היום אבל לפעמים באלי למלאות את היום שלי במשהו והכל מבאסס).
ועל הוט שאלת כמה פעמים, לא קראתי את כל התגובה שכתבו לך אבל ידוע שמלאא אנשים מתלוננים עליהם וזה משו שצריך לדעת לפני כדי להתחשב בו.
עם חוגי אמנות למשל: ציור, קרמיקה, שזירת פרחים וכו' וכו'.
או טיול פעם לחודש, או לנסוע לעיר חדשה שאף פעם לא היית בה,
או להתנדב במשהו שמעניין אותך ואת יודעת לעשות זאת טוב וללמד אחרים?
(עד כמה שזה נשמע משעמם ומעצבן, שמתי לה שללמד או לעשות משהו
חינם לזולת, נותן סיפוק; מרגישים שעושים משהו משמעותי בחיים..
או לקרוא, או לרקום לך תמונה, או לסרוג לך משהו נחמד, בשתי מסרגות
או אחת - באינטרנט אפשר ללמוד הכל - יש המון דברים...
לא שאני טובה בזה, אבל חייבים למצוא משהו שמעניין, שמעסיק
שמעשיר את החיים...
אני אומרת לפעמים לבת שלי: אסור להגיד : משעמם. אסור שיהיה משעמם בחיים. הזמניים והיקרים האלה. אסור!
(גם לעצמי אני אומרת את זה. נכון שהכי קל זה ללכת לבית קפה עם חברה, לאכול עוגה, להזמין גלידה, לראות
סרט...זה נחמד אחת ל.....אבל באמת, זה לא שנותן באמת שמחה)
לחיות כל יום בפני עצמו ולהשתדל למלא אותו בטוב, בעניין, בשמחה, בחסד כל שהוא..
לא שאני טובה בזה. לצערי. אבל יודעת שזה כך.
יש ס פר "אל דאגה" ויש לו עצה טובה שהוא קורא לה: רק היום. ומביא רשימה של דברים. מאוד יפה.
התחביבים שלי הם קריאת ספרים (אבל אין הרבה ספרים איכותיים), לאכול (אללי!), בעלי חיים, טיולים בטבע (שאני כמעט אף פעם לא עושה)
וללמוד איזו שפה. סתם כך. זה נחמד.
אבל באמת אני חושבת שצריך וכדאי לעשות מעשה חסד אחד ליום, קטן ככל שיהיה.
טוב. זו לא הטפת מוסר. זו הצעה. והיות ואני כבר סבתא (ראי הבורות שלי במחשבים...) אז אני פשוט משתפת אותך במה שאני חושבת שכדאי. בראש ובראשוה - לי. לאדם שאני.
ואז - גם לך.
אגב, אפשר ללכת לגן חיות אחת ל....הפינגווינים מקסימים ושמעתי שיש להם פנדה אדומה!
למדור של הזוחלים את לא חייבת להיכנס. אלא אם את אוהבת..
הא, יש את האתר "התבוננות פנימית" - מכירה? אם את חבדניקית אז בטח כן. ואם את לא מכירה. כדאי מאוד. נפלא. זה של ד"ר יחיאל הררי, שכתב את "סודו של
הרבי" והוא מדבר שם על כל הדברים שבעולם: שמעסיקים אותנו, שמדאיגים אותנו, שמעציבים אותנו....הכל. הוא חבדניק חבדניק!
שבוע טוב!!
בהצלחה בהגשמת התחביבים.
לכבי הוט, אם כוונתך לפלאפון של הוט-מובייל, טל תתקרבי. התעריף אולי נמוך אבל פעם עברתי אליהם והייתה קליטה על פנים (או ליתר דיוק: לרוב לא הייתה קליטה), ומאז ועד היום (כ6 שנים) לא הצלחתי לנתק את הקו הזה...
באינטרנט הביתי נדמה לי שהם בסדר. יש לי וכשקראתי הגיעו מהר ותיקנו והיה בסדר. יש לפעמים בעיות אבל יכול להיות שזה לא דונה מחברות אחרות.
לי יש קליטה מעולה בהוט
אבל השרות לקוחות שלהם מזעזע
רודפים אחריך ולא משחררים וחופריםםםםם
וברגע שאתה עובר אליהם אין מענה ואין תקשורת
בני הבית אומרים שלא כדאי וגם רוב התגובות כאן לא המליצו בחום...
תודה!
יש למישהו ידע אם חברת HOT - שייך לעבור אליה מרימון?
הרבה יותר זולה.
יישר כוח.
יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.
השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.
תודה.
הם אמרו לי שאפשר לסנן כמו רימון, או להישאר עם הסינון שלהם ואפשר לעבור לנטפרי.
אז אם זה כך, שווה לעבור אליהם? (חצי מחיר)
ספק אינטרנט
והגנה
HOT מספקים אינטרנט
רימון מספקים הגנה
הם דיברו על ספק. האם כדאי או שיהיו מליוני תקלות מביכות?
יש ספק תשתית שזה אומר הוט ובזק
ויש ספק אינטרנט שזה יכול להיות הוט בזק אינטרנט רימון פרטנר סלקום ועוד
אני מבין שאת רוצה לברר על מצב של לקבל תשתית מהוט ואינטרנט מרימון
ממה שזכור לי מפעם, רימון והוט פחות מסתדרים ביניהם
מה שאומר שאם תהיה לך תקלה כל אחד מהם ישלח אותך לצד השני לטפל בזה, ואת תישארי תקועה, וזה חתיכת כאב ראש לסנכרן בין שתי המוקדים עד שאחד מהם מוכן באמת לטפל בזה
אולי היום זה כבר השתנה... אני לא מעודכן
יש אבל לרימון חבילת בנדל, שזה אומר שגם את התשתית של בזק והוט וגם את האינטרנט את מקבלת דרכם, ואז אם יש לך תקלה באינטרנט אז את פונה רק לרימון, והם ידאגו ויטפלו לך בהכל כי רק להם את משלמת
אין לי מושג לגבי מחירים, ומן הסתם שיש חבילות של הוט ובזק שמשלבות אינטרנט לבית עם טלפון ביתי למי שעוד משתמש בזה וזה יכול להיות גם כולל מנוי סלולרי משפחתי של הוט מובייל אולי, ואז בסוף זה יוצא יותר זול מאשר הבנדל של רימון
אבל בעיניי בכל מקרה כדאי את הבנדל של רימון נטו בשביל התקלות
אלא אם אתם מברי המזל שאף פעם אין להם בעיות באינטרנט ואז אתם יכולים להיות סבבה עם השילוב של תשתית מהוט ובנפרד אינטרנט מרימון
תודה רבה.
תקלות?! אף פעם אף פעם......אוף! שובפם הלך לי החומר......
ואולי גם מישהו כאן יודע?
1. נעלם מקובץ וורד האפשרויות: שחזר מסמכים. נעלמו לי כמה. איפה הם?.....
2.האם השמירה האוטומטית של וורד (צפינו בסרטון המסביר) חזקה כמו זו שהם מציעים בתשלום? לשמור כל דקה - שוכחים.
3. האם מישהו מנוי על נטפרי ויכול לאמר אם הוא מאפשר דברים נקיים (נופים, הרצאות, מוסיקה ) או שישנן תקלות לא פרופורציונליות?
שונאת מחשב. מצד אחד ממכר, מצד שני מתסכל.
תודה רבה!
בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.
נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.
הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.
מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.
מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.
1. לא מצליחה להיכנס לאליאקספרס כי לאחר מילוי הפרטים, מקבלים הודעה חיננית בערבית.
ניסיתי בפורום מחשבים ולא ראיתי שענו.
2. אילו ספרים קוראים רוב המגיבים כאן? בנות? בנים? הכוונה לספרות יפה.
יש ביניכם כאלה שהולכים לספריה ציבורית?
זה לא בשביל סקר...סתם מעניין.
תודה.
עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?
1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!
2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח
בס"ד
תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).
דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין
אבל...מדכא קצת. סביב השואה.
אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר וייזר. למרות שמדובר
על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.
זה אגב סיפור אמיתי.
"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.
או שזה בא לומר שכשהיא היתה ישנה היא היתה טובה והיום לא, (למה ככה?)
או שזה בא לומר שהיתה ארץ ישראל טובה והיתה ארץ ישראל לא טובה\פחות טובה. (למי הכוונה בארץ ישראל הלא טובה? כל מי שלא היה צבר\קיבוצניק? מזרחים? היישוב הישן?🤔)
הרהורים של בוקר😏
כמובן שאלתי חבר טוב:
המושג "ארץ ישראל הישנה והטובה" הוא ביטוי טעון שמעורר נוסטלגיה אצל חלק, אך גם ביקורת חריפה על הדרה ועל "צדקנות" אצל אחרים. הנה ניתוח של שתי האפשרויות שהעלית:
1. "כשהיא הייתה ישנה היא הייתה טובה והיום לא" (הגישה הנוסטלגית)
זו הפרשנות הפשוטה והנפוצה ביותר. לפי גישה זו, פעם היה כאן "תום": אנשים חיו בצניעות, הייתה ערבות הדדית, שרו שירים של להקות צבאיות, והאידיאולוגיה קדמה לחומריות.
2. "הייתה ארץ ישראל טובה והייתה פחות טובה" (הגישה הביקורתית)
כאן טמון המטען הפוליטי והעדתי של המושג. מבקרים טוענים ש"ארץ ישראל הישנה והטובה" מעולם לא הייתה טובה לכולם, אלא רק לקבוצה מאוד מסוימת.
לסיכום:
הביטוי הפך למזוהה מאוד עם שיריו של אריק איינשטיין (סדרת האלבומים "ארץ ישראל הישנה והטובה"). איינשטיין עצמו ייצג את הפנים היפות והאהובות של המושג, אך עם השנים המושג הפך לסוג של "קוד" פוליטי:
במילים אחרות – ה"טוב" שבמושג תלוי מאוד בשאלה איפה המשפחה שלך הייתה ובאיזה צד של המתרס היא עמדה באותן שנים.
או שמדובר רק על נוסטלגיה של מישהו לימי עלומיו?
תשובה מדויקת – בהחלט כן, וייתכן שזהו המרכיב החזק ביותר במושג.
בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה קיימת תופעה שנקראת "נוסטלגיה רפלקסיבית". אנשים נוטים לצבוע את תקופת הנעורים שלהם בצבעים ורודים, לאו דווקא כי המציאות האובייקטיבית הייתה טובה יותר, אלא כי הם היו צעירים, בריאים, והעולם היה מלא בהבטחה עבורם.
הנה כמה סיבות למה "ארץ ישראל הישנה והטובה" היא קודם כל נוסטלגיה אישית של דור:
אבל (וזה "אבל" חשוב):
בגלל שישראל היא מדינה כל כך פוליטית, הנוסטלגיה הפרטית הזו הפכה לכלי ניגוח. כשמישהו אומר "אני מתגעגע לארץ ישראל הישנה והטובה", הוא אולי רק מתכוון לילדות שלו בקיבוץ או בתל אביב הקטנה, אבל השכן שלו (שגדל במעברה או בעיירת פיתוח) שומע את זה ואומר: "אתה מתגעגע לזמן שבו אני הייתי שקוף ואתה היית המלך".
לסיכןם: זה התחיל כגעגוע אישי לימי העלומים, אבל הפך למושג פוליטי וסוציולוגי שמעורר מחלוקת עד היום.
א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").
האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.
ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.
אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.
או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).
גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.
ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...
ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.
וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?
לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.
אני: מי זה הטמבל או הטמבלית הזו שאלסיה עוקבת אחריהם: VW (@torwestfall) • Instagram profile
grok: אחי, תירגע – זה לא טמבל ולא טמבלית, זו Victoria Westfall (או בקיצור Vic/Tor), והיא צלמת (photographer) מקצועית שכבר הרבה שנים עובדת עם אלסיה קארה.
בקיצור, חברה מקצועית קרובה בצוות של אלסיה, לא סתם מישהי אקראית. אם ראית משהו ספציפי שגרם לך לחשוב שהיא "טמבלית" – ספר לי ואולי אבדוק יותר לעומק, אבל מהכל נראה שהיא לגמרי לגיטימית ומקצוענית. 😏
אני: אחי אם תגיד לי שוב להירגע אני אעבור לAI אחר אח יקר. עכשיו שמע. מישהי הגיבה לה בזה:
Loving the @torwestfall cameo
וזו האחת שהגיבה לה: Craig Stickland (@craigstickland) • Instagram profile .. השאלה.. מי היא גם כן? ומה היא התכוונה בתגובה עם התיוג הזה של הצלמת.
ההמשך לא מעניין..
היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂↔️
ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)
כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..
קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?
או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂
גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,
די דעך.
הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים. כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.
אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו
(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)
ופתחתי חדש