ייתכן שיש בכך אפילו כפירה.

אם את טוענת שיהדות היא רק לאום,

את בעצם מבטלת את התורה כולה.

מזעזע שבת ישראל מדברת כך.

למרות שיש לי מה לומר בנושא, כידוע...

עצוב.

ואל תעוות ותסלף את דברי. תודה!

"היהדות היא עם, היא ארץ, היא מכלול חיים שלם שחלק *מהותי, וחשוב* בו הוא שמירת המצוות".

לק"י

ולא הבנתי מה הבעיה שלך עם מה שהיא כתבה לך..

לא רציתי להעלות את זה כאן, סתם רציתי לשתף / לשאול מה לעשות שעד ששיכנעתי אותה, עם הסברים שהתקבלו על דעתה, היא כתבת לי את מה שכתבה... זה היה מצחיק ועם זאת מתסכל

אבל שאלו כאן אז אני עונה באריכות.

דת זה חוק. 

היהדות זה חירות.

המושג "דת" נמצא אצל הנוצרים, המוסלמים.

אצלם הדת היא נפרדת מהחיים עצמם. יש חיים. יש דת. 

ניתן להסביר זאת על ידי דוגמא פשוטה, כשמישהו עוזב את הדרך היהודית, ששומרת תורה ומצוות, הוא עדיין יהודי.

כשנוצרי עוזב את הנצרות- הוא כלום. 

זה סתם דוגמא קטנה... אבל המהות של היהדות זו חירות, עצם יציאת מצרים, שמיד אח"כ נהיינו לעם- זו הבשורה של היהדות, "...הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים..."

וזה מאוד פשוט, כי דת זה חוק. *זה* לא חרות. אז זה סותר את כל המהות של היהדות, חירות, ובחירה חופשית.

מי שמעוניין לקרוא עוד או לקרוא את המקור- ממנו שאבתי את האפיק הנפלא המעניין והאמיתי הזה- מוזמן לקרוא את הפרק בספר מלחמת החלומות, בפרק "זהות יהודית" תחת הכותרת " מי אתה?"

לק"י

ולהגיד שהיהדות היא לא דת זאת הדיעה שלך, זאת לא הדיעה המקובלת.

ובלי להתייחס לדוגמה הספציפית שנתת- אכן בעסה..

למרות שבמקרה הזה זה לא נורא בכלל.

כל חירות או חופש שאינם קשורים בתורה ומצוות, אינם אלא חיקוי זול לחופש האמיתי.

זהו. זה לא כל כך מסובך להבין את זה... היהדות היא חירותית, בגלל שהיא מציגה גם מהות של "עבד ה'", כלומר, היהדות היא חירותית דווקא בגלל שהיא מייצגת את "עבד ה'"..

חירות שנובעת מהקישור לקב"ה ולא לאמונות חולפות ולמצבי רוח של בשר ודם..

חירות, שמשאירה את הנפש חופשיה גם אם הגוף כבול..

לא חופש במובן הפשוט שלו..

אבל ריה"ל כתב ספר שלם "להגנת הדת המושפלת והבזויה":...

(אמנם הוא עצמו כתב זאת בערבית...)

(את המויירה יש ללמוד רק בשפת המקור!)

תיארתי לעצמי שלא רבים בפורום שולטים בשפה זו, על כן הבאתי את התרגום הנפוץ. (ע' ת' אבן שמואל)

השתמש במילה "דת", אבל למעשה מי שהשתמש בה הם המתרגמים...

(סביר שקלעו לכוונתו, אבל ההערה כשלעצמה מתבקשת)

ואת המוירה? יש ללמוד באופן השוואתי:

המקור-תרגומי אב"ת-הרב קאפח-מיכאל שוורץ-אבן שמואל (היכן שיש...)...

תענוג צרוף

דיברו על" הדת" היהודית,

אבל זה מתוך חוסר ידיעה וחיפוש אחר המושג הזה...

וזה מתוך חוסר ידיעה של ההגדרה של "דת" זה הכל....

בגלל שהיום המונח "דת" ידוע לכולם שזהו חוק, פתחו את הנושא והאירו עיננו....

[מילא אני, ה"מחקרית", אבל את נראית לי בחורה דוסית חביבה.]

"מתוך חוסר ידיעה של ההגדרה דת"...

חשבת אולי, בטעות, במקרה, שההגדרה *שלך*, לדת לא בדיוק מתאימה להגדרה שלהם?

היום ההגדרה היא חוק. 

וגם ככה- וודאי שהיהדות היא חוק. (היא מורכבת מדברים נוספים, אבל היא חוק בהחלט.)

והוורט שכתבת למעלה מאד חביב, חירות, חיים וזה, אבל בתכלס יהדות מתבטאת בחוקים. גם לנצרות יש מהות מאחורי הדת שלהם...

מהי ההגדרה הנכונה לדת?

קראי את התגובה שלי ליעל ואז תביני.

זה לא כל כך מסובך...

אני מזכירה לך את המושג הערכי כל כך ביהדות של בחירה חופשית.

למעשה כל ההתנהלות שלנו מושתת על בחירה חופשית.

ושימי לב. דת היא חוק. חוק. חוק. חוק. משהו נפרד מהחיים. יש חיים. יש חוק. יש חיים. יש דת. מיש שלא הולך לפי הדת- מקבל עונשו מהחוק... ומי שגם לא הולך לפי החוק, פורש לגמרי מהזירה... זה ממש לא תואם את עמשדות היהדות... מי שטוען שהיהדות היא משהו נפרד מהחיים , במחילה... קצת כופר... (בלי סופרלטיביות!)

זה לא חופש של לעשות מה שאתה רוצה,

זה החופש לבחור בטוב/ברע , אבל יש שכר ועונש..

זו לא בחירה לאמץ משהו כמו צבע שיער...זו בחירה לחיים מסויימים, אבל אתה חייב לבחור בהם...

כשאתה יודע את האמת זה לא שממש יש ברירה..

אבל מבחינה הגדרתית יבשה - יש בה חוקים...

החוקים לא ממצים את הגדרתה של הדת היהודית.

דבר על "כבוד הדת, חיבת הדת.." ועוד באחד ממאמריו באורות  הקודש, אאל"ט.

עזבו את זה, אני אתם לכם את זה בדוגמא אחרת:

שיכנעתם מישהי שהיא יפה ולא מכוערת. ואז היא כותבת לכם שהיא מודה לכם על השיחות האלה הן חיזקו אותה, והיא באמצע לעשות ניתוח פלאסטי.

תעירו לה על זה? תתקשרו במיוחד? (אין לה מיל וגם לא סמס) (אויש, יצא לי דוגמא לגמרי קיצונית!)

מקווה שהבנתם...

ולכן כשאדם "עוזב" אותה..הוא נשאר יהודי..כי לאום אי אפשר להחליף.

ז"א הוא כן יכול להחליף דת ולהתחיל להאמין בנצרות...אבל הלאום שלו יהודי,ותמיד יישאר כזה.

מצד שני יהדות היא גם דת שאדם מלאום אחר יכול לקבל אותה על עצמו,

ברגע שקיבל אותה (כאן אני באמת מסתבכת) גם אם הוא יעזוב הוא יישאר יהודי...ו0:

שאלה שגם דשתי בה קצת...אבל זו המסקנה שלי...שזה ככה פשוט כי אלו הם חוקי היהדות,

יהודי יכול לקבל על עצמו יהדות- וזה חוק מיוחד שה' קבע..

ואחרי שהוא יהודי, הוא גם חלק מהלאום הזה והדורות שיבואו יהיו יהודים כולם, לא משנה במה יאמינו. (כמובן..אם יוולדו לאם יהודיה...אז בואי נניח שמדובר על אשה שהתגיירה..לצורך העניין )

וסתם ככה,מאי נפקא מינה?

מה זה משנה איך את מגדירה את היהדות?

היא יותר מאורח חיים, היא חוק ומשפט, היא מחייבת גם כשהיא לא מובנת...

היא חירות, אבל לא חירות שאומרת שאת יכולה לפעול כרצונך..אלא חירות שקושרת אותך לבורא ולא לבשר ודם...

אלא הדם שלו. הדם שלו. 

מאד משנה...

העיקר ההשלכות-

הרי תכל'ס א"א להחליף לא דם ולא לאום...דת כן..

ויהדות, אי אפשר לצאת...(כמו דם או לאום ) וכן אפשר להיכנס (כמו דת )

לכן זה הכל מהכל...

אבל קשה לאמר שדת זה חוק ויהדות אינה חוק.

ו..תודה

זה שיר מאד מאד מרגש, גם המנגינה ,והדביקות שאנשים שרים אותו.

זה שיר שכתב הרב של ישיבת עטרת ישראל- ר' מרדכי ברוך אזרחי,

זה ההמנון של מחנה בני תורה ושרים אותו בכל הישיבות ..מחנות וכו'.

בפורים אח שלי השתכר..ובכה על עולם התורה, ואז שרנו את השיר הזה..זה מאד מאד ריגש..

אז הרגשתי צורך לכתוב את זה. לקחת את זה איתי.

מומלץ לשמוע את השיר...מושר על ידי עשרות בני תורה שממש מרגישים שהיא החיים שלהם,הדופק..

תחפשי בגוגל..אולי יש..

כלומר השיר- וואו... כולי התפעלות.!

מי כתב?

(כבר מתחילה להלחין מנגינה...)

כבר הלחנתי מנגינה...

כתגובה לדברים של הרב עמיטל שכתב משהו בסגנון, שהיהדות אינה דת, והרב צבי יהודה ממתן את האמירה הזאת. (רצוי שמישהו ימצא את המקור לדברים, ויביא אותם בצורה מדוייקת)

תורת חיים- היא מורה לנו איך לנהוג בלילה, ביום, באכילה, בתפילה, בשעות פנאי, עם חברים וגם בנושאים אישיים כגון שרותים (ועוד נושאים שאין זה המקום לדבר עליהם)...

איך היא מסוגלת להיות דת, ובמקביל, חירות?.

אני לא מבינה מה מסובך כאן ולמה מתעקשים להישאר עם ההגדרה השטחית הזו, ששאולה מהנצרות,

ולא להתנער מעפר ולהודות באמת בפה מלא, שעבד השם הוא חופשי.

וכאן, עבד השם מיהו, מי ששאיפתו היא לעשות רצון השם, והיאך ניתן לעשות את רצון השם ללא התורה, המצוות, החוקים והמשפטים? לכן שמירת המצוות- היא היא החרות האמיתית. וזהו. 

לא כתוב בשום מקום ששמירת המצוות היא עבדותית, היא חוקית. 

"אשר הוצאתיך מארץ מצרים ... להיות לי לעבדים".  כאן התשובה. כאן המסר החזק.

שעשיית ישראל לעם, קבלת התורה מסיני- נעשתה מהסרת עול מצרים מעליהם. מיציאתם מעבדות לחירות. "ואוליך אתכם קוממיות..."

מקווה שהבנתם.

מישהי כאן שאלה מהי הנפקא מינא.

דבר ראשון, עצם הידיעה שהיהדות היא חירותית ומושתת על המהות של החירות האמיתית בעצם יציאת מצרים.

דבר שני, ההגדרות הללו שטחיות, הפילוג הזה, של "אני דתי. אתה לא..." כאילו אין בסיס משותף, כאילו אנחנו לא אחים, כאילו אתה בכלל שייך לעם אחר (וזה מוכח על ידי ה"דת" שמי שעוזבה בנצרות- הוא כבר לא נוצרי, וההיפך ביהדות...).

הזהות היהודית נמחקה, אין ערכים, אין תרבות, אין "עם" אין "ארץ" אין "מכלול חיים". יש רק "דת", ומקסימום "דתי לאומי..."

אבל לא. היהדות היא הרבה הרבה יותר מדת, היא הרבה יותר מלאום. אי אפשר שהזהות היהודית תהיה פחותה או שונה ממה שבאמת היהדות מציגה!.

ואז שאל מישהו- "אז מה עונה להגדרה שומר מצוות?". הנה! הגדרה מעולה! שומר מצוות. 

אני יהודי, ואתה יהודי, אני משתדל לשמור מצוות, אתה אולי פחות משתדל לשמור מצוות, אבל כולנו יהודים, ואנחנו ביחד, באותה הסירה..."...

היהדות היא דת ,ובבסיסה קיים הרעיון של עבד ה' ולא עבד בשם ודם,

אך אינה מאפשרת חירות שאומרת לאדם פעל כרצונך...אלא רצונך צריך להיות לקיים את דבר התורה..ואם לאו, התוצאה בלתי נמנעת.

לא אתה לא דתי, אני דתי,

אלא אתה לא שומר תורה ומצוות, ואני כן..

מה ההבדל ?

יש תרבות (צריכה להיות), צריכה להיות אחווה הדדית (אני מאמינה שיש)..היהדות היא מכלול חיים וכל אחד, דתי (סליחה, שאינו שומר תו"מ) ושומר תו"מ יכולים להפיק ממנה הרבה.

חלוקה תמיד תהיה כי הערכים ואורח החיים בין שומרי תורה לכאלו שאינם -שונים פעמים רבות..נקודת המוצא שונה...

אפשר לדבר ולעבוד יחד..אבל חלוקה, ריחוק מסויים יהיו- ולא משנה איך נכנסה אותם.

זה "אדם פעול כרצונך?"....

זה קצת.... תינוקי (??) לאמר כזה משפט...

חרות זה חופש פנימי אמיתי. הידיעה שכל מה שאני עושה זה מהבחירה שלי, הידיעה שהבחירה שלי היא הנכונה והאמיתית, הסיפוק הפנימי הזה, מעשיית רצון ה' והעבדות אליו- זו חרות.

מה לא ברור?

ולענין החלוקה- עצוב שאת לא מאמינה שהחלוקה לא תהיה.

כמו מישהי שאמרה לי, כל הזרמים האלה, שיש בעם ישראל, זה כמו שנים עשר השבטים זה הכל!

לא יודעת אם לצחוק או לבכות... אבל מי שאולי יאמין למשפט המטורלל הזה- לו אני אסביר:

החלוקה של שנים עשר השבטים הייתה מכבדת . 

החלוקה כיום אינה מכבדת, אינה מוקריה, אינה מעריכה... כלום. כל עוד אנו מעודדים כזו חלוקה שלילית- אנו כביכול עושים ההיפך ממצוות אהבת ישראל...

ומה ההבדל בין- שומר תו"מ ו-דתי?

קודם כל, הוכחנו שהיהדות היא לא דת, וזה כבר שולל את האפשרות של "דתי",

שנית, דתי זו הגדרה מאוד מאוד מאוד קיצונית ומכלילה בצורה בלתי נתפשת, רק תעלי על הדעת שישנם אלפי סוגי אנשים בארץ, בעולם, כל מי שחובש כיפה בצבע שחור, היישר מוגדר כ"חרדי", כל מי שכיפתו היא סרוגה- היישר- "דתי". (מה זה? הצגה?...) כל אותם בעלי הכיפות השקופות- מוגדרים כ"חילוניים", למה למען השם, למה???

למה אי אפשר לאמר, הוא הולך עם כיפה, כנראה הוא מאמין הא-לוקים. כנראה הוא שומר מצוות. באיזו מידה? לא יודעת.

אבל "דתי" , כביכול שוללת את החירות של האדם, כפו עליו, החברה שהחליטה שהוא "דתי ותו לא". איך אפשר לקפל את כל המהות של האדם, את כל תורתו, את כל אמונתו, בתוך הגדרה מצומצמת ובלתי מתחשבת של "דתי"???

(העלתי כאן נקודה במישור הרגשי.)

חוץ מזה, שהזהות היהודית צריכה להיות קשורה ביהדות. (כמובן...) בשמירת המצוות. דת במחילה, זו לא הגדרה ל"יהדות". כי יהדות היא הרבה יותר מזה! 

רק הדגשתי מהי החירות המדוברת.

וסתם כך, מנין לך שאתאיסט לא מרגיש את החירות שכל מה שעושה זו בחירה שלו? 

מנין לך שהוא לא  חושב שבחירתו היא אמיתית ונכונה?

לגביי סיפוק...אם הוא מוצא סיפוק מדברים אחרים..נניח חסד..זוהי חירות?

" עצוב שאת לא מאמינה שהחלוקה לא תהיה. 

חלוקה כיום אינה מכבדת, אינה מוקריה, אינה מעריכה.."

מסכימה עם השורה האחרונה..

זו המציאות וזה עצוב..אך השבטים אכן היו חלוקים..ולכל אחד היו תכונות משלו..

אני לא משווה את זה לעם כיום, כי יש כאלו שכלל לא מכירים במציאות הבורא..(ולכן אני לא מדברת על עבודת ה' בדרך שונה..חסידות/ ליטאים /סרוגים וכדו'..) 

כיום יש כאלו שמאמינים וכאלו שלא, כאלו שרוצים לשמור וכאלו שלא...

ולכן יש חלוקה, קראי לה בכל שם שתחפצי.

למה אי אפשר לאמר, הוא הולך עם כיפה, כנראה הוא מאמין הא-לוקים. כנראה הוא שומר מצוות. באיזו מידה? לא יודעת.

כי זה אורך ומסורבל..ואדם שהולך עם כיפה יודע שהוא יזוהה כדתי..וודאי שאין הכיפה מעידה על מידת הדתיות או האדיקות שלו.

שוב...ההגדרה לא ממש משנה..

בואי נקרא לכל חובש כיפה "ספל"..

יש ספלים שונים, ויש כאלו בעם שאינם ספלים.

0:

אני לא מסכימה איתך שההגדרה "דתי", כביכול שוללת את החירות של האדם..

זה כך בדיוק כפי שההגדרה "חילוני" שוללת חירות..כי היא מגדירה.

בעצם, את צודקת, כל הגדרה היא שוללת חירות .זה נכון

הגדרה כלשהי מטבעה היא מצומצמת, קליטה, פשוטה, כוללנית..-ולכן כן, היא שוללת חירות ולא מראה מי האדם באמת.

אבל אנחנו חייבים הגדרות , אנחנו חייבים להשתייך לקבוצה -גם אם בפועל בתוך הקבוצה יש אינדבידואלים שונים..

זו מציאות בכל העולם, וגם אצלנו -ולא רק בהקשר לדת.

לא חושבת שהחלפת המילה "דת" במילה אחרת תפתור את הנושא.

"זהות היהודית צריכה להיות קשורה ביהדות. (כמובן...) בשמירת המצוות. דת במחילה, זו לא הגדרה ל"יהדות". כי יהדות היא הרבה יותר מזה!"

לא ממש הבנתי את הכוונה שלך,

שהרי גם מי שאינו שומר תו"מ נחשב יהודי..

ואני עדיין לא מבינה למה יהדות לא יכולה להיקרא דת.

בס"ד

אם נפתח את מילון אבן שושן נראה שלמילה "דת" יש שני מובנים. והרי ציטוט:

דת: 1. אמונה, רליגיה, חוקי האמונה ומצוותיה.
       2. חוק, משפט.

כמעט כל אדם ששומע את המילה דת הקונוטציה שלו היא במובן של אמונה, ולא במובן של חוק. אם אני לא טועה זה נכון שבתנ"ך ואולי בעוד מקורות יהודיים מאוחרים יותר המובן השני הוא הדומיננטי. ושהמובן הראשון הוא חדש יותר. אבל העניין הוא שהאנשים שאת משוחחת איתם כבר לא מדברים בעברית תנ"כית אלא בעברית של ימינו. גם את לא אומרת שמשהו נמצא "מנגד" אלא "מול" למרות שבתנ"כית המשמעויות שונות בתכלית.

אז קודם כל חשוב שתביני שהנושא מצד עצמו, הוא אכן נושא מהותי, שחשוב לברר אותו,  אבל זה שמשה פייגלין פתח בספר שלו את הנושא באמצעות הקטע הזה של המובן של המילה דת, זו הייתה בסך הכל מתודה נחמדה כדי ליישב את הדברים על הלב ולא יותר.

[הבהרה לפסקה הקודמת: אני מניח שאת הרעיון הזה קראת בספר או מאמר שכתב משה פייגלין ולפי זה אני כותב את הדברים הבאים אבל גם אם זה לא מופיע בספר שלו העיקרון מבחינתי הוא אותו עיקרון הקטע של הפרשנות של המילה דת הוא מתודה להיכנס לדון בנושא ולא עיקר העניין. ]

ועכשיו, אחרי שהבהרנו את הנקודה הזאת, ניתן לגשת לבירור מה היא היהדות?

[אגב, אני מראש מדלג על השאלה האם היהדות היא לאום. נראה לי שמוסכם על כולם שהיהדות היא אמנם גם לאום, אבל היא הרבה מעבר לזה. לשם המשל זה כמו להגדיר אוטו כקופסת פח על ארבע גלגלים. זה אמנם נכון אבל זו רק מסגרת זה לא המהות. זה נכון שהמרכיב של לאום ביהדות הוא מרכיב מהותי ביותר (הרבה יותר מאשר קופסה וגלגלים כהגדרה לאוטו) אבל עדיין, זה לא הכל.]

כדי לסכם את רוב האפשרויות שעלו פה בדיון נתמצת את הדברים לשתי שאלות עקרוניות:

1. האם היהדות היא קובץ חוקים (דת)? או שמא היא אמונה בהקב"ה (דת)?
    
2. האם המהות של היהדות היא חירות, או שמא קיום מצוות הבורא, או שמא משהו אחר?

לגבי השאלה הראשונה אני מניח שדי ברור שכולנו מסכימים שהיהדות היא לא רק קובץ חוקים. קובץ החוקים הוא הדרך שבאמצעותה אפשר להשיג את המהות של היהדות, ולהגיע למטרה העליונה של היהדות, ובמילים אחרות: קיום המצוות הוא הדרך להשיג את המהות של היהדות.
אלא מה? אני מבין מדברייך שאת רואה את המרכיב של אמונה בהקב"ה כחלק מהמכלול של החוקים שמובילים אל היעד העליון שהוא החירות. וזה לא רק לא מדוייק, אלא גם קצת מסוכן.
 

אפשר לבחון את העניין באמצעות השוואה פשוטה ביותר. מה יהיה דינו של אדם שבמשך כל חייו קיים את המצוות קלה כבחמורה בדקדוק עילאי מתוך כוונה להיות חופשי? ולעומת זאת, מה יהיה דינו של אדם שהאמין בהקב"ה ומתוך כך השתדל וקיים את המצוות כפי יכולתו עם פדיחות ופאשלות שקורות לפעמים לכל אדם ממוצע?
 

להבנתי, הראשון, במחילה מכבודו וממעשיו הרבים והטובים, ילך ישר לגהינום כי היהדות שלו אמרה: "אני במרכז, אני הכי חשוב". למעשה הוא פשוט עבד את עצמו...
ולעומתו השני שקיים את המצוות פחות או יותר, אבל הכוונה והמטרה שלו היו לעבוד את ה', יקבל כרטיס במחלקה הראשונה.
 

יודעת מה? בואי נראה איך מבטאים את התמצית של היהדות. כשהולכים להרוג אדם בגלל שהוא יהודי מה הוא אומר? מה צעק רבי עקיבא בשעה שהרומאים סרקו את בשרו במסרקות של ברזל? מה הטקסט? "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" שום מילה על חופש או חירות. אלא משפט אחד שכולו אמירה חדה, ברורה, וחסרת פשרות - אני מאמין באל אחד שהוא ה'. המהות של היהדות היא אמונה בה'. נקודה.

בשולי הדברים אני מוסיף שתי נקודות:

1. מה שרבי עקיבא מבטא במעשה שלו זה את החירות להאמין בה' גם כשמישהו מנסה לכפות אותך בכוח לחשוב ולהאמין אחרת. אבל המהות היא עדיין, אמונה בה'.
2. ההישג הכי משמעותי שהאדם יכול להגיע אליו אם הוא שומר את המצוות והולך לפי המרשם שנתן לנו ה' זה להיות אדם חופשי באמת. ויכול להיות שזו המטרה של ה' כלפינו. זאת אומרת:
   למה ה' ברא את העולם?    כדי להטיב לנו.
   איך יהיה לנו הכי טוב?       אם נהיה בני חורין.
   איך נגיע לכך?                  אם נאמין בה' ונקיים את המצוות.

זה מבחינת ה' כלפינו. אבל מבחינתנו כלפי ה' אנחנו פה כדי להיות עבדים שלו ולקיים מה שהוא ציווה. לשים רק את הקב"ה במרכז ובוודאי שלא את עצמנו.

אמנם על הלומד לשם קנטור נאמר שנוח לו שנהפכה שלייתו על פניו,

אבל בסתם שלא לשמה - בפשטות זה חידוש מה שאתה אומר... לא?

 ניסיתי לצייר דמות רק בקווים כללים, (והאמת חששתי שאולי לא אהיה מספיק מובן, אבל כאמור, לא רציתי להאריך יותר) ובכל זאת אני אסביר:

א. אדם שלמד תורה ומדקדק קלה כבחמורה מן הסתם יודע שהמהות של היהדות היא אמונה בה'. ואם הוא בכל זאת מקיים את הכל רק ע"מ להיות חופשי ולא כדי לעבוד את ה' אז נראה לי שלא טעיתי בהרבה...

ב. יודע מה? בסדר, אז הוא לא ילך לגהינום אלא הוא "רק" פספס את כל השליחות שלו פה בעולם כי הוא בטעות עבד את עצמו במקום לעבוד את ה'... האם זה שחסכת לו את גהינום ישפר את ההרגשה שלו באופן מהותי?

ג. מה בדיוק יקרה לו זה לא הנקודה המרכזית, ואם זו הבעייה היחידה עם מה שכתבתי, אני מאמין שנוכל למצוא ניסוח ששנינו נסתדר איתו...

הואיל ומצינו לכאורה ברבותינו דברים שלא עולים בקנה אחד עם ההשקפה הנ"ל.

(הנפש החיים מאריך להדגיש את זה שמי שיש לו "נגיעות" בתורתו ובעבודתו אחריתו

איננה כזו מרה.)

עדיין, אם יש לך מקור לחידוש שלך (ב"ראשית חכמה"? ) אשמח להחכים.

[אנו מכירים את הדרשנים שרשמו "פטנט" על איוש המוני של התקנים בגיהנום...]

ההרגשה שלו חשובה לי - אבל גם האמת...

(ומצב רוחם של יהודים צדיקים שמודאגים מזה שמעורבות אצלם נגיעות בעבודת ד',

ולא נהנים לדמיין שיתכן ואחריתם יורשים גיהנם.)

יפהפה! אהבתי את ההסבר הקולע, (במיוחד נקודה 2.) מקווה שהבינו כאן...

שכוייח ממש!

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!