הרה"ח ר' שמואל הלוי לעוויטין סיפר, שפעם נכנס ליחידות אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א בעשרת ימי תשובה, ואמר לכ"ק אד"ש שבחסידות מבואר שעל ידי העבודה של עשרת ימי תשובה, רואה האדם שאינו כפי הכוונה. ויאמר לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: וואס עפעס ניט כפי הכוונה, מען איז יע כפי הכוונה! (מדוע הינך אומר שאיננו כפי הכוונה, הרי זה כן כפי הכוונה). "הביאור היחידי שמצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו..." (מדברי הרבי מה"מ על הכרזת אתחלתא דגאולה)
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד תגובה | מסר למחבר/ת |
 | |
שני אחים שהלכו בשנת תשכ"ב לארגן סדר פסח ציבורי לסטודנטים מהאוניברסיטה, סירבו לקבל כסף על ההוצאות. וציוה כ"ק אדמו"ר שליט"א שימסרו להם: שיקחו את הכסף, והצער שיש להם מלקיחת הכסף אינו מגיע להצער שיהיה ח"ו להקב"ה מזה שליהודים לא יהיה סדר. "הביאור היחידי שמצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו..." (מדברי הרבי מה"מ על הכרזת אתחלתא דגאולה)
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד תגובה | מסר למחבר/ת |
| |
עבר עריכה על ידי דובלה בתאריך י"ב תמוז תשס"ח 18:23 סיפר הרה"ח ר' בערל בוימגארטן:בחג הסוכות תש"ב או תש"ג קודם התפלה אחר שברכו על הלולב, נכנס כ"ק אדמו"ר שליט"א לסוכה ב-770 וחילק מזונות לאנ"ש והתמימים, אחד החסידים ניגש לכ"ק אדמו"ר שליט"א והעיר: הרי זה שחסידים אוכלים מזונות לפני התפלה הוא מפני החלישות וכו', אך מדוע צריך לעשות זה בפרהסיא? וענה לו כ"ק אדמו"ר שליט"א: מיט א מנהג חסידים איז ניטא וואס צו שעמען זיך! (עם מנהג חסידים אין מה להתבייש!). ברשימותיו של גרשון בער יעקבסאהן מיחידותו עם הרבי מופיע: (וסיפר כ"ק אדמו"ר שליט"א: ) בשנים הראשונות להיותי באמריקה ברכתי פעם על האתרוג בסוכה, ב"שאלאש" [=במקום בו נבנה לאחר מכן חלקו המערבי של 770] ליד בית הכנסת, ואחר-כך טעמתי חתיכת מזונות, בהתאם למנהג חב"ד לאכול לפני התפילה. באותו זמן לא היו בקראון-הייטס כל כך הרבה מאנ"ש כמו שיש היום, והגיע אלי אחד מזקני החסידים ואמר שזה לא מתאים לאכול לפני התפילה בפרהסיא. עניתי לו, שאינני מתבייש במנהג חב"ד! "הביאור היחידי שמצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו..." (מדברי הרבי מה"מ על הכרזת אתחלתא דגאולה)
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד תגובה | מסר למחבר/ת |
| |
הסנטור הקנדי מר ג'רי גרפסטיין, ששהה באסטנה לצורך השתתפות בעצרת הפרלמנטרית באסטנה, הגיע במונית לבית הכנסת של הקהילה היהודית בעיר, בחצות הלילה, והביע את התפעלותו מהעובדה שניתן להגיע לבית הכנסת בכל שעות היממה ללא חשש. "בקנדה אני הולך לתפילות לבית הכנסת רק עם שומר ראש", אמר. הסנטור התעניין בחיי הקהילה, במספר היהודים במדינה, בהיסטוריה יהודית באסיה התיכונה ובגורל קברו של רבי לוי יצחק נ"ע, אביו של הרבי. במהלך שיחה עם רבה של קזחסטאן השליח הרב ישעיה אלעזר הכהן, הוא סיפר על מקרה מעניין שקרה לו בדרך על הרבי. "בעת שכיהנתי בתפקיד ציבורי, הייתי בניו-יורק וקיבלתי הזדמנות להיפגש עם הרבי. הייתי אמור להיות ב-770 בשעה 11:00 בלילה, אבל בדרך נתקעתי באירוע מסוים שבגללו המשטרה חסמה את הרחוב. הצלחתי ליצור קשר עם מפקד העיר ואמרתי לו ששוטריו לא נותנים לי להיפגש עם אדם החשוב ביותר בעיר. לשאלתו במי מדובר השבתי: "מה, אתם לא יודעים? זה הרבי מליובאוויטש!"... מיד נתנו לי שם של אחד הקצינים במקום האירוע שיוכל לעזור לי. זמן מה חיפשתי אותו, כשלפתע הגיע עלי בריצה הקצין ושאל האם אני הסנטור מקנדה. הוא אמר שהמפקד איים להוריד אותו בדרגה אם הוא לא ימצא אותו ויעזור לי. הוא ליווה אותי עד 770, והגעתי חמש דקות לפני הזמן. "הרבי כמו תמיד הקשיב לי בעניין רב ונתן עצות", סיפר הסנטור, "אבל הוא ראה שמשהו בכל זאת לא נותן לי מנוחה. הוא שאל מה מטריד אותי. עניתי שאני כבר לא צעיר, ומתחיל להרהר מה הספקתי לעשות בחיי ומה עוד אספיק. "הרבי דפק על השולחן ושאל האם אני יודע בן כמה היה משה רבינו בתחילת ה"קריירה" שלו. "הוא היה בן שמונים, ואתה עוד רחוק מגיל זה!". מאז כשיש לנו קשיים אני ואשתי נזכרים במילים האלה", סיים הסנטור את סיפורו. "הביאור היחידי שמצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו..." (מדברי הרבי מה"מ על הכרזת אתחלתא דגאולה)
|