רציתי לשמוע מנסיונכם. תינוק בן כמעט שנה, שאוכל דייסת קווקר לארוחת ערב, ואח"כ יונק,האם נכון לצפות שיישן כל הלילה? או מקסימום לינוק פעם אחת באמצע, אבל לא כל 3 שעות, כמו שקורה עכשיו? אנחנו מתלבטים אם להתחיל ב"סדרת חינוך" על הנושא..
תודה מראש..
רציתי לשמוע מנסיונכם. תינוק בן כמעט שנה, שאוכל דייסת קווקר לארוחת ערב, ואח"כ יונק,האם נכון לצפות שיישן כל הלילה? או מקסימום לינוק פעם אחת באמצע, אבל לא כל 3 שעות, כמו שקורה עכשיו? אנחנו מתלבטים אם להתחיל ב"סדרת חינוך" על הנושא..
תודה מראש..
מנסיון של כמה ילדים.
הציפיות שלך יעזרו בעניין. צריך להאמין בזה.
אני מתכוונת ל12 שעות. תשובתך עדיין בתוקף? או שעדיף לאפשר לו הפסקה באמצע?
זה קשור בקשר ישיר עם הציפיות שלנו.
אני ממש לא מדברת על אילוף.
אלא מצב שתינוק מגיל אפס ישן לילה(אולי אנחנו מאלפים בבטן
).
כנראה שהוא לא שונה מאדם מבוגר.
כמו שהסבתות אומרות: שינה חשובה יותר מאוכל.
בתפיסה שלנו תינוק לא אמור לישון. אפילו פעוט לא.
אבל השלב הזה שהם עוברים לישון לילה שלם גם כרוך ביסורים או באילוף כמו שאוהבים להגיד פה.
וזה מוכיח שזה לא קשור לגיל אלא להרגל.
אני פוגשת אנשים רבים שבגיל שנתיים מחליטים להלחם על זכותם לישון לילה שלם.
זאת אומרת שבסוף זה בכל מקרה נגמר במלחמה.
אני מציעה דרך אחרת.
אני יכולה להגיד מנסיון. על עצמי וגם מהתבוננות באחרות,
שמי שמאמינה שתינוקות אמורים לישון בלילה, התינוקות שלה פשוט ישנים.
כן, גם 12 שעות.
כל מה שהוא צריך לאכול הוא אוכל טוב יותר ביום.
צריך פשוט לאפשר להם לישון...
כתבת בשורה מספר 3: "אני ממש לא מדברת על אילוף"
ובשורה מספר 7 כתבת: "... כרוך ביסורים או באילוף"
אז כן או לא ייסורים ואילוף?
התבלבלת...
תינוק נולד כשהוא לא יודע לווסת את חום גופו, ללכת, לדבר, לטפל בצרכיו, לאכול מזון, ועוד ועוד - וגם לישון ברציפות.
עם השנם, הוא ירכוש מיומנויות אלו בהדרגה: תוך ימים ספורים ידע לווסת את חום גופו, לאחר כשנה יתחיל ללכת, לאחר שנתיים לדבר, ובסביבות גיל 3 שנים ידע לחזור ולהרדים את עצמו כאשר הוא מתעורר באמצע הלילה. כמובן, כל אחד בקצב שונה וזמנים שונים 
גיל שנה הוא גיל מאוד מוקדם בשביל תינוק לרכוש מיומנות כזו.
ניתן "לאלף" את התינוק, שיידע שאין טעם לקרוא להוריו, שכן אלו לא יגיעו לסייע לו. אני חושבת שבשיטה זו הנזק רב על התועלת: את יכולה לומר לילד אלף פעם: "אנחנו כאן בשבילך כשאתה צריך אותנו", אבל ברגע שנהגת להיפך, והפקרת אותו לבכי ואימה כשהוא קרא לך, הרושם הזה יישאר צרוב במוחו, ולא יעזרו כל הדיבורים היפים.
ילדים זו עבודה מאוד קשה ומפרכת, של יום ולילה - אין דרך להתכונן באמת לקראת דבר כזה
בע"ה נמצא כוחות לעשות את זה כמו שצריך!
שאישית, אין לי ציפיה שלפני גיל שנתיים יישנו לילה שלם. אם זה קורה מדי פעם זה נהדר...אבל אני לא מצפה, ואז גם לא מתוסכלת, ולא מתעצבנת. זה פשוט ככה וזהו.
וגם אחרי גיל שנתיים, טבעי שילדים קמים באמצע הלילה- חלום לא טוב, היד נרדמה, ועוד מליון דברים.
נראה לי גם שאין כללים. כלומר- יש תינוק שיקום לינוק פעם אחת בגיל שנה, ויש שיינק 3 פעמים בלילה. לא בטוח שזה מרעב.
אולי זה מצורך להיות קרוב קרוב לאמא. מנסיוני שלי, בגילאים האלה, כשהן ישנו איתנו במיטה הן התעוררו הרבה פחות, ונהננו מלילות שלווים יחסית, כי הן הרגישו את הקרבה שלנו.
(אגב, זה תקף אצלנו גם בגילאים יותר מתקדמים. ילדה בת 3 יכולה להתעורר 3 פעמים מסיבות שונות, אבל אם היא לידינו, אז היא ישנה כמו בובה כל הלילה.)
אני מסכימה שלא שייך "סדרת חינוך" כי זה לא ממש חינוך. זה יותר סוג של הרגל, שיתכן שיש שחושבים שהוא טוב, אבל השאלה על חשבון מה זה בא, מבחינת נפש הילד. (הי....הוא קטנצ'יק, כולו תינוק בן שנה...)
גם אחרי גיל שנתיים, אבל אני גמורה מעיפות![]()
לילה טוב
או שאנחנו האמהות עייפות מלצפות, או שלא מצפות ועייפות.
בכל מקרה, מי שאמא לילדים קטנים ולא עייפה, שתקום.
יש כזה דבר בכלל???
9 חודשים בערך, רוב הזמן.
יש חריגות, אבל הנורמה היא שינה רצופה.
כך שזה ייתכן ואפשרי.
יוקטנהלביקור.
מסכנה שלי,
זה נראה שיש לה חלומות רעים!
היא קמה מבועתת!
אני מקווה שיעבור לה מהר...
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות