יותר נכון, שתי בנות. קיוויתי שהמצב ישתפר עם הזמן, שדברים ישתנו, אבל הגעתי כמעט לידי ייאוש.
יש לנו שתי בנות, בת 2.4 שנים, ובת 10 חודשים. לוקח לי המון זמן להשכיב אותן בלילה (האבא מגיע הרבה יותר מאוחר).
בד"כ, בין 17:15 ל-18:00 אני מתחילה עם הקטנה- אמבטיה, אולי עוד ארוחה של מוצקים, הנקה ולישון. תוך כדי זה אני מבשלת לבכורה ולי ארוחת ערב (פסטה כלשהי, או לחם+ביצה+ירקות).
אחרי שאני מסיימת עם טקס ההשכבה של הקטנה, היא נרדמת תוך כמה דקות, וישנה יפה, עד שהיא מתעוררת כעבור שעה בערך, באמצע ההשכבה של הבכורה. לפעמים היא מתעוררת בגלל רעש, ולפעמים בלי סיבה גלויה.
על-כל-פנים, כשהיא קמה היא בד"כ רגישה ונוטה לבכות (בעצם רוצה לחזור לישון אחרי עוד ארוחה או משהו דומה).
זה קושי ראשון בהשכבה.
עם הבכורה, כשאני סופסוף שמה אותה במיטה, היא בד"כ לא רוצה ללכת לישון, לא רוצה שאצא מהחדר וכד' (כאילו לא הפנימה עד עכשיו מה קורה כשנכנסים למיטה. כבר מגיל צעיר היה קשה בהשכבות שלה).
היא יכולה להישאר ערה במיטה שעה-שעה וחצי-אפילו שעתיים, ולרצות שאקח אותה ואתן לה עוד אוכל,סתם אהיה איתה וכו' (אחרי שאני מחזירה אותה מהמעון, אני משתדלת להיות רק איתה ועם אחותה. לפעמים אחותה תובעת יותר תשומת לב, ובכל זאת אני מתייחסת גם אליה ומשחקת איתה).
זה קושי שני בהשכבה.
אני משתדלת להשכיב קודם את הקטנה כי היא עייפה ונרדמת די מהר, אבל כשהיא מתעוררת במפתיע וכשהגדולה נרדמת מאוחר, מגיעים למצב ששתיהן ערות ביחד, וזה עוד יותר מעכב אותן מללכת לישון.
אשמח מאוד לעצות. זה מעייף ביותר, מתסכל ומייאש, כאמור.
), יכול מאד להיות שזה יעזור.
)- זה דווקא קשה יותר כשהן הולכות לישון ביחד, כי הקטנה החלה ממש עכשיו להיעמד במיטה, אז מהר מאוד היא נעמדת, הגדולה יוצאת מהמיטה (למרות שאמרנו שאסור