בס"ד
שלום לכל יושבי הפורום(: אני בעקרון קוראת סמויה ולא השתתפתי אף פעם ושאלתי שאלות, אך רציתי לשתף בהתלבטות [או דילמה איך שתרצו לקרוא לזה] ואשמח לשמוע את דעתכם!
אני יוצאת עם בחור בערך חודשיים וחצי וב'ה טוב לנו. מבחינה שיכלית זה מתאים אבל ריגשית זה מתנדנד אצלי...
הבעיה אצלי מתעוררת בטלפונים. בפגישות הולך לי מעולה, ממש טוב... אני חוזרת בהרגשה מאוד טובה וכשנגמרת פגישה אני מחכה לעוד אחת. אבל בין לבין, זה פשוט סיוט! אני שונאת לדבר איתו בטלפון! לא יודעת למה זה יוצר אצלי דחיה מסוימת... כאילו הוא יכול לומר משהו בטלפון ואני יעקם את האף ואז לומר את זה בפגישה ואני אבין את זה וזה לא יפריע לי. אני משתגעת מיזה! אנחנו לא נפגשים הרבה (לא מתאפשר.) ונוצר מצב שאחרי פגישה אני בקטע ממש ואז עוברים כמה ימים יש טלפונים וזה מרחיק אותי ויש כל מיני מתחים בגלל זה ואז שוב יש פגישה ואני הולכת קצת בבאסה כזאת...
בכוונה אמרתי שהולך ל י מעולה- כי למעשה גם לו הולך מאוד טוב אבל הוא לא מודע למה שאמרתי פה למעלה.. מבחינתו גם טלפונים זורמים כמעט כמו פגישות. כי אני באמת משתפת פעולה וזורמת וכו'.
ואני יוסיף עוד נקודה: אנחנו מדברים על בעיות בקשר ועל ההרגשות שלנו בטלפון. בפגישה אף פעם לא דיברנו על מה אני מרגישה או מה הוא מרגיש ביחס לקשר...טוב? לא טוב?
מה אני עושה עם זה? איך אני מתמודדת?
-בבקשה לא לפרסם בדף הראשי של הפורומים. תודה-


. |מסמיק|