מהשאלה שלך אפשר ללמוד שאתם צריכים כסף
ושהתפיסה שלכם היא שמחובתך להביא כסף הביתה, שזה לא רק חובתו של בעלך.
אפשר לדון בשאלה איך אפשר לצמצם את ההוצאות של הבית (היה על זה שירשור לא מזמן)
או מה החובה שלך במסגרת הנישואים, ואם את רוצה לדון בזה, תכתבי,
אני יתייחס כרגע רק לקושי שכתבת, וזה הקושי מול בעלך.
מדברייך נשמע שבעלך רוצה שתעבדי, לא משנה במה, וכל עוד הכסף לא מתחיל לזרום לחשבון הבנק,
מבחינתו את לא בסדר, את אשמה, את בררנית בעבודות, מפונקת. הבנתי נכון?
כמוהו, גם את רוצה שהכסף יזרום לחשבון בנק,
אבל את זקוקה להקשבה, הקשבה לקשיים שלך, לרצונות שלך, את זקוקה לתמיכה שלו.
כשאת מספרת לבעלך על הקשיים שלך הוא מפרש את זה כנראה כתירוצים.
הוא רוצה תוצאות ואת מספרת לו סיפורים.
הוא לא מכיר את העולם הנשי בו החוויה תופסת מקום מרכזי.
הוא לא יודע כמה את זקוקה להקשבה שלו, ושהיא זו שתתן לך כוחות.
בעולם הגברים, על קושי מספרים כשרוצים להשיג פטור, בעולם הנשים זה כדי לקבל תמיכה.
אז עכשיו הבנת מה הוא לא מבין, ואת זה את צריכה להסביר לו.
להסביר לו שכאשה, כדי שיהיו לך כוחות, את צריכה את התמיכה שלו.
את צריכה את ההקשבה שלו, את ההבנה שלו לקשיים שלך.
ומתפקידך להראות לו כמה את איתו, כמה את רוצה למלא את רצונו,
שאת לא מחפשת להתחמק, ואת לא מתפנקת, אדרבא,
את חושבת כמוהו שאת צריכה להביא כסף הביתה,
תספרי לו כמה קשה את מוכנה לעבוד,
תתארי לו מה את מוכנה לעשות בשביל זה,
ותסבירי לו שכאשה, את שואבת את תעצומות הנפש מבעלך,
שיקשיב לך, ויאהב אותך.
את הבעל זה מאוד מעורר ומעצים לשמוע שאשתו זקוקה לו.
בהצלחה
נפלאה
