שא ככה שזה ממש עוזר להמשך החיים..(אינסטלציה,חשמל,שיפוצים,ריצוף,וכו'..)וכמובן שזה מחזק פיזית

לק"י

ואצלינו בבית, דוקא נראה לי שאבא שלי יקבל אותו בשמחה (בכל מקרה, גם אם הוא יהיה פועל בניין וגם אם לא).

אני מניחה, שלו אמא שלי הייתה גם היא איתנו- היא הייתה מקבלת אותו (בתור אוהבת א"י!).

אין שום בעיה....

ב"ה שיהודים הם אלו 

שבונים במסירות נפש את ארצם!

וכמובן שיש גם את האידיאל, שזה עוד פלוס ענק!!

אנשים שעובדים פיזית ופחות אנשי עסקים תחתחמנים

הרבה יותר מעניינים אותי!! 

בכ״מ אנשים שמחוברים לטבע ומחוברים לפיזיות שלהם בצורות הנכונות 

אני מתחברת אליהם

ושלא לדבר על כסף. בניגוד למה שחושבים, העוסקים בבניין יכולים להגיע ל8 9 לחודש, אם לא יותר.

למרות שסבא שלי שיפוצניק, או "פועל בניין" אם תרצה...עובדה נולדתי...

אני לא משוכנע שהשתלמות בחוכמות ומיצוי הכישורים האנליטיים שלך

הוא אידיאל תורני ויהודי פחוּת בכהוא זה מעבודה עברית.

זה מאוד עניין של אופנה, מה שהיום במודה...

אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה וכו'

לא רואה הבדל בין פועל בניין לכל עבודה אחרת.

ואם הוא הולך על זה בתור אידיאל ולא בגלל שמתאים לו אז אני ממש ממליצה לו לא ללכת על זה כי בסוף צריך ללכת לעבודה בשמחה ושיהיה סיפוק. 

וזה אפילו מותק של עבודה!

העיקר ששמח בזה אוהב את זה והעיקר שיש פרנסה.. והכי חשוב שטוב לנו בחיים.

בקשר למאמץ והטורח.. זה קצת יותר מדאיג אותי אבל אפשר להסתדר גם עם זה

ההורים שלי שמחים כשהם רואים מה עושה טוב לבת שלהם!

זה שיא הגברי בעיני   אפילו קצת התבאסתי כשהוא  עזב את העבודה (למתעניינים- הוא כמעט מת בתאונת עבודה)

אבל אני גם מגיעה מבית של חקלאים, כך שעבודת כפיים מאד יקרה בעיניי...

מה קשור שובניסט?! את יכולה לשאול את אשתי כמה אני מכבד ומעריך אותה

יש הרבה סיבות שהיא לא תעבוד בזה,

אבל אפילו הסיבה ה"שובינסטית", שזה לא נשי, מספיקה,

זה פסול שאני רוצה שאשתי תיראה בעיני "נשית"?

גם היא רוצה שאני יהיה גברי בעיניה, זה לא שאני יותר טוב ממנה

זה לא שהיא החלשה וכנועה, אלא הרכה והאמהית.

כפות הידיים שלי מקלידות על המחשב כל היום

וברצינות - כל עבודה מכבדת את בעליה ובוודאי אם זה מתוך  אידיאולוגיה.

גילוי נאות - גם אנוכי הקטן עסקתי בעבודות בניין בעברי המפואר

אני מעריצה אנשים אלה וההיתי מאושרת לצאת עם אדם זה.זה אידיאולוגיה מבחינתי.

ולדעתי מוני עוד המון בנות.

אמנם יחסית הרבה בנות הגיבו כאן, אבל יחסית למציאות הן מיעוט. וזה לא אולי לא הכי יפה מצדי  לחשוד כך אבל אני מאמין לפחות חלק מהמגיבות גם אם להלכה הן מביעות עניין הלכה למעשה זה כבר משהו אחר.

למה חייבים להיות סקפטיים כל הזמן?!?

 בשמחה, ממש..  לא רואה בזה שום בעיה, רק אם אפשר להשאיר את המגפיים בחוץ כשאני שוטפת

יחסית הרבה בנות הגיבו כאן בחיוב, נחמד לדעת. אבל כמו שאמרתי אני מאמין שהצעה קונקרטית בפועל לא היתה זוכה לכזאת התלהבות במציאות כמו שהיא זוכה כאן בפורום. מה לעשות לא כל פועל בניין או שיפוצניק עובד בחברת בנייה של יהודים בלבד, ובמציאות לשמוע שהבחור המהולל עובד כפועל בניין או בשיפוצים בלי ההילה של עבודה עברית זה לא נשמע הכי הכי....

אגב, למי שתהה או תהתה, השאלה הזאת לא רלוונטית לגבי, אני לא עובד בזה, עבדתי בזה פעם (בשיפוצים לא בבניין)

אהבתי את העבודה ואני אכן יכול להמליץ עליה למי שמתלבט (כסף טוב, סיפוק נפשי וכושר, אבל מצד שני לא כדאי ללכת שולל אחרי התגובות כאן בשרשור), ההתרשמות ההפוכה שלי היא במידה מסוימת מנסיון אישי. אני עוד זוכר טוב מאוד את הלחצים הכבדים שהפעילו עלי במשפחה לעזוב את זה, ואת ה"הערכה העצומה" לה זכה העיסוק הזה בנידון דידן.

כיום אני עובד בתחום אחר לגמרי שאני אוהב אותו אפילו יותר ומרוצה מאוד ב"ה. אבל עדיין השאלה הזאת מעניינת אותי...

באמת עושים את זה מתוך אידיאלים?!

נראלי שבד"כ זה מחוסר ברירה (ותקנו אותי אם אני טועה) - 

לא סיימו תעודת בגרות אבל חייבים פרנסה.

אני לא הייתי מוכנה.

אני מכירה כמה וכמה אנשים חכמים מאוד ומוכשרים מאוד שהם טרקטוריסטים/ פועלי בניין /בונים דברים מעץ-פרגולות,נדנדות וכו..

והם בחרו את זה מאידיאל. (אני יודעת על אחד כזה שהלך לאיבחון מה ללמוד, לפי יכולות והתאמה- ואמרו לו ללמוד הנדסת אלקטרוניקה /הנדסת מחשבים.)

יש אנשים שחיים אידיאלים!

מאז ומתמיד התחברתי יותר לאנשים שעובדים עם הידיים או עם אנשים אחרים. פחות התחברתי לאנשי משרד, מחשבים וכו'. נגר, פועל בניין או בחור שעובד עם נוער בסיכון יזכו להרבה יותר הערכה מצידי מאשר הייטקיסט, בנקאי או כלכלן. בדיוק היום הודעתי לאימי שלא תצפה ממני לחתן רופא או עו"ד ותסמוך על אחותי בקטע הזה כי רוב הסיכויים שלא ממני תבוא הישועה...

מה לעשות, כזו אני. יותר מתחברת לאנשי עמל ולאנשים עם רגישות שבא לידי ביטוי בהתנהלות עם אנשים.

כן אכפת לי מחוכמה ואינטיליגנציה (שהיא לאו דווקא נמדדת בממוצע בתואר האקדמי או במספר התעודות על הקיר) כך כשגם שיציעו\הציעו לי בחור שעוסק בעבודה עברית היה חשוב לי לבדוק שמדובר בבחור עם ראש על הכתפיים, עומק, ידע וכו'.

גילוי נאות- אני לומדת מקצוע אקדמי מאוד עמוס, באחד מהמוסדות הכי "נחשבים" (שונאת את זה, זה כזה פלצני וחיצוני...) בארץ, ואני עדיין אעדיף בן תורה על פני אלף אקדמאים. (לא שזה נוגד, אבל....)

אני חושבת שהנסיון והרזומה בפגישות הבהיר לי שעל ז-ה לא פוסלים (ולא רק שלא פוסלים, זה נפלא!! ).

היום כבר לא אכפת לי מה יעשה (בשעות הפנויות, הרי ברורר שיהיה בחור ישיבה.. ).

שאלו תהיינה ההתלבטויות שלי.

מכירה אישית הרבה בנות שאין להן בעיה עם זה. ואפילו רוצות שהוא יעבוד בזה.

מקווה בשביל מי שעובד בזה שאת צודקת ולא אני.

אז למה שאלת אותנו את זה? ולמה פתחת על זה שרשור בפורום שאתה יודע שזה מה שיגיבו לך 

זה באמת מסקרן

ואני גם יכולה להבין למה הוא נשאר די סקפטי בעניין...

(למה זה שם יפה? כי לאחיין המתוק שלי קוראים ככה)

בעקרון זאת היתה תגובה על הכתבה בעולם קטן שהיתה בנושא שדי קרוב ללבי, ופספסה לדעתי נקודה חשובה, אבל כדי שהשרשור יתפתח צירפתי את הסקר הזה. מה גם שרציתי לאשש את מה שהאמנתי בו שבנות מטיפוס "מתנחלי" יראו זאת בעין טובה יותר.

אההם, אני לא מתנחלת רק מטיפוס ״ מתנחלי״ חחחח ואכן אשמח לשיפוצניק אפילו בלי האידיאל ... 

אני רואה את זה כשבח, בנות פה הגדירו יפה לפני את חביבות בניית רץ ישראל ועבודת כפיים.

יעקב אבינו ודוד המלך היו רועי צאן

חוץ מזה שהשאלה היא האם לך זה חשוב. ולא האם זה נחשב בכלל.

מי שעוסק בזה ושמח וזה חשוב בעיניו - מקרין את זה החוצה

לפחות כמו מי שלומד הייטק או עריכת דין  וחושב שזה חשוב. ואפילו יותר.

בעיקר על סוף ההודעה.

אם זה חשוב לו, וזה באמת מאידיאל אז זה אפילו משמח שיעבוד בזה.

אחח.. חמודים שככאלה

הם דברו על זה שהם לא שורדים בתחרות עם הערבים.

עבדתי בעבודה שכל יום אחרי הייתי חייב להתקלח ולהחליף בגדים ופגושתי דאז אשתי כיום ידעה מזה ולא היה איכפת לה, לקראת האירוסין הלכנו לאיזה רב והייתי ישר אחרי העבודה לא הספקתי להארגן כמו שצריך והרב הושיט לי יד ללחוץ ולומר מזל טוב אז אמרתי לו אני מלוכלך...

ועכשיו כמו שאומר ר' שלמה קרליבך "תפתחו את הלב"

הרב מסתכל לי בעניים ואומר לי יד של יהודי עובד אף פעם לא מלוכלכת...

זה לא לכלוך זה אבק קדושה על הידיים שלך...

ואשתי הייתה אחרי זה בעננים וכשעזבתי את העבודה הזו היא הצטערה כי הלכתי לעבוד בעבודה שבמילא בני מיעוטים... לא יכולים לעשות...

זה פשוט שאם אני עובד בעבודה שערבי(אופס התכוונתי בן מיעוטים) יכול לעשות אני מקדש שם שמיים ומקרב את קץ הגלות.

לכל העובדים בעבודה עברית על כל סיגיה וגווניה חזקו ואימצו אין עליכם זקוקים לכן מנשק את ידיכם.

אני חושבת שהרבה יאמרו שזה אידיאל ושהן רוצות בכך,

אך בפועל, במציאות, לא תמיד פשוט להסתדר עם עבודה שכזו. יש שמסתדרות, ואשריהן..

הקושי הוא לאו דווקא בגלל הבחירה באומנותו זו הספציפית (מה יאמרו וכו'), אלא יותר בגלל המשמעויות של כך:

למשל: פרנסה לא פשוטה

דעתי היא שזה אכן אידיאל, כיום. הרבה יותר מעבודות אחרות

לטעמי יש בעבודה היצרנית הזו הרבה לימוד לאדם כאדם

והצלה של ממש לא"י ועמ"י בכלל..

יש המון בנות שהיו שמחות בבעל זה הלכה למעשה לא רק באידיאל.

אני לא רואה בעיה מהותית בעבודה הזו,להפך.

לא אמרתי שאין בנות כאלו. ברור שלא חסר כאלו שזה לא אכפת להן, וברור שיש כאלו שלהן זה כן אכפת.

אני יודע גם שתמיד אפשר לפטור בעיות כאלה בטענה כי "מי שזה לא מתאים לה - כנראה שהיא לא מתאימה לבחור". אני, לעניות דעתי, סובר שתשובה כזו גם מפספסת בעיה מהותית שצריכה פתרון, וגם איננה מספקת. לא חסרות עילות לפסול שידוכים... לצערנו.

חוץ מזה, גם לא אמרתי שיש בעיה מהותית בעבודה הזו. כתבתי שיש בעיה מהותית. זהו. איפה הבעיה המהותית? בגישה. זו לא התפלספות סרק. מי שחושב שהאידאל של עבודה עברית הוא לעבוד כל החיים בעבודות כפיים קשות ומפרכות, לעניות דעתי חוטא למטרה, מבזבז את הכשרונות שלו שבורא עולם נתן לו כדי שינצל אותם, עלול להגיע למצב של תסכול, מסתכן בשקיעה בבעיות כלכליות, מסתכן באיבוד מקור הפרנסה שלו בעתיד, וכו' וכו'.

לא כתבתי שלא כדאי לעבוד בעבודות כאלה- אדרבא, אני חושב שזה מאוד חשוב. כתבתי שמי שבוחר בתחום, כדאי שיחשוב גם על העתיד. על הקידום המיקצועי שלו.

בדיוק כמו שבצבא יש חפ"שים, מ"כים, קצינים זוטרים וקצינים בכירים, וכמו שגם בצבא קצינים בכירים יוצאים ללימודים ולהשתלמויות עיוניות - כך לדעתי צריך להיות גם במקצועות הבניה.

יש מקומות שאפילו 700 ש"ח יומית לעבודת 8 שעות

את היית סומכת על זה בלקיחת משכנתא?

ויש אצלנו עוד כמה כאלה, לא מעט. יש בזה פרנסה לא רעה, וגם יש לאן להתקדם- מנהל עבודה, קבלן וכו'. ואם אתה יהודי שעושה עבודה איכותית, תמיד יהיו לקוחות.

מכירה מישהו שלא מוכן אפילו שהנהג של משאית הבטון לבית שלו יהיה לא יהודי. הוא בונה את ביתו על טהרת היהודים.וזה מדהים,

בהתחשב בכמויות המזעזעות שלהערבים שנכנסים לישובים ביו"ש כל בוקר.

אגב, פעם, לפני שהתחום הזה עבר לידיים ערביות, פועלי בנין זכו להרבה כבוד, זה היה נחשב אחלה מקצוע. רק העברים קלקלו את היוקרה של המקצוע. ככל שיהיו יותר יהודים בענף כך גם יהיה אפשר לפתח אותו ולפתח שיטות בניה חדשות, מה שלא קורה עכשיו כמעט, כי הערבים תמיד בונים כמו בכפר שלהם.

בקיצור- כמה שיותר יהודים פועלי בנין ככה טוב.

גם להיות מנהל עבודה, קבלן ומנכ"ל חברת בניה זו התקדמות יפה, ופרנסה מכובדת.

לטווח הרחוק. לזמנים שתצטרכו לשלם לישיבה התיכונית ולאולפנא בשביל 3 ילדים בו זמנית, וגם לחתונה של הבכור/ה וגם להוצאות השוטפות של עשרה ילדים (ואין טעם לפרט את כולן...)

אפשר לעבוד בעבודות מזדמנות כסטודנטים, כזוגות צעירים או כמשפחות צעירות עם שני ילדים וחסכונות מהחתונה. אי אפשר לסמוך על העבודות האלו כשהמשפחה גדלה, וכשצריך לבנות בית ולשלם משכנתא. זה נקרא "ביטחון תעסוקתי". לא לחינם המציאו את ה"קביעות"...

אבל הוא כן יכול לעשות תיקונים בבית...

לאימהות יש קטע כזה באופן טבעי להילחץ מהרבה דברים מוזרים שהילדים שלהם מחליטים להכניס לחיים שלהם (במקרה הנ"ל, הבחור פועל הבניין שהבת שלה הביאה לביקור משפחה לפני ההודעה על האירוסין...) - אבל זה טבעי וזה גם עובר להן בשלב כלשהו, אם לא אחרי שיחה מעמיקה וכנה עם הבת, אז אחרי קצת יותר וויכוחים עם האבא של הבת (שהוא בעלה של האישה כמובן) בלי שהבת תשמע, ובמקרה הכי גרוע - אם הבת תלך עד הסוף ותגיד לאימא שלה שהם מתארסים - סיכוי גדול שאז האמא כבר תשלים עם זה, ואולי בסוף תלמד גם לאהוב את זה.

בנוגע לבת - היום יש בנות שיש להן "טרנד" להיות עצמאיות במחשבה, לכן לא יפתיע אותי לגלות שהרבה בנות תהיינה מוכנות לקבל בצורה טבעית יותר את זה שהבן עובד בעבודה כזאת, שלמרות שהיא אידיאליסטית היא בהחלט לא נורמטיבית...

זה סופר נורמטיבי!

זה מקצוע שצריך התקדם בו לתפקידים בכירים ומכניסים יותר, אבל זה מקצוע נורמטיבי לגמרי. מכובד או לא - כל אחד ודעותיו. בעיניי הוא בהחלט מכובד. אב למה לא נורמטיבי? זה לא נורמאלי שיש פועלים שבונים בניינים? איך יבנו בניינים בלי פועלים?

ממתי בוחרים משהו לפי מקצוע?

לק"י

שלא אכפת לי במה בעלי יעבוד (אני מקווה לפחות..).

אבל חשוב לי שזאת תהיה עבודה מכניסה שתספיק לנו..

אז אם פועל טוב לו ומתאים כלכלית- אז סבבה.

לא מחנכים הורים, ולא מחנכים בני זוג. את מחנכת רק את הילדים שלך, ואם את מורה גם את התלמידים והתלמידות שלך.

ההורים, כנראה, יתרגלו לרעיון. זה לא אומר שאת "מחנכת" אותם!

זו טעות נפוצה של מתבגרים...

בכל מקרה, מי שכותבת משפט כזה, זה או שהיא לא יודעת מה זה חינוך, או שהיא לא יודעת מה זה הורים, או שתיהם גם יחד.

צריך כשרון לזה, ויש הרבה מוכשרי מחשבים והייטק שבחיים לא יצליחו לעשות שמינית ממה שפועל בנין עושה.

בנוסף, אם מתקדמים להנדסאות או הנדסה או קבלנות, אז יש הרבה חומר לדעת, המון פרטים מקצועיים וצריך הרבה הבנה ונסיון כדי להצליח.

ולמי שכתבה שא"א לסמוך על זה כפרנסה קבועה- למה?

ועל הייטק אפשר? להזכירך, לפני כמה שנים היה שפל בשוק ההייטק והרבה משפחות מבוססות מאוד מצאו את עצמן בלי מקור הכנסה.

פרנסה היא משמיים,קודם כל. ואף אחד לא יודע מה העתיד צופן. ומבחינה זו אין הבדל בין להתקדם בבנין וקבלנות לבין להתקדם בראיית חשבון או מקצוע "נקי" אחר.

לאלחנן- קבלן זה לא מכובד???

בעיני אם קבלן הוא ישר, עושה את עבודתו נאמנה ונאבק להחזירליהודים את הענף החשוב הזה, זה מכובד מאוד. וגם הכסף יכול להיות מכובד עד מאוד, אגב...

מאד מאד חשוב שהבעל ידע לעסוק בעבודות כפיים!

תמיד ישנם דברים שמתקלקלים בבית, כשיש בעל שיודע איך לתקן את הדברים, או אפילו איך לבנות ספריית גבס, זו מתנה עצומה! שלא לדבר על הכסף שזה חוסך כשלא על כל דבר צריך להזמין איש מקצוע.

בנוסף, זה סגנון של אדם שייהנה לבנות עם הילדים בקוביות ובלגו כשהם קטנים, להקים איתם גינת ירק כשהם גדלים, וללמד אותם לתקן דברים שמתקלקלים.

ובינינו - זה בדרך כלל שלב בחיים... רוב היהודים ממשיכים לתחומים אחרים, כך שטוב שיהיה להם את הניסיון הזה.

שנזכה לחיות את מה שעידודי חלם עליו יחד איתו

כאחת שנשואה לבעל מאוד אינטילגנט והמוריסט וכל הקסם  החיצוני-שיהיה לכם ברור  בבית זה הפוך .הייתי מתחלפת איתה בשמחה,כי גם אני בזמנו חשבתי שאנטילגנציה זה משהו שאי אפשר לחיות בלעדיו,

איך אומר השיר:יש לך עניין עם פועלי בניין שאוהבים אותך עד ראש הגג

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

🧠 ניתוח השרשור

השרשור עוסק בשאלה קלאסית בדייטים:

כמה משקל לתת למראה חיצוני – והאם "להעלות סטנדרטים" או להתגמש.

הפותחת (Lavender) מציגה דילמה אמיתית:

היא פוסלת הרבה על מראה

מצד אחד רוצה משיכה אמיתית

מצד שני מפחדת "להישאר מאחור" ולהפסיד זוגיות

👉 זה יוצר מתח בין:

אידיאל (משיכה מלאה)

פחד (החמצה / גיל)

---

🧩 מחנות עיקריים בדיון

1. מחנה "משיכה חשובה – אבל מתפתחת"

מייצגים בולטים: נעמי28, מרגול, advfb

עיקרי הטענה:

אסור להתחתן בלי משיכה

אבל משיכה ≠ יופי מיידי

משיכה יכולה להתפתח עם היכרות

🔑 רעיונות מרכזיים:

"אם אין דחייה – תני צ'אנס"

משיכה נבנית דרך אופי וביטחון

יופי ≠ משיכה

👉 זה הקו הכי מאוזן בדיון.

תובנה עמוקה:

הם עושים הבחנה חשובה בין:

תגובה ראשונית (ויזואלית)

חיבור רגשי (שיכול לשנות תפיסה של יופי)

---

2. מחנה "להוריד חשיבות מהמראה"

מייצגים: הרמוניה, בחור עצוב

עיקרי הטענה:

יופי לא חשוב לאורך זמן

מתרגלים למראה

מי שמתעקש על יופי – עלול להיתקע

🔑 טיעונים:

"יש זוגות עם פערי יופי והם מאושרים"

יופי משתנה עם השנים

מי שבררן מדי עלול להישאר רווק

הטון:

מעט שיפוטי / מחנך

(למשל ההערה: "תסתכלי במראה")

👉 זו גישה יותר אידיאולוגית-ערכית מאשר רגשית.

---

3. מחנה "תהיי כנה עם עצמך – אל תכריחי"

מייצגים: advfb (בעיקר), ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אי אפשר "לפתור רגש עם היגיון"

אם אין פוטנציאל – לא בכוח

צריך ניסוי וטעייה

🔑 רעיונות:

"זה עניין רגשי שצריך לעבוד מולו"

לא לשים סטופר למשיכה

תני לתהליך לקרות טבעית

👉 זה קו מאוד פסיכולוגי-מודרני.

---

4. מחנה "דיוק פרקטי / טכני"

מייצגים: נעמי28, ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אם את פוסלת מראש – תסנני מראש (למשל תמונה)

אל תבזבזי דייטים בלי סיכוי

🔑 גישה: יעילות > אידיאל

---

🧠 עומק פסיכולוגי של הפותחת

הדיון האמיתי הוא לא על יופי – אלא על פחד:

פחדים מרכזיים:

1. להתפשר ולהתחרט אחרי חתונה

2. לא להרגיש "עפה עליו"

3. להחמיץ את הזמן

היא אומרת במפורש:

> מפחדת להתחתן ולא לאהוב מספיק

👉 זה לב הדיון.

---

⚖️ קונפליקט ליבה

השרשור כולו יושב על מתח בין שני עקרונות:

צד רגשיצד רציונלי

אני רוצה משיכה חזקהאין מושלם

לא רוצה להתפשרהזמן מוגבל

זה חשוב ליאולי זה שטחי

👉 כל המגיבים בעצם מנסים לאזן בין זה.

---

🧩 דפוסים מעניינים בדיון

1. הבחנה חשובה שחוזרת כמה פעמים:

👉 דחייה ≠ חוסר משיכה

דחייה → כנראה לא מתאים

חוסר משיכה → אולי יתפתח

זה אולי הכלל הכי פרקטי שעלו בדיון.

---

2. תפיסת "אהבה משנה תפיסה"

כמה מגיבים טוענים:

> כשאוהבים – גם המראה נהיה יפה יותר

👉 זו תפיסה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה של זוגיות.

---

3. לחץ חברתי סמוי

המשפחה → "תני צ'אנס"

החברות → "תעלי סטנדרטים"

👉 כלומר: היא לא מתלבטת לבד – היא בין קולות סותרים.

---

4. נושא של שליטה מול חוסר שליטה

מראה = נתפס כ"קריטריון ברור"

אהבה = לא צפויה

ולכן היא נאחזת במראה כקריטריון ביטחון.

---

🧾 מסקנה כוללת

הקו הכי חזק בדיון (והכי מבוסס): 👉 לא להתחתן בלי משיכה – אבל לא לצפות שהיא תהיה מיידית

ולצד זה: 👉 אם יש דחייה – לא בכוח

---

TL;DR 🪶

השאלה: כמה חשוב מראה בדייטים

רוב המגיבים:

👉 משיכה חשובה, אבל יכולה להתפתח עם הזמן

חלק טוענים:

👉 יופי לא קריטי וצריך להתגמש

אחרים מדגישים:

👉 זה רגש – אי אפשר לכפות אותו

הפחד המרכזי של הפותחת: להתפשר ולהתחרט

התובנה הכי חשובה:

👉 יש הבדל בין דחייה לבין חוסר משיכה זמני

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי