לאנשים מסויימים זה לא יהיה טוב, ולאנשים מסויימים זה יהיה מצויין.

בכ"מ - זה בהחלט לא מתאים לכולם!
וצריך לברר טוב טוב לפני שהולכים- האם זה מתאים לי? למה? למה אני רוצה את זה? וכ'ו.

אבל, הנתינה לעמ"י בשנה הזאת מגיעה בנוסף ללימודים.
הם יושבים בכיתה, מתרגלים אחה"צ, מקבלים תיגבורים - ו- מתנדבים!
העניין היפה שבזה, זה ללכת לעיירת פיתוח, רחוק מהסביבה המוכרת, החברים - ולתת מעצמך.

ולפעמים שווה בדיקה- אולי צריך אותנו בעיר שלנו? ביישוב שלנו? בבית הספר שלנו?

בעיקרון יש לי הרבה מה להגיד על של"פ מנסיון העבר, אם תרצי באישי, בשמחה.
 

בס"ד

הרבה רוצים לצאת ממקום מגוריהם..

לא מתאים להם להישאר בבית והם רוצים לצאת.

לא רואה פה עניין כל כך חזק של עניי עירך.

אם אתה יודעת שיש מה לתקן ביישובך, אז סבלנות...

אם אין מה לתקן או שיש כבר מי שעוסק בעניין, אפשר

לחשוב על של''פ.

אני לא נגד של''פ, אני ממש בעד. אבל צריך לצאת לשם

מתוך כובד ראש ולא רק מתוך התלהבות. התלהבות היא

חשובה ועקרונית! אבל לא לתת לה לכוון את הדרך לבד.

יושבים בכיתה ולומדים.

בלי אשליות...

זאת שנה עמוסה, יש יתרונות ויש חסרונות.

לא כל אחד מתאים למסגרת הזאת. זה כזה

פשוט לומר "זה טוב"/ "זה רע".

זה מורכב.

פירטתי את דעתי כאן:

יש לי חבר בשל''פ. - נוער וגיל ההתבגרות

יש גם גרעיני ש''ש של בני-עקיבא.

לכל שאלה , התייעצות ומידע בנושא, מוזמנים בכיף לפנות אלי

אני השנה עושה של"פ , וב"ה לא מתחרטת בכלל שקבלתי את ההחלטה הקשה הזאת .

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....