ראיתי שתי דוגמאות לזה השבוע..
ביום רביעי, סיימנו עוד יום עבודה בהכשרות, ועלינו מים המלח באוטובוס של העובדים.
בספסל מאחורי ישבו 2 בנות, אחת מהן פקידת קבלה במלון שבו עבדתי, חיצונית היא נראית חילונייה ממש, ועל פי מה שאני מכיר, (היא עבדה קודם במלון שבו הייתי קב"ט), היא גם גדלה בבית כזה, במהלך הנסיעה היא דיברה עם החברה על העבודה, ואז היא סיפרה לה שהיא מקפידה לברך לפני שהיא אוכלת, ומקפידה לשמור שבת, ומשתדלת לא לעבוד שבתות במלון עד כמה שהיא יכולה, ואז היא סיפרה סיפור שצימרר אותי מאד.
היא סיפרה שבאחת השבתות המנהל אמר לה לעבוד שבת, היא ביקשה שלא, אבל הוא אמר שאין ברירה, היא הלכה לעבוד, ואז בצאת השבת, היא אמרה למנהל שיקח את הסכום שהייתה אמורה לקבל על השבת וייתן אותו לצדקה, כי היא לא רוצה להנות מזה(צמרמורת קשה)
הסיפור השני היה בספסל אחר, סיפור שגרם לי להתבייש, ישב שם משגיח מאחד המלונות, וכל הדרך דיבר עם בחורה חילונייה (הוא נשוי), וסיפר בדיחות, שהן לא לפי רוח ההלכה(בלשון המעטה), וזה אדם שאמור לייצג את הדת, הן בחוץ והן במלון..
זה היה השיעור שקיבלתי, "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו"....
