ובכן- הסיפור הוא כזה.
יצאתי עם בחור נחמד פעם אחת.
עוד לפני הפגישה היה נתק ומשהו לא ברור בהתנהלות שלו [פתאום נעלם כזה לכמה ימים לפני קבענו פגישה וגם לא ממש הגיב לי ופתאום יזם פגישה בעצמו שעד שהיא לא הייתה הייתי ספקטית גם לגביה.]
באתי לפגישה באפס ציפיות. בסוף הסתבר שהוא אחלה בחור. היה נראה לי שהוא נהנה וגם מכל מיני דברים שאמר. אחרי הפגישה לא שמעתי ממנו, התקשר אחרי איזה יומיים וגם זה אחרי איזה צעד קטן מצידי.
הטלפון היה לא קצר אבל נקטע באמצע, אמר שנדבר היום ובינתיים אין קול ואין עונה.
הוא חמוד. אני כן אשמח להיפגש איתו עוד [אני לא מרגישה ככה הרבה.] מצד שני אני לא רוצה לשחק משחקים. או שיוצאים או שלא.
אני גם לא רוצה להיות בלחץ או להלחיץ. החיים לימדו אותי שכל אחד והקצב שלו ולפעמים עדיף לתת לבן אדם את המרחב שלו והדברים בסוף מסתדרים, אבל אני עדיין תוהה אם זה לא מוגזם קצת ומה אני אם בכלל, אמורה לעשות.
מה אומרים?


) אבל מה- קצת רחפן וקצת עמוס וקצת גבר-מהסוג-שלא-לוקח-דייטים-קשה...