אני לא אתפלא אם לקראת סוף הפסח אמא תקעקע לי מספר על היד.
אני חושבת שזה הצעד הבא שלה בדרך לפתרון הסופי.
בתחילת שבוע שעבר היא ריכזה אותנו בסלון,
כי משם הרבה יותר נח לשלוח למחנות, אה סליחה, לחדרים.
אח''כ היא סגרה את הדלת והכריזה שלא יוצאים מהחדר עד שהוא נקי לפסח.
ואז היא עשתה סלקציה,
איזה חדר נקי, ואיזה לא, ואבוי לחדר שלא היה נקי...
עכשיו אנחנו שלב אחד לפני הפתרון הסופי.
החזיקו מעמד אחים יקרים, חיזקו ואימצו.
תיכף תגמר המלחמה/פסח ונשוב שוב לראות אחד את השני כבראשונה.
רק אל תשכחו שיהודים אתם!

זה הסמיילי ולא מה שעשית...
.