אני הייתי שואל ההיפך:

אם ביכולתנו לעשות מאמץ ולהיות במיטבנו כאשר אנחנו בפגישה -

מדוע שלא נעשה זאת?

מדוע שלא ניתן לדייט את המעמד הראוי לו -

כמשהו מיוחד, משהו רציני ומיוחד ביחס לשגרת היום?

להתנהג במיטבנו זה לא להעמיד פנים.

אדרבה, נבנה מלכתחילה את הקשר, וכך יהיה גם להבא בע"ה,

שאנחנו רגילים להיות במיטבנו כלפי בת הזוג.

שאנו רואים אותה כמי שראויה במיוחד למיטב היחס.

(ושנלמד מאותן הזדמנויות את היכולת שלנו להיות יותר טובים,

וממילא נקבל את המוטיבציה ליישם כלפי כל אדם...)

אבל, בהנחה שאתה לא באמת כזה, ויש מצב שבשלב כלשהו בעתיד האמת המכוערת תיתגלה, ואז הבחורה ההמומה לא תדע את נפשה - האם זה שווה את זה?

אומנם, אני מכיר מקרים שבהם צד כלשהו הסתיר פגמים מסוימים בצורה מוצלחת עד לאחר החתונה, ואחרי שהם כבר התגלו, עמוק בתוך חיי הנישואים, הצד השני כבר השלים עם זה ולמד לחיות עם זה והם חיים באושר ואושר, אבל - האם זה שווה את כל המקרים בהם זה לא נגמר ככה?

ו-תודה על הקבלת פנים החמה!

או שמא יש את המצב הזה בנפש שלנו שכשאנחנו רגועים ונינוחים

אז אנחנו תמיד סבבה לגמרי -

ורק צריכים עבודת המידות כדי שזה יהיה קבוע?

אכן, לעיתים יש דברים שהם ממש מידה רקובה.

לרוב, קשה מדי להסתיר דברים כאלה לאורך חודשים של פגישות.

ואם מישהו גם מודע אליהם, וגם מנסה להסתיר אותם מתוך מודעות -

זה ממש מנוול מצדו...

הבנתי נכון?

ומצד שני, לרוב רובם של חבריי ומכריי (גם מי שלא בסגנון שלי), נשואים ושאינם, וגם לי, זה עושה טוב על הלב שהם יוצאים מצחיקים. לא הייתי אומר "מאוד חשוב" אבל זה כן דבר שקיים.

מסקנה: יש סגנונות שונים של בנים. אז נכון שהכללה מוחלטת וסופית ("לא משנה מה תגידו") אינה נכונה, אבל זה כן תכונה נפוצה אצל בנים. ומההתרשמות שלי- יותר אצל בנים מאשר אצל בנות

השאלה היא-  האם הבחור/ה באמת רוצה להשתפר באותו חיסרון?

אם למשל הבחור מתרגז בקלות. זה מפריע לו והוא מנסה לשפר את התכונה הזו. מה זה אומר? שגם בסיטואציות אחרות מלבד דייטים הוא מנסה להתרגז פחות בקלות, להיות בנחת יותר.. במצב כזה, הגיוני ונכון בעיני שיעשה את ההשתדלות שלו בדייט לא להתרגז. הוא גם ככה עובד על זה ובשאיפה לשינוי.

מצד שני, אם בחור יודע שהוא כזה וחי עם זה (וגם הסביבה שלו נאלצת לחיות עם זה)- ז'א לא מנסה להשתפר, 

יש לו 2 אפשרויות בדייטים: להיות כפי שהוא וכך הבחורה תכיר אותו, או להעמיד פנים של אדם נוח לבריות ולדאוג לספר לה על התכונה הזו שלו (שאיתה היא תיצטרך לחיות).

במחשבה שניה, גם במקרה הראשון הייתי מצפה מבחור כזה שיידע את הבחורה יחד עם זה שהיא רואה שהוא באמת מנסה להשתפר. (שתדע. כשעובדים על תכונה בעצמינו יש גם נפילות). 

להיות עם חיסרון מסויים+ לא לנסות לשפר אותו+ לא ליידע את הצד השני, זה בעייתי מאוד ולאו דווקא יגרום לחיי נישואים מאושרים(מכורך המציאות, כביכול).

זה לא שהוא עצבני ומתאפק, הוא באמת לא עצבני באותו הזמן, ונראה לי שברור לכל אחד\אחת שהדייטים לא מלמדים מספיק...

ושיבואו זמנים "רגילים"... ואז יצטרכו לעבוד על עצמם.

זה לא רק שבאותו זמן הוא\היא לא עצבני, אלא שהם גם שואפים למצב הזה ורואים בו מצב אידיאלי.

מאד הגיוני שאדם יציג את הטוב ביותר שלו בדייטים..

מה שכן, אתה יכול להזכיר לציבור שכדאי לחשבן את זה. שקר או העמדת פנים - אין פה לדעתי.

זה כמו הוורט על אלול, האם באלול אנחנו מעמידים פנים? לא. אנחנו מקפידים על התנהגות לדוגמא, לעצמנו ולקב"ה.

ניסחת יפה מחשבות שהיו לי מסובכות בראש תקופה...

אני רואה הרבה אמת- בצד החמישי שציינת. אני יכולה להעיד על עצמי שבפגישות- אני מנסה להבליט את הצדדים הטובים שבי, הטובים והאמיתיים. וכשאני חושבת על תכונות פחות טובות בי, באמת אני משתדלת להתנהג הפוך מהם- לא רק בפגישות אלא גם ביומיום, במטרה לעבוד על המידות האלה.

כתבת שמצד שישי אולי כדאי לפתוח בשיחה ולהסביר על הצדדים הפחות טובים האלה, הבעיה היא ש... אם ניקח את הדוגמא שהבאת על אחד כעסן. אם הוא יתחיל בשיחה כך "תקשיבי, אולי זה נראה לך שאני ממש נינוח, אבל האמת שיש לי קצת נטייה לכעסים ואני עובד על זה..." לדעתי היא לא תחשוב שהוא טיפה כעסן, אלא שהוא סופר כעסן. כי עצם זה שהוא אומר לה את זה במפורש (והרוב לא עושים את זה) היא תחשוב שמדובר פה בביג דיל יחסית... וזה ירתיע אותה יותר ממה שזה אמור.

אז מה עושים? האממ... אני חושבת שזה עניין הזמן. הרוב היום מתארסים אחרי בערך 3/4 חודשים, וגם אם לא נדבר במספרים- הרוב מתארסים אחרי שהם שהו הרבה זמן אחד במחיצת השני.

אז בהתחלה, מבליטים רק את הדברים הטובים- שגם מראים הרבה על האישיות ועל ההתאמה (יותר מאשר החסרונות, לדעתי). ואז, לאט לאט, באופן טבעי, מתחילים להתנהג טיפ טיפה יותר בטבעיות...

אני אתן דוגמא קטנה - הבחור הכעסן, אחרי חודש וחצי בערך, יצא לטיול עם חברתו, והמוכר גלידה לא יחזיר לו את העודף הנכון והוא טיפה ייתרגז על המוכר. והיא תראה את זה. בדייט הראשון, הוא לא היה נותן לעצמו לכעוס כלל. בדייט 20, באופן טבעי, זה פשוט יצא לו.

והיא- היא תעשה את ההחשבונות שלה, כמה זה מתאים לה התכונה הזו...

לסיכום: כל דבר בזמנו. בהתחלה- טבעי ונכון שנתנהג קצת מאולץ, לא נראה תכונות טובות שאין בנו כלל, אלא רק את אלה שכן יש בנו- נעצים ונבליט אותן. כשהקשר יותר מתקדם, לא צריך דווקא להראות את התכונות הרעות- אלה פשוט, להיות טבעי. כמה שאפשר.

בהצלחה

בדיוק בגלל העניין של הסתרת בעיות וברור תכונות בעייתיות אצל הצד השני, חשוב מאד לברר עליו/עליה. אצל חברים, שכנים, רב הישיבה וכו'. ואז לחשוב האם להמשיך בקשר או לעצור אותו.

בזמנו כשראיתי שהקשר הולך לכיוון רציני פתחתי את הנושא הזה עם בעלי (שעדיין לא היה בעלי) וסיפרתי לו על הנקודות שקשות לי, מה שפתח גם אותו. הבעיה היא שלכולנו יש חסרונות שאנחנו לא מודעים להם...

מצד אחד אתה צודק שיש בזה משהו שהוא קצת רמאי, אבל למעשה אני חושבת שכולם מודעים לעובדה שבנאדם בא לדייט כשהוא במיטבו (או לפחות מנסה) ולא מצפים מאף אחד לפחות מזה.

כלומר, נגיד שאני בחורה עם פתיל קצר. ונגיד שאם אח שלי ישב לידי וימרוט את המיתר של הצ'לו שלו בקצב קבוע פעם אחרי פעם במשך איזה רבע שעה, אני אקום ואשאג "די עם זה כבר!!!" ואבהיל את הילד המסכן למוות (סיפור אמיתי), התנהגות כזאת היא לא עד כדי כך קיצונית בחיים רגילים בסיטואציה הזאת. לעומת זאת, אם בדייט נשב במסעדה והדיסק יתקע על מריטת מיתר מעצבנת במשך רבע שעה והבחורה שאתה איתה בדייט תקום ותשאג "די עם זה כבר!!" זה יהיה ממש מוזר ומאד לא מקובל...

כלומר- זה שבדייט אתה מתנהג יותר טוב מכרגיל זה מוסכמה ובגלל שכולם עושים את זה, כולם גם מצפים אחד מהשני לעשות את זה. מצד שני ככל שהקשר מתקדם, הוא אמור להיות גם יותר פתוח. אני חושבת שבקשר נורמלי ואידיאלי, אני אוכל לספר לבחור שאני בחורה עם פתיל קצר, ושהוא ידע לקבל את העניין הזה ולהתמודד איתו (או להבין שהוא לא יכול להתמודד עם זה, ואז להתעמת עם זה ולסיים את הקשר וכד')..

כלומר אסור להסתיר "פגמים" או גוונים שונים באישיות שלנו, אבל גם אין צורך לבוא ולהציג אותם בדייט ראשון או שני או שלישי. 

בקשר האחרון שהיה לי (שהיה די ארוך) היה לנו משחק כזה, שכל אחד שואל את השני בכל דייט, שאלה אישית. במסגרת השאלות האלה, למשל, שאלנו אחד את השני מה התכונה שאתה הכי לא אוהב בעצמך/ שאתה הכי רוצה לעבוד עליה.

אני חושבת שזה מדהים שיכולנו לשאול את השאלה הזאת וגם לענות עליה בכנות ולנסות להתמודד עם התשובות..

אבל בשום מצב אסור שדברים כאלה יתגלו רק אחרי החתונה!!!

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם