היי!נכנסת מדי פעם.

כמו "כמו צמח בר" גם אני החלטתי לתפוס את האומץ ולשאול שאלה בפורום לא לי.

כמו שאתם רואים בניק אני נכנסת לפה מדי פעם (לעיתים לא-קרובות) כי מעניין אותי לקרוא את עולמם של הקבוצה אליה אהיה אמורה להשתייך עוד מעט (אני 20+).

אז יש שירשורים נחמדים, טכנים, וגם קצת קיצ'ים וחמודים...

הבעיה היא בשירשורים האחרים.

ישנם שירשורים שמראים כמה סבל יכול זוג לחוות. סבל לא אנושי אחד מהשני.

המחשבה על כך שעם אדם כזה אני יכולה לחיות במשך מאה שנה ממש לא עושה לי טוב.

היא גם קצת מסבירה את הבדיחות האלה על הסבל שיש לאדם נשוי.

השאלה שלי היא: למה מראש להכניס את עצמי למצב כזה?

שלא תחשבו. אני ממש רוצה להקים משפחה בשנים הקרובות. אבל המחשבה הזאת והסיפורים המפחידים שרצים פה מעלים מחשבות שעדיף לדחות את הסבל הזה כמה שרק אפשר.

אני פונה דווקא אליכם כי בגלל שהמחשבות באו מכם, אני חושבת שדווקא אתם תוכלו לתת לי את התשובה.

שטויות...ד.

לא סבל.

 

יש גם "מחלות" - אז בגלל זה את מפחדת להיות את?  לרוב - בריאים. כשיש מחלה ח"ו, מתפללים ומטפלים.

 

מי שכותב כאן בעניינים כאלו - זה מי שצריך עזרה. זה לא "מצב מייצג". וגם מי שצריך - הרי כותב לאנשים שהוא מניח שהם מבינים את המצב, ויוכלו לעזור  ובתקוה לחזור ולייצב את העניינים ולעלות על מסלול טוב. לא בכוונה להישאר כך לנצח.

 

ויש מקום גדל לבחירה: הן בבן הזוג שבוחרים להתחתן עימו; שיהיה מתאים, בעל מידות טובות וכו'.

 

והן במה שעושים בהמשך. 

 

תתפללי לה', תבחרי בטוב גם עכשיו וגם אח"כ - ובעז"ה יהיה מצוין.

נישואין זה האושר הגדול ביותר!!מימי 22
עבר עריכה על ידי rivka501 בתאריך כ"ט בטבת תשע"ד 00:13

אבל נו שוין, שנה שעברה זה היה על אנטומיה,

אז ברור שזה עדיף צוחקצוחק

 

תודה

כבר היו פה דיונים על הנושא בעבראיזה טוב ה'!!!!

כשהכל טוב בד"כ לא פותחים שרשור להגיד איזה חמודה אשתי אבל כשיש בעיות אז מתייעצים פה בפורום ולכן יש כאן אחוז גבוה יחסית של שרשורים המעידים על חיי נישואין לא תקינים.

 

רוב הזוגות חיים באושר (גם אם לפעמים יש בעיות כאלו ואחרות) ובוודאי שחיי הנישואין עדיפים על להיות לבד.

 

ללא ספק חיי נישואין זה עבודה משותפת של בני הזוג אבל זה שווה כל רגע.

בהצלחה

 

או כמו שטולסטוי פתח וכתב:אלעד
עבר עריכה על ידי אלעד בתאריך כ"ג בניסן תשע"ג 08:59

"כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו. כל משפחה אומללה היא אומללה בדרכה שלה."

 

רוב הזוגות כאן בפורום חיים באושר ובסיפוק עם הצד השני שלהם.

זו הנורמה, השגרה, ולכן לא שומעים עליה באופן יחסי לכמות הצרות המתוארות בהרחבה. רק כשזוג כואב ומתוסכל ומשווע לעזרה הוא פונה לציבור וממילא נוצר הרושם כאילו אצל כולנו או רובנו המצב דומה. ולא היא.

האושר נמצא בחייםלשם שבו ואחלמה
את יכולה לנסות לברוח מהם,
אבל רק מי שמעז לחיות, זוכה לאושר.
אז נכון שלפעמים צריך לעבור דרך קשה
אבל זה רק בגלל שה' רוצה להביא משהוא טוב במיוחד. לכן בנישואים יש לפעמים סבל גדול, כי הם טומנים אושר גדול. לכן קשה לגדל ילדים, כי הם מביאים איתם את העונג הכי גדול שיש.

מעבר לזה, כפי שכתבו בחכמה לפני,מה שרואים כאן לא מייצג.
בנישואין יש קושי גדול יותר,הקולה טובה

אבל גם טוב גדול יותר.

 

הכל מתעצם.

האושר הוא פי 2 והקוש הוא פי2

 

ותזכרי שמה שאת קוראת פה- זה רק המקרים החריגים שמצריכים עזרה. זה לא היומיום של רוב הזוגות.

בנישואין יש קושי גדול יותר?? ממה??ניצנית

קולה-

לא ממש מסכימה איתך..

 

בנישואין תקינים-

יש בדר''כ הרבה יותר טוב מרע..

אחרת זה מצב לא בריא בכלל..

 

כמובן שיש קושי לפעמים אבל הטוב בנישואין הוא כפליים..

לא התכוונתי מבחינת כמות, אלא "איכות"הקולה טובה

מבחינת זמן- אני מאמינה שיש יותר זמן "טוב"

אבל גם ברווקות (ובכלל בחיים) לרוב האנשים יש יותר זמן "טוב" או "שיגרתי".

 

אבל מבחינת הדברים שהיא מדברת עליהם- הסיבות לפתיחת לא מעט שירשורים. אז כן- לרוב הזוגות הנשואים יש גם רגעים קשים. וזה קושי שהוא גדול יותר מהקושי של הרווקות. אבל יש גם זמנים שיש ה=בהם טוב שלא יכול להיות ברווקות.

 

ונישואין זה גם אחרי 5 או 10 או 50 שנה וכמה ילדים...

דווקא מסכימה עם קולהאמאשוני

בנישואין יש קושי גדול יותר, כי מתמודדים עם דברים "גדולים" יותר.

זה מתחיל בדברים היומיומיים כמו לבשל לשבת ולנהל בית, ללמוד לחיות עם אדם השונה ממך באופי ובעוד הרבה דברים ולתת לו את המקום הראוי לו, וממשיך בקשיים נוספים שמשתנים בין זוג לזוג- כמו קשיי פרנסה, ציפייה לילד, קשיי גידול ילדים וכו'.

 

אבל-

הקשיים האלו הם שמעצימים את החיים! הם המבגרים אותנו (= אנחנו הופכים לאנשים גדולים יותר)

כמו שלימודי תואר קשים יותר מלימוד לבגרויות- אז לא נלמד לתואר??

 

נישואין זה לא כמו באגדות "הם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה". זה הרבה עבודה, וזה משתלם!!!

 

יש זמנים שזה אושר רצוף כי.... פשוט טוב להיות נשואים. ויש זמנים שהקושי מעצים את האושר כאשר מצליחים להתגבר.

(אחח.. איזה תענוג זה להדליק נרות ביום שישי בתחושה שלא התעצבנו ולו לרגע אחד על השני...)

 

דבריי מכוונים לקשיים "נורמלים" שיש לכל זוג נשוי, כמובן שיש גם מקרי קיצון שעליהם את קוראת פה או נחשפת אליהם באמצעי התקשורת שלא מפסיקים לפמפם לנו לדוג' זקן שרצח את אשתו וכו'.

 

כמו שאמרו לפני- זה לא מייצג ואת וודאי יודעת זאת- אך כדי להתמודד עם הפחד מדברים כאלו כדאי לעשות כמה דברים:

א. לשמוע שיעורי תורה על מה זה זוגיות ואיך היא צריכה להראות.

ב. לקרוא ספרים בנושא (כנ"ל)

ג. כשאת יוצאת עם מישהו שנראה לך לדעתי כדאי להתייעץ עם אנשים שעברו את התקופה הזאת. יש נטייה אם לשתף- אז את החברות שגם בדייטים אך עדיף מישהו שיתן לך זווית נוספת על הבחור- חברה שנשואה מספר שנים, אחות גדולה, אמא, רבנית וכו'. ולא רגע לפני שסוגרים וורט אלא כשזה מתחיל להיות רציני כדי שלא תהיי מסונוורת ולא תהיי פתוחה לשמוע את עצתן.

ד. יש את ההצגה המפורסמת של נעה אריאל (נראה לי שזה שמה) על בעלים מכים ואיך לזהות סימני אלימות עוד לפני הנישואין. סביר להניח שיש עוד מידע בסגנון הזה. חשוב מאוד להכיר אותו. ועם זאת לזכור שאלו מקרים חריגים, שמעתי, הבנתי, אבל לא כל מדוייט הוא בעל אלים בפוטנציאל.

 

בהצלחה!!

לא תוכלי לשפוט על פי הפורום איך תיראה הזוגיות שלךאלירז
ובכלל בממוצע גס- באלי לפחות פעמיים ביום
לפתוח עשר שרשורים
לרשום מליון שלטים
ולצעוק במערכת הכריזה
עד כמה בעלי מושלם, וכמה טוב לי שהתחתנתי.

העניין הוא שזה לא שייך לספר לכולם
בכל פעם שטוב לנו
מה גם שזה עלול להכאיב לאנשים שחסרים בתחום הזה.

כמו שבבריאות ופרנסה, לא תראי אנשים משוויצים
עד כמה הם בריאים או עשירים (רוב האנשים)
כך גם בזוגיות.
ההבדל היחיד הוא שזוגיות ניתנת לתיקון
יותר מבריאות ופרנסה.

יש עניין גדול מאוד, לבוא כבר מראש מוכנים לעבודה
וגם להכיר בהבדלים ובדרכי הגישה אל בני המין השני.
ללמוד יחד, לתקשר, לדבר לדבר לדבר.
לדעת להיות מודע לרגשות שעולים בנו ולהסביר אותם לצד השני-
ללא טרוניה!
לדעת להודות ולפרגן ולא לקחת שום פרט כמובן מאליו.

וכמובן, התפילות!!
תפילות שלפני במציאת הבן זוג
ותפילות של אחרי, בעבודת הזוגיות
רואים אותן ממש בעין ובחוש
מתקיימות כולן כולן ברגע הנכון שבו הקב"ה מחליט.

ובאמת באמת, שלא יעבדו עלייך-
חיי הנישואין הם אולי לא פשוטים בכלל
אבל הם אושר עצום, עבודה מספקת והמון אור בחיים.
כל מילה ^^-Rעות-
קיבלתי ב"ה הרבה תשובות מספקות מכולכם.נכנסת מדי פעם.

תודה לכולכם!

יישבתם את דעתי.

ואני רוצה לאחל לכולכם שתמשיכו להישאר "בריאים" עד 120!

אל תשכחי שבדרך כללכמו מים

אל תשכחי שבדרך כלל אנשים כותבים על בעיות שיש להם ולא על המצב הטוב..

פה לפעמים נוצר מצב של אוסף בעיות..

אבל זה לא משקף את חייו של זוג באופן מלא..

יש היום אנשים שנמנעים להביא לעולם ילדיםבת 30

בטענה שהעולם מלא בסבל, אז למה להוסיף לעולם ילדים שיסבלו או שגרמו לסבל?

כמובן שזה מגוחך, כן?

העולם אולי מלא בסבל אבל הוא גם מלא בטוב. ויותר חשוב מזה, כל נשמה שיורדת לכאן יש לה תפקיד ותיקון שעליה לעבור.

אז גם בנישואין- זה מגוחך לא להיכנס לזה רק כדי לא לסבול. הרי חיי נישואין הם מלאים טוב וסיפוק ושמחה והעצמה אישית.

ומעבר לזה, כן, לכל אחד מבני הזוג יש תפקיד ביחס לבן או בת זוגו. כל אחד/ת עוזר/ת לשני/ה במילוי תפקידו.

והכי חשוב- לא להשוות ולא להסתכל על אחרים!אורחיה

נוכחתי לאחרונה על מצב של קושי בזוגיות שנובע מהסתכלות על אחרים ומתוך כך לקנאה ולחוסר שמחה בזוגיות...

הכל תלוי בך- עד כמה את שמחה בחלקך ושלמה עם עצמך וחיה בבריאות,

ותאמיני לי- כשחיים כמו שצריך + משקיעים בשני,

הנישואין זה החיים הכי מאושרים, הכי שלמים והכי מדהימים שיש!!!!!

למה להתחיל ככה?shindov

אם מגיעים לבסיס משותף גם הגיוני וגם רגשי(נתוני פתיחה). צריך להסתכל קדימה בתקווה. סיכונים יש בכל דבר. ההבדל בין הנישואים לדברים אחרים. שעתיד הקשר תלוי בבני הזוג. איך שהם ינהלו אותו כך הוא יהיה. בלי אמונה ובלי אופטימיות (קשורים זה בזה) אין כלום. וזה לא אומר שתמיד יהיה קל. בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן. (משלי) 

ממליץ לעבור על הספר. הנישואין משימה של הרבנית סימה בצרי. וגם הספר של הרב של כפר עציון נדמה לי הרב אלישיב קנוהל. לא זוכר את שם הספר אבל הוא טוב מאוד. וגם לרבנית נעמי וולפסון יש ספרים טובים בנושא. רמת הפחד תרד.

שאלה סקרנית ונבונהיונתן770אחרונה
עבר עריכה על ידי יונתן770 בתאריך כ"ח בניסן תשע"ג 02:56

הרבה מאוד מלמדים החיים ויש בהם הרבה יופי חשוב רק ליזכור ש במים רדודים אין גלים

הסקרנות היא מים עמוקים אפשר לשמוע גם דברים לא נעימים ואפילו מפחידים אבל בסופו של דבר ההשתלמות והלימוד מנסיונם של אחרים חוסכים לנו הרבה בדרך בהצלחה!!!! 

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

בהחלט מבינה אותוזקנת השבט

וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.

פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.

אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

טוב, אחרי שעזרתם לי בשאלת הבריכה, יש לי עוד שאלהשמשית123

איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?

אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.

אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).

נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.

כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.

לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.

עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.

התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.

לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.

מה הייתם מייעצים?

טוב לא בקי עד כדי כך. לא ידעתי שהם מספיק דרומייםהסטורי

אולי יעניין אותך